פציעה שמשנה גם את תמונת האליפות: היום שאחרי פציעת דמרקוס קאזינס

הוא ידע מיד כשזה קרה. קרע בגיד האכילס זו לא פציעה שנראית רע, לא כמו סרטוני הסנאף של שברים קשים, אבל ההשפעה שלה מיידית. דמרקוס קאזינס נאבק על ריבאונד לאחר החטאת עונשין שלו בשניות המכריעות של המשחק מול יוסטון, ניסה לחזור להגנה ופשוט קרס. כאשר הוא נשכב על הפרקט, אפשר היה לראות עליו שהוא מבין, שהכאב שהוא חווה באותו רגע עוצמתי הרבה יותר מהכאב הפיזי. לפעמים התגובה של הספורטאי ברגע ההבנה קשה לצפייה לא פחות מהפציעה עצמה. זה היה המקרה עם קאזינס, שניתן להניח שבשניות בהן שכב שם על הפרקט הספיקו לעבור לו בראש כל ההשלכות האיומות של הפציעה שלו. ומדובר באחת הפציעות הקשות ביותר בשנים האחרונות ב-NBA מבחינת השלכות, פציעה שיכולה לשנות קריירה, מועדון ואולי גם את האופן בו ייראה מאבק האליפות בשנים הבאות.

קרע בגיד האכילס זו פציעה קשה במיוחד עבור שחקני כדורסל, ענף שמתבסס על יכולת ניתור וכוח מתפרץ. זו פציעה שכנראה מתרחשת בעקבות עומס מצטבר על כף הרגל ובדרך כלל מתרחשת בשלב מתקדם בקריירה של שחקן. הקרע המפורסם ביותר ב-NBA היה של קובי בריאנט ב-2013. קובי הוביל אז את הלייקרס במו ידיו לפלייאוף בגיל 34 עד שבאחד המשחקים האחרונים של העונה הרגילה הוא קרע את גיד האכילס, מה שבדיעבד סימן את תחילת הסוף של הקריירה המפוארת שלו. פרט לדומיניק ווילקינס בתחילת שנות ה-90, השחקנים הבכירים שעברו את הפציעה הזו לא חזרו להיות מה שהיו לפניה ודעכו מהר.

קאזינס בן ה-27 צעיר יחסית לרוב השחקנים הבכירים שעברו את הפציעה. אבל מדובר בהר אדם, שחקן בגובה 2.11 מטר ובמשקל 122 ק"ג, שהזריזות והאתלטיות ביחס לגודל היא אחד המאפיינים החשובים ביותר שלו. ההשוואה הרלוונטית ביותר בשילוב של גיל, גודל ודומיננטיות היא לאלטון ברנד, שקרע את האכילס בגיל 28 ולא התקרב להיות אותו שחקן לאחר מכן. מבחינת גודל טהור, ההשוואה המדאיגה ביותר היא למהמט אוקור, שהיה שחקן חשוב ביוטה עד שנפצע בגיל 30. לאחר הפציעה הוא הצליח לשחק רק עוד 30 משחקים ב-NBA בהם סבל מבעיות גב לפני שפרש בגיל 33.

אם לדבר בלשון המעטה, קאזינס הוא לא השם הראשון שקופץ לראש כשחושבים על שחקנים שיידעו להתמסר לתהליך שיקום ארוך טווח. התמדה והתמודדות עם קשיים לא אפיינו את הקריירה שלו עד כה, ונתוני הפתיחה הלא מעודדים של הפציעה בוודאי לא יעזרו למוטיבציה שלו. מי שאולי יהיה מסוגל לעודד אותו הוא ווילקינס, ששינה את סגנון המשחק מבוסס האתלטיות שלו כדי לחזור מהפציעה לעוד שתי עונות איכותיות. מבחינה מקצועית, לקאזינס יש את הכלים לשנות סגנון ולהתבסס פחות על אתלטיות, הוא כבר החל לעשות את זה בעונה הנוכחית כששיחק יותר בחוץ כמנהל משחק וקלע שלשות מעמדת הסנטר.

הפציעה הגיעה ארבעה ימים לאחר משחק השיא של דמרקוס בקריירה, משחק של 44 נקודות, 23 ריבאונדים ו-10 אסיסטים שכדי למצוא לו תקדימים צריך היה לחזור עד לווילט צ'מברליין. היא הגיעה לאחר החודש הראשון בו השילוב בין קאזינס לאנתוני דייויס התחיל לספק תוצאות: ניו אורלינס ניצחה שבעה משמונת המשחקים האחרונים ו-12 מה-17 האחרונים בדרך למאזן 21:27 שמקרב את הפליקנס לצמרת הנמוכה של המערב ומרחיק אותם ממאבקי הכניסה לפלייאוף. היא הגיעה לקראת סיומו של ניצחון הצהרתי על יוסטון בו קאזינס סיפק עוד טריפל דאבל, דוגמא לאופן בו צמד הגבוהים יכול ליצור בעיות לכל קבוצה בליגה. קאזינס ודייויס סוף סוף מצאו את הנוסחה לשיתוף פעולה: דיוויס משחק יותר בפנים וקאזינס בחוץ, כאשר כל אחד משתלט על דקות המנוחה של השני. עכשיו זה כבר לא משנה.

התזמון של הפציעה נוראי עבור קאזינס גם במבט רחב יותר. זו העונה האחרונה בחוזה שלו והעונה הנוכחית חיזקה מאוד את המעמד שלו כשחקן שכדאי להמר עליו למרות סימני השאלה. הוא היה יכול לקבל חוזה מקסימום של חמש שנים בניו אורלינס או לחפש סיטואציה אחרת שבה יוכל להתמודד על תארים, למשל לחבור ללברון ג'יימס בלייקרס אם הוא יגיע לשם. בכל מקרה, האופציות היו פתוחות בפניו וחוזה של שמונה ספרות היה וודאי מבחינתו. עכשיו, קשה לדעת איך קבוצות יתייחסו אליו בקיץ הקרוב, כולל ניו אורלינס עצמה. אף קבוצה לא תמהר להתחייב לשלם יותר מ-30 מיליון דולר לעונה לארבע או חמש שנים לשחקן שאי אפשר לדעת האם יוכל לחזור ליכולת שמתקרבת לשיא הנוכחי שלו. אם הוא יחווה ירידה מהסוג של אלטון ברנד, חוזה כזה יהפוך למכת מוות עבור המועדון שישלם אותו, יתקע את תקרת השכר לשנים ארוכות.

ניו אורלינס נמצאת במצב מסובך במיוחד ותצטרך לקבל החלטות קשות מאוד בקיץ. יישארו לה שנתיים לבנות סביב אנתוני דייויס קבוצה איכותית מספיק כדי לשכנע אותו להישאר, וחוזה מקסימום לקאזינס יחסום כמעט כל אפשרות אחרת להתחזק בתקופה הזאת. גם ככה השילוב בין השניים עמד בסימן שאלה. חודש מוצלח לא מספיק כדי לשכנע שזה עובד, הג'נרל מנג'ר דל דמפס בוודאי היה רוצה לבחון את השילוב הזה בפלייאוף, לבחון את קאזינס בפלייאוף סוף סוף, לפני שהוא שם את העתיד של המועדון וכנראה גם של הקריירה שלו בידיים של הסנטר הבעייתי. עכשיו ההימור על קאזינס הפך להרבה הרבה יותר גדול, גם אם הסיכוי שהוא יבחר לעזוב קטן משמעותית.

המצב שנוצר הופך את אופציה ב' שדמפס אמור היה כבר לחשוב עליה למפתה במיוחד. אופציה ב' היא להתחיל לאמץ כבר עכשיו את ההנחה שניו אורלינס לא תצליח לבנות קונטנדרית סביב דייויס ולחשוב כבר בקיץ על טרייד עבורו, כשהוא בתחילת שיא הקריירה, לאחר עונה בריאה (בינתיים) ועם לפחות שנתיים בחוזה הנוכחי. זה הזמן בו ניתן לקבל תמורתו מחיר מלא, וזה הזמן בו תהיה קבוצה שיש לה יכולת לשלם את המחיר המלא הזה.

הקבוצה הזו היא, כמובן, בוסטון. הסלטיקס מעוניינים בדייויס וכנראה יהיו מוכנים לתת הרבה מאוד בתמורה. בין ג'יילן בראון, ג'ייסון טייטום, מרכוס סמארט, הבחירה הגבוהה שבוסטון תקבל מהלייקרס השנה או מסקרמנטו בשנה הבאה, בחירות נוספות שבוסטון תקבל בשנים הקרובות (כולל בחירה מפתה של ממפיס) ושאר הצעירים החביבים בסגל הנוכחי ניתן לבנות חבילה שתסדר לפליקנס כמעט את כל החמישייה לכמה שנים.

קשה מאוד למועדון לוותר על סופרסטאר אמיתי שנכנס לשנות השיא בקריירה שלו, מבחינה פסיכולוגית קל הרבה יותר לדמיין איך כל הקלפים מסתדרים נכון ונבנית סביב הסופרסטאר קבוצה גדולה. ניו אורלינס נכשלה בכך במשך שנים וקאזינס היה חבל ההצלה האחרון שלה. הפציעה שלו טורפת מחדש את הקלפים שכבר נדמה היה שמתחילים להסתדר. האופציה של בוסטון אולי תצליח לשכנע את ראשי הפליקנס להמר על צעד לא שגרתי ולבצע טרייד על הכוכב שלהם בזמן הכי נכון, במקום באיחור של שנה-שנתיים כפי שקורה בדרך כלל. במקרה כזה, קאזינס בוודאי לא יהיה בתוכניות של ניו אורלינס. ניתן להניח שתימצא הקבוצה שתהיה נואשת מספיק כדי להמר עליו ולתת לו חוזה גבוה, אבל אפשרויות הבחירה שלו יהיו מוגבלות יותר ובכל מקום אליו יגיע, וגם אם יישאר בסופו של דבר, הוא ייחשב כפרוייקט שיקום הרבה יותר מאשר כפרנצ'ייז פלייר פוטנציאלי.