הסייף דן אלון, אחד הניצולים היחידים מטבח הי"א באולימפיאדת מינכן, הלך לעולמו הערב (רביעי) בגיל 72. אלון, שסבל בשנים האחרונות ממחלת הסרטן, הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.
הקריירה של אלון כלוחם סייף החלה בגיל 12 והגיעה לשיא כאשר נכלל במשלחת הישראלית שטסה לגרמניה כדי להשתתף באולימפיאדת מינכן ב-1972. אלון, אז בן 27, הודח בסיבוב השני אחרי חמישה ניצחונות וחמישה הפסדים, ואחרי האולימפיאדה פרש מהענף, אך בנסיבות אחרות לגמרי.
אלון היה אחד משני הספורטאים הראשונים שהגיעו למינכן, יחד עם יהודה ויינשטיין, וכך ניתנה להם אפשרות לבחור דירה. השניים בחרו בדירה מספר 2 בכפר האולימפי כי הייתה היחידה עם מרפסת. הדבר התברר כקריטי, שכן צמד הסייפים היו שניים מהניצולים של אותו אירוע טרור פלסטיני בכפר האולימפי במינכן, בו מחבלים מארגון "ספטמבר השחור" רצחו 11 ספורטאים, מאמנים ושופטים - חברי המשלחת הישראלית.
אלון תיאר את האירוע: "בשעה 4:30 בערך התעוררתי מקולות של פיצוצים ויריות. חשבתי בתחילה שזו רק משלחת אחרת שחוגגת בסביבה. הרעשים נפסקו וחזרתי לישון. כ-20 דקות אחר כך שוב התעוררתי, והפעם קולות הירי היו ממש חזקים והרעידו את החדר. קפצתי מהמיטה. ניגשתי לחלון והצצתי החוצה, וראיתי על המדרכה שני מחבלים חמושים ואת גופתו של ויינברג. שמעתי בחדר הסמוך מחבל מדבר בטלפון עם המשטרה. הוא אמר שישראל צריכה לשחרר 200 מחבלים, או שהם יהרגו את הישראלים". אלון, שדיבר גרמנית, תרגם לשכניו לדירה את הנאמר. אלון וארבעת שותפיו לדירה: ההלך שאול לדני, הסייף יהודה וינשטיין, והקלעים הנרי הרשקוביץ וזליג שטרוך הבינו שהם חייבים לברוח מיד, אבל כדי לא לעורר רעש הלכו לאט לאט אל המרפסת, וממנה קפצו למטה".