ארסן ונגר: "אני אוהד ארסנל וזה יותר מכדורגל, זו דרך חיים. אתגעגע אליכם"

ארסנל נפרדה היום (ראשון) מארסן ונגר במשחק הבית האחרון שלו כמאמן הקבוצה. מיד לאחר ה-0:5 הביתי מול ברנלי, קיימו התותחנים טקס מיוחד לכבוד המאמן שיעזוב בתום העונה אחרי 22 שנים במועדון. כל האוהדים נשארו במגרש גם אחרי שריקת הסיום כדי לקחת חלק בטקס המרגש, ברקע התנגן השיר "Beautiful Day" של U2 ועל המגרש פסעו אגדות עבר של ארסנל כמו פרדי ליונברג, סול קמפבל, רובר פירס, עמנואל פטי ואחרים שנראו נרגשים מאוד. אוהדי ארסנל נפרדו גם מפר מרטסאקר שפורש מכדורגל ויהפוך לראש מחלקת הנוער במועדון.

ונגר קיבל מארסנל את הגביע המוזהב שהוענק לקבוצה לאחר הזכייה שלה באליפות ב-2003/4 בלי להפסיד בכלל. הגביע היה במוזיאון של המועדון בשנים האחרונות ועכשיו הוענק לצרפתי. אוהדי ארסנל, שלאורך השנים היו חלוקים מאוד בנוגע לוונגר כשרבים מהם קראו לפיטוריו ואחרים עודדו אותו, שרו "ארסן ונגר אחד!" כשהוא עצמו מסתובב על כר הדשא ומנופף לעברם.

* זה היה משחק הבית ה-606 והאחרון של ונגר בארסנל (415 ניצחונות, 120 תוצאות תיקו ו-71 הפסדים), זו הפעם ה-27 שהקבוצה שלו ניצחה בהפרש של חמישה שערים או יותר במגרש הביתי.

* ארסן ונגר ניהל 414 משחקי בית בפרמיירליג והוביל את ארסנל לניצחונות ב-286 ניצחונות. רק אלכס פרגוסון ניצח יותר פעמים בבית (305).

* ארסנל תסגור את העונה עם 54 שערי בית בליגה ומשתווה לעונת השיא שלה תחת ונגר ב-2004/5.

* פייר אמריק אובמיאנג, שכבש צמד, הגיע ל-20 שערים ומעלה עונה שלישית ברציפות אחרי שעשה את זה בשתי העונות האחרונות בבורוסיה דורטמונד.

ונגר אמר במיקרופון לאוהדים: "תודה רבה לכולכם. לפני שאתחיל, אני רוצה לאחל הרבה בריאות לידידי המנג'ר אלכס פרגוסון. תודה לכם שקיבלתם אותי במשך תקופה ארוכה כל כך, אני יודע שזה לא קל. אבל מעל לכל דבר אחר, אני כמוכם בדיוק, אני אוהד ארסנל. זה יותר מסתם לצפות בכדורגל, זו דרך חיים. זה לדאוג למשחק היפה, לערכים שאנחנו צריכים לכבד ולקדם וכמו כן זה משהו שזורם בכל אחד מהתאים שלנו בגוף. אנחנו דואגים, אנחנו נואשים, אבל תמיד כשאתה מגיע הנה לתאטרון החלומות הזה אתה מבין מה זה אומר. אני רוצה להודות לכולם במועדון שהפכו את זה למיוחד כל כך. אני רוצה גם להודות לצוות שלי ולשאר השחקנים, יש כאן שחקנים עם איכויות מיוחדות, לא רק על המגרש אלא גם מחוצה לו. בבקשה, כשתעודדו את הקבוצה, תעודדו גם אותם כי זה מגיע להם. אני רוצה לסיים במשפט אחד פשוט. אתגעגע אליכם. תודה לכולם שהייתם חלק כל כך חשוב בחיים שלי. תודה לכם וביי ביי".

בראיון לסקיי אחרי המשחק אמר ונגר: "זה מרגש מאוד. זו הפעם האחרונה אחרי כל כך הרבה זמן. כזה סיפור אהבה וכמובן שאתה לא רוצה לסיים את זה, אבל לכל דבר טוב יש סוף. אני חושב שזו עונה של ניגודים כי ניצחנו ב-15 מ-19 משחקי הבית שלנו וכבשנו הרבה שערים, יכול להיות שזו עונת הבית הכי טובה שלנו ב-22 העונות שלי כאן, אבל זה לא הסתיים כמו שרציתי שיסתיים. זה עדיין לא שקע לגמרי. אני כל כך מרוכז וכמאמן אתה תמיד מתנתק מהרגשות שלך ולא שואל את עצמך מה אתה מרגיש. אתה הופך להיות מעט רובוטי ולחשוב רק על איך לנצח במשחק הבא והבעיות שאתה מתמודד איתן. אתה שוכח את עצמך, ייקח מעט זמן עד שאתחבר בחזרה ואדע מה אני מרגיש באמת".

ונגר המשיך ואמר: "אני לא יודע מה ההישג הכי גדול שלי. כמאמן המטרה שלך היא תמיד להוציא הכי הרבה שאפשר מהקבוצה שלך וכשאתה לא מפסיד, אין הרבה דברים שאתה יכול לשפר. אני יכול לחשוב על עונות נוספות בהן הצלחנו מאוד והצלחתי להוציא את המיטב מהשחקנים". על מצבו של פרגוסון אמר הצרפתי: "אני מודאג כי בשבוע שעבר היינו ביחד. אני סומך על הכוח שלו ועל האופי האופטימי שלו".

תיירי הנרי, אולי גדול שחקני ארסנל בכל הזמנים, אמר בסקיי: "הוא היה כאן בכל יום מ-7:30 עד 18:00 או 19:00, צפה במשחקים ואהב את המועדון. הולך להיות קשה למי שכל כך אוהב את המועדון להסתדר בלעדיו ולעזוב. קשה מאוד להיפרד. הוא אוהב להיות על הדשא, להריח את הדשא, יש לו חזון והוא איש של חזון. הוא תמיד מאמין וחושב שהקבוצה שלו יכולה להשיג דברים. אני תמיד עבדתי כל כך קשה, אבל הוא נתן לי הדרכה נכונה עם מילות החוכמה שלו שווידאו שאעשה את כל מה שאני אמור לעשות על הדשא. הוא גם העניק לי חופש, זו הייתה דרך פחות מובנית לשחק את המשחק. הוא האמין במתן חופש לשחקנים".

גראם סונס אמר: "אני חושב שזה הזמן הנכון מבחינת ארסנל לעשות את השינוי. אני חושב שהם צריכים קול חדש, רעיונות חדשים, אני חושב שזה הזמן הנכון. הם עברו לאצטדיון האמירויות כדי להישאר קרובים לחבר'ה הגדולים וזה לא קרה. ונגר לא חושב שהוא היה צריך ללכת, הוא אומר שהייתה לו את העונה הכי טובה אי פעם בבית, אבל בצד השני של המטבע זו עונת החוץ הכי גרועה. המציאות היא איפשהו בין לבין".