החזירו את השעון שנה לאחור: מכבי תל אביב נכנעה לייאוש של עצמה

מחזור 3, אולימפיאקוס ביד אליהו. 31 שניות לסיום, מכבי תל אביב בפיגור 69:68. היוונים יוצאים להתקפה המכרעת ומחטיאים, אבל הכדור מגיע לידיים צהובות רק בשתי השניות האחרונות.

מחזור 4, הכוכב האדום בבלגרד. 35 שניות לסיום, 84:84. הסרבים יוצאים להתקפה המכרעת. טיילור רוצ'סטי קולע סל ניצחון בעקבות ריבאונד התקפה, כשעל השעון 24 שניות. דשון תומאס מנסה להשוות, מחטיא ומותיר לזבזדה את הכדור לשמונה השניות האחרונות. 84:87.

מחזור 11, ולנסיה ביד אליהו. 13 שניות לסיום, 91:94. הספרדים יוצאים להתקפה המכרעת, אבל מחטיאים שלשה ומפסידים.

מחזור 17, באמברג ביד אליהו. 25 שניות לסיום, 88:90. הגרמנים יוצאים להתקפה המכרעת. הם מחטיאים וקוטפים את הריבאונד, אבל פייר ג'קסון חוטף, נמלט מעבירה ומבטיח ניצחון צהוב.

מחזור 27, חימקי ביד אליהו. 21 שניות לסיום, 89:86. הרוסים יוצאים להתקפה המכרעת אחרי החטאה של תומאס. אנתוני גיל מבקיע מול סל ריק בתוך שתי שניות, והניצחון מובטח עם עוד קליעת באזר שלו אחרי מסירה על כל המגרש. 94:91.

מחזור 28, פנאתינייקוס ביד אליהו. 25 שניות לסיום, 74:75. היוונים יוצאים להתקפה המכרעת. מייק ג'יימס מחזיק בכדור, מכדרר ומכדרר וקולע את סל הניצחון כשעל השעון 5.8 שניות. 75:76.

גמר גביע המדינה, הפועל חולון ביד אליהו. 25 שניות לסיום, 84:84. הסגולים יוצאים להתקפה המכרעת. גלן רייס ג'וניור מחזיק בכדור, מכדרר ומכדרר וקולע את סל הניצחון כשעל השעון 1.6 שניות. 84:86.

שבעה משחקים צמודים שהוכרעו על חודו של סל. שישה ביורוליג, אחד בגביע. לכל אחד מהם משמעות כבירה, מלכתחילה או בדיעבד. ברובם מכבי תל אביב הפסידה, והיו גם שני מקרים בהם ניצחה. דבר אחד לא השתנה: היוזמה תמיד הייתה בצידה של הקבוצה היריבה - מההפסד הביתי הראשון מול נציגה יוונית ועד ההפסד הביתי האחרון (אלא אם כן וכו'), שוב מול נציגה יוונית. גם כשהצהובים קיבלו צ'אנס להכריע את המשחק, הזמן היה מוגבל הם נאלצו להסתפק בפירורי השניות שהשאירו להם.

והסיפור הזה, בין היתר, מספר חלק משמעותי מסיפורם של הצהובים בעונת 2017/18.

עוד בנושא:

ספאחיה כבר מסכם עונה: "צריך יותר מעונה אחת כדי לגבש פה קבוצה"
נבן ספאחיה: "בשנה הבאה יהיה סיפור אחר, למכבי יהיה עתיד ורוד"
יורוליג: מכבי תל אביב הפסידה 76:75 לפנאתינייקוס בהיכל

הנה תרחיש לא דמיוני: באסקוניה מגיעה הערב לברצלונה, כששחקניה סוחבים קוף על הגב. בחמש השנים האחרונות היא לא הצליחה לנצח אפילו פעם אחת בפאלאו בלאוגראנה במסגרת הליגה והפלייאוף בספרד. מאזנה - 8:0. אם (וזה חתיכת אם) היא תפסיד גם הפעם, תגיע מכבי תל אביב ביום חמישי לוויטוריה למשחק העונה, לקרב על כל הקופה, כשהיא תלויה בעצמה. ניצחון חוץ מפתיע, שעל כנפי המומנטום והדינמיקה עשוי לשאת אותה לניצחון חוץ לא מפתיע על ולנסיה המודחת, והיא ברבע הגמר.

אין בטקסט הזה כדי להפיח אשליות בליבם של האוהדים הצהובים. מצבה של קבוצתם קשה. היא נראית רע, היא רק הולכת לאחור בכל גרף אפשרי, ובעיקר - באסקוניה טובה, מאומנת וראויה ממנה. אבל בהחלט ייתכן שלמשחק בשבוע הבא יגיעו שתי הקבוצות כשהן יודעות שהמנצחת ביניהן עולה כנראה לפלייאוף. ואז יוצפו אתרי האינטרנט בציטוטים חוזרים ונשנים על רוח המועדון, ועל אמונה, ועל נס שאולי עתיד להתרחש, ועל זיכרונות מההצגה של חוסיין בשוק ב-2002.

רק אחד כבר לא יוכל לומר מילה, ויתקשה לגייס את האנרגיות הנדרשות לקראת משחק העונה. כדי לדבר על תקוות ועל הזדמנויות, הוא יצטרך לסתור את עצמו באופן מוחלט. והאיש הזה הוא דווקא האחד שאמור לנסוך בחניכיו את האמונה. זהו נבן ספאחיה, שאתמול כבר מיהר לסכם את העונה. "למכבי מצפה עתיד ורוד, ובשנה הבאה יהיה סיפור אחר", אמר דקות לאחר ההפסד לפנאתינייקוס. הוא סייג את עצמו ב"נחכה לתוצאה של באסקוניה" וב"לא אהיה מרוצה אם לא נהיה בפלייאוף", אבל רוח הדברים שידרה מסר אחד ברור: המאמן הקרואטי השלים כבר עם ההדחה.

וגם הסיפור הזה, בין היתר, מספר חלק משמעותי מסיפורם של הצהובים בעונת 2017/18.

ברשתות החברתיות הסתלבטו אמש על כך שספאחיה יכול להיות רגוע; על אף ההפסד הקריטי, הלילה הזה היה היחיד בשנה שבו אין את השעה 02:27. אבל בזמן שאזרחי ישראל כיוונו את השעון שעה קדימה, מכבי חזרה שנה לאחור.

בדבר אחד ספאחיה צודק: בסופו של דבר, מיקומה של מכבי תל אביב בטבלה משקף את רמתה. לפני תחילת העונה, וגם במהלכה, חזרה על עצמה שוב ושוב אותה מנטרה. אחרי השנתיים הטראומטיות שעברו, מטרתם המרכזית של הצהובים הייתה להשתלב מחדש בין הקבוצות הלגיטימיות ביורוליג; להגיע למשחק הבית האחרון כשהיציעים מלאים (ובכן, אתמול הם היו כמעט מלאים) וכשיש עוד כסף בקופה. וכשאתה מגיע למצב הזה, ניצחון לפה והפסד לשם, עושים את ההבדל בין מקום שביעי או שמיני למקום תשיעי או עשירי.

כל זה קרה. הניצחונות לפה אמנם פינו את מקומם לטובת ההפסדים לשם, ולכן המסקנה המתבקשת היא שהצהובים יראו את הפלייאוף בטלוויזיה (או לפחות בלינקים מחתרתיים ברשת, בערב יום הזיכרון), אבל הפרופורציה בכל זאת נדרשת: לא מדובר בכישלון קולוסאלי. כל אחת מהקבוצות שמדורגות כרגע מעל מכבי טובה ממנה.

תחושות השבר והייאוש מצד האוהדים בצהוב מתבקשות ולגיטימיות, כי קבוצתם היא זו שמילאה את הדלי ובעטה בו. כי היא זו שנראתה הרבה יותר טוב בחמשת המחזורים הראשונים מאשר בחמשת המחזורים האחרונים, וזה הרי אמור להיות הפוך. כל כך הרבה הפסדים מיותרים היו לה - על חודו של סל בבית מול חימקי ופאו בשבוע האחרון, בבית לאנאדולו אפס ולאוניקאחה מלאגה; אם רק אחד מהם היה נמנע, אחד בלבד, ספאחיה היה כעת בעמדת עלייה לשלב הבא.

מכבי תל אביב, וזו הבעיה האקוטית מבחינתה, לא הצליחה לנפק את המיטב מחומר הגלם שלה. ג'ונה בולדן הוא הדוגמה הטובה ביותר לכך: שחקן בקליבר הזה, עם הסייז, הכישרון וסט התכונות שיש לו, עומד לסיים את העונה כש-12 נקודות הן השיא שלו; כשרק במשחק אחד הצליח להגיע לעשר זריקות מהשדה; כשעד היום לא גובש אפילו תרגיל אחד קבוע כדי להביא אותו לסל; הוא בא ככישרון בוסר וחסר ניסיון, ובמקום להפוך למפלצת חסרת פחד, הלך והתייבש והתאייד ככל שהעונה התקדמה. בולדן הוא ההחמצה הגדולה של העונה הזאת.

היחיד שביצע את ההתקדמות הנדרשת הוא דיאנדרה קיין. עד העונה הוא הוחתם בקבוצות סבירות ובינוניות על תקן סקורר חסר תקנה. כששיחק בהפועל אילת, הפציץ כמעט 18 נקודות למשחק בפלייאוף והודח איתה בחצי הגמר; אשתקד, ביורוקאפ, הפגיז כמעט 17 בערב במדי ניז'ני נובגורוד והודח איתה בטופ 16.

במכבי, באופן מפתיע, מצא קיין את הנישה שתוכל להרים אותו מעלה מעלה. סגולותיו בצבירת הנקודות לא נדרשו הפעם, אלא הפיכתו לגארד מציק ומתיש, שלוקח את הפרויקטים ההגנתיים הכי מאתגרים שיש - ולעיתים עומד בהם בכבוד. כשהצהובים מסתכלים לעבר העונה הבאה, ייתכן שהשחקן הראשון שעליהם להשאיר בקו האחורי הוא דווקא קיין, ובתנאי שימשיך לתפוס את אותה הנישה ולא יידרש לעשות מה שנדרש בקבוצותיו הקודמות.

הכותרת No Kane, no gain כבר הייתה מוכנה כדי לסכם את הערב הגדול של קיין. הוא קבע שיאי עונה בארבע קטגוריות: 19 נקודות, תשעה ריבאונדים, שלוש חטיפות ומדד 34 - הגבוה ביותר שהעמיד שחקן מכבי בהיכל מאז ריקי היקמן ב-2013.

אלה לא רק המספרים האישיים שלו, אלא התלות שהקבוצה פיתחה בו: ספאחיה, במהלך תמוה משהו, הוריד אותו לנוח בשיא המומנטום, ביתרון 47:52; הוא הוזעק בחזרה למגרש כעבור פחות משלוש דקות, אחרי ריצת 2:9 של פאו; ומרגע ששב לשחק, מכבי היא זו שרצה ל-0:7. ושוב זה רק כמעט הספיק. בסופו של דבר הגיעו הצהובים לחמש הדקות המכריעות של העונה (כנראה, כנראה!) כשמקבל ההחלטות המרכזי שלהם הוא קיין. לא לזה הם כיוונו בתחילת הדרך.

במחזור ה-27, לראשונה העונה, מכבי תל אביב מצאה את עצמה במאזן שלילי.

במחזור ה-27, לראשונה העונה, היא יצאה מהשמינייה הראשונה.

במחזור ה-28, לראשונה העונה, היא צנחה לרצף של שלושה הפסדים.

טיימינג, כמאמר המשורר, זה בעיקר עניין של תזמון. אבל אם התעוררתם הבוקר, הבטתם במראה ולא נשקפה לנגד עיניכם דמותו של אנדרו גאודלוק - עליכם להודות על המזל שנפל בחלקכם.

כך נראה המחזור הכפול של גאודלוק, השבוע במדי ארמאני מילאנו:

שני משחקים, 39 דקות, אפס נקודות, 0 מ-13 מהשדה, מדד 16-.

עקבו אחרי אהרל'ה בפייסבוק