דני איינג' ביצע בקיץ מהפכה בסגל של בוסטון, מסגל שלקח את הסלטיקס בעונה שעברה לראשות המזרח בעונה הרגילה ולגמר האיזורי. הוא השאיר רק ארבעה שחקנים מהסגל הזה וויתר על הנכס העתידי החשוב ביותר שלו (הבחירה של ברוקלין בדראפט הקרוב) כדי לפנות מקום להחתמת גורדון הייוורד וכדי לבצע את הטרייד על קיירי אירווינג. תהליך הבנייה המרשים של איינג' הגיע לשיא עם שני הסופרסטארים שסביבם אמורה הייתה להיבנות הקונטנדרית החדשה. העונה הראשונה לא התפתחה בהתאם לתכנון: את הייוורד בוסטון איבדה לאחר חמש דקות, את אירווינג היא איבדה סופית בשבוע האחרון של העונה הרגילה. קיירי ייאלץ לעבור פרוצדורה נוספת בברך שתשבית אותו לארבעה-חמישה חודשים, מה שכמובן אומר שהוא יחמיץ את הפלייאוף. ההתפתחות החדשה והמבאסת הזו משאירה אותנו עם שלוש שאלות מרכזיות.
עד כמה הפציעה הזו צריכה להדאיג את קיירי ובוסטון לטווח הארוך?
התשובה הקצרה היא שככל הנראה פחות מהנדמה במבט ראשון. לעומת המסתורין בו אנשי הסלטיקס אפפו את הפציעה של אייזאה תומאס בקיץ שעבר, מסתורין שעזר להם לשווק אותו לקליבלנד וכנראה מעיד על הבנה שלהם שהפציעה של אייזאה הייתה חמורה וכרונית, הפעם המועדון הוציא הודעה שמפרטת באופן ברור את המצב של הפוינט גארד הבכיר שלו.
המצב הנוכחי הוא בעצם התפתחות של הפציעה שקיירי עבר בפלייאוף 2015 במדי קליבלנד. זה היה הפלייאוף עם דיוויד בלאט בו קיירי סבל מכאבים בברך שגרמו לו להחמיץ חלק מהמשחקים עד שבמשחק הראשון של הגמר הוא שבר את עצם הפיקה. הוא עבר אז ניתוח בו הוכנסו לברכו מיתר וברגים שהמטרה הייתה להסיר בשלב מסוים בהמשך. הוא החמיץ את פתיחת העונה הבאה, אך בסופו של דבר התאושש לחלוטין וסיפק הצגות פלייאוף גדולות בעונת האליפות של הקאבס. מאז הוא סבל מכאבים בברך אך נראה מצוין, עד שלפני כחודש הכאבים התגברו באופן שהקשה עליו לתפקד.
המסקנה הייתה שהכאבים נגרמים מהמיתר שנמצא בברכו של אירווינג והוא הוסר בניתוח לפני מספר שבועות, ניתוח שלפי הדיווחים הוביל להקלה מיידית בכאבים וקיירי אמור היה להתאושש ממנו תוך מספר שבועות ולחזור במהלך הפלייאוף. אך בניתוח התברר שבאיזור בהם נמצאים הברגים התגלה זיהום, מה שדורש פרוצדורה נוספת בה יסירו את הברגים ויוודאו שלא נותר זיהום. זהו סיבוך נפוץ יחסית בניתוח המקורי שקיירי עבר ואם הזיהום שטחי ניתן להסיר אותו במלואו. לפי דיווח המועדון, עצם הפיקה של קיירי החלימה לחלוטין והציפייה היא שלאחר חודשי ההתאוששות הוא יחזור לתפקוד מלא ונטול כאבים.
בתמונה הגדולה, זו בשורה טובה לבוסטון. גם הפציעה של הייוורד וגם הסתבכות הפציעה של קיירי הן כאלה שלא אמורות לגרום לנזק ארוך טווח ולמנוע מהם להגיע בכשירות מלאה לפתיחת העונה הבאה. אבל ברך שעברה כבר שלוש פרוצדורות תמיד יוצרת סיבה לדאגה, והתהייה עד כמה היא פגיעה לא תרפה במהירות. קיירי הוא שחקן מועד לפציעות, את זה כבר לא ניתן להכחיש. זו תהיה העונה הרביעית מתוך שבע שלו בליגה בה הוא משחק בין 50 ל-60 משחקים בעונה הרגילה, ולכך ניתן להוסיף את עונת המכללות בה הסתפק ב-11 משחקים בגלל פציעה. לעומת היוורד, אצלו באמת מדובר בפציעה חד פעמית שמזכירה את הפציעה של פול ג'ורג' שחזר לתפקוד מלא, קיירי עושה רושם של שחקן שכל שנה מחדש צריך יהיה לקוות שהוא יחזיק מעמד וכדאי יהיה להוריד ממנו כמה שיותר עומס בעונה הרגילה.
מה זה אומר לגבי הפלייאוף הקרוב של בוסטון?
הסלטיקס לא היו אמורים להוות פקטור בעונה הזאת כבר לאחר הפציעה של הייוורד, אבל החניכים של בראד סטיבנס הפתיעו לטובה עם חצי ראשון נפלא לעונה ועם הגנת ברזל שעזרה להם להשיג את המאזן הרביעי בליגה. הפציעה של קיירי הגיעה במקביל לפציעות של מרכוס סמארט (עשוי לחזור לסיבוב השני) והסנטר המחליף המפתיע דניאל תייס (גמר את העונה) וזה כבר אמור היה לחסל סופית את החבורה העיקשת, אבל בוסטון הגיבה בניצחונות על OKC, פורטלנד, יוטה וטורונטו. ככל שהאתגר גדול יותר, הקבוצה של סטיבנס מוצאת בעצמה כוחות גדולים יותר.
למרות זאת, לא כדאי לצפות מהם ליותר מדי בפלייאוף. ההתקפה של הסלטיקס התקשתה גם כאשר קיירי שיחק, ובלעדיו היא לא ברמה של קבוצת פלייאוף. יתרון האינטנסיביות מהעונה הרגילה יימחק כשקבוצות יגיעו עם גישה של פוסט סיזן, וגם אלמנט ההפתעה של התרגילים של סטיבנס יבוא פחות לידי ביטוי מול יריבה שתתכונן אליו באופן מיוחד. היריבות הפוטנציאליות בסיבוב הראשון הן מיאמי, וושינגטון או מילווקי ואף אחת מהן לא מרשימה לאחרונה, אבל לכל אחת מהן יש יותר אופציות ליצור נקודות קלות מאשר לבוסטון. הביתיות, ההגנה וסטיבנס יכולים להספיק לעבור סיבוב, אך בוסטון הנוכחית לא תהיה פקטור במאבק על הכרטיס לגמר.
עבור קבוצה שחושבת בגדול, הפלייאוף הנוכחי יוכל להיות הכנה נהדרת לעתיד. שחקנים משניים יקבלו תפקידים משמעותיים, יצברו נסיון ויעזרו לצוות האימון להבין מה ניתן לצפות מהם בעתיד. שלושת השחקנים הבכירים של בוסטון בפלייאוף, לפחות לפני החזרה של סמארט, יהיו אל הורפורד, ג'ייסון טייטום וג'יילן בראון. הורפורד כבר לא צריך להוכיח כלום, הוא ייאלץ לצאת מאיזור הנוחות שלו וליזום באופן שלא מתאים לאופי שלו. שני הצעירים, לעומת זאת, יקבלו הזדמנות לקחת על עצמם משחקי פלייאוף בשלב מוקדם מאוד של הקריירה. טייטום הוא השחקן שלוקח על עצמו את העול ההתקפי המשמעותי ביותר מאז הפציעה של קיירי, בעיקר במאני טיים. הרוקי המלוטש נראה מוכן למשימה, גם אם נתוני היעילות המרשימים שלו נפגעו.
פרט לשחקנים הבכירים, יהיו הרבה מאוד שחקנים שינסו להוכיח שכדאי לקבוצה לבנות עליהם לטווח ארוך. טרי רוז'יר יהיה הפוינט גארד הפותח, ובזמן שאחוזי הקליעה הכלליים שלו נמוכים הוא מספק חבילה שכוללת הרבה שלשות באחוזים גבוהים, יחס אסיסטים/איבודים מצוין, תרומה מפתיעה בריבאונד והגנה אישית נהדרת. רוז'יר כנראה נאבק עם סמארט על תפקיד הגארד המחליף הבכיר העתידי (בוסטון לא תוכל להרשות לעצמה לשלם לשניהם) ויכול להיות שהוא ישכנע שכדאי לבנות עליו יותר מאשר על הגארד המאסיבי אך נטול הקליעה. היתרון הגדול שלו הוא שנשארה לו עוד שנה בחוזה הרוקי בזמן שסמארט הופך לשחקן חופשי מוגבל בקיץ. מבין שאר שחקני המשנה, שניים שעשויים להרוויח במיוחד מהסיטואציה הם מרכוס מוריס וגרג מונרו שהצטרף במהלך השנה, מאחר שלשניהם יש יכולת ליצור מצבי זריקה. סטיבנס כנראה ייאלץ להשתמש בהם יותר מכפי שתכנן.
מה זה אומר לגבי המזרח?
בשנה בה לברון ג'יימס מגיע לפלייאוף עם סגל רעוע וחדש ועם הרבה חוסר ודאות, בוסטון הייתה אמורה להיות אחת מהקבוצות שמסוגלות לנצל פגיעות של הקאבס אם תהיה כזו. אישית לא ראיתי בסלטיקס קבוצה מאיימת בקנה מידה של גמר מזרח גם עם קיירי, אבל לא ניתן היה להתעלם ממנה וסדרה בין קיירי ללברון הייתה יכולה להיות אחד משיאי הפלייאוף. מכיוון שבוסטון יצאה מהמשוואה, טורונטו נראית כמו הקבוצה היחידה שאולי תהיה מסוגלת להטריד את קינג ג'יימס. לא צריך להתרגש יותר מדי מכושר נוכחי, לא מכך שהראפטורס קצת מקרטעים לעת סיום העונה הרגילה ולא מהריצה של פילדלפיה שקשה להאמין שמוכנה כבר עכשיו לעשות משהו משמעותי בפלייאוף.
בכל מקרה, הפציעה של קיירי הופכת את בוסטון ליריבה המועדפת על הקבוצות שנמצאות במקומות 6-8, שם מיאמי, וושינגטון ומילווקי צמודות כמעט לחלוטין. נוצר מאבק מיקום משונה בו שלוש הקבוצות מנסות להשיג את המקום השביעי ולא ברור להן אם הן צריכות לנצח או להפסיד לשם כך. וושינגטון נראתה בשבועיים האחרונים כמו קבוצת טנקינג לכל דבר, עם הפסדים לניו יורק, דטרויט ושיקגו ואיבוד יתרון דו ספרתי ברבע האחרון מול קליבלנד. למרות העונה המשונה של הוויזארדס, מדובר ביריבה המסוכנת ביותר עבור בוסטון, קבוצה עם חמישייה שרצה ביחד והייתה אחת הטובות בליגה בעונה שעברה וספסל משודרג. מפגש בין השתיים יכלול קרב ראש בראש בין התאומים מוריס, וזו לבדה סיבה לרצות שהסדרה הזאת תקרה.