טראש טוק: הפציעה של דקל קינן, סל ניצחון בלתי אפשרי בארצות הברית

למי שלא עוקב מקרוב אחרי הליגה ההודית, העונה של קראלה בלאסטרס הסתיימה עם הפסד 2:0 לבנגאלורו שקבע שהקבוצה בה החליף דייויד ג'יימס את רנה מולנסטיין כמאמן לפני כחודשיים לא העפילה לפלייאוף. כוכב הקבוצה, דימיטר ברבאטוב, נשמע מבסוט למדי מסיומה המוקדם של העונה, לפחות על פי ההאשטגים בהם בחר להשתמש בחשבון האינסטגרם שלו...

בהנחה שברבים מסרטוני הסקאוטינג של דקל קינן שראו בסינסינטי לפני שהחתימו אותו הבלם הישראלי היה חבוש בראשו, כנראה שאף אחד בקבוצתו החדשה לא הופתע מהפציעה הזו ומהציוץ שבעקבותיה בה כתב קינן: "כמה תפרים לא ימנעו ממני מלנגוח בכדור".

מרץ כבר כאן, וזה אומר שמארץ' מאדנס של טורניר המכללות מעבר לפינה, אבל עוד קודם לכן קיבלנו מנה של טירוף מכדורסל התיכונים במדינת ניו יורק. טפאן זי הוליכה 49:51 עם 2.4 שניות על השעון בגמר המחוזי מול ארדסלי והחזיקה בכדור, אבל מסירה לאורך כל המגרש שהיתה אמורה לסחוט את השעון הגיעה לידיו של ג'וליאן מגארבי, שהסתובב ושיחרר זריקת ייאוש משלושת רבעי מגרש, שבדרך נס צללה פנימה. הצליפה הבלתי אפשרית הוציאה את השחקנים והאוהדים מגדרם, ובתום החגיגות, הדמעות ופריצת הקהל לפרקט, אמר מגארבי הסחוט: "זה הרגע הגדול בחיי. זו המשמעות של להיות כדורסלן בתיכון".

בשבוע האחרון ערכה כל מכללה בארצות הברית טקס פרידה מהסיניורים שלה - שחקני השנה הרביעית שמסיימים את לימודיהם בקולג' ונפרדים מקבוצותיהם - טקס מרגש עבור הבוגרים הטריים ועבור הקהל, אלא שהשנה הטקס של פלורידה סטייט הצליח לרגש עוד מיליונים נוספים. אחד הבוגרים, בריאן אנגולה, גילה במפתיע במהלך הטקס שאמא שלו הגיע במיוחד מקולומביה לכבוד המעמד, והבכי שבו פרץ השחקן ההמום, שעזב את משפחתו במולדתו בגיל 15 ונדד לארצות הברית, לא ישאיר גם את העיניים שלכם יבשות.

"היה לי קשה מאוד לעזוב את החיים שלי ואת המשפחה שלי ולעבור מעיירה של 15,000 איש לעיר של שני מיליון איש", הוא סיפר על פרץ הרגשות שחווה", אבל ידעתי שאני צריך לעשות את זה, בשביל אמא שלי ובשביל המשפחה שלי".