פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הגמר המביך בהיסטוריה של בית"ר ירושלים: הטוב, הרע והמכוער

        גם בגמר, העבודה הטקטית המביכה של בני בן זקן נחשפה במערומיה וגבתה מחיר יקר. חמי אוזן עם הטוב, הרע והמכוער מטדי, כולל השוער שהביא גביע והקשר המצטיין ששוב התגלה כשחקן של כמעט

        ארנסט שטקוס שוער הפועל חיפה (ברני ארדוב)
        שוער שמביא תארים. שטקוס (צילום: ברני ארדוב)

        הטוב: ארנסטס שטקוס

        אל מול עוד מופע אימים של בוריס קליימן, ובמשחק שבו שוער בית"ר הראה כמה הוא לא מספיק טוב למעמדים האלה, הפועל חיפה הציגה את השוער הנהדר שלה. ברגעים שבית"ר התלהבה והפועל חיפה קצת נבהלה, שטקוס היה שם כדי לעשות צדק. כדי למנוע את השער שייתן לבית"ר לגנוב את המשחק. גם המשחק המוזר של גבריאל תמאש ושער השיוויון המהיר של בית"ר לא הוציאו אותו מפוקוס. השוער שהביא את הפועל חיפה למעמד הזה בפנדלים של חצי הגמר מול רעננה, עשה זאת גם ברגע האמת בגמר בטדי. להבדיל מקליימן, זה שוער של תארים.

        עוד בנושא:

        בן זקן אחרי ההפסד: "זו עונה שאנו יכולים להיות גאים בה". סאבו התעמת עם אוהדים
        הפועל חיפה זכתה בגביע אחרי 1:3 דרמטי מול בית"ר ירושלים
        ניר קלינגר: "מאושר, זו קבוצה שהפכה מברווזון מכוער ליפיופה"

        שחקן בית"ר ירושלים קלאודמיר מאוכזב (יוסי ציפקיס)
        לא הופיע לרגעי האמת. קלאודמיר (צילום: ברני ארדוב)

        הרע: קלאודמיר

        השחקן הכי טוב של בית"ר ירושלים הפך להיות הכי רע, דווקא ברגעים שדברים נקבעו העונה. פריירה נופל מהרגליים, נאמר להגנתו. הוא לא נח כמעט. הוא סחוט. שחוק. ומי שצריך היה לתת לו לנוח, התרשל במילוי תפקידו הרבה יותר מהקשר. אבל לגמר אתה מופיע בכל מצב. לא משנה מה עבר עליך, זה הרגע לשים הכל בצד. קלאודמיר הוא סמל בית"ר של טביב. הוא טיפס איתה במעלה הליגה. עונה אחרי עונה. משחק אחרי משחק. ממקום רביעי, לשלישי, ואולי השנה לשני. אבל במשחק שבו אתה אמור לסכם את הסיפור היפה שלך במועדון, קלאודמיר התגלה כשחקן לא מספיק גדול ובטח לא זה שיעשה את בית"ר ליותר מקבוצה של כמעט.

        בני בן זקן מאמן בית"ר ירושלים (ברני ארדוב)
        כשהולך, לא צריך שיטה. אבל כשפחות, המאמן הוא המדד. בן זקן (צילום: ברני ארדוב)

        המכוער: בני בן זקן

        לא נכון לשפוט את בית"ר ירושלים על השבועות האחרונים. הקבוצה באמת עשתה עונה נהדרת, ומה שקורה כעת זה גם לא מעט התמוטטות פיזית של קבוצה סחוטה. אבל בדיוק בשלב הזה נמדדת עבודת המאמן. השיטה. הדרך, הסגנון הברור והרגלי המשמעת שמחפים על שחקנים שנופלים מהרגליים. דברים אותם יוצקים לאורך עונה. מה שקורה בשבועות האחרונים לבית"ר זו הרמת המסך מעל האין שיטה של הקבוצה הזו. ההסתמכות על מקריות. על הכישרון בחלק הקדמי. כשהולך, לא צריך שיטה. אבל כשפחות, המאמן הוא המדד. בית"ר ירושלים, בבית, לעיני קהל עצום, סיפקה את הגמר הכי מביך שלה אי פעם. ככה זה שכשרון נופל מהרגליים.

        טל כחילה שחקן בית"ר ירושלים עם ז'אורז'יניו (יוסי ציפקיס)
        נחשפה במערומיה. בית"ר (צילום: יוסי ציפקיס)

        איתי שכטר שחקן בית"ר ירושלים עם אנתוני וארן (יוסי ציפקיס)
        (צילום: יוסי ציפקיס)