לבו של כל מי שהביט מהצד בדן ביטון, נחמץ. הקשר בעל פני הילד ישב בחדר ההלבשה ומירר בבכי. מ.ס. אשדוד סיימה בדיוק עוד משחק ללא ניצחון באיצטדיון הביתי שלה והפעם מול מכבי חיפה, והוא שיכול היה לגמור את המשחק עם ניצחון דקה לסיום, הוציא הכל החוצה עם הרבה כאב.
דן, מה קרה שם בחדר ההלבשה לפני חודש? זה היה בכי שבא ממקום הרבה יותר עמוק. אולי זה שהיית צריך להוביל העונה את אשדוד, אולי בעצם פרקת שם תסכול על זה שבמקום להיות עכשיו שחקן בית מוביל בהפועל באר שבע, אתה מחפש את דרכך במועדון אחר?
"במקום לבעוט, מסרתי והכדור יצא רע מאוד. יכולתי לגמור את המשחק ולהעניק לנו ניצחון ליגה ראשון בבית. כמובן שהמחשבות היו על זה שזו היתה צריכה להיות העונה שלי. ציפיתי מעצמי ליותר העונה. נכון שהעונה לא הסתיימה ואני עוד יכול לסיים אותה עם טעם מתוק, אבל בשלב הזה רציתי להיות במקום אחר. הכדורגל זה משהו גדול בשבילי ואני לוקח אותו קצת יותר קשה ממה שצריך לפעמים. אני מודע לזה. אני רוצה דרך הכדורגל לעשות משהו. לבנות לעצמי משהו. אני לא רוצה לסיים את הכדורגל כעוד שחקן שהיה כאן ועבר, וזה שעדיין זה לא קורה, כואב לי. אני יודע לאן אני יכול להגיע".
פעם ראשונה שאתה מתפרק כך אחרי משחק?
"כן, להתפרק כך זו היתה פעם ראשונה. אני גם חושב שהרגשתי שאני יכול לשחק יותר באותו משחק ובכלל. הכל בא ביחד".
הוא היה בסך הכל בן ארבע כשאביו נפטר מדום לב. "אבא נסע לחבר בנתניה ולא חזר", הוא משחזר. "הייתי קטן, בן שלישי אחרי אח ואחות גדולים ממני. אני כמעט לא זוכר דבר ממנו. לפעמים יש לי איזה הבזק של זכרון, אבל לא יותר. מספרים לי שהוא מאוד אהב כדורגל. הוא לא היה שחקן, אבל בטח רצה שאחד הילדים שלו יהיה כדורגלן. נשארנו שלושה ילדים עם אמא שלי והיא גידלה אותנו לבד. שימשה לנו כאמא ואבא יחד".
עולם הכדורגל הוא עולם אכזר כבר מגיל הילדים ואתה היית צריך להתמודד לבד.
"נכון, זה היה קשה. כל ילד רוצה שיהיה לו אבא שידחוף אותו וילווה אותו. אבל אמא היתה שם להגן עלי ולסייע. זה לא היה פשוט לראות מהצד את התמיכה שכל הילדים בקבוצות הילדים והנוער בהפועל באר שבע מקבלים מהמשפחות. אבות שמלווים לכל אימון ולכל משחק ואני ברוב הזמן צריך להתמודד לבד. גדלתי לתוך הקושי הזה ולמדתי לשרוד ולהתמודד. בסך הכל המוות הזה של אבא חישל אותי".
איך אימא הצליחה להסתדר לבד עם שלושה ילדים?
"בעזרת הקב"ה. ברור שהמשפחות עזרו לה, אבל בסוף זו היתה היא לבד לגדל אותי ואת שני האחים שלי. בכל הסיטואציות בחיים זה צבט שאין לי דמות אבהית שיכולה לתמוך בי. אמא היתה שם בשבילי ותמיד אהיה אסיר תודה על כך. זו גם הסיבה שאני רוצה מאוד להחזיר ולמצות את כל הפוטנציאל שיש כדי שהיא תהיה גאה בי".
בפרוייקט של אלונה ברקת אין כמעט מקום לשחקני בית. הדרישות גבוהות בשלוש השנים האחרונות ושחקני קבוצת הנוער נדחקים החוצה. דן ביטון היה צריך להיות במקום אחר. להיות יוצא הדופן. היהלום. כבר בגילאים הצעירים בלט באופן בו היפנט את הכדור. בחור צנום עם רגל שמאלית נהדרת שעבר שחקנים כאילו היו קונוסים וסידר כדורי זהב לחלוצי קבוצת הנוער.
לקבוצת הבוגרים עלה עוד אצל אלישע לוי ולפני שנתיים אפילו שיחק פה ושם. אלא שבקיץ 2016, כשבהפועל באר שבע החליטו להביא את מיכאל אוחנה ממ.ס. אשדוד, ביקש ג'קי בן זקן מהסקאוט שלו עידן בן אבו להצביע על שחקן מהפועל באר שבע שכדאי להביא כנגד בעסקת אוחנה. אמרו לו שיש אחד דן ביטון שיכול להתפתח למשהו גדול ושאותו צריך להכליל במעבר. אוחנה ירד דרומה ב-4.5 מיליון שקל וביטון בא בהשאלה עם אופציה לקנות את הכרטיס כעבור שנתיים של השאלה בסכום של מיליון שקל בלבד. בקיץ האחרון כבר מומשה האופציה וביטון נרכש לצמיתות.
"יכולתי להישאר בהפועל באר שבע, אבל רציתי לשחק כמה שיותר", מתאר ביטון. "בעונת האליפות הראשונה שיחקתי, אבל רציתי להיות משותף יותר. לקראת תחילת העונה דיברתי עם הסוכן שלי דודו דהאן שאמר לי שיש הצעה מאשדוד באותה עסקה של מיכאל אוחנה. הבנתי שבאשדוד אשחק יותר והחלטתי ללכת על זה".
כפו עליך את העסקה?
"ממש לא. זו היתה החלטה שלי. יכולתי להישאר, אבל ידעתי שיהיה לי קשה מאוד לשחק בבאר שבע. עזבתי בלי לבטים".
איך בלי לבטים?
"יש דברים שאינם תלויים בי. אני מאמין בעצמי מאוד ואם זה היה תלוי רק בי, הייתי משחק אבל לא אני קובע מי משחק ומכאן שרציתי ללכת למועדון בו יהיה לי יותר סיכוי לקבל דקות. הרגשתי שיש לי חלק באליפות הראשונה של הפועל באר שבע אבל חשבתי שיכולתי לשחק יותר".
ואז אחרי עונת השאלה אחת אשדוד מחליטה לרכוש את הכרטיס שלך ואתה יודע שאתה לא יכול לחזור לבאר שבע.
"יכולתי להטיל וטו על העסקה ולהגיד שאני לא רוצה שיקנו אותי מבאר שבע, אבל ראיתי כמה אשדוד מאמינה בי ורוצה לתת לי את הבמה ולכן הסכמתי בקיץ האחרון לעבור. ברור שעבר לי בראש שאולי לא אחזור לשחק יותר בבאר שבע, אבל אני צריך להיות חזק ולדעת לקבל גם החלטות קשות למען הקריירה שלי".
דווקא העונה הראשונה שלך כמושאל צעיר היתה טובה יותר. העונה האמינו באשדוד שתיקח את המקום של אור אינברום וזה לא קרה.
"בעונה שעברה באמת שיחקתי יותר. לפעמים הדברים לא תלויים בי, בטח אם אני אשחק או לא. זה שהקבוצה התחילה את העונה רע עם חילופי מאמנים גם לא תרם לשקט שלי".
אתה מרגיש שלא יכולת להתבלט ולסחוב את העגלה בגלל שאתה צעיר מדי?
"ממש לא. אני לא מאמין בגיל. גיל זה סתם סטיגמה של הכדורגל הישראלי. מי שטוב צריך לשחק ולא משנה בן כמה הוא או אם הוא שחקן בית. אני מרגיש שיכולתי לתת העונה הרבה יותר לאשדוד. אני צריך לשחק הרבה יותר ממה ששיחקתי עד כה. היו לי משחקים שפתחתי, אבל היו גם הרבה בהם לא שיחקתי כמעט בכלל. זו עונה של עליות וירידות. אני מקווה למצוא את האיזון שלי בהמשך העונה".
תחילת הדרך עם עמיר תורג'מן לא היתה פשוטה. גדי קינדה ואתה איחרתם לאימון מסכם והוא ניפה אתכם מההרכב.
"לא היתה לי שום בעיה עם זה. איחרנו בדקה או שתיים והוא צדק כשלא הכליל אותנו בהרכב. התנצלנו והמשכנו הלאה. זו היתה טעות שלנו שאיחרנו והכל עבר מהר מאוד".
צבט לך כאשר בעונה שעברה אתה נלחמת על החיים באשדוד ובבאר שבע לקחו עוד אליפות?
"ממש לא צבט לי. להיפך. שמחתי בשבילם. גם אם אני לא שם, אני רוצה שיצליחו. כרגע אני באשדוד ואני מסתכל רק על המטרות של אשדוד. לראות את באר שבע מצליחה זה כיף. ברור שאני חושב שיכולתי להיות היום שחקן משמעותי בבאר שבע. אני מאמין בעצמי. אבל מה שהיה, היה. אני כרגע באשדוד ואני שמח שבאר שבע מצליחה".
אחרי שאשדוד רכשה אותך יהיה קשה לחזור לבאר שבע.
"למה? אם אני אהיה שחקן טוב באשדוד או בכל מועדון אחר, יכול להיות שבאר שבע תרצה לקנות אותי בחזרה. אני לא צריך לכפות את עצמי על באר שבע כרגע".
הקהל בבאר שבע צמא ליותר שחקני בית ועד שמישהו כמוך גדל לקבוצה הבוגרת, הוא נמכר ועזב.
"הקהל מאוד אוהב אותי בבאר שבע ואני יודע שהם התבאסו שבקיץ האחרון עזבתי סופית לאשדוד במכירה. אבל זה היה חלק מהעסקה ולא היתה להם דרך לעצור את זה. אני כרגע באשדוד ואני מסתכל רק קדימה".
ויתרו עליך בקלות מדי בבאר שבע?
"לא שופט אותם. זו זכותם. אני בטוח שיכולתי להתפתח ולהיות היום שחקן בבאר שבע ולא בקצה הספסל".
באר שבע פיספסה אותך?
"יכול להיות".
למה לא מצליחים ליצר שם יותר שחקנים לבוגרים?
"כי המטרות של הקבוצה מאוד גבוהות עם אליפות ואירופה ויותר קשה לשלב שחקני בית צעירים. כמו שאמרתי, אני חושב שלא צריך להסתכל על הגיל ומי שטוב צריך לשחק ולקבל הזדמנות. אני מאמין שיהיו בסוף שחקני בית בבוגרים של הפועל באר שבע".
ביום שני אתם מגיעים לטרנר. יש בבאר שבע ירידה ואתם יכולים לנצל את המצב.
"ברור שיש מוטיבציה גבוהה לקבוצות האחרות לנצח את באר שבע, אבל אני מאמין שבאר שבע או מכבי תל אביב יזכו בסוף באליפות".
באשדוד מאמינים שאפשר לעשות תוצאה הסטורית ולנצח לראשונה בטרנר.
"ברור שאפשר לנצח גם בבאר שבע. זו משימה מאוד קשה, אבל אם לא נאמין שאפשר לנצח למה בכלל שניסע לשם".
יש לך מוטיבציה מיוחדת נגדם?
"באמת שלא. אני לא מנסה להוכיח שהם טעו לגביי. אני באמת יודע מה אני שווה ולא איכפת לי כל כך מה חושבים עלי אחרים".
אשדוד נראית קצת יותר טוב באחרונה.
"הקבוצה התחזקה בינואר וצירפה שחקנים טובים. עמיר הצליח יותר לחבר אותנו. אני מקווה שזה יגמר בטוב. יש לנו כמה שחקנים בקבוצה שלא נופלים משחקנים בבאר שבע. ברור שבבאר שבע מבחר השחקנים האיכותיים יותר גדול ויש להם את העוצמה של הקהל בטרנר. אני חושב שהמקום בו אנחנו נמצאים בטבלה לא משקף את איכות השחקנים שלנו".
