דקל קינן: "אני מקווה ובטוח שמו אלאך יודע מה הוא עושה"

רק לפני כחודשיים וחצי נפרד דקל קינן ממכבי חיפה, אבל עכשיו, הכי רחוק שאפשר - הוא עושה חייל בהכנות לקראת משחקי הליגה השניה בארצות הברית שתיפתח ביום שבת. קינן כבש השבוע שער שני במשחקי ההכנה של קבוצתו סינסינטי, הפעם בהפסד לסקרמנטו ריפאבליק, אבל גם בסינסנטי הרחוקה הוא עונד את סרט הקפטן על זרועו וממש כמו בישראל, מסיים את משחקי ההכנה עם תפרים מעל הגבה.

"קצת קשה לי לספר על הליגה השניה, משום שגם אני לא באמת מכיר אותה. כל מה שאני יודע, זה שהליגה מחולקת לאזורים, מזרח ומערב. אנחנו נשחק במזרח. שמונה הגדולות עולות למעין טורניר גביע, המנצחת מהמזרח ומהמערב ייפגשו בגמר ושם תוכתר האלופה. יש כאן הרבה לחץ, הרבה ציפיות. כשהגעתי לכאן לא חשבתי על זה, אבל יש לנו קרוב ל-20 אלף מנויים".

סוג של מכבי חיפה, אותה עזבת ברגע הכי קשה שלה.

"אני עוקב ונמצא בקשר עם אנשים. המועדון הזה נמצא בתקופה לא פשוטה, אבל אני יכול לומר שמההיכרות הקצרה שלי עם מו אלאך, כי לא הייתי המון זמן, תמיד הרגיש לי שהוא תמיד יודע מה הוא עושה. יש לו תכנית מדויקת להכל. אני מקווה מאוד ובטוח שהוא יודע מה הוא עושה".

עוד בנושא
צפו באוהדי מכבי חיפה מקללים את השחקנים: "חשנו מאוימים במלון"
ליגת העל: בית"ר ירושלים ניצחה 0:2 את הפועל רעננה בחוץ
הפועל באר שבע ראשונה, בית"ר שנייה: לוח משחקי הפלייאוף נקבע

בינתיים זה לא נראה ככה.

"יכול להיות שזה ייקח לו קצת זמן, כי המצב לא פשוט, אבל אני מאמין שאם יתנו לו את הזמן הוא יוביל את מכבי חיפה למקום אחר. האיש הזה הותיר עליי רושם טוב".

איך הרגשת אחרי הדרבי?

"זה היה יום עצוב בשבילי. לפני שאני שחקן כדורגלן מקצוען, אני אוהד של הקבוצה. גם כשהייתי במכבי חיפה וגם עכשיו. זה יום לא קל בשבילי, זה רגע עצוב להפסיד דרבי. המועדון הזה יותר גדול מכל הפסד או שחקן. אני יודע שהתקופה הרעה הזאת תסתיים מתישהו, אבל רק מקווה שזה יהיה בקרוב. הייתי עצוב אחרי הדרבי, כי לא חוויתי דבר כזה. הפסדתי דרבי אחד בכל חיי כשאני בהרכב. לא שוכח את המשחק הזה. שלומי דורה חגג עם ריצה בקריית אליעזר".

נחשבת לאחד השחקנים הקרובים לשחר. כואב לך על המחאה של חלק מהאוהדים?

"יש בינינו כבוד הדדי. אני יכול לומר שהרעב של יענקל'ה לא מוטל בספק בכלל, בגלל זה אני אופטימי בנוגע למכבי חיפה. המועדון הזה חזק יותר מכל הפסד. יש לו בסיס טוב וקהל טוב. מגיע לו קרדיט גדול. כשחקן תמיד הערכתי את הרעב שלו. המועדון הזה צריך לעשות הכל כדי למצוא שלד חזק של ישראלים ועליו להרכיב עוד זרים איכותיים. רק ככה אפשר לצאת מהתקופה הזאת".

גם בליגה השניה בארצות הברית יש לחץ?

"יש כאן לחץ, אבל באופן כללי ברמת המחיה כאן יש פחות לחץ מבישראל. אז גם בספורט. לסינסינטי יש הרבה אוהדים, בהתחלה לא הבנתי עד כמה. אני מרגיש את התכונה בעיר. המועדון הזה הולך ומתפתח, יש כאן רעב. לפני שהגעתי עקבתי אחר הקבוצה הזאת תמיד נחמד שיש ציפיות".

ספר קצת על החיים באזור.

"אנחנו גרים במרחק של רבע שעה ממרכז העיר, מקום שבו יש קהילה של ישראלים. נתקלנו פה בקהילה יהודית וישראלית מאוד תומכת. אני אמנם לא דתי, אבל היה לי חשוב שהילדים ילמדו בגנים יהודיים, שילמדו על המסורת היהודית. אנחנו מאוד מרוצים כאן. המועדון עזר לנו מאוד, הנחיתה הייתה הרבה יותר קלה בזכותם. התחברנו לקהילה היהודית, לבית חב"ד, החברה הישראלים מאוד עוזרים בקטע המשפחתי. יהיו לא מעט נסיעות, למשחקי חוץ בעיקר. למשחק הקרוב אטוס בשישי ואחזור רק בראשון, אבל אני יודע שאני משאיר את המשפחה שלי באזור עם הרבה אנשים טובים. ברור שכדורגל הוא לא הספורט העיקרי בארצות הברית, אבל המועדון שאני נמצא בו הוא פרויקט שהולך ומתפתח. אני מרגיש שהגעתי למקום הנכון בזמן הנכון. מרגיש מאוד מוערך כאן. הולכת להיות חוויה אדירה".

קיבלת את סרט הקפטן מהר.

"יש כאן המון שחקנים חדשים. כשלקחו אותי לשיחה הראשונה עם הצוות, אמרתי להם שמבחינתי לעלות עם או בלי הסרט לא ישנה שום דבר לגבי המשחק שלי. אני יודע מה אני יכול לתרום מהניסיון, וגם מבחינת מנהיגות. אמרתי להם שאשאר אותו דקל. הם החליטו לתת לי את הסרט ואמרתי שזה כבוד גדול בשבילי להיות קפטן. אני לא המנהיג היחיד בקבוצה, וגם לא היהודי היחיד בה. דניאל הבר (אקס מכבי חיפה ומבשל השער שלשום, א"י) והמגן ימני מאט ביינר כאן איתי. אז אני נמצא עם היהודים כאן, אבל תמיד עוקב אחרי מכבי חיפה".