"אנא כתוב בתמציתיות את קורות חייך", ביקש טופס ההרשמה לתואר ראשון מעוביידה חטאב.
זה קרה השבוע והוא נזכר שוב באמא, שתמיד אמרה "לך תלמד". כשלא הקשיב לה, זה נגמר פחות טוב. כשהוא מקשיב, זה בדרך כלל עובד.
ובשורה הראשונה של קורות חייו כתב "משחק כדורגל בליגת העל". כל כך חשוב לו הכדורגל, שזה המשפט הראשון שעלה.
"משחק כדורגל בליגת העל".
השבוע כתב את זה על טופס הרשמה ללימודים - עד לפני כמה חודשים היה צריך לרשום את זה על פתקים אותם היה מטמין בכיס ותולה על הקיר בחדר. פתקים שיעזרו לו להאמין שיום אחד זה יוכל לקרות שוב. כי עוביידה אמנם אדם מאמין, אבל היו זמנים בהם אפילו האמונה לא הצליחה להעלים את החושך.
היום, כשהוא סוף סוף רואה את האור, הגיע הזמן לחזור קצת לאחור.
עוד בנושא
אנתוני וארן: "רציתי שישמעו אוית, הרגו אותי מיום חמישי"
צפו בפרק 3 בסדרה "תלויים": מחפשים ריגושים
"כל מישהו אחר שהיה נמצא במצב שלי היה בטח אומר לעצמו שאין שום סיכוי שהוא יחזור יום אחד לשחק כדורגל. או יחזור בכלל", חטאב אומר לראיון לוואלה! ספורט. "99% מהאנשים אמרו 'זהו, הבן אדם הזה סיים עם הכדורגל. נגמר הסיפור שלו'. הרגשתי שכל הדלתות נסגרות עליי".
עד המקרה - כך הוא קורה לזה, לא "תאונה", לא שם אחר, "מקרה" - חטאב האמין שיגיע לגדולה. הוא התחיל לשחק כדורגל בגיל מאוחר, רק כי מורה בבית הספר אמר לו שהוא חייב. הוא עבד במסעדה ועל הדרך שיחק בנוער של אחי נצרת ובאחד המשחקים הם ניצחו ברמת השרון 1:8, והקבוצה הכילה מן גלאקטיקוס מקומי - מואנס ואנס דבור, אחמד עאבד והוא, עוביידה. אחרי המשחק נאמר לרביעייה "יש סוכן שחקנים שרוצה לפגוש אתכם". הם הגיעו לפלאזה של נצרת עילית והוא הציג את עצמו: "נעים מאוד, דודו דהאן". הסוכן התלהב מהגובה של עוביידה. "אותך הכי אהבתי", אמר לו, "אקח אותך למקומות גדולים". הכריזמה של דהאן אף פעם לא היתה שנויה במחלוקת, ובאותו לילה חטאב הקטין חזר הביתה וביקש מאמו לחתום על טופס הייצוג.
"מה זה?", שאלה.
"תחתמי, תחתמי", ביקש בלי לפרט.
למחרת בשמונה בבוקר פקסס לדהאן את האישור. מאז הם ביחד. "התאהבתי בו ממבט ראשון", עוביידה מפרגן.
משם עבר חטאב בין תחנות דהאן המוכרות, בין בלגיה להכח עמידר, כולל ביקור בהפועל חיפה של טל בנין (והעוזר דוד מרטן) ב-2010/11. חטאב לא שיחק בקדנציה הזו אבל כפי שתראו לא אחת בטקסט זה, לפעמים הגורל זורע בעבר דברים שיקצור בעתיד. ב-2014 הגיעה ההזדמנות הגדולה האמיתית בדמות חוזה בהפועל תל אביב.
אבל גם המקרה הגיע.
ב-8 בדצמבר של אותה שנה הוא נסע בסיאט איביזה שלו, ללא ביטוח, על כביש 79 - מכיוון צומת הזכוכית לצומת המוביל. הוא פגע בנאיף אשקר, וכפי שנכתב בפסק הדין בעניינו "אין מחלוקת כי המדובר בתאונה בלתי נמנעת וכי הנאשם אינו אחראי לקרות התאונה עצמה". אבל חטאב, שנבהל מהפגיעה העוצמתית, נטש את הזירה. מספר נוסף של כלי רכב פגעו באשקר המוטל על הכביש, ואת היום הזה הוא לא שרד. חטאב טען שנבהל, והיו כמה גרסאות לכך - ביניהן חשש שהעוברים והשבים יחשבו שהוא ביצע הרגע פיגוע דריסה. בהמשך היום הסגיר עצמו למשטרה. הוא הואשם בהפקרה, סעיף חמור הנושא עמו עונש מקסימלי כבד בן 14 שנות מאסר.
הוא עוד הספיק לשחק משחק אחד במדי הפועל תל אביב, בינואר, במשחק הגביע מול ראשון לציון, אך שם פרק הכדורגל יצא להפסקה ראשונה, לכמעט עשרה חודשים. הוא ניסה להתאושש, התאמן לבד, ברחובות נצרת, סללומים במגרשים שונים, על הגג, ספרינטים בטיילת. כל קבוצה אותה ניסה דהאן לשדך לו חששה. המאבק המשפטי, התדמית, העונש הצפוי מנעו מרוב הקבוצות לגעת בו. "הוא בכלל מסוגל לשחק?", בוסים תהו באוזני סוכנו.
הוא היה בבית. חושב על המקרה. מכונס בעצמו. לא מצליח לצאת מזה. "הייתי יושב בחדר, והימים היו עוברים, ואני נשבע לך שאני לא זוכר את התקופה הזו", הוא אומר. "הכול מעורבב, הכול מחוק". במשך חודשים בקושי הסתובב ברחובות. לפעמים, ריצות בחמש בבוקר, כשחשוך ואין אף אחד. ההורים ניסו לשכנע, לשווא. הוא לא הצליח להרים את עצמו.
כשאף אחד אחר לא רצה לגעת, אבו יונס הימר עליו כבר אז, אחרי שיחה בארבע עיניים בה סיפר לו חטאב את הכול. מקצועית, זה לא עבד. הוא המשיך להפועל עכו, וגם שם זה לא עבד. "באותם ימים הבנתי שאני לא יכול גם להתמודד וגם לשחק כדורגל", אמר. "האגרסיביות שלי בלטה בתחום השלילי. לא הצלחתי לתעל אותה". האירוע הכי בולט היה הכרטיס האדום אחרי שפגע בערן זהבי. "הוא ידע שאם יעצבן אותי זה יצליח לו", חטאב מספר, "הוא בא בגישה שלילית אליי באותו המשחק, וגרר אותי לשלילי. אבל שלילי של זהבי נגמר בזה כשהקבוצה שלו מנצחת 0:3 והוא לא שם גול; שלילי שלי זה תבוסה, כרטיס אדום ושלושה משחקים בחוץ. כל אחד והשלילי שלו, ואצל זהבי גם השלילי הוא די חיובי. אני מעריך אותו כל כך ובדרך למעלה נעזרתי בהרבה משפטים שהוא אמר - הוא מודל לחיקוי לאיך לצאת מלמטה למעלה, הוא רוצה משהו וזה תמיד קורה. מחשבה יוצרת מציאות, זה נכון, והוא המאמין הכי גדול בזה. הוא מוח. מאז הרבה ניסו להתגרות בי ואף אחד לא הצליח, כי הגישה שלי השתנתה".
אבל אלו עוד היו ימים רעים, ובסוף אפריל 2016 הגיע הקאט השני והחשוב יותר. הוא נמצא אשם בהפקרה. "הנושא המשפטי לא נתן לי מנוח, ממילא לא רצו לגעת בי יותר מדי אז החלטתי שאני לא משחק יותר עד שאני גומר עם זה", הוא מספר. הוא חזר לשבת בבית, עד שבאוגוסט הקים את עצמו כי אמא שוב אמרה "לך תלמד". אז הוא נרשם לקורס מאמנים. כשנסים בכר ראה אותו הוא שאל "מה לך ולזה? אתה בן 24, לך לשחק". חטאב הסביר, בכר קיבל, ושנה לאחר מכן לעוביידה תעודת מאמן ביד. אבל זה לא הדבר הכי חשוב שקיבל שם. הוא קיבל שם את הגישה החיובית בחזרה.
בשיעור פיזילוגיה הוא הרגיש שהמרצה מוכר לו. במיוחד המשפט שאמר - "הכול אפשרי למאמין". על הלוח היה כתוב שמו, "דוקטור חן ימין", ועוביידה הסקרן הקיש את השם בגוגל. הוא מצא ידיעות על המנטליסט דוקטור ימין ונזכר איך כשהגיע לוינגייט הרבה שנים קודם, לקורס מדריכים (גם אז אמא המליצה "לך תלמד"), הוא פגש את הדוקטור במקרה, התלהב ממשפט שאמר לו - "הכול אפשרי למאמין" - ולקח את הטלפון שלו. שנים עברו, ועוביידה הקיש בעמוד אנשי הקשר בטלפון את שם הדוקטור ומצא את המספר ששמר עוד בימי המדריכים בוינגייט. הוא קם מיד והראה לדוקטור את הנייד, ושאל: "זה המספר שלך?!". ימין היה המום: "כן, אבל אני לא זוכר אותך".
אחרי השיעור הם נפגשו לדבר, ועוביידה סיפר לו את שארע - על המקרה, על הדעיכה של הכדורגל, על הרצון לשיקום. הוא אמר שהחלום נלקח לו מהידיים ושהוא מרגיש שנפל לתהום. "הוא הגיע אליי הרוס מנטלית", משחזר ימין, "והדבר היחיד שאמרתי לו 'תהיה איתי ואני מבטיח לך ב-100% שאוציא אותך לחופשי, אוציא אותך מחופש לאור'".
כמו דהאן לפני שנים רבות, עוביידה התאהב במבט ראשון. כשאף אחד לא פוזל לכיוון שלך, לפעמים כל מה שצריך זה מישהו שבאמת רוצה בטובתך. הוא החל ללכת לפגישות ייעוץ מנטלי במשרד של דוקטור ימין בנתניה, והראש החל להסתדר. השיטה מדברת על חשיבה חיובית. הכול חיובי, ודבר יגרור דבר. אתה תחזור לליגת העל - הבטיח לו ימין. יתרה מכך, אמר לו: אתה תגיע גם לנבחרת ישראל. אבל היתה עוד דרך לעבור, והמטרה הראשונה שנכתבה על דף היתה "אני אשחק רק בקבוצה שבאמת תרצה אותי ושתוכל לקדם אותי מקצועית". הדף נתלה על הקיר בחדר.
בנובמבר נקבע עונשו - שישה חודשי עבודות שירות - אבל קבוצה עדיין לא היתה והטלפון טרם צלצל. הוא המשיך במלוא העצימות: אמונה, גישה חיובית, שעות רבות של טיפולים מנטליים אצל דוקטור ימין וגם אצל אשתו לילך, מנטליסטית בעצמה שנכנסה חזק לחייו. הוא ראה בעונש כמן הזדמנות שנייה - הרגיש שקיבל את החיים בחזרה. "סוף סוף היה לי אוויר", הוא אומר.
אי שם בדצמבר, והוא עדיין בעיצומו של קורס המאמנים. החברים והמשפחה הציעו "תשחק, אפילו בליגה א'", אבל הוא ענה "יש פתק - אשחק רק אצל מי שמאמין שאני בן אדם חדש". הוא הגיע הביתה והטעין את הטלפון המרוקן והטלפון מיד צלצל. על הקו היה שי אהרון. אנחנו רוצים להחתים אותך בקטמון, אמר לו, בוא מחר לאימון. הם היו בתחתית והפסידו 6:0 במשחק הקודם, לאחי נצרת, איך לא - כי הכול קשור, אבל חטאב הרגיש אנרגיה חיובית.
למחרת הגיע למגרש האימונים וכשיצא מהאוטו אהרון בדיוק הגיע וחנה לידו. "יש לנו משחק גביע מחר, אבל בוא, תתרשם, ואחרי המשחק נחתום".
"למה אחרי המשחק? אני יכול כבר לשחק", עוביידה אמר.
"ברור, בשביל זה הבאנו אותך".
"אני יכול לשחק מחר!".
חטאב נכנס לחדר ההלבשה והרגיש את העיניים של השחקנים האחרים מתמקדות בו. לקראת סוף העונה אבירם ברוכיאן יודה בפניו שהאנטי כלפיו היה גדול. "אנשים אמרו לא להתקרב אליך וגם אני לא רציתי קשר איתך", אמר לו, "אבל גילינו שאתה גבר". הוא עלה להתאמן אחרי שמונה חודשים בלי כדורגל, ודפק גליץ' אחרי גליץ'. אחרי החימום הגיע המאמן הזמני ניר רייכמן ושאל "אתה בכושר?".
"בטח, אני בא לשחק".
רייכמן חילק לו את גופיית ההרכב, ולמחרת הוא אכן שיחק בהפסד הגביע לרמת השרון (3:0). כמה ימים לאחר מכן הגיע המאמן החדש, בני בן זקן. חטאב המשיך בהרכב גם נגד עפולה ביום שני וגם ביום שישי נגד ראשון לציון. בכך השלים 270 דקות בכדורגל ב-9 ימים, אחרי שלא שיחק שמונה חודשים. "האמנתי, אז הצלחתי - הכול חיובי", אומר חטאב, שלאורך הראיון הופך יותר ויותר מואר, מדבר על אנרגיות ומצטט את אלברט איינשטיין, ואחרי שלוש שעות שיחה הוא מרגיש בשל לרילוקיישן לדרמסלה ומאות מאמינים יעלו אליו לרגל. בן זקן, הוא וקטמון נחלצו מהתחתית עד למקום החמישי, אבל בסיום העונה ההיא הוא הלך לדרכו ובן זקן לדרכו וקטמון לדרכה, וחטאב נפרד מבב"ז, פרגן וניבא: "אתה המאמן הכי טוב שהיה לי, אתה תגיע רחוק ותזכה באליפות בקרוב מאוד". אלוהים ישמור, הוא לא רחוק.
למרות שהתאונה היתה מאחוריו והגישה שונה לגמרי, אנשי כדורגל עדיין פחדו מהתדמית. דוקטור ימין התקשר לרבים מהם, והציע לשים את המוניטין המקצועי שלו על הכף. "אני חותם עליו", אמר, גם לאבי לוזון, והבוס הרוחני של מכבי פתח תקוה הקשיב לדוקטור ימין ולקח את עוביידה למלאבס, ובכך הגשים חטאב את הכתוב בפתק: "רק שחקן כדורגל בליגת העל, ודי".
המחשבה החיובית הביאה אותו לשתי הופעות בליגת העל, כמחליף, מול מכבי חיפה (2:2 ב-10 שחקנים) והפועל אשקלון (1:3), אבל בדצמבר הוא רצה להמשיך לקבוצה שתאמין בו יותר. הוא לא עזב בלי לקבל כלום, כי לפי הגישה החיובית הרי משהו תמיד קורה. הפעם זה היה נאור פסר שנכנס לחדר ההלבשה ודיבר על מסלול לתואר ראשון בו הוא לוקח חלק. חטאב התעניין, והמגן סיפר: מדובר בפרויקט שהקים עומרי אפק, פרויקט שמלווה אנשי כדורגל לתואר ראשון בחינוך, חברה וספורט. המטרה - להכין את היום שאחרי הפרישה. במחזור הראשון, שאוטוטו מסיים את שנה א', נמצאים בין היתר פסר, איציק עזוז, שי אהרון, פיני בלילי ואוהד קדוסי. עוביידה התלהב מהרעיון, התקשר לאפק, ובאותו יום בו נערך הראיון מילא בנוכחותו את טופס ההרשמה למחזור השני של התואר.
ממכבי פתח תקוה הוא שוחרר וישב שוב בבית, הפעם לזמן קצר. דהאן ושי דנון שעובד עמו ניסו לייצא אותו שוב לאירופה, קבוצות מהלאומית רצו ועוביידה לא רצה אותן, כי יש פתק, ואז הגיע הטלפון מטל בנין - שב-2011 לא נתן לו לשחק אבל כן התלהב מהגישה.
"מה המצב?", שאל, "אתה בכושר?".
"בטח".
"אני צריך שחקן כמוך בסכנין".
ביום האחרון של ינואר הוא חתם בסכנין, ומאז הוא משחק כמגן שמאלי וכבלם, ובנין נכנס לרשימה המצומצמת של אנשים להם חייב עוביידה את הקריירה.
"פגשתי אותו לראשונה כשהיה נער מלא תשוקה ועדיין בוסר", משחזר בנין, "אחרי שנים ובעקבות התאונה המצערת וכל מה שעוביידה עבר בעקבותיה, הוא הפך לגבר מחושל שיודע מה הוא רוצה מעצמו, עם אותו רעב עצום להצלחה ואהבה גדולה למשחק. לא היה לי ספק - מקצועית, הוא שחקן לגיטימי בליגת העל",
השמש כבר קופחת על המוח, וחטאב נותן הרצאת אשראם אחרונה לאותו יום: "אלוהים נתן לנו מוח והמוח זה כוח, והשאלה היא איך אתה משתמש בו? אם תחשוב שלילי, תימשך לשלילי; אם תהיה חיובי, תקבל חיובי". כך הוא הגיע מדצמבר 2014 למרץ 2018, כך מתאונה נוראית לתואר ראשון, כך מאפס כדורגל לליגת העל. "המוח שלנו הוא מתנה מאלוהים", הוא מטיף, וכשהוא רואה שאני מחייך הוא זורק "הכול ברגש אצלי, הא?".
אתה מרגיש שזה ניצחון? שאלתי.
"ניצחון? איזה ניצחון? זה תהליך, ואני רק בתחילת הדרך".
דרמסלה מחכה, עד הפתק הבא.
orenjos@walla.co.il
