פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        "לא היה לנו מה לאכול. הלכתי רעב לאימון": פרק 4 של 'תלויים'

        מהאולם הקטן ל-100 אלף אוהדי מכבי תל אביב. הזיכרונות מבית סבתא שצצו דווקא בסן סירו. "לא יכולתי ללכת בבסיס אחרי הגול הראשון, הייתי כמו נינט". "הייתי בכלא, בבית. בכלא, בבית". פרק 4 בסדרה תלויים: זיכרונות הילדות שלא מרפים גם אחרי שהקריירה נגמרת

        "לא היה לנו מה לאכול. הלכתי רעב לאימון": פרק 4 של 'תלויים'

        אופיר סער ועמית גולדשטיין יצאו לבדוק מה קורה לספורטאים ביום שאחרי הפרישה דרך סיפורי הקריירה. איך מתמודדים עם הירידה במעמד, ההכנסות שנפגעו, הדיכאונות והלחצים מבית ואיך הופך הספורטאי המפורסם מאדם פעיל ומוכר לאדם שפתאום צריך לחפש תעסוקה ושכר. לאדם באמצע החיים צריך להתחיל הכול מחדש.

        הסדרה 'תלויים' תנסה לשרטט לכם את התופעה על שלל מרכיביה השונים והמשונים. אלו שהתרסקו ואלו שהתכוננו ליום שאחרי. בפרק הראשון נגענו בהלם של הפרישה עצמה והימים הרעים שבאו אחריה כתוצאה מהריקנות שליוותה אותם. בפרק השני עסקנו בכסף שאזל ללא מעט ספורטאים כתוצאה מהחלטות שגויות בעקבות אותו תהום רגשי וחוסר מוכנות לעולם שחיכה להם אחרי הקריירה. בפרק השלישי טיפלנו בריגושים שנועדו למלל את החלל שנפער, כמו הימורים ,סמים ועוד, מה שגרם ללא מעט מהם להתפרק טוטאלית במהלך הקריירה ואחריה.

        בפרק הרביעי גיבורי הסדרה חוזרים לילדות. לזיכרונות שעיצבו אותם בדרך למה שהם הפכו להיות. לרגעים שמשפיעים עליהם גם בפרק ב' שאחרי הקרירה, על שלל הקשיים שלה.
        לפרקים הקודמים בסדרה:

        פרק 1 של 'תלויים': ההלם הראשוני: "אם לא הבת, הייתי עושה משהו לעצמי"
        פרק 2 של 'תלויים': ההתרסקות הכלכלית: "בסוף גם 100 מיליון נגמר"
        פרק 3 של 'תלויים': מחפשים ריגושים: "אחד מוציא על זונות, אחד על הימורים"