חברי הנהלת ההתאחדות לכדורגל קיבלו זימון לישיבת ההנהלה שתתקיים ביום רביעי, כשנושא הנבחרת הלאומית בראש סדר העדיפויות. כזכור, באותו מעמד אמורה להיבחר הוועדה שתבחר את המאמן הבא של נבחרת ישראל, כשברקע ישנם לא מעט מחלוקת לגבי העניין הזה: כך למשל, חלק מחברי ההנהלה יתנגדו למינוים של חלק מהחברים עליהם מתכוון עופר עיני להמליץ. הם הביעו תרעומת על כך שחיים רביבו, שתומך ביוסי אבוקסיס, יהיה חלק ממנה. מלבד רביבו, נראה כי אלי גוטמן יהיה גם הוא בעד אבוקסיס וזאת לעומת אלי אוחנה, שדווקא תומך במועמדותו של רוני לוי. הוועדה אמורה לכלול גם מועמדים נוספים, שבוודאי חלק מהם ירצו לבחור את ניר קלינגר לתפקיד. "עדיף שלא יגיעו אנשים עם החלטה מבית", אמרו גורמים בהנהלה.
לידי וואלה! ספורט הגיע הפרוטוקול המלא של הוועדה (הנמצא בתחתית הידיעה) ממנו עולים פרטים מעניינים, כמו למשל סדרת הפגישות שערכה עם אנשי הכדורגל חואן טוריחו, יוסי בניון ורוני רוזנטל וכן השגות לגבי הצורך בפסיכולוג.
תחת הכותרת "הצלחת הנבחרת הלאומית של ישראל בכדורגל", מופיעים חמישה פרמטרים בהם תלויה ההצלחה: 1. בחירה נכונה של השחקנים. 2. ההכנה הטקטית והמנטלית הישירה של הקבוצה וניהול המשחק. 3. רמת המשחקים והאימונים של השחקנים במסגרת הקבוצות. 4. כישורים בסיסיים של השחקנים (טכניקה, גופני, מנטלי, אינטלקטואלי). 5. תהליך ההכשרה של השחקנים בגיל הצעיר. בכל פרמטר נכתב כיצד ניתן להשפיע על הרמה במסגרת הנבחרת ומהם הכישורים והיכולות הנדרשים מבעלי המקצוע. כך למשל, המאמן הלאומי שייבחר צריך להיות בעל "יכולות השפעה והכנה טקטית ומנטלית". כמו כן, נכתב כי המנהל הטכני יכול להשפיע על הכישורים של השחקנים ותהליך ההכשרה של שחקנים צעירים בעזרת תכנית ארוכת טווח.
בהכנת התכנית לקידום הכדורגל עסקו חברי הוועדה בחמישה שלבים: 1. בדיקת מצב נוכחי עדכני בישראל. 2. השוואות למודלים במדינות אירופה 3. הגדרת מטרות 4. הכנת תכנית, מבנה והגדרות תפקיד 5. דרכים למימוש התכנית, מעקב ובקרה.
במסגרת השלב הראשון, נבדקו תוצאות והישגים של כל נבחרות ישראל מ- 1992, נבדקו תוצאות קבוצות ישראליות במסגרות אירופאיות, נבדקו "לגיונרים" והצלחתם באירופה, נעשו השוואות למועדונים, שחקנים, קבוצות באירופה ונעשו השוואות לנבחרות אחרות והתקדמותם במישור הבינלאומי.
בדו"ח עצמו הוצגו החולשות של הכדורגל הישראלי והן: 1. מוטיבציה במסגרת הנבחרת - בעיה כלל עולמית אצלנו בולטת יותר 2. עומס פיזי ומנטלי גדול על השחקנים במסגרת הקבוצות - בעיה כלל עולמית. 3. מפגשים קצרים במסגרת הנבחרת (בעיה כלל עולמית, מאחר ואיננו מגיעים לטורנירים העיקריים אצלנו בולט יותר). 4. יכולות בסיסיות נמוכות בטכניקה, יכולת גופנית ויכולות מנטליות 5. הכשרה לקויה בגיל הנוער (מתקנים, מאמנים, מחלקות נוער, מועדונים , תכנים ומשחקים) 6. מספר שחקנים קטן בהרבה מזה שבאירופה 7. המעורבות והשילוב עם בתי הספר הרבה פחות ממדינות אירופה וכמעט ולא קיים. לסיכום נכתב כי "החולשות יכולות להיות מטופלות רק בשינויים משמעותיים בגילאי הילדים והנוער".
בסעיף העוסק במנהל הטכני, נקבעו סדרי העבודה שלו. בראש סדר העדיפויות נקבע כי הוא יעסוק בקידום הכדורגל בישראל. העדיפות השניה שלו תהיה עיסוק בנבחרת הצעירות והעדיפות האחרונה: עיסוק בנבחרת הבוגרת. תפקידו של המאמן הלאומי הוגדר כך: "תפקידו העיקרי הינו להכין טקטית ומנטלית את הנבחרת. על פי גישה זו נקבעו הגדרות תפקיד וכישורים נדרשים".
כמו כן, הוועדה המליצה למנות מספר בעלי תפקידים, שיעסקו באיסוף מידע ונתונים באמצעות קשר הדוק עם המועדונים. אלו יקבעו על ידי המנהל הטכני והפורום המקצועי. בנוסף, נקבע כי עוזרי המאמנים (שוערים ועוזר מאמן) יקבעו על ידי המאמן הלאומי.
כפי שפרסמנו בעבר, חברי הוועדה התייעצו עם כריס ואן דר האגן, מנהל ההדרכה של ההתאחדות הבלגית, שהציג הגדרות תפקיד לכל הצוות. המסקנות: המאמן הלאומי (ספרדי) נבחר אחרי שהגדירו (המנהל הטכני והוועדה) את תפקיד המאמן. החומר שהעביר שימש מודל להכנת התכנית. הוועדה נפגשה גם עם ילה חוס, בעבר מנהל טכני בהולנד ואסטוניה, על מנת לשמוע ממנו מהי הגדרת התפקיד של מנהל טכני בארצו.
גם המומחים בהם נעזרו לצורך הכנת הדו"ח נחשפו. המומחה הראשון הוא חואן טוריחו, מאמן כושר גופני במכבי תל אביב. השני הוא רופא הספורט ד"ר יוני ירום והשלישי הוא פסיכולוג הספורט נועם אייל. בנוסף, הוועדה הביאה שורה של מומחים שהוגדרו כאנשי כדורגל עם רקע בינלאומי. בראשם עמדו יוסי בניון, רוני רוזנטל וכן אנשי כדורגל בכירים אחרים.
הדו"ח המלא
