שלומי ברזל: "אם אנתוני וארן היה נוהג כך בנבחרת, הוא היה מושעה"

במרכז הבינתחומי בהרצליה נערך כנס שעסק ביחסים שבין עיתונאים לאנשי ספורט. ראש מערך ההסברה של ההתאחדות הוסיף: "בנבחרת יודעים לטפל בדברים האלה". אורי אוזן: "לא אוהב שמאמנים מפרשנים משחקים"

20/03/2018
צילום: קובי אליהו. עריכת וידאו: מתן חדד

המעבדה לחקר התקשורת והספורט בבית ספר סמי עופר לתקשורת בבינתחומי הרצליה ערכה היום (שלישי) את הכנס הרביעי לתקשורת, ספורט וחברה בשיתוף וואלה! ספורט ועיריית הרצליה. הכנס, בנושא "When the Medium Becomes Well-Done" התקיים בבניין ארזי-עופר בקמפוס, והועבר בשידור ישיר בוואלה! ספורט ובאפליקציית וואלה! ספורט.

הטכנולוגיה - בנעל

הפתרון הטבעי לכאב הברכיים קרוב מתמיד - עם החזר מקופ"ח

מוגש מטעם אפוסתרפיה
עו"ד אסף הדסי, אורי אוזן ואיציק יצחקי במהלך פאנל(צילום: קובי אליהו)

מושב ראשון: "70 שנות תקשורת הספורט בישראל - יחסי עיתונאים, דוברים, ספורטאים וקהל", בהנחיית דניאל זילברשטיין ובהשתתפות חמי אוזן, שלומי ברזל, אבי מלר ועינת הירש.

חמי אוזן, עורך וואלה! ספורט, נשאל על מצבה של תקשורת הספורט הישראלית כיום והשיב: "הטרפת הוציאה הרבה מאוד אנשים מדעתם, הקרבות האלה מוציאים אותנו העיתונאים רע. אני משתדל לומר שיש אוכל לכולם, ולפעמים אנחנו רבים על שטויות".

שלומי ברזל, ראש מערך ההסברה של ההתאחדות לכדורגל, הוסיף: "הכי קל להאשים את התקשורת ולהגיד תראו מה אתם נותנים לנו, אבל אתם רוצים את זה. אם אתם לא רוצים, אל תצפו, אל תצרכו".

אבי מלר: "יש מאבק רציני בתקשורת הספורט הישראלית בין איכות לכמות. כמותית, ישראל מובילה בעולם בחשיפה לתקשורת ספורט. זה גן עדן של שידורים ואפשרויות. מצד שני, יש את האיכות, ולגבי האיכות - שם צריך לעצור ולבדוק מה קרה לתקשורת הספורט הישראלית בשנים האחרונות".

חברי הפאנל אף התייחסו לפרשת אנתוני וארן. שלומי ברזל נשאל האם היה משעה שחקן בנבחרת ישראל על מצב דומה, והשיב: "שחקן שלי בנבחרת - כן, הרף הוא הגבוה ביותר. בנבחרות ישראל יודעים לטפל בדברים האלה כאשר התרחשו בצורה מאוד מהירה ואפקטיבית. שורת החובות שחלה עלינו היא מטורפת. שחקן נבחרת ישראל זרק את סרט הקפטן במהלך משחק, לקח לנו שעה לקבל החלטה ולהוציא הודעה שהוא מושעה. אני קורא לקומץ ששרק לזהבי בוז לא להגיע יותר למשחקי הנבחרת".

חמי אוזן הוסיף: "התקשורת שפטה בנאדם בלי שהיא יודעת מה קרה. אף אחד לא יודע מה היה שם, מה היו הנסיבות. בואו ניתן לסיפור הזה להיבדק. בית"ר ירושלים התנהלה בסדר גמור בסיפור הזה. הדבר הכי נכון להגיד זה שאין תגובה".

חמי אוזן, דניאל זילברשטיין, אבי מלר, שלומי ברזל, עינת הירש בכנס תקשורת ספורט. קובי אליהו
חמי אוזן, דניאל זילברשטיין, אבי מלר, שלומי ברזל ועינת הירש(צילום: קובי אליהו)
אבי מלר ועינת הירש(צילום: קובי אליהו)

מושב שני: "ניהול הקריירה הספורטיבית המודרנית - ההיבט התקשורתי", בהנחיית דניאלה סמארי ובהשתתפות יניב טוכמן, עמרי אפק, איתן עזריה, לואי בדיר ושי ברדה.

טוכמן על השינוי התקשורתי: "נכנסתי לתקשורת הספורט לפני 21 שנים, עוד לא היה אינטרנט. הייתה תחרות בין שני כלי תקשורת, ידיעות ומעריב. משה פרימו היה נותן דיווחים ברשת ב'. אם לא היה נותן את הסקופ, ידעתי שאני בלעדי. היום יש מערכי תקשורת. מחלקת המדיה של מכבי תל אביב גדולה כמו מערכת הספורט בוואלה!. המטרה היא לשמור את המידע לעצמם, כדי למנף את עצמם, את האתר, האפליקציה".

שי ברדה, עוזר מאמן מכבי נתניה: "פעם העיתונאי שהיה מסקר את הקבוצה היה בא לאימון, רואה אותם, ומדווח על מה שראה. היום זה שונה לחלוטין. כמאמן אנחנו צריכים לקחת את הכל בחשבון, ולדעת לשתף עם זה פעולה. מועדון חייב מערך דוברות, להוציא דברים בצורה מסודרת, ולהבין שהתקשורת עושה את העבודה שלה".

יניב טוכמן: "את הסקופים הכי טובים שלי הבאתי במקרה הטוב מהסלון, במקרה הרע מהמיטה. עיתונאי צריך מקורות. היום אפילו לא נותנים לנו להיכנס. כולם יישרו קו עם מכבי תל אביב. כשהייתי בברצלונה, אמרו לי העיתונאים הספרדים 'רק אלוהים ופפ יודעים מה קורה בברצלונה'. עיתונאי טוב תלוי בטלפון שלו, ולקחת מידע מהאנשים שהוא בקשר איתם".

עומרי אפק: "השאלה היא מהם החוקים האדומים, ומהם חוקי המשחק. יש הרבה פעמים תחושה של מלחמת עולם, הקבוצות נגד התקשורת".

"עיתונאי טוב תלוי בטלפון שלו". טוכמן(צילום: קובי אליהו)
הילה קובו, אהרל'ה ויסברג, דמיאן ברוורניק, יעל דור, יניב לוין, חגי בראל וגיל הלוי(צילום: קובי אליהו)

מושב רביעי: "הבלוגספירה והעולם הספורטיבי - כשהטוויט, הבלוג והפודקאסט נפגשים", בהנחיית בן מיטלמן, ובהשתתפות אורן יוסיפוביץ, דורון קרמר, אוריאל דסקל, אשרת עיני ואסף אקרמן.

אורן יוסיפוביץ: "בטוויטר ובפודקאסט, מי שמאזין בטוח רוצה את זה. בערוץ 2, ובוואלה, אנשים נכנסים לאתר, יש הרבה אופציות, הם לאו דווקא רוצים לצרוך את מה שאתה יוצר. מבחינתי, טוויטר, פייסבוק ופודקאסט הם האמצעים הטובים והאישיים ביותר. אנשים שעדיין לא מעלים את הכתבות שלהם לפייסבוק ולטוויטר, בעיני זה קצת מגוחך. כל אחד רוצה למנף את עצמו ולעשות יותר כסף ושהקהל שלך יותר גדול, אז אני לא מצליח להבין איך יש אנשים שאין להם את זה".

אסף אקרמן: "אני משתמש ברשתות החברתיות כדי להפיץ את התורה שלי. בכל מקום שאני הולך, שואלים אותי - 'אקרמן, מה עם מילאן?' אני מבסוט מאוד מהמקום הזה, זה הכי כיף שיש".

אוריאל דסקל: "אנשים תמיד יחפשו תוכן. היום יש תוכן מאי פעם ואנשים קוראים יותר מאי פעם. יש אנשים שעדיין צריכים את המדיות המסורתיות, אבל לאט לאט הם נעלמים. מה שיישאר זה התוכן, והוא יהיה טוב מאי פעם".

מושב חמישי, "המאמנים והמיקרופון - גבולות מטושטשים בתקשורת הספורט", בהנחיית עידו גור, ובהשתתפות איציק יצחקי, שוש אלוני, אריק שיבק, אורי אוזן ואסף הדסי.

אריק שיבק: "יש בעייתיות בזגזוג של מאמנים ופרשנים".

שוש אלוני: "אני באופן אישי יותר מתחברת למאמן-פרשן, או לשחקן-פרשן, יש משמעות מאוד גדולה לכך ששחקן עבר מפרשן - למשל מאיר טפירו. עופר שלח היה יחיד במינו במובן הזה".

איציק יצחקי: "גם הגבולות בין פרשנות וסיקור מתחילים להיטשטש. לפעמים אתה קורא גם את החלק הפרשני של כתבים בידיעות, וצריך להפריד בין כתב שמסקר קבוצה וכתב שמפרשן. אני טענתי לא פעם שדוברים ואנשים שמסקרים קבוצות דרושים תקופת צינון. מאמנים שמפרשנים באופן קבוע, ראוי שגם הם יעשו תקופת צינון. המון מאמנים חופרים את הקבר למאמנים בפרשנות שלהם".

אורי אוזן: "אם אני מפשט משחק של מנצ'סטר יונייטד או הפועל חיפה, מבחינתי זה אותו דבר. אני מאוד לא אוהב שמאמנים מפרשנים משחקים, זה בעייתי בצורה בלתי רגילה. כשאני אאמן קבוצת בוגרים אני לא אפרשן, ולא אזגזג. זה לא לויאלי. היו מאמנים שבאו עם אג'נדה אישית לפרשנות, וזה פגע בענף. מאמן פעיל בליגת העל לא צריך לפרשן ליגות באירופה, הוא צריך להתעסק בקבוצה שלו".

כנס תקשורת ספורט(צילום: קובי אליהו)
  • תקשורת ספורט

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully