אחרי שבחודש שעבר מוטי איוניר עבר אירוע לב ואושפז במחלקה לטיפול נמרץ בפראג, היום (ראשון) חושף מאמן אולימפיה פראג בתוכנית "טוכמן וחמי" את רגעי הפחד והמצוקה, הלקחים מהמקרה והתייחס גם לעתיד של מכבי תל אביב אחרי עידן קרויף.
"אני מרגיש בסדר גמור", אמר איוניר, "אני לא לוקח שום דבר ללב, גם התקפי לב. זה היה שבוע לא נעים. עכשיו אני בסדר גמור והכל מאחוריי, אני לא חושב על זה בכלל. אני עדיין לא חזרתי לאמן באופן מלא אבל אני מאמין שככל שהזמן יעבור אחזור לאמן. אני הרבה יותר מעורב לאחרונה, אבל להיות פעיל, במתח ולצעוק זה עדיין משהו שנמנע ממני. זה קרה לי בבית. בגלל האופי שלי, שבמקרה כזה הוא לא טוב, נלחמתי שעה וחצי, משהו שלא הייתי צריך לעשות. ידעתי אחרי כמה דקות שהכאבים שיש לי הם לא משהו רגיל. בגלל שאני עקשן אמרתי שאני אלך לישון ושאקום בבוקר ואלך לרופא. אחרי חצי שעה הבנתי שאני לא יכול לחכות עד לבוקר וביקשתי עזרה משכנה שגרה בדלת מולי, שתזמין אמבולנס. לא מאחל את זה לאף אחד. אני יכול לאכול נכון, לשמור על עצמי ולהיראות טוב אבל אין בזה חוקים, זה גם גנטיקה. אי אפשר לצפות את זה. זה קרה גם לדוידה אסטורי, הקפטן של פיורנטינה. אין חוקים בעולם הזה. לא היה לי מקרה דומה בעבר. היה לי משהו אחר בארץ, אבל לא ברמות האלה".
"יש לי הרבה חברים ואנשים שדואגים לי. כיף לדעת שאנשים דואגים לך ושואלים מה שלומך ורוצים לעזור אפילו מרחוק, זה משמח ובטח שאתה נמצא בחו"ל ואתה לבד. תמיד אצלנו בארץ כשקצת רע כולם נרתמים לעזור וזה משמח. בשום שלב לא חשבתי על להפסיק את קריירת האימון. לא הייתי בטראומה ולא נבהלתי, אני לא מבוהל ולא מתרגש מזה. בשבילי זה כמו שפעת, לקחתי אנטיביוטיקה וזה עבר. אני נזהר לא להיות בפעילות גופנית שאני לא אמור להיות בה, אבל מבחינתי זה היסטוריה".
"בשנים האחרונות אני הרבה יותר מאופק ורגוע מאשר הייתי בעבר. בחיי היום יום שלי אני אדם שונה מאשר בפעילות המקצועית שלי. הרבה שנים כמאמן וכשחקן הייתי מאוד אגרסיבי, עצבני וחם מזג. למדתי להבליג ולא להתעצבן מכל דבר, או לקחת דברים בצורה אחרת. זה לא קשור לגיל אלא לניסיון. ככל שיותר ניסיון ומתמודדים עם הרבה דברים לומדים לקחת אותם אחרת. מבינים שאולי להשתולל זה לא הפתרון. אין עליי שום הגבלות עתידיות. התאמנתי מאוד חזק לפני שזה קרה ואני לא יכול לעשות את זה עכשיו. עברתי הרבה דברים בחיים שלי: קלים, קשים, שמחים ועצובים, אני מחוסן בפני הכל.
"זה לא היה הכי נעים בעולם לדפוק בדלת של מישהי שאתה לא מכיר ולהגיע לבית חולים בצ'כיה שלא כולם מדברים אנגלית, אבל עברתי את זה ואני לא מתרגש מזה. בן אדם חזק עם כוח ואופי יכול להתמודד עם כל מצב ולשמחתי אני כזה. הלקח הכי חשוב מאירוע כזה הוא שכשאתה מרגיש לא טוב - אל תהיה גיבור. משהו לא בסדר אז תנסה למצוא את האדם הראשון שיכול לעזור לך. הנזק היחיד שנגרם לי מכל האירוע הזה, שככל שנמשך יותר זמן הנזק ללב יותר גדול, הוא עניין הזמן".
על עזיבת ג'ורדי קרויף: "אני לא חושב שאמור להיות למכבי תל אביב אופק בעייתי בעתיד. קרויף עשה דברים טובים עבור הקבוצה ועבור הכדורגל הישראלי, אבל לכל אחד יש מחליף. בסופו של דבר, גם אם זה ייקח שנה או שנתיים, יבוא מי שיעשה סדר במכבי תל אביב. ככה אני רואה את זה. אני חושב שלפעמים שהבעלים לא מעורב מדי זה לא חיסרון, אלא יתרון. זה עובד לפי דרך וכסף של מועדון. בשנים האחרונות מכבי בסוג של ירידה. עד העונה הזאת שהיא באמת רעה, בשנתיים שלפני זה הם נלחמו על האליפות עד הסוף עם באר שבע. הייתה תחרות בין מועדונים גדולים שנלחמו על האליפות. זה לא כישלון אדיר של מכבי, אבל בשנה הנוכחית היא חזרה אחורה לשנים לא טובות. אני מאחל להם שהם ימצאו מהר את האדם הנכון שיצעיד אותם קדימה. מאמן ישראלי? אם זה אחד מהמאמנים הבכירים שיש לנו, זה בסדר אם הוא יהיה המאמן הבא. אין שום סיבה שמאמן ישראלי עם המעטפת הנוכחית במכבי תל אביב לא יצליח שם".
על הפועל תל אביב: "אני סיימתי את דרכי בהפועל תל אביב מסיבה אחת פשוטה - שני הפסדים רצופים שהפעילו לחץ מאוד גדול על הבעלים. זה הוציא את השד של אנשים שלא אהבו שאני 'מכביסט', שהשפיעו על הבעלים וזה סיים את הסיפור שלי. אני מברך אותם על העלייה. בניתי קבוצה טובה והם היו עולים גם איתי אם הייתי נשאר שם. כשבאתי ביולי הם ירדו ליגה, הם היו מרוסקים ושבורים והרמתי אותם על הרגליים. ירצו או לא ירצו, יש לי חלק גדול בהצלחה של הפועל תל אביב".