איפה זה היה? האלפ סיפקה את משחק חייה מול מוגורוסה

"כן, הגשם ממש לא עזר לי בשום צורה, אבל זה תמיד קשה נגד רפא. הוא תמיד מרוכז ומשחק ב-100% יכולת. אתמול חבטתי המון ווינרים, לא עשיתי הרבה שגיאות לא מחויבות והוא לא שיחק את המשחק הכי טוב שלו. אולי היום בו אתה יכול לנצח את רפא היה אתמול. היום הוא כבר שיחק בצורה אחרת לגמרי. אגרסיבי, חבט המון ווינרים, לא עשה כמעט טעויות אז המשחק השתנה לחלוטין. אז כן, הגשם ממש לא הועיל לי אתמול".

זו הייתה התשובה של דייגו שוורצמן השבוז כשנשאל כמה הוא קילל את הגשם ביום רביעי, בו התחיל המשחק שלו מול רפאל נדאל. תזכורת קלה: הארגנטינאי הוביל 4:6, 2:3 עם יתרון שבירה ושלט במשחק ובנדאל כמו שלא ראינו מישהו שולט בו על חימר כבר שנים. אז התחיל הגשם שעצר את המשחק, השניים חזרו ונדאל עלה ל-3:5 ו-15:30 לפני שהגשם סגר את המשחק סופית לאותו יום. בחמישי החמים והשמשי השניים עלו לשחק בעצם סוג של הטוב משלוש מערכות כיוון שנדאל זכה בשתי נקודות בזריזות ואיזן את המשחק. בסך הכול, מאז הפסקת הגשם הראשונה נדאל זכה ב-16 משחקונים מתוך 20 האפשריים בדרך ל-6:4, 3:6, 2:6, 2:6 שנראה קל ונינוח בהרבה ממה שהיה.

אי אפשר לומר את זה כי באמת אי אפשר לדעת, אבל יכול מאוד להיות שאלמלא הפסקת הגשם הראשונה דייגו שוורצמן היה מצליח לרשום את אחת הסנסציות הגדולות ביותר של השנים האחרונות. ברגע שלנדאל הייתה הפסקה כדי להתאפס על עצמו, העסק כבר היה אבוד וגמור. קשה שלא לחוש סימפטיה כלפי הארגנטינאי הנועז והחרוץ הזה. הוא באמת נתן הכול, עבר טורניר פנטסטי ואולי גם היה רושם סנסציה ענקית אלמלא הגשם. כל הקהל באצטדיון פיליפ שאטרייה גם הוקיר לו תודה כשעודד ותמך בו כמעט לאורך כל המשחק ובסופו נפרד ממנו בצורה מרגשת. הוא היה כל כך קרוב. שוורצמן יעלה עכשיו למקום ה-11 בעולם והוא קרוב מאוד לעשירייה הראשונה כיוון שלא השיג תוצאות מרשימות מדי על דשא בשנה שעברה. מצד שני, גם הוא אמר שדשא זה לא בדיוק הדבר שהוא הכי אוהב וציין: "אני חייב לנסוע עכשיו לשבועיים מנוחה בבית בארגנטינה ושם עכשיו חורף וגם ככה אין משטחי דשא, אז קשה להתכונן שם לעונת הדשא". אם בכל זאת יצליח לקבל איזו הגרלה סבירה בווימבלדון, אי אפשר לדעת, אולי הוא שוב יצליח להגיע רחוק.

"כמובן שהגשם עזר לי מאוד כי הוא התחיל כשהייתי במצב קשה במשחק", הודה נדאל בכנות, "הוא שיחק נהדר ואני הייתי הגנתי מדי. הרגשתי כאילו אני משחק תחת יותר לחץ מאשר בדרך כלל והוא הצליח לקחת פיקוד על הנקודות יותר מדי פעמים. אני חושב שאפשר לומר בוודאות שהמשחק השתנה לחלוטין אחרי הפסקת הגשם הראשונה והדברים הלכו הרבה יותר לכיוון שלי".

ואכן, נדאל שיחק פנטסטי בשתי המערכות האחרונות. שוורצמן עוד ניסה לשחזר את היכולת החלומית שלו מפתיחת המשחק (טניס שגם הוא הסכים שהיה הטוב ששיחק בחייו), ניסה להיות אגרסיבי והתקפי במשחק, לקחת את הכדור מוקדם ולא לתת לרפא לנשום, אבל כמו שנכתב כאן אתמול: קל מאוד להגיד ולרצות לעשות את זה, בלתי אפשרי לעשות את זה כשהשור ממאיורקה משחק כמו ששיחק בסיום המשחק. הספרדי חזר להרגיש טוב עם הפורהנד שלו והפציץ בכל הכוח ווינר אחר ווינר משם (23 מהפורהנד לעומת 3 מהבקהנד, 34 בסך הכול), הוא האיץ מאוד את המהירות של הסרב הראשון וגם הודה כשאמר: "ראיתי שאני זוכה באותם אחוזים של נקודות אחרי ההגשה הראשונה והשנייה וזה דבר שאסור שיקרה, אז התחלתי להגיש חזק יותר", וחזר לזוז טוב, להיות אסרטיבי, לבוא קדימה ולרשת ולא לוותר על שום דבר. כמו נדאל הגדול והבלתי מנוצח שתמיד היה. כשהוא משחק ברמה כזו על החימר, אין שום סיכוי לנצח אותו פרט להופעה באמת מושלמת ובלתי אפשרית.

ביום רביעי שיחקה סימונה האלפ משחק קשה מאוד מול אנג'ליק קרבר והצליחה לנצח 7:6 (2), 3:6, 2:6 כדי להשיג את הכרטיס לחצי הגמר. יממה לאחר מכן היא פגשה את גרבינייה מוגורוסה, שבכלל לא התאמצה כדי להביס את מריה שראפובה ברבע הגמר. היה רושם שאולי המצב הפיזי העדיף של הספרדייה יהווה יתרון, אבל זה היה רחוק מלקרות ונגמר ב-1:6, 4:6 מוחץ. סימונה האלפ שיחקה את אחד המשחקים הטובים בקריירה שלה, במיוחד במערכה הראשונה שהייתה קרובה למושלמת פרט למשחק אחד וגם הוא היה ביתרון 0:5 כש"מותר" לשחק פחות טוב. הרומנייה, שקיבלה תמיכה מהמון אוהדים עם דגלי ארצה, הציגה משחק אגרסיבי והתקפי מאוד מול אחת הטניסאיות העוצמתיות ביותר בסבב.

אתמול כתבנו כאן שיריבה כמו האלפ תהיה הרבה יותר קשה עבור מוגורוסה מאשר אחת שבאה להפציץ כל כדור כמו שראפובה, וזו גם הייתה האמת אבל קשה להאמין שמישהו ציפה לכאלה הבדלים גדולים. האלפ הייתה בכמה דרגות מעל מוגורוסה, בעיקר במערכה הראשונה אבל גם ברגעים החשובים בשנייה, חבטה בעוצמות אדירות וגם הצליחה להתמודד עם הלחץ הגדול שהספרדייה שמה על היריבות שלה. היה יפה מאוד לראות איך האלפ מצליחה להתקשח מנטאלית ולא נכנסת למרה שחורה אחרי כמה שטויות כמו שהייתה נכנסת בעבר אחרי טעויות קטנות.

הרומנייה בת ה-26, שבנתה את הקריירה שלה בצורה הדרגתית ומרשימה מאוד דרך זכייה ב-16 טורנירי WTA, הבטיחה שתישאר במקום הראשון גם לאחר רולאן גארוס וביום שבת היא תשחק בפעם הרביעית בקריירה על תואר גרנד סלאם ובפעם השלישית על התואר באליפות צרפת הפתוחה. האם ההבשלה, התהליך והבנייה ההדרגתית יבואו לידי ביטוי סוף סוף עם זכייה בתואר גרנד סלאם ראשון? מדגם לא מייצג בכלל שערכתי בין העיתונאים וחובבי הטניס אומר שכמעט כולם רוצים שהיא סוף סוף תצליח להשליך את הקוף הגדול מגבה. עכשיו נותר לראות אם היא תצליח לעמוד בלחץ גם בגמר. נראה שהאלפ גם למדה סוף סוף לבנות את עצמה בצורה הדרגתית בגרנד סלאם כדי להגיע לשיא היכולת לקראת השלבים המכריעים וזה חשוב.

לא ברור מי היה האיש שהחליט לשבץ את חצי הגמר בין סלואן סטיבנס למדיסון קיז אחרי זה שבין סימונה האלפ לגרבינייה מוגורוסה ולא להפך, כך או אחרת זה היה משחק שהתוצאה בו הייתה ידועה מראש ולכל אורכו. היה ברור לחלוטין שסטיבנס תנצח. אלופת ארצות הברית המכהנת טניסאית נהדרת, היא משחקת בצורה קלילה, חלקה ושקטה, בלי פוזות ובלי מניירות והיא אולי הטניסאית המהירה בסבב, מדיסון קיז היא ההפך הגמור: מנסה לחבוט בכל כדור הכי חזק שאפשר ועושה המון טעויות. אפשר היה להבין לאן המשחק הזה הולך כבר אחרי שני משחקוני הגשות של סטיבנס כיוון שקיז שיחקה רע מאוד פרט למצב בו היריבה שלה הייתה ב-0:40 ואז פתאום היה שלפה איזה ווינר מדהים בתום נקודה מרשימה. זה סימן לא מעודד שלרוב מבשר על הפסד הולך ובא. לקיז גם אין הפינס והיכולת לעשות משהו באזור שמחצי המגרש וקדימה, איכשהו היא תמיד נראית קצת מגושמת ושלומיאלית שם לעומת סטיבנס הקלילה והחכמה. אם לומר זאת בשפה אחרת: כל מה שקיז עושה בכוח ומאמץ אדירים, חוזר אליה בקלות ובעומק מדהימים כשהיא משחקת מול סטיבנס, שנראית כאילו היא לא מתאמצת בכלל כדי לשלוט במשחק מולה.

אחד הדברים שמשדרים רוגע במשחק של סטיבנס, פרט לשקט שלה, הוא היעדר מניירות הטניסאים הקבועות. היא לא מבקשת אלף כדורים לפני שהיא בוחרת עם אילו תשחק, היא פשוט מקבלת את הראשון ומשחקת. היא לא דורשת מגבת אחרי כל נקודה, ובאופן כללי כמעט לא דורשת אותה. נראה שהיא הטניסאית האהובה ביותר על מביאי הכדורים כי היא לא מעבידה אותם יותר מדי בשביל כלום. בסופו של דבר ובנסיבות הקיימות קיבלנו את הגמר הטוב ביותר שיכולנו לבקש. סטיבנס הקלילה והמשוחררת, שזכתה בתואר גרנד סלאם בהופעה היחידה שלה בגמר, מול האלפ, שסוחבת על גבה הפסדים בשלושה משחקי בגמר גרנד סלאם ותקוות אדירות של מדינה שלמה. מה שבטוח הוא ששתיהן מגיעות אל הגמר בכושר מושלם וגם במצב פיזי ומנטאלי נהדר ורצון להילחם עד הסוף כדי לזכות בתואר. קשה לבקש יותר מזה.