אם לא יקרה הערב (ראשון) משהו בלתי צפוי בנתניה, מכבי תל אביב תעלה לפסגת הטבלה, לראשונה מאז מחזור 6 של העונה שעברה; בלתי צפוי = בווינר, למשל, ניצחון של מכבי תל אביב ביותר מגול נסחר תמורת יחס של 1.45; מאז ה-2:2 המפתיע של אשקלון בסיבוב הקודם מול הצהובים, הקבוצה של יובל נעים ניצחה רק פעם אחת ב-13 משחקים. את עכו. זה מריח כמו באנקר, חבר'ה, וסליחה לנאחסוקרטים. ואם מכבי תל אביב מנצחת ביותר מגול, היא עולה למקום הראשון אחרי 49 שבועות בלי.
ברק בכר המאמן נולד למקום הראשון. מאז שהוא נכנס לתפקיד, עוד בימי קרית שמונה העליזים, אף מאמן לא התקרב אליו במספר שבועות בפסגה. בשבוע שעבר סגר עונה רביעית ברציפות שהוא במקום הראשון בנקודת האמצע. פעם אחת עם קרית שמונה ושלוש פעמים עם באר שבע. הוא בן 38, ועד כה מותג כקוסם. תנו לו לימון, יעשה לימונדה. תנו לו תקציב שלישי בגודלו, והוא יהפוך אתכם לאימפריה מספר 1 בישראל. אבל גם קוסמים צריכים אביזרים, משהו לעבוד איתם, ובכר לא אמן על-חושי, לא מאלה של "תחשוב על מספר". הוא צריך שפן, ואלה מזמן נגמרו לו, וגמל זו חיה נהדרת אבל היא לא נכנסת בכובע.
1. ברק בכר, 72%
איציק טוויזר דיבר לתוך המיקרופון. כלומר, ליטרלי, כשנשאל, ענה בהתכופפות מוגזמת למיקרופון, כאילו הוא פקיד בבורגר ראנץ' שצועק "בורגר!". למרות הוותק שלו בתחום ובעיר, הדבר מראה על חוסר ניסיון תקשורתי משווע של המאמן הזמני או הקבוע, עם פרו או בלי, בליגה הלאומית או לכו תדעו של הפועל עכו. וזה היה חמוד, האקט הזה, והאמת שגם המשחק של עכו היה בסדר בהתחשב במצבה האקוטי והמבחיל. וכמה שלטוויזר חסר הניסיון ולעכו הפאסון, ולמרות שבעולם נורמלי גם משחק כזה נגמר ב-0:3 לאלופה (וואקמה לבד מול שוער, ראדי בפנדל), נראה שנתקלנו אמש בקו פרשת המים במערכת היחסים של בכר עם הסגל שלו, והוא גם קשור למיקרופון.
מי שעוקב אחר בכר יודע: הוא לא מתראיין עבור התקשורת, הוא משתמש בראיונות עבור שחקניו. כשצריך, הוא מעיר אותם דרך המיקרופון. לא פעם אחת, אפילו אחרי ניצחון, תקף את המשחק של קבוצתו ואת רמת האנרגיה של שחקניו. הרים את קולו, היה נחרץ, תקף. הוא, בדומה למאמנים גדולים מאוד במדינות אחרות מאוד, למד לחולל מיני-משברים מבפנים, ליזום סדק - כדי להתגבר על קשיים. זה כמובן לא נגמר רק במיקרופון; בכר, מאז שהחל לאמן, לא פחד מהרכבי טרור - לא אחת גילית לפני המשחק ששניים או שלושה באנקרים מוצאים עצמם בחוץ. הוא לא היסס לספסל את ברדה עם הגעתו, וגם בוזגלו, מליקסון, שהר והחבר'ה יוכלו להעיד שלא משנה כמה בפורמה הם, שום דבר לא בטוח. כשצריך לזעזע, בכר הוכיח שאין הרכב או מערך שהם מוזרים מדי עבורו.
הבעיה: היכולת כל כך עגומה העונה, לפחות מאז ההדחה מהצ'מפיונס, ובכר השתמש בכל כך הרבה זעזועים, שהם כבר לא מזעזעים. גם אתמול, לפני משחק בעכו - איצטדיון בו באר שבע הפסידה לפני שנתיים ובכר הודה שזה בגלל ההרכב הנסיוני/יהיר שלו באותו משחק (בלי מליקסון, בלי וואקמה, בלי ברדה) - בכר ניסה להעיר. וואקמה אמנם סחב פציעה ויש גביע, אבל השילוב של בלי וואקמה, בלי אוגו, בלי ראדי הרגיש יותר כמו ניסיון לדפוק All In מאשר שמירת כוחות.
ואז אנחנו מגיעים למיקרופון. טוויזר שחרר את פיו מהפיה ובכר הגיע לעמדת הראיונות, אחרי משחק חלש מאוד-מאוד-מאוד של קבוצתו מול הקבוצה השנייה הכי חלשה בליגה (דונט וורי, קואץ' מאס, מה ששלך שלך). הציפייה היתה, לפי ההיכרות, להשתוללות גדולה לפחות כמו אחרי ה-1:3 מול רעננה ("המשחק הכי גרוע מאז שהגעתי, איבדנו את הדרך לגמרי"). הרי זה לא היה משחק טוב יותר, לא מול יריבה חזקה יותר, עם תוצאה רעה יותר ובתקופה הרבה יותר שלילית, כולל איבוד שבע נקודות וכנראה גם הפסגה הלכה. ואף שחקן בקבוצה לא באמת טוב, והבלמים פצועים-מושעים, הבאנקרים הניגרים לא בפורמה, הסמל המקומי מליקסון לא באמת סוחב וסוחף, והתחליף של בוזגלו משחק פחות מבוזגלו, ובוזגלו עם רצועה קרועה. עד כדי כך בכר ברוגז עם מה שיש לו, שבמשחק צמוד הוא עורך רק שני חילופים - וקואנקה על הספסל
והמאמן הגיע, ודיבר חלש, רגוע, נעים. הוא לא כעס ולא שמח, בעיקר היה אדיש. וזה הסימן, לא צריך יותר מזה: בכר יודע שהוא ניסה את הכול. כל שיטה, כל מערך, כל הרכב. אבל באר שבע לא מתעוררת. רק שתי נקודות פחות מבעונה שעברה, אבל 13 גולים פחות, והפרש שערים של 16+ סביר לעומת 34+ רצחני. זו לא אותה הקבוצה. וגם בכר הבין שאין טעם להטריף בראיון של אחרי המשחק, והוא גם בטח הבין שאין צירוף של 11 שיצית את האש. נכון, יש סיכוי שזה עשוי להספיק לו לעוד צלחת. זו עדיין באר שבע, טרנר זה טרנר, וואקמה מסוגל להתעורר פתאום, וההגנה הפצועה-בינונית כן השתפרה וסופגת רק שער בחמשת המחזורים האחרונים; גם מכבי תל אביב ג'עג'עה בעונה השלישית, וזה הספיק לטרבל.
גם אם זה יספיק, ראינו מה סימלה העונה השלישית של מכבי. ראינו מה קרה לאחר מכן. ואם לא? לכן באר שבע חייבת להתעורר, ואין הכוונה לסגל אלא לרכש. להבין שינואר הזה קריטי לא רק להמשך העונה אלא להמשך השליטה. מכבי תל אביב איבדה את ההגמוניה בליגה כי נתנה לבאר שבע לקום מכלום ולהפוך למפלצת. בבאר שבע חייבים לקום היום עם סרט אדום על המצח ולהסתער על רכש-חורף, ויותר משחקן אחד. זרים, דמארי, ממן, ורמוט, בנגב צריכים להביא לפחות שתי זריקות התעוררות ולקוות שלפחות אחת מהן תתפוס.
מאז בכר הגיע לבאר שבע, זו התקופה הכי מאתגרת שלו. וזה הזמן לגלות לכם: אין באמת קסמים בעולם הזה, הכול באביזרים.
4. ניר קלינגר, 65%
שישי בערב, עין הוד, ובמסעדת הבשרים דוניה רוסה הנהדרת ישב גבריאל תמאש הנהדר. כמה נהדרת, ככה כבדה, את המנות סופרים בקילו. ב-21:30 עזב, וכנראה לא עבר על אף חוק, אבל 16-17 שעות לאחר מכן הוא וחבריו בהפועל חיפה נראו כבדים כמו המנות ולקינוח הוא חטף כרטיס אדום. לא קל לשמור על האף למטה אחרי תיקו נאה בטרנר, ולא קל לשחק בשעה המוקדמות הזו. זו שעה נהדרת לאוהדים אבל השחקנים לא רגילים לשחק בה, וקלינגר לא היה הראשון להתלונן - קרויף עשה זאת לפניו, וכן, גם מכבי שלו נכוותה בשעה הזו עם 1:1 ביתי נוראי מול אשדוד. אני בעד השעה הזו, ולדעתי בין נובמבר לאפריל צריך לשחק כדורגל אפילו ב-14:00. הכדורגל שייך לאוהדים, לא? אבל לשעה הזו כן צריך להרגיל את השחקנים, ועוד יותר - בליגה צריך שוויוניות. לא הוגן למשל שהפועל חיפה שיחקה שלוש פעמים בשעה הזו, ומכבי תל אביב פעם אחת, ובאר שבע כלל לא, ובית"ר כלל לא. הלו, גם לתמאש מגיע לאכול ארוחת שישי כבדה ונהדרת, לא רק לטהא ולכחילה.
14. רוב מאס, 22%
אוקיי, הבנתי, סוף סוף הבנתי. מכבי חיפה עם 20 נקודות מ-19 משחקים, 19 גולים בלבד, ניצחון חוץ אחד ב-10 משחקים, המאמן הקודם פוטר בגלל 41%, ה"מחליפים" שלו עם 22%. וביציע דמארי, ורמוט ומאבוקה. אה, ושלומי אזולאי - הדבר הכי טוב שיש בירוק כרגע - על הספסל. ומכבי חיפה במקום ה-10, הפסגה רחוקה, התחתית קרובה. וסוף סוף הבנתי: זה בכוונה. מכבי חיפה עושה טנקינג. בספורט האמריקאי מפסידים בכוונה בשביל בחירות דראפט ובנייה מחודשת. זה מה שהירוקים עושים, רק שבכדורגל אין דראפט ואפשר לרדת. מכבי חיפה לא רק מוותרת על העונה, היא שוחטת לה את הצורה, כדי שסוף סוף יבוא מאמן בעידן הכי שחור וגרוע ונוראי וחסר תקווה. ואז, כל דבר ייחשב להצלחה. סוף סוף הבנתי, וזה ההסבר ההגיוני היחיד: אלאך מינה זמנית את המאמן הכי חלש שהכיר, והוציא מההרכב את השחקנים הכי טובים. אם-כן, תיקו נהדר באשדוד.
טראסט דה פרוסס.
orenjos@walla.co.il
