בווידאו: ריאל מדריד חוגגת זכייה שלישית ברציפות בליגת האלופות
בשבוע שעבר נערך באיטליה משחק הוקרה בהשתתפות אגדות דשא בדימוס, גיבורים שגרמו לכולנו להתרפק על ימים יפים בהם שיחקו בשביל הנשמה והסמל ולא בשביל ניפוח הכיסים. תופתעו לגלות אך לא מדובר במשחק הפרידה בסן סירו מהמאסטרו אנדראה פירלו. דווקא במקום הכי רחוק פיזית ותרבותית מבירת האופנה העולמית, ממש בפאתי העקב של המגף, נערך לו בעיר לצ'ה משחק הוקרה מרגש לילדים בעלי תסמונת דאון שבאו לחגוג את עליית הקבוצה המקומית מהסרייה C לליגת המשנה אחרי שש שנים שחורות.
בין אותם טיטאנים מזדקנים שעטו על גופם את התלבושות בצהוב-אדום, ניתן היה למצוא כוכבי עבר כגון פסקואלה ברונו, גיז'רמו ג'אקומאצי, פבריציו מיקולי ואורח כבוד מרגש במיוחד. לאותו אורח קוראים ארנסטו חאבייר צ'באנטון. מלך שערי הסלנטיני בכל הזמנים (56) והשחקן האהוב ביותר בתולדות המועדון הקטן מדרום איטליה.
ערוץ הטלגרם של וואלה! ספורט
"כשאתה אוהב מישהו, תן לו ללכת. אם הוא חוזר אלייך הוא שלך לעד". כנראה שמשפט רומנטי זה ממחיש יותר מכל את מערכת היחסים בין צ'באנטון לקבוצתו. למרות שצ'בא נדד במהלך הקריירה לצרפת, ספרד, אנגליה, ארגנטינה וכמובן למולדתו אורוגוואי. את הפינה החמה מצא דווקא בסלנטו הקטנה אליה שב בכל פעם מחדש.
ישנן שמועות שבאורוגוואי, מדינה קטנה ובה 3.5 מיליון תושבים בסך הכול, ישנם 4 מיליון חלוצים. אחת הסיבות לכך היא חממת הסקוררים - דאנוביו. אמנם הקבוצה הקטנה ממונטבידאו לא מפורסמת ומעוטרת כמו יריבותיה העירוניות פניארול ונסיונל, אך בכל הקשור לטיפוח קורעי רשתות עתידיים, "La Franja" ללא ספק המרשימה ביותר. מבין אותם יבולים מוצלחים נוכל למצוא שמות כגון רובן סוסה, מרסלו סלאייטה, אדינסון קבאני, דייגו פורלאן ועוד רבים וטובים. גם מסעו הקסום של צ'בא התחיל בתחנה זאת.
בשנת 2000, החלוץ נמוך הקומה הפך לאחד המלפפונים המבוקשים באירופה לאחר שכבש 36 שערים ב-35 משחקים שזיכו אותו במלכות השערים במולדתו. למרות הצעות מפתות מלאציו וסראגוסה, ארנסטו בחר לפתוח את החלום האירופי דווקא בלצ'ה הקטנה. כבר במשחק הבכורה ניתן היה לראות שמדובר באהבה ממבט ראשון. ב-26 באוגוסט 2001 הסלנטיני פגשו את פארמה החזקה למשחק פתיחת העונה שבו מספר 19 הפעיל לראשונה את קסמיו.
שתי דקות מהפתיחה, שוער הצלבנים סבסטיאן פריי, קלט בקלילות כדור גובה ותכנן להוציא את חבריו להתקפה מתפרצת. להפתעתו, ארנסטו הגיח מאחוריו בערמומיות, גנב את הכדור וגלגל לרשת את אחד השערים הממזריים שנראו בסרייה A. למרות שבעונת הבכורה צ'בא הציג יכולת נפלאה וסיים ככובש הבכיר של קבוצתו (11), לצ'ה ירדה לליגת המשנה ובסלנטו התרגלו לעובדה שחלוצה המבטיח ככל הנראה יבקש לעזוב.
להפתעת כולם ובניגוד לתחזיות, צ'באנטון התעקש להישאר ב"לופי" גם בליגת המשנה ותוך עונה אחד בלבד החזיר אותה עם 16 כיבושים לסרייה A. בדיוק כפי שאוהדי פיורנטינה המליכו את גבריאל באטיסטוטה כמלך פירנצה לאחר שוויתר על הצעות נוצצות עם ירידת הוויולה לליגת המשנה, כך גם תושבי לצ'ה הכתירו את אלילם החדש. "בעורקיו זורם דם בצבעי צהוב-אדום, אני מכיר את המועדון הזה יותר מכל אדם ומעולם לא ראיתי סיפור אהבה כזה", טען שחקן העבר פסקואלה ברונו, מי שלשנים הפך לחמיו של החלוץ שנשא לאישה את בתו סופיה.
למרות האהבה העצומה, בסופו של דבר מאבקי התחתית התישו את החלוץ וההצעות המפתות עשו את שלהן. לאחר שלוש שנים במדי לצ'ה, חאבייר נקנה על ידי מונאקו והחל את מסע הנדודים הארוך שכלל גם קדנציות בסביליה (עמה זכה בגביע אופ"א) ואטאלנטה. בוודאי לא תופתעו לגלות כי בסיום אותו מסע שארך שש שנים הוא שב שנית לחיקה של אהובתו מדרום איטליה. בניגוד לתקופתו הראשונה בזאבים, באותה עונה חאבייר היה רחוק משיאו. הוא כבש שני שערים בלבד, הורחק לחמישה משחקים לאחר התפרעות אלימה במשחק הליגה מול סמפדוריה ולקינוח, הסתכסך עם מאמנו דאז לואיג'י די קאניו. לצערם של האוהדים, בסוף 2010/11 אלילם עזב שנית את המועדון ועבר לקולון הארגנטינאית.
למרות שנדמה היה כי סיפור האהבה בין הצדדים הסתיים בפרידה כואבת, כשהג'אלורוסי הורדו ב-2012 לליגה השלישית בעקבות מעורבותם בפרשת הקאלצ'יוסקומסי, הבן האובד לא יכול היה להישאר אדיש ושב בפעם השלישית לאהובת לבו. "כשעזבתי לארגנטינה חשבתי על פרישה, הכאבים היו בלתי נסבלים. אני מודה לאל ששוב אני דורך על האדמה הזאת", הכריז ארנסטו בקול חנוק מדמעות במסיבת העיתונאים ב-9 ביולי 2012. "המשכורת האמיתית שלי היא האהבה של האנשים, לא הכסף, זה שווה יותר מכל דבר".
במחווה אצילית שלא נראתה כדוגמתה, החלוץ סירב בתוקף לקבל שכר, אך בעקבות תקנה שאוסרת על כדורגלן לשחק בחינם, נאלץ בסופו של דבר לקבל את השכר המינימלי שרשום בתקנון האיטלקי (900 יורו לחודש). לצערו של צ'בא, אותן דמעות שזלגו מהתרגשות מעיניו עם חזרתו לקבוצת הזאבים, זלגו שוב מכאב בפעם האחרונה שבה שיחק במדיה במשחק רשמי.
ב-9 ביולי 2013, צ'באנטון וחבריו פגשו את קארפי למשחק הראשון בגמר פלייאוף העלייה לליגה השנייה. בשלב מסוים החלוץ מאורוגוואי נפל על כר הדשא וריסק לחלוטין את כתפו. לא ברור כיצד, אך במשך 59 דקות שיחק כשזרועו מתנדנדת באוויר ועיניו ספוגות בדמעות. "מיסטר, תן לי לשחק, אני מתחנן! תן לי לשחק", מירר בבכי לרופא הקבוצה. המחזה הזה נצרב בזיכרונם של אוהדי לצ'ה לעד.
בסיום צמד משחקי הפלייאוף הייתה ידה של קארפי על העליונה. ידו של צ'באנטון, לעומת זאת, נשברה בשני מקומות, כולל פריקה של כתפו. בניגוד לחוקי הטבע, גם במשחק הגומלין הלוחם עלה לכר הדשא ב-10 הדקות האחרונות כדי לעזור לאהובת לבו להשיג את השער המיוחל. כלום כבר לא עזר. "הדבר הראשון שאבי לימד אותי היה לעולם לא לעזוב את המשפחה", נזכר ברגע הטרגי. "לצ'ה היא העיר שלי, הבית שלי, המשפחה שלי. לא יכולתי לעזוב אותה, גם כשלא הצלחתי לנשום מרוב כאב".
גיבור כתבה זאת אולי פרש רשמית בסוף 2015 אחרי קדנציות קצרות בק.פ.ר האנגלית וליברפול (מאורוגוואי), אך מבחינתו הסיפור נגמר אי שם עם אותו כישלון צורם בפלייאוף העלייה. בשבוע שעבר נסגר מעגל מבחינת תושבי לצ'ה ומבחינת אלילם. אחרי שש שנים של דשדושים בליגה השלישית, הסלנטיני עלו לסרייה B וכפי שנכתב בפתיח, לחגיגות העלייה בשבוע שעבר הגיע אורח מיוחד במינו.
נדיר למצוא כדורגלן שחוזר לקבוצתו שלוש פעמים במהלך הקריירה. נדיר למצוא חיבור כה עמוק בין ליגיונר לקבוצה מקומית. אך כשמדובר בצ'בא ולצ'ה, מדובר בסיפור אהבה שלא קיים כיום בעולם הכדורגל המודרני. לאחר פרישתו הבן האובד החליט להניח סוף כל סוף את מקל הנדודים ולבנות את ביתו במקום אליו שייך לבו, בסלנטו. לפני מספר חודשים חאבייר הצטרף לחמיו ברונו פסקואלה שמשמש כנשיאה של קבוצת סטודנטים מקומית בלצ'ה העונה לשם Soccer Dream Parabita 2000. ביחד השניים תרגמו את שמה למציאות ובנו בית ספר אחד גדול לחלומות שתפקידו לגדל ולטפח כישרונות צעירים שכספי מכירתם העתידית ייתרם למוסדות נזקקים ברחבי לצ'ה.
אם במשחקו הרשמי האחרון במדי הזאבים, צ'בא כשל במשימתו להעלות את לצ'ה לליגת המשנה. בעונתו הראשונה כמאמן-שחקן הבוגרים ומאמן הנוער במועדון הסוקר דרים, הוא עמד בכבוד במשימה הנכספת וזכה עם שתי קבוצותיו באליפות המקומית. כמובן שפרויקט מיוחד זה עורר עניין ברחבי המגף וכפי שהובטח, התרומות הרבות שהגיעו סייעו לקהילה שצ'באנטון כל כך אוהב.
"היום אני סוגר מעגל של אושר, לצ'ה שלי עולה ליגה והפרויקט המיוחד שלנו קורם עור וגידים", אמר. לפני שש שנים התעקשתי לשחק כאן בחינם, כיום אותו הכסף מגיע למקומות שבאמת צריך אותו". אומרים שאם משחררים מישהו והוא חוזר אז הוא שלך לעד. מסתבר שארנסטו חאבייר צ'באנטון ולצ'ה זה סיפור אהבה נצחי.