המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל לא משודר באיכות HD. לא ברור למה ואיך (כלומר, ברור למה), אבל מה שבטוח, מדובר בהחלטה שהיא חסרת כבוד למעמד. ב-2018 משחק מרכזי ב-HD זה בייסיק. האיכות המיושנת הזאת עוטפת את המשחק בניחוח ארכאי, על גבול החובבני, ונראה כאילו בערוץ הספורט מעדיפים שנשכח מהעניין, שנתעלם, שנתרגל.
במקביל, שידורי הליגה הלאומית הם דאחקה. נראה כאילו יש ניסיון מכוון להגחיך אותה, אחרת קשה להסביר מה מטרת הציוות של שייע ומשה סיני באולפן לצד רז זהבי האחד והיחיד, אם לא ניסיון להלעיג את הליגה ביומרה של קאלט. מעבר לזלזול, קיים פה גם נזק תדמיתי. מדובר באחריות של גוף משדר, שמנציח את המעמד האומלל של הליגה הלאומית הזאת, שהופך אותה לאיזוטריה. זה לא מצחיק.
ויסלחו לי צ'רלטון, אבל לא ברור איך אחרי כל השנים, ג'ימי טורק עדיין פרשן. לא נעים לי, כקולגה, כאדם, שאולי הדברים האלה יפגעו בו, יעליבו אותו, אולי חלילה אף יפגעו לו בפרנסה, אבל באמת, בשם הציבור, אם להשתמש בלשון המעטה, הרי שאפשר למצוא תחליף הולם יותר, ראוי יותר. אחרת זה עשוי להיראות כאילו מישהו ממקבלי ההחלטות אומר לעצמו ש"אם יש בנאדם שבשבת בשש בערב צופה במשחק הרביעי בחשיבותו בליגת העל בכדורגל, ממש לא אכפת לו מי הפרשן, חבל על המאמץ, אין טעם להשקיע באלה".
ואולי זה נכון. אולי אין טעם להשקיע באלה. אולי באמת הבסיס רקוב, מהדשא ועד היציע. בהזדמנות זאת אני רוצה לשאול אתכם, האוהדים של מכבי תל אביב שאחרי ההפסד הלכתם לקלל את ראיקוביץ', אתם שירדתם את כל המדרגות עד לגדר, לשורה הראשונה, ואז מתחתם את איברכם ואת צווארכם מעבר למנהרה כדי שישמע אתכם מקרוב יורדים עליו, קוטלים אותו, מקללים לו את האמא, שולחים אותו הביתה, אומרים לו שהוא זבל, שהרגשתם צורך בוער להביע בפניו כעס ובוז, אולי גם לשחרר איזה סמאכטה לכיוונו - מי אתם? גם בבית אתם ככה? כלומר, עד כדי כך? או שרק היציע הזה מוציא מכם את הטינופת הזאת? ולא שקללות זה דבר נסבל, אבל לשחקן מהקבוצה שלכם, אחרי שהיה לו יום רע? איזה מין אנשים ממורמרים אתם, מרושעים וכפויי טובה? ועזבו דרך ארץ, אבל אפילו לאהוד קבוצה אתם לא יודעים?
העניין הוא שסולחים למנוולים האלה, מקבלים את זה בהבנה, יודעים שככה זה, זה הכדורגל, אלה האוהדים, אלימים, חארות. ובכוונה אני לא מתייחס למקרי האלימת הקשים, לקטטות המאורגנות, לתקיפה של המאבטחים בבאר שבע, לעבריינות הכבדה - אלא לתקריות הסטנדרטיות, הבנאליות, של קללות קשות, רגילות ושגרתיות, לאוהד משורה מתחתיך, שהוא פשוט זבלון שמרגיש לגיטימציה לפרוק, שמרגיש שהאצטדיון הוא המקום האידיאלי עבורו, שהוא דג במים, שהוא בבית, במקום הנכון. העובדה היא שמשלימים עם ההתנהגות הזאת, עם הנורמות המעוותות האלה, כאילו זה הקהל, זה המשחק, אלה הסטנדרטים שהוטמעו כאן שנים ואין טעם למחות או להזדעק. העובדה היא שזה המקום שקולט בחיבוק את הסחל'ה של החברה.
וכשאלה הסטנדרטים, והכל באווירת זלזול - מאיכות השידור והפרשנים ועד לרמה המקצועית והחומר האנושי בהנהלות וביציעים - אין פלא שמסתמן ששטרן חלובה יהיה יושב ראש ההתאחדות הבא. ולא שבמדינות אחרות ההתאחדויות לא מנוהלות על ידי עסקנים, וזה לא שבישראל הוא יידרש למלא נעליים גדולות (כי בכל זאת, קודמיו בתפקיד היו איצ'ה מנחם, שרק הכינוי שלו מסגיר לאיזה עידן הוא שייך, ואחר כך אבי "תפתחו מנגלים" לוזון, ואחר כך עופר עיני חסר המושג וחסר העניין), ועדיין - למה הוא, למה עכשיו, האם המיומנות הכי גדולה שלו זה שהוא מכיר את המנגנון טוב מכולם, שהוא שולט בפוליטיקת המרכזים, שהוא הכי ותיק, שהוא היורש הטבעי, שמגיע לו, או שמגיע לנו?
ובמקביל יש את המנהלת, שכוונותיה טובות, אבל עדיין מפתיעה כל שבוע את האוהד עם שיבוצי משחקים ומועדים לא ידועים, שלא פעם מעלים תמיהה. ויש את איגוד השופטים, שמלבד לאיכות המקצועית של אנשיו, גם מספק תקריות פנימיות עם שביתות, סכסוכים ולכלוכים. ויש את הסוכן דודו דהאן, שכבר הוכח בוואלה! ספורט שמעביר הוראות מפורשות למאמן עכו, ויש את ג'קי שניהל את העניינים מהכלא, את הבקרה שאחת לשנתיים עושה פאדיחה שהורסת את הליגה, ומאחור מעיבה על כולן הפארסה של הפארסות שנקראת נבחרת ישראל.
אז בדיוק בגלל זה, ויסלחו לי אוהדי בית"ר ירושלים, אבל אם בית"ר תיקח אליפות, זה ישלח מסר רע לענף. זה לא משהו נגד הקבוצה (הרי מקצועית היא מדהימה), אלא נגד הדרך, ומה שהיא מסמלת. כי אם בית"ר תיקח אליפות תחת אלי טביב, עם העבר שלו, הרזומה שלו, התיק הפלילי שלו, עם שיטות הניהול שלו, סגנון הדיבור שלו, עם השטיקים שעשה לבניון, השיחות שעשה או לא עשה עם בני בן זקן, ובכלל, כל התחושה שהכל חרטא, שלא צריך להשקיע במאמן, בתשתיות, שצריך לחפף כדי לחסוך כדרך חיים - הכדורגל הישראלי יבין לאיזה צד עליו לפנות.
הכדורגל הישראלי יבין שכדי להצליח לא צריך מערכת "פלצנית" כמו שמנסים להרכיב שחר, גולדהאר וברקת, אלא צריך "מוח חריף", שזה ביטוי מכבס לקומבינות וקיצורי דרך. הענף יבין שלא צריך להיבנות מלמטה, מהיסודות, אלא לדעת לעקוץ ולאלתר, להתנהג כמו "שועל". ואז גם ערוצי הטלוויזיה יבינו שהם יכולים להמשיך לספק שידורים באיכות נמוכה, ההתאחדות תבין שזה בסדר להיות מנוהלת על ידי אנשים חסרי מעוף, "הצל" ימשיך לחפש חבר'ה לתהלוכות שלו ביציעי הכדורגל, ואנחנו נשאל עד מתי, לנצח.
