פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        להישאר נאקי: דניז נאקי הגרמני-כורדי נמצא בלב מהומה פוליטית בטורקיה

        הוא הוכה ברחוב, הותקף במגרש, הואשם בתעמולת טרור ונגזר עליו עונש מאסר. ועדיין, דניז נאקי, פעם בגרמניה הצעירה וכיום קפטן אמד, ממשיך במאבק למען המיעוט הכורדי ומוציא את ארדואן מכליו. האם הנשיא הטורקי הוא שעמד ביום שני האחרון מאחורי ניסיון ההתנקשות בחייו?

        דניז נאקי בסך הכול ניסה לבעוט כדור חופשי. זה קרה בדקה ה-25 של המחזור הראשון בליגה השלישית בטורקיה, כאשר קבוצתו אמד SK התארחה במרסין. הקפטן בן ה-28 המתין שהשופט יאפשר את הבעיטה, ולפתע הותקף מאחור על ידי אוהד שחמק מהמאבטחים ופרץ לכר הדשא (בסרטון המצורף). אחרי זמן קצר המשחק חודש, ושחקני אמד פרקו את כל העצבים על היריבה עם 0:7 מוחץ, כאשר גם נאקי שותף לחגיגה עם שער אחד. "כמו שאמר הקפטן המנוח שלנו, שחמוס אוזר: 'הם יתייחסו אלינו בצורה רעה ואנחנו נמשיך לתת להם פרחים", כתב נאקי ב-26 באוגוסט 2017. "אחרי מה שקרה כאן, מעכשיו לא ניתן להם רק פרחים אלא גם הרבה שערים".

        כמה חודשים חלפו, ודניז נאקי בסך הכול ניסה להגיע למרכול בעיר הולדתו דורן, במערב גרמניה. זה קרה ביום שני האחרון, בסביבות השעה 23:00 בלילה, כאשר ארבעה כדורים נורו לעבר רכבו של הכדורגלן הכורדי-גרמני. הוא הצליח להתכופף בזמן ונחלץ מהאירוע ללא פגע, אך עם טראומה לא קטנה. "זה היה ניסיון התנקשות", טענו פוליטיקאים, בזמן שנאקי הועבר למקום מסתור תחת השגחה משטרתית.

        על המגרש ומחוצה לו, בטורקיה ועכשיו גם בגרמניה - דניז נאקי מצוי בסכנה. וזה בעיקר בשל היותו כורדי.

        דניז נאקי בשנת 2012 (GettyImages , Thomas Starke)
        דניז נאקי עם הקעקוע דרסים 62 (צילום: GettyImages)

        נאקי נולד ביולי 1989 לזוג טורקי ממוצא כורדי שהתמקם בדורן, עיר קטנה הנמצאת בין אאכן לקלן. מקור המשפחה הוא ממחוז טונצ'לי, ששמו המסורתי הוא דרסים והוא מאוכלס ברובו על ידי כורדים. במחוז הזה התבצע טבח לפני 80 שנה ובמהלכו הצבא הטורקי רצח עשרות אלפי כורדים. נאקי התחבר למורשת הזו וקעקע על זרועו הימנית את הכיתוב DERSIM 62 (המספר הוא של לוחית הזיהוי המופיעה על כלי הרכב באזור). על זרועו השמאלית מקועקעת המילה AZADI שפירושה חופש.

        במקביל לחיבור למורשת המשפחתית, נאקי התאהב בכדור. את הקריירה שלו החל בבאייר לברקוזן וב-2008 היה חלק מנבחרת גרמניה עד גיל 19, שזכתה באליפות אירופה. איתו שיחקו בין היתר רון רוברט צילר והאחים סוון ולארס בנדר. קבוצתו הראשונה כמקצוען הייתה רוט וייס אלן, בה ערך את הבכורה כשהחליף את מרקו רויס. לאחר מכן המשיך לסט. פאולי ושם הפך תוך זמן קצר לאחד השחקנים האהובים במועדון.

        נאקי נקשר מיד לאוהדים המזוהים עם השמאל הסוציאלי, עד כדי כך שבמשחק מול האנזה רוסטוק, לה אוהדים המשתייכים לימין, ביצע לעברם תנועה של שיסוף גרון והורחק משלושה משחקים. זה לא מנע ממנו לסיים את העונה עם שבעה שערים ולסייע לסט. פאולי לשוב לבונדסליגה ב-2010. אלא שככל שחלף הזמן, הקשר ההתקפי הבין שלא יותיר חותם על הכדורגל הגרמני. היו לו גם שתי הופעות בנבחרת הצעירה לצד טוני קרוס, ג'רום בואטנג ומאטס הומלס, אבל בבונדסליגה הסתפק נאקי ב-20 משחקים ושער בודד, סבל מפציעות, ואחרי עוד עונה בסט. פאולי ואחת בפאדרבורן החליט לנטוש את גרמניה וללכת בעקבות השורשים.

        הקעקוע על הזרוע השמאלית: חופש

        גנצ'לרבירלי מהליגה הראשונה בטורקיה שילמה 200 אלף יורו כדי לרכוש את נאקי בקיץ 2013. אחרי עונה ראשונה שקטה שכללה הופעת אחת בלבד בהרכב ועוד 15 כמחליף, החלו ההתרחשויות מחוץ למגרש והכדורגל הפך שולי. באמצעות פוסטים בפייסבוק, נאקי הביע תמיכה פומבית בכוחות הכורדים (פשמרגה) שנלחמו בצבא המדינה האיסלמית בעיר כובאני שבסוריה. הדבר עורר את זעמם של טורקים רבים, כולל אוהדי קבוצתו.

        בתחילת נובמבר 2014, הכדורגלן היה בדרכו לארוחת ערב באנקרה, כשבשלב מסוים שלושה אנשים, ככל הנראה אוהדי גנצ'לר, עקבו אחריו והחלו לקלל אותו. "הם שאלו, אתה דניז נאקי? אתה הכורדי המלוכלך הזה?", תיאר נאקי את האירוע המבהיל. "הם המשיכו לקלל, ניסיתי להרגיע אותם ואז קיבלתי אגרוף לפנים. ניסיתי להגן על עצמי, חבטתי באחד מהם ונסתי על נפשי. זו הייתה תקיפה פיזית, במצב כזה אין סיבה שאשאר כאן". לאחר כמה ימים, נאקי הודיע על התרת חוזהו, ויתר על הכסף המגיע לו ואכן חזר לגרמניה. אבל גם זה היה רק לזמן קצר.

        התקרית באנקרה רק חיזקה את נאקי בעמדתו ובאמונתו. הוא הבין שכדורגלן גדול הוא כבר לא יהיה, והחליט להצטרף למאבק נעלה יותר. אחרי פחות משנה הוא שב לכדורגל הטורקי, אך הפעם לקבוצת אמדספור (לשעבר דיארבקירספור) מהליגה השלישית. ולמה דווקא אמד? כי זו קבוצה מהעיר דיארבקיר ("בירת כורדיסטן הטורקית") המייצגת את המיעוט הכורדי. אם תרצו, הנבחרת הסודית של כורדיסון. ומבחינת הטורקים, הקבוצה הזו, שלובשת את צבעי הדגל הכורדי ונשלטת על ידי מפלגה פרו-כורדית, היא פרובוקציה אחת גדולה. אצבע בעין של ארדואן. לכן לא הכירו תחילה בשינוי שמה, לכן היא גם נענשת פעם אחר פעם בקנסות, הרחקות ועונשים של קיום משחקים ללא קהל.

        דניז נאקי מניף את הגביע ב-2008, אחרי זכייתה של נבחרת גרמניה עד גיל 19 באליפות אירופה (GettyImages)
        לפני עשור עוד היה אלוף אירופה עם נבחרת גרמניה עד גיל 19. דניז נאקי מניף את הגביע ב-2008 (צילום: GettyImages)

        השיא הספורטיבי של קבוצת אמד ונאקי הגיע ב-31 בינואר 2016, אז הקבוצה מהליגה השלישית הדהימה בגביע הטורקי את בורסאספור מהליגה הבכירה עם ניצחון חוץ 1:2. הכדורגלן הגרמני כבש את אחד השערים והעלה את קבוצתו לראשונה בתולדותיה לרבע גמר הגביע. אלא שאת הניצחון הזה, אף אחד בטורקיה לא חגג. התקשורת לא העלתה על נס את הקבוצה הצנועה שחוללה סנסציה, והאוהדים שיצאו לרחובות דיארבקיר נתקלו באלימות משטרתית שכללה שימוש באלימות בלתי סבירה וריסוס גז מדמיע.

        נאקי, שבמהלך השנה תמך לא פעם במפלגת הפועלים של כורדיסטן והתבטא נגד הנשיא הטורקי ארדואן ששלח את צבאו להילחם במורדים הכורדים בקיץ 2015, החליט לציין את הניצחון בפוסט נוסף בפייסבוק והקדיש אותו לכל האנשים שנהרגו או נפצעו במהלך 50 ימי הדיכוי. "אין לנו ברירה אלא לקרוא לשלום", כתב, וסיים בקריאה "תחי החירות".

        מבחינת ההתאחדות הטורקית, דבריו של נאקי היוו לא פחות ולא יותר מאשר תעמולת טרור. השחקן הועמד לדין בגין "תעמולה בדלנית והתנהגות בלתי ספורטיבית" וספג עונש חסר תקדים של 12 משחקי הרחקה. "הם יכולים להרחיק אותי גם מ-50 משחקים ולמנוע ממני לעלות על כר הדשא, אבל הם לא יצליחו לשבור אותי", הגיב נאקי לעונש הכבד. "קנסו אותי כי הקדשתי ניצחון לאנשים שסובלים. אני איש שלום".

        נאקי כמובן המשיך בשלו. הוא ביקר את ארדואן באופן אישי בטוויטר ובפייסבוק, ובאחד המקרים אף נלקח מיד לחקירת משטרה והוחלט להגיש נגדו כתב אישום. לקראת המשפט, כל אנשי סט. פאולי התגייסו לתמוך בשחקנם לשעבר. נשיא המועדון אוקה גוטליך צייץ: "אנחנו מחזקים את ידיו של דניז במחויבותו לחופש, שלום ואחווה". למשחק האימון מול ורדר ברמן באוקטובר 2016, עלו השחקנים עלו חולצה ועליה הכיתוב "בשביל דניז, כשבחשבון הטוויטר של המועדון פורסם ההרכב ובו לכולם הופיע אותו שם משפחה: נאקי.

        כולם נאקי: ההרכב של סט. פאולי למשחק מול ורדר ברמן בעונה שעברה

        למרות התמיכה לה זכה בגרמניה, בית המשפט בדיארבקיר שפט את נאקי באפריל האחרון ל-18 חודשים ועוד 22 ימים של מאסר על תנאי (למשך חמש שנים) בגלל מה שהוגדר כ"תעמולה טרוריסטית". לטענת התביעה, נאקי פרסם בשבעה מקרים שונים דברי תעמולה של מפלגת הפועלים הכורדית שנמצאת מחוץ לחוק. השחקן הכחיש את ההאשמות נגדו, אך זה לא עזר במשפט שארך בקושי חצי שעה. והיכן האבסורד? שרק חמישה חודשים קודם לכן, בדיוק אותו שופט זיכה (!) את נאקי והתריע מפני סכנה לחופש הביטוי.

        אז מה השתנה בתקופה הזו שבין נובמבר 2016 לאפריל 2017? עורכי דינו של נאקי טענו כי על השופט הופעל לחץ פוליטי מאסיבי, המגיע מהדרגים הגבוהים ביותר, ואחד מהם הדגיש אז: "אני רק מקווה שדניז שומר על עצמו". ומה לנאקי היה לומר? "אני חושב שגזר הדין מחורבן. אמשיך לדבר עבור האנשים שלי ולא אגביל את עצמי. אני מניח שבכל מקרה אמצא את עצמי בכלא".

        אז הוא המשיך לייצג את האנשים שלו. להיות הקול של המיעוט המדוכא גם על המגרש (שמונה שערים ב-12 משחקים העונה) ובעיקר בעצרות פוליטיות ובפעילות ברשתות החברתיות. עד שהגיע אירוע הירי ביום שני האחרון.

        נשיא טורקיה, טאיפ ארדואן, במהלך מסע"ת באחוזת מקסימוס באתונה, יוון 7בדצמבר 2017 (רויטרס)
        האם הירי בוצע מטעמו? רג'פ טייפ ארדואן (צילום: רויטרס)

        "דיווחתי למשטרה על ירי שנפתח לעברי בכביש המהיר בשעה 23:00, ומשם המשכתי להעיד במשך שעתיים-שלוש בתחנת המשטרה", תיאר נאקי בראיון לעיתון "דה וולט". "קיבלתי איומים, אבל זה לא היה רציני. לא הייתי מעלה על דעתי שדבר כזה יכול לקרות לי בגרמניה. בתקשורת הטורקית תמיד הציגו אותי כמי שמעודד אלימות וטרור, רק קבוצות של לאומנים טורקים יכולות לעמוד מאחורי זה. הפכתי שוב למטרה, אני לא יודע איך אנשים יקבלו את זה בטורקיה ואם אוכל לחזור לשם".

        במשטרה החלו לחקור את האירוע שהוגדר כ"ניסיון רצח", כאשר בסביבתו של נאקי היו שטענו כי היורה הוא סוכן של המשטר הטורקי. צ'נסו אוזדמיר, חברת פרלמנט מגרמניה עם שורשים טורקיים, צייצה בטוויטר: "מתנגדי המשטר לא בטוחים בגרמניה. אני מודאגת מכך שהמתנקשים של ארדואן ימשיכו עד שיצליחו להשתיק את כל מי שמטריד אותם".

        את נאקי, לפחות בינתיים, אף אחד בטורקיה לא הצליח להשתיק. הוא אחד המבקרים הקולניים ביותר של שלטון ארדואן (לצד הכדורסלן אנס קאנטר וכדורגלן העבר הקאן שוקור) ובניגוד לרבים אחרים לא מפריד בין ספורט לפוליטיקה. הוא תמיד מביע את רגשותיו ומחשבותיו, בלי לסנן ובלי להיות פוליטיקלי קורקט. אחד מנושאי דגל המאבק של הכורדים לעצמאות. גם אם הוא יודע שזה יכול לעלות לו בקריירה. או בחיים.

        דניז נאקי במדי סט. פאולי 2012 (GettyImages)
        ימשיך להיות נושא הדגל? דניז נאקי (צילום: GettyImages)

        הקרדיט לג'ורדי, הלייזרים של בב"ז, הטריקים של רפואה - האזינו ל-"הפודיום"