"יצרתי איתכם קשר כי אני מפחדת שזה ייגמר ברצח". כך מתחיל סיפורה של מרים, שם בדוי, שפנתה למערכת "ל'אקיפ" הצרפתית על מנת לחשוף את ההתעללות הפיזית שעברה בזמן נישואיה לכדורגלן מהליגה הצרפתית. מרים עברה את ההתעללות במשך שנים ולא העזה לחשוף אותה, עד שאזרה אומץ, אחרי שנפרדה מבן זוגה, וסיפרה למערכת "ל'אקיפ" על הדברים, שהיום התנוססו על שער העיתון.
"שמעתי שהוא גם מכה את זוגו הנוכחית", אמרה, "יום אחד אוכל לספר את כל הדברים שסיפרתי לשופט, אבל כרגע אני חוששת לשלום ילדיי, כי אנחנו מדברים על איש באמת מסוכן... נפגשנו כשהוא נסע לשחק עם הנבחרת הלאומית שלו באפריקה. הוא הציע לי לעבור לגור איתו בצרפת, הוא טיפל בכל המסמכים, אז הצטרפתי אליו, לקבוצה החדשה שבה חתם. בהתחלה הוא היה מקסים, אבל לאט לאט גיליתי שהוא אלים. באיזשהו שלב הוא התחיל להכות אותי.
"קשה להאמין, הוא תמיד היה כל כך קנאי, ויכול היה להשתנות לגמרי בכל רגע. בכל יום הוא מצא תירוץ אחרי להרים עליי יד. אנחנו לא מדברים על סטירות קטנות, אלא מכות חזקות, בבטן, בפרצוף, בכל מקום. בנוסף, הייתי תלויה בו לחלוטין מבחינה כלכלית כי הוא לא נתן לי לעבוד. בכל פעם שרציתי להיפגש עם חברים, הוא חשב שמשהו לא בסדר והפך לפרנואיד. הפסקתי להיפגש עם חברים. זה מה שקורה לנשים מוכות, מצד אחד הן מקבלות מתנות, אבל גם הן הופכות למבודדות. בספטמבר 2015, לדוגמה, שלושה ימים אחרי שהוא הכה אותי בצורה אלימה, הוא פתאום קנה לי אוטו, כאילו כלום לא קרה.
"ההתנהגות שלו השתנתה כשהוא הפך לעשיר. הוא נהיה שחצן, כבר לא כיבד אף אחד, הרגיש שהכל מותר לו. לאט לאט החברים שלו התרחקו ממנו, כולל מי שגדל איתו. יום אחד, בהתקף קנאה, הוא דרש ממני את הססמה של חשבון האינסטגרם שלי. סירבתי. היינו באוטו, בנסיעה, בכביש מפותל, והוא האיץ ל-200 קמ"ש מרוב כעס. הוא שחרר לי את חגורת הבטיחות והחזיק אותי בפרצוף.
"בפעם אחרת איבדתי את ההכרה. היינו בחופשה בפריס, והוא הכה אותי בחדר המלון. כשירדנו למטה הפקידה בלובי של המלון אמרה לנו ששכנים התלוננו על הרעש ושהיא צריכה לקרוא למשטרה. כמו תמיד, הוא ענה לה בקול עדין: 'כלום לא קרה, רק התקף קנאה של אשתי'. תמיד כולם האמינו לו. אחרי שאיבדתי את ההכרה, התקשיתי לנשום והלכתי לבית חולים.
"הגוף שלי היה מלא חבורות, והאחות בבית החולים הבינה שמשהו קרה, אבל גם 'האדון' היה שם, ואמר לה שהותקפתי על ידי שודד. האחות אמרה לי להתלונן, לא הקשבתי לה. זו הייתה התעללות. פעם אחת הוא ראה אותי בוכה, ניגש אליי וביקש ממני לסלוח לו, ואחר כך אנס אותי. למה לא דיווחתי עליו? אהבתי אותו ורציתי להגן עליו ועל הקריירה שלו. קיוויתי שישתנה, שנוכל לעשות ילדים.
"המון פעמים הגעתי לבית חולים וסיפרתי לרופאים שנפלתי באמבטיה, עם סימנים כחולים בפרצוף ודם באף ובפה. היום אני מבינה שיכולתי למות. המשטרה הגיעה לבית שלנו כמה פעמים בגלל תלונות מהשכנים, אבל בכל פעם שמעו אותו מתנצל. כל פעם הם איימו ש'בפעם הבאה אנחנו נתערב'. אבל הם אף פעם לא עשו את זה.
"אני כבר הפכתי היסטרית, כבר לא הכרתי את עצמי יותר, אבל אמרתי לעצמי שאני צריכה לחכות לרגע הנכון כדי לעזוב. בפברואר 2016 הוא הכה אותי בציבור, ושמה החלטתי לעצור הכל. ארזתי, והלכתי לתחנת הרכבת. הוא הגיע לשם, ולעיני כולם הוא זרק את המזוודות שלי על הרצפה. הייתי בהיריון בחודש רביעי, והוא סטר לי. למזלו הרע, המצלמות של הרכבת קלטו אותו. שוטרים ניגשו אליי ואמרו שהם מזהים את האדם שהכה אותי, אבל אמרתי שלא, זה לא הוא. הם המשיכו לנסות לשכנע אותי להעיד נגדו, אבל לא רציתי.
"למאמן שלו לא היה מושג. בקבוצה לא העלו בדעתם שדברים כאלה קורים. מבחוץ הוא נראה אדם שקט ונחמד, שבא לאימון, מתאמן, משחק וחוזר הביתה כמו כל אחד. כשהוא בעבודה אי אפשר לדמיין מי הוא באמת.
"כשנפגשנו כבר היה לו ילד מאישה קודמת. היא גרה באחד מהבתים שלו. בסוף הבנתי שהוא מנהל עמה חיים כפולים. יום אחד, באפריל 2016, הוא אמר לי שהוא הולך לפגוש את הבן שלו. לא שמעתי ממנו כמה שעות, עד שגיליתי שהוא נעצר כי הכה את האמא של בנו. עורך הדין שלו שכנע אותה לבטל את התלונה, והוא שוחרר. ביוני 2016 הוא אמר לי שהילד שאני נושאת בבטני הוא לא שלו. אחר כך ראיתי אותו עם אשה אחרת, והוא זרק אותי מהבית. הילד כבר נולד, והוא עדיין טוען שהוא לא שלו, ומסרב לעשות בדיקת DNA. אני לא רוצה שום קשר לאיש הזה, אני אחזור לאפריקה, להורים שלי, עם הבן שלי, עם רצון לבנות את החיים שלי מחדש".
יש לציין שלאחרונה הנושא של אלימות במשפחה החל לצוף בכדורגל הצרפתי, אחרי שאוהדי לאנס יצאו נגד שחקן הקבוצה ניקולה דושה, שנעצר אחרי שהכה את בת זוגו כשהיה בגילופין. מאז דצמבר 2016 נפתחו שישה תיקים על אלימות במשפחה שבהם מעורבים כדורגלנים בצרפת, כולל קינגסלי קומאן.