"אפשר היה להחנות רכב קטן ברווח בינינו. פתאום הוא נפל, הייתי בהלם כשהשופט שרק לפנדל. עד עצם היום הזה, 15 שנה לאחר מכן, אני משוכנע שלפחות הקוון ראה שלא היה שום מגע".
הדברים הנ"ל לא נאמרו על ידי שחקן מליגת העל אחרי עוד מפגש עם איתי שכטר, אלא על ידי שחקן העבר דירק שוסטר. ואחרי עוד "מופע" של איתי שכטר אתמול במשחק של בית"ר ירושלים, המקרה שלו ושל אנדראס מולר יכול ללמד משהו על טיפול במתחזים.
ההתחזות
התאריך היה 13 באפריל 1995 ומירוץ האליפות בגרמניה להט. אז עדיין ניתנו שתי נקודות לניצחון וערב המחזור ה-26, בורוסיה דורטמונד וורדר ברמן היו צמודות בפסגה עם 37 נקודות, כשפרייבורג וקייזרסלאוטרן דולקות אחריהן עם 34 נקודות כל אחת.
דורטמונד שיחקה ראשונה במחזור ה-26, בבית נגד קרלסרוהה. גינטר מץ העלה את האורחת ל-0:1 בדקה ה-41 ודורטמונד לחצה במטרה להשוות, אבל לא הצליחה. ואז הגיעה הדקה ה-75.
אנדראס מולר אסף כדור ברחבה, ראה את דירק שוסטר מגיע לכיוונו וצלל. בין השניים היה לפחות חצי מטר - כנראה שאפילו יותר - אבל השופט גינטר הברמן הצביע על הנקודה הלבנה. מיכאל צורק איזן ומתיאס זאמר השלים מהפך לקראת הסיום. דורטמונד ניצחה 1:2 ופתחה פער של נקודה על פני ברמן שנפרדה ב-1:1 מפ.צ קלן.
התגובה
הצלילה של מולר הייתה כל כך ברורה, עד שלא היה צורך בהילוכים חוזרים. באותם ימים הקשר הכשרוני הפך ל"אויב" ההגינות הספורטיבית, בעיקר מפני שאחרי המשחק הוא הוסיף חטא על פשע. "זו הייתה צלילה מתוך 'הגנה עצמית'. הייתי בטוח שדירק שוסטר עומד לכסח אותי", אמר והתסיס את הגזרה.
למולר ניתנה הזדמנות לחזור בו. להתנצל, להודות שטעה, אבל הוא המשיך באותו קו: "בכל מקרה אחר הייתי ניגש לשופט ואומר לו שלא היה פנדל. חוץ מאשר במשחק נגד קבוצה שהמאמן שלה הוא ווינפריד שאפר".
באותן שנים לא היו עשרות אתרי אינטרנט, או רשתות חברתיות שיפיצו את הצלילה של מולר ברחבי תבל בתוך שניות. אבל המעשה שלו היה כל כך מכוער, עד שההתאחדות לכדורגל של גרמניה לא הייתה יכולה להתעלם מהזעם הציבורי. אחרי התייעצות של ועדת המשמעת הוחלט להעמיד את מולר לדין על פי צילומי הטלוויזיה.
העונש
מולר הושעה משני משחקים (ונקנס ב-10,000 מארק) והפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שמורחק על סמך צילומי הטלוויזיה בגלל התחזות ברחבה. אבל העונש שלו היה חמור יותר. התדמית הציבורית שלו נפגעה, הודבקה לו תווית של צוללן ומאמן הנבחרת ברטי פוגטס לא הזמין אותו למשחק נגד ויילס במוקדמות היורו - באופן מפורש בגלל מעשה הרמאות נגד קרלסרוהה.
בסיומה של אותה עונת 1994/95, דורטמונד זכתה באליפות בפער של נקודה. הצלחת הונפה כחודשיים אחרי הצלילה של מולר, אבל בעיני רבים היה לה חלק מכריע בקביעת האלופה.
מולר שהיה אז בן 27, חווה קריירה מפוארת. הוא זכה בתארים עם דורטמונד, יובנטוס ושאלקה, לבש את מדי נבחרת גרמניה 85 פעמים והניף איתה את גביע העולם ב-1990 ואת גביע היורו ב-1996. אבל ההיסטוריה זוכרת אותו גם כ"מלך הצלילות" וכאחראי ל"אם כל ההתחזויות".