פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        שטים על גבי ההיסטוריה: ונציה מהממת את הכדורסל האיטלקי

        הסינדרלה, שזכתה אשתקד באליפות היסטורית, שילמה את מחיר ההצלחה ואיבדה כמעט את כל כוכביה. ההתרסקות הצפויה הייתה בדרך, אבל דווקא בעזרתו של אוסטין דיי המושמץ מירושלים, היא התאוששה, זכתה ביורופקאפ וסיימה ראשונה בליגה. כעת היא מוכנה להסתער על עוד תואר

        שטים על גבי ההיסטוריה: ונציה מהממת את הכדורסל האיטלקי

        "ברגעים האחרונים של המשחק, כשאבלינו עוד הייתה בתמונה, זה לא היה עניין של טכניקה גבוהה מהשחקנים שלי, גם לא טקטיקה שלי. זה היה הדבר המיוחד שאי אפשר לקנות בכסף, הדבר שיש לקבוצה שלי ושסמכתי עליו לאורך כל הדרך", כך פתח בשבוע שעבר מאמן ונציה, וולטר דה רפאל, את דבריו לאחר הזכייה ביורופקאפ. למי שהסתכל מהצד, זכייה של אלופת איטליה המכהנת בתואר אירופי לא אמורה להיות מפתיעה, אבל כשמדובר בוונציה הקטנה, שעד לא מזמן בכלל לא שיחקה בליגה הבכירה במדינתה וששילמה את מחיר התהילה במלואו ואיבדה בקיץ חלק ניכר משחקניה המובילים, זו כבר סנסציה של ממש.

        סגירת המעגל בגמר הייתה מושלמת. בצד השני, זה של אבלינו, עמדה סנסציה בפני עצמה, ואחת שבוונציה מכירים היטב. הרכז האיטלקי ממוצא ארגנטינאי, אריאל פילוי, היה אחד מכוכבי האליפות של ונציה בעונה שעברה ובגיל 30 הופיע לראשונה עם נבחרת איטליה ביורובאסקט. במשחק הגומלין של הגמר הוא נתקע על חמש נקודות, 2 מ-13 מהשדה, 0 מ-7 לשלוש ומדד שלילי, כששני הכוכבים האחרים של הקבוצה, ג'ייסון ריץ' (32 נקודות) וקירילו פסנקו (21 ו-15 ריבאונדים), עושים את העבודה בצורה מושלמת. "לפעמים צריך לבחור את הצד הנכון לשחק בו", אמר בחיוך הכוכב של מחזיקת הגביע, מיודענו מרקז היינס, כשהוא מחויך מתמיד.

        עד כמה ונציה רחוקה מהצמרת האיטלקית תעיד העובדה שהיא זכתה אמנם בשתי אליפויות, אבל זה קרה בזמן מלחמת העולם השנייה, ב-1942 ו-1943. הייתה לה הבלחה בגמר גביע קוראץ' ב-1981, ואיש לא התרגש כשפשטה רגל ב-1996. העבר הדל הזה הופך את הנסיקה שלה בשנתיים האחרונות למיוחדת עוד יותר. ב-2011 הפסידה הקבוצה בגמר הפלייאוף בליגה השנייה למונפרנטו, אבל עלתה לליגה הראשונה בתום מאבק משפטי ממושך נגד טראמו, שהגיע עד לבית המשפט העליון והוכרע רק שבוע לפני פתיחת העונה.

        שחקני ונציה (צילום מסך)
        סגירת מעגל מושלמת. שחקני ונציה (צילום מסך)

        השנים הראשונות של ונציה בליגה היו סבירות ולא יותר, וב-2015 היא עלתה סוף סוף לפלייאוף לאחר שהתחמשה במאמן הוותיק קרלו רקלקאטי. ב-2016 היא סבלה ממכת פציעות, שגרמה לה להנחית במהלך העונה בין היתר את ג'רמי פארגו, אבל זה לא עזר לרקלקאטי שפוטר והוחלף בעוזרו דה רפאל, האיש שמוכר בגלל משקפי השמש שהוא חובש גם באולמות סגורים, בשל בעיה בעיניו. דה רפאל עצר את המפולת והצעיד את ונציה לחצי גמר הפלייאוף, שם נעצרה בידי ארמאני מילאנו; איש לא שיער שזה יהיה הפרומו לעלייתה לגדולות.

        "אנחנו הולכים על כל התארים, וזו לא סתם הכרזה, אנחנו באמת מאמינים בעצמנו", אמר מרקז היינס, שהצטרף בתחילת העונה שעברה עם גיליון בעייתי משהו. במשך שלוש שנים רצופות הוא הצטרף לאלופות מכהנות - מונטפסקי סיינה, מכבי תל אביב ודינמו ססארי - ועם אף אחת מהן לא הצליח לזכות באליפות נוספת. גם לא עם פנאתינייקוס.

        ביחד עם פילוי וטיירוס מגי, בצירוף שני זרים שהגיעו באמצע העונה, ג'וליאן סטון ואסטבן באטיסטה, הצעיד היינס את ונציה לחצי גמר ליגת האלופות של פיב"א ולמקום השני באיטליה. איש לא ספר אותה ולא האמין שביכולתה לזכות באליפות, בזמן שהראשונה בטבלה, מילאנו, אמורה ליהנות מיתרון הביתיות ומסגל עמוק ואיכותי יותר, הודות לתקציב הגבוה פי שלושה וחצי מיריבתה. היה עוד פרט שולי: ונציה מעולם לא עברה את המילאנזים בסדרה. "נצטרך להתגבר על השדים שלנו", אמר דה רפאל ערב הפלייאוף, "אנחנו רוצים לסיים את העונה עם תואר".

        ונציה דילגה 1:3 על פיסטויה ברבע הגמר ו-2:4 על אבלינו בחצי הגמר, ולמרבה ההפתעה פגשה בגמר דווקא את טרנטו העיקשת, שהדהימה את מילאנו. "יש לנו אוהדים שטוענים שהם ראו את האליפות בשנות ה-40", אמר ערב סדרת הגמר הנשיא פדריקו קסארין, "אנחנו רוצים לשמח אותם, כי אנחנו לא יודעים אם תהיה להם עוד הזדמנות לראות אליפות".

        כבר במשחק הראשון איבדה ונציה את הביתיות, אבל במשחק השלישי ניצחה גם היא בחוץ ועלתה ל-1:2. את האליפות הכמעט היסטורית היא חגגה בטרנטו בתום דרמה, 78:81 ו-2:4 בסדרה. "ידענו שאנחנו מיוחדים מהיום הראשון", אמר הסנטר הוותיק תומאס רס והרוויה פריץ' הקרואטי חתם: "מהיום לא ישכחו את השם ונציה".

        אם בוונציה חשבו שהאליפות תקנה להם איזשהו יתרון לקראת העונה הנוכחית, את הסטירה הם קיבלו כבר בתחילת הקיץ, כשפילוי עבר לאבלינו. הוא לא היה היחיד: גם מגי, באטיסטה, מלווין איג'ם וג'אמל האגינס נטשו, ודה רפאל החליט ללכת על שחקני חיזוק שמכירים היטב את הליגה האיטלקית: מייקל ג'נקינס שיחק אשתקד בפיסטויה, מיטשל וואט (אקס נס ציונה וגלבוע/גליל) בקאזרטה, פול ביגליה בקרמונה, ברונו צ'רלה במילאנו ודומיניק ג'ונסון סיים את העונה שעברה בווארזה. הרכש הגדול היה הקלע הליטאי הפנטסטי גדימינאס אורליק, שכיכב אשתקד בבאנוויט הטורקית.

        מהפכות לחוד ומציאות לחוד. ונציה פתחה את העונה בדיוק היכן שסיימה את קודמתה, עם מאזן 1:7 בליגה ו-1:5 בליגת האלופות, אלא שאז החלה התפנית שאיימה על כל העונה שלה. ב-2 בדצמבר היא התארחה באבלינו במסגרת הליגה וראתה את האקס פילוי חוגג עם 12 נקודות ושבעה אסיסטים ומנצח אותה. ארבעה ימים מאוחר יותר היא נכנעה במשחק שאמור היה להיות נוח מול אסטודיאנטס, בגלל סל ניצחון של סילבן לנדסברג ונותרה המומה. כדור השלג גדל וצמח והגיע לשישה הפסדים רצופים, כולל שלוש תבוסות, ומחשבות על העתיד מצד ההנהלה. "אין ספק שנצטרך לעשות את השינויים המתאימים כדי להפוך את הקבוצה הזאת בחזרה", אמרו אז במועדון.

        ונציה איבדה סיכוי לעלות שלב באירופה, אורליק קרע את הרצועה הצולבת בברכו ולאלופה האיטלקית נדרש מושיע. הוא נמצא דווקא בהפועל ירושלים: אוסטין דיי, שרק כמה שבועות קודם לכן נזרק מהפועל ירושלים, אבל נהנה ממוניטין חיוביים באיטליה, הודות לימיו הטובים כ"בן של דארן" בסקבוליני פזארו. אז אמנם הקבוצה הודחה גם מהגביע, אבל ב-4 במרץ הגיעה נקודת התפנית. שלשה בלתי אפשרית של דיי סידרה לוונציה ניצחון דרמטי 70:71 על וירטוס בולוניה.

        "אוסטין הוא שחקן מוכשר מאוד ומיוחד מאוד, אנחנו רואים את המחויבות שלו בכל יום", אמר דה רפאל, ולרגע קשה להאמין שמדובר באותו שחקן עמוס פוזות שהושמץ בירושלים. ונציה ודיי יצאו לריצה מדהימה שכללה 11 מ-13 ניצחונות בליגה מהיום שנחת בקבוצה, כשהוא עצמו רושם 12.5 נקודות ו-6.2 ריבאונדים למשחק ומוסיף 11.4 ו-4.8 בהתאמה ביורופקאפ. "אנחנו שמחים מאוד שהוא איתנו, לא יודע אם היינו מגיעים לאן שהגענו בלעדיו", החמיא היינס אחרי הזכייה ביורופקאפ.

        בניגוד למה שקרה למשל לדרושפאקה אחרי הזכייה ביורוקאפ, החגיגות של ונציה ביורופקאפ לא השפיעו עליה לרעה בליגה. ביום רביעי השבוע היא זכתה בניצחון יוקרתי על מילאנו 86:89 וסיימה את הליגה הסדירה במקום הראשון עם מאזן 7:23. המשמעות: יתרון הביתיות יהיה בידיה עד סוף העונה.

        שחקן הפועל ירושלים אוסטין דיי (ברני ארדוב)
        מצא בית חם בארץ המגף. אוסטין דיי (צילום: ברני ארדוב)

        ביום ראשון תעלה ונציה לפרקט הביתי בפאלאספורט הקטן, שמכיל קצת יותר מ-3,600 מקמות, במטרה לשמור על התואר שלה - ממש כפי שעשתה בימיו של הרודן בניטו מוסוליני בתחילת שנות ה-40. היריבה הראשונה, קרמונה, השתחלה לפלייאוף רק במחזור האחרון והשאירה את בולוניה מאוכזבת. "המקום הראשון יוקרתי ויפה, אבל בשנה שעברה זכינו באליפות מהמקום השני, ואנחנו יודעים שנצטרך לעבור דרך ארוכה לפני שנעשה זאת שוב", אמר המאמן דה רפאל.

        ומה הבעיה הגדולה? גם אם תזכה באליפות שנייה ברציפות, ועל אף עליבותה של מילאנו בזירה האירופית בשלוש השנים האחרונות, ונציה לא תקבל הזדמנות להופיע ביורוליג בעונה הבאה. הדלת לא תיפתח בפניה, והיא לא תוכל למנף את ההצלחה כדי להשתדרג מבחינה מקצועית וכלכלית ולהפוך לאימפריה משגשגת. דה רפאל וקסארין שוב יצטרכו לבנות את הקבוצה מחדש, כשדיי שוב מבוקש בקבוצות גדולות יותר ואפילו ג'ונסון שהיה בעברו בראשון לציון צפוי להיות יקר מדי בשבילם. אם היא תצליח שוב, כנגד כל הסיכויים, תוכלו לבשר במבטא איטלקי: פעם שלישית, גונדולה.