האיש שהציל בינתיים את זידאן: ניתוח הניצחון של ריאל מדריד על פריס סן ז'רמן

אנחל די מריה חגג אתמול את יום הולדתו ה-30. אנחל די מריה נמצא בכושר נהדר בשבועות האחרונים, ולא רק ארבעה שערים מאז תחילת 2018 מעידים על כך. אנחל די מריה הגיע להתארח בסנטיאגו ברנבאו אצל האקסית אותה עזב אותה בטונים צורמים למדי ב-2014, על אף שהיה השחקן המצטיין במגרש במשחקו האחרון במדים הלבנים, בגמר ליגת האלופות מול אתלטיקו מדריד. אנחל די מריה ישב 90 דקות על הספסל. כיצד לעזאזל זה ייתכן?

עוד בנושא

ריאל מדריד גברה 1:3 על פריס סן ז'רמן בשמינית גמר האלופות
הערב בו רונאלדו וזידאן קמו לתחייה: אופוריה בריאל

אונאי אמרי הוא מקצוען פנומנלי - כך מעיד כל מי ששוחח עם מאמן פריס סן ז'רמן. הבאסקי חולה על כדורגל, הוא חושב עליו 24 שעות ביממה, מנתח כל פרט קטן, יודע את כל הנתונים על שחקניו, ומשתדל לשפר את הבנת המשחק שלהם. יש לו גם רקורד מרשים בוולנסיה ובסביליה. ואולם, על מנת להיות מאמן גדול באמת ולהצליח בקבוצות פאר, יש צורך לא רק בהבנה טקטית מעמיקה, אלא גם בפסיכולוגיה. בהיבט זה, יש לאמרי לא מעט בעיות. זכורה במיוחד התקרית בה צחקו עליו שחקני ספסל של ולנסיה, כולל מיגל וצ'ורי דומינגס, מאחורי גבו. זכור הפיאסקו בספרטק מוסקבה, כאשר החלוץ ארטיום דזיובה כינה אותו "מאמנצ'יק" שעות ספורות לפני פיטוריו. אולי זה קורה כי אמרי לא תמיד מתחבר רגשית לחניכיו ולא תמיד מבין אותם.

לו היה מבין את די מריה, הוא היה משלב אותו אתמול, גם אם מסיבה טקטית כלשהי סבר שהוא פחות מתאים. כי למוטיבציה יש תפקיד מרכזי ביותר בספורט. היא מכריעה התמודדויות. ודי מריה, ביום הולדתו העגול בסנטיאגו ברנבאו, יכול היה להיות השחקן עם המוטיבציה הכי גבוהה בעולם. אמרי היה חייב לקרוא את הציטוטים שהתפרסמו לקראת המשחק. "הקשר שלי עם ריאל נגמר. המעגל הזה נסגר מזמן, ולא תהיה לי בעיה לשחק גם בברצלונה. הקבוצה היחידה בה לא אסכים לשחק לעולם היא ניואלס אולד בויז", הצהיר האיטריה. רק האמירה הזו לבדה, ללא קשר לכישורים הספציפיים, ללא קשר ליכולת הגבוהה שמפגין השחקן בשבועות אלה, היתה צריכה לאותת למאמן בעל אינטליגנציה רגשית סבירה כי מקומו של די מריה על הדשא. אלא שהאינטליגנציה הרגשית של אמרי, כך מסתבר, פשוט לא טובה מספיק.

חוסר היכולת להבין שחקנים גרם גם לפיאסקו השני של מאמן סן ז'רמן אתמול. מעשה ביליד רוסאריו נוסף, הצעיר מדי מריה בקרוב לעשור. ג'ובאני לו סלסו הגיע לפריס בתחילת 2017 כשחקן קישור התקפי ויצירתי שאוהב לרוץ באגף, ובקושי קיבל הזדמנויות. לאור הבעיות הרפואיות של טיאגו מוטה, החליט בשלב מסוים אמרי לנסות את הארגנטיני הצעיר בקישור המרכזי, ובליגה הצרפתית זה עבד בהצלחה לא מבוטלת. לכן, כאשר הוחלט שהאיטלקי-ברזילאי עדיין לא כשיר מספיק על מנת ליטול חלק בשמינית הגמר, הימר אמרי על לו סלסו והעניק לו הופעת בכורה בהרכב בליגת האלופות בסנטיאגו ברנבאו, בתפקיד הקשר האחורי, בו אין לו נסיון מינימלי.

אם אתם רוצים לפגוע בעוצמה גדולה ככל הניתן בקריירה של שחקן מוכשר, זו הדרך. לו סלסו הרגיש מהרגע הראשון כמו דג מחוץ למים, איבד כדורים, ביצע עבירות, ובסופו של דבר הרס רבות לקבוצתו כאשר הכשיל בתנועה מיותרת לחלוטין את טוני קרוס ברחבה על סף השריקה להפסקה. לו היו יורדים למחצית ביתרון, יכלו הפריזאים להרגיש על הסוס, במיוחד כי כריסטיאנו רונאלדו היה חלש להחריד במחצית הראשונה והחמיץ בשלומיאליות ממצב קורץ. פנדל העניק לפורטוגלי במתנה את שערו ה-100 בליגת האלופות במדי ריאל, וכל המומנטום השתנה ב-180 מעלות.

הגיוני לשאול מדוע לא נזרק לו סלסו למים העמוקים קצת קודם. אם בונים עליו לקראת משחקים כה מכריעים, מדוע לא נוסה, למשל, מול באיירן מינכן במשחק האחרון בשלב הבתים? מאמן עם איטליגנציה רגשית סבירה יודע עד כמה חשוב הנסיון במעמדים כאלה. אמרי, שמעולם לא שיחק ברמה הגבוהה בעצמו, לא חש זאת על בשרו, ואולי בשל כך שרף את לו סלסו. הוא התייצב לקרב עם מרכז מגרש מנוסה מאוד של ריאל עם חוליית קישור צעירה. וזה מעניין, כי רק שלושה שבועות הוחתם בפריז בצעד מפתיע ביותר לסאנה דיארה, כמעט בן 33, שעשה לאחרונה לביתו בליגה באמירויות.

הנה לכם אקס ריאל נוסף שבילה אתמול 90 דקות על הספסל. אז מה היתה המטרה, בעצם? הרי ברור כשמש שדיארה לא נחוץ לסן ז'רמן על מנת לנצח בקלילות ברוב המשחקים בזירה המקומית. הוא הצטרף על מנת לשמש גיבוי מנוסה למוטה, אבל אתמול הוחלט ככל הנראה שאינו נמצא בכושר טוב מספיק כדי להיות על הדשא. אז מה הטעם לבזבז כסף על המשכורת שלו? במקביל, ויתר אמרי על הקפטן הוותיק טיאגו סילבה, שהיה המום מההודעה כי לא יפתח בהרכב, והותיר את הקבוצה ללא מנהיג בעורף. מרקיניוס בן ה-23 ענד את הסרט, הכשרון הצעיר פרסנל קימפמבה שיתף איתו פעולה. הצמד הזה דווקא עבד לא רע במשך רוב המשחק, אך בשלב מסוים אפשר היה לצפות כי חוסר הנסיון של החוליה האחורית, בה שימש יורי הבאסקי כמגן שמאלי, יביא לקריסה. וזה אכן קרה כאשר דני אלבס, השחקן המנוסה היחיד ברביעיה, הוסט קדימה.

היה זה החילוף הראשון של אמרי, והוא התברר כטעות קריטית. אדינסון קבאני, אשר חגג אף הוא יום הולדת אתמול, אמנם ממש לא בא לידי ביטוי, אבל זו לא היתה אשמתו. ניימאר, שהחליט להציג במדריד בעיקר את כישורי הכדרור שלו, ביצע הכי הרבה דריבלים בליגת האלופות העונה, אך תרומתם היתה אפס עגול, ואנוכיותו גרמה לבזבוז מצבי הבקעה. גם קיליאן אמבפה היה קצת אנוכי מדי לעתים. התבקש לוותר על אחד מהם לטובת די מריה, אבל שניהם נמצאים בפריז על תקן פרות קדושות. קבאני מעולם לא נתפס ככזה, ולכן הורד לספסל כדי לשלב את תומא מונייה כמגן ימני ולשלוח את אלבס לחוד. המערך ההתקפי התבלגן, המערך האחורי התרופף, וזינדין זידאן הבין שזה הזמן לפעול.

מיד אחרי החילוף של אמרי, שלח זיזו את גארת בייל לאגף השמאלי במקום בנזמה. 10 דקות מאוחר יותר, הוא צירף אליו גם את מרקו אסנסיו. כוכב העל הבא של ריאל לא מקבל מספיק דקות העונה, ואפשר לכתוב על זה ספרים, אבל אתמול הוא לפחות שיחק קצת, בעיתוי הקריטי ביותר, והוכיח עד כמה שילובו היה קריטי. אסנסיו הינדס את השער השני של כריסטיאנו רונאלדו, בישל את השלישי למרסלו, וחגג על האגף הימני הבעייתי של הקטארים. בשלב זה, גם מרכז ההגנה כבר היה עייף, וגם השוער אלפונס אריאולה לא הושיע, אבל בגדול היה זה ניצחון מוחץ של מאמן על יריבו. החילופים של זידאן עבדו, והקבוצה שלו תיפקדה כיחידה מגובשת. החילופים של אמרי נכשלו, וגם ההרכב הפותח שלו היה שגוי.

ודי מריה? מעניין מה עבר לו בראש אתמול. האם התגעגע קצת לתקופה במדריד? האם התחרט על הדרך בה ניהל את הקריירה לאחר מכן, במנצ'סטר יונייטד ובפריז? האם הבין, בגיל 30, שכבר לא ימצה את הסוף את הפוטנציאל שהיה לו - להפוך באמת ובתמים לאחד השחקנים הטובים בתבל? הוא היה בדרך לשם ב-2014, אבל אז באה הפציעה ברבע גמר המונדיאל, ושום דבר לא חזר למסלול אחריה. אולי במשחק הגומלין הוא יקבל הזדמנות וינסה למחוק את הפיגור, אך יש תחושה שזה מאוחר מדי. את הצ'אנס הגדול להמר על האיטריה אמרי הפסיד. סן ז'רמן הפסידה. בעתיד, כדאי לזכור שלא מספיק לברך שחקנים בטוויטר. זה לא עובד ככה.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק