דירוג הליגיונרים 2017: מי השחקן הישראלי הבולט של השנה בחו"ל?

בסיום עונת 2009/10, אריאל הרוש נבחר ל"תגלית העונה" בליגת העל. מאז, הוא חווה בעיקר רגעים לא קלים. המשבר עם אוהדי בית"ר ירושלים בעקבות פרשת הצ'צ'נים, העזיבה לנתניה וירידת הליגה ובעונה האחרונה ירידה כואבת נוספת, הפעם עם הפועל תל אביב. הרוש כבר בן 29, אך קשה שלא להיזכר ביכולת שלו כשוער צעיר ולחשוב שמספר החלטות נכונות היו מזניקות את הקריירה שלו למקום אחר. השוער הירושלמי ביצע הקיץ את ההחלטה הנכונה בקריירה שלו והחליט לעבור לקפריסין ולשחק אצל רוני לוי באנורתוזיס פמגוסטה. בינתיים זה עובד נהדר: אחרי 17 מחזורים, הקבוצה של הצמד הישראלי ממוקמת במקום השני, מרחק נקודה אחת בלבד מהמוליכה לרנקה. הרוש לא החמיץ דקה ושמר על שער נקי בשבעה מחזורים, נתון נאה לשוער שהוציא לא מעט כדורים מהרשת בעונות האחרונות. לא ברור איך העסק בקפריסין ייגמר, אבל חוסר היציבות באי השכן עלול להוביל למצב שגם אם ייתן את עונת חייו, הוא יצטרך למצוא מועדון אחר בקיץ. הרוש לא צריך לחשוב רחוק מדי, אלא רק על העונה הנוכחית. להחזיר את הביטחון, אולי לרשום הישג גדול יחד עם מאמנו רוני לוי, אבל בעיקר להבין את הרמז: הוא זקוק לשקט, ונראה שימצא אותו רק מעבר לים.

בעונה שעברה, כאשר מרציאנו בחר לחתום בהיברניאן כשזאת שיחקה בליגת המשנה בסקוטלנד, לא מעט אנשים הרימו גבה. זה נכון, הרמה בסקוטלנד לא מתעלה על הרמה אצלנו בארץ, אז ליגת משנה? אבל השוער ידע מה הוא עושה. מרציאנו הגיע לסקוטלנד על מנת לעבוד ולהתקדם. אחרי שעלה עם היברניאן ליגה, הוא כרגע השוער הראשון הבלתי מעורער של המדורגת רביעית בליגה הסקוטית. 'היבס' הינו מועדון שידוע לשמצה בשל שועריו החלשים להחריד במרוצת השנים. האוהדים הירוקים רגועים כשיש להם את מרציאנו בשער, ונראה שמדובר בשידוך נהדר. למרות זאת, אסור לשוער בן ה-28 לשקוע בבינוניות של אמצע הטבלה. הליגה הסקוטית היא מקפצה נפלאה לאנגליה, ובעיקר לצ'מפיונשיפ. עונה אחת טובה עשויה להספיק לו כדי לקבל הצעה ממועדון מכובד מאוד מליגת המשנה האנגלית ומשם הכול כבר יכול לקרות. העונה של מרציאנו טובה עד כה, אבל אי אפשר שלא לדבר על הפיל שבחדר: אותו משחק בחודש מרץ נגד ספרד. השוער צריך להשתמש במשחק הזה ובזיכרון של האוהד הישראלי הממוצע כדי להתעלות. זה הזמן של מרציאנו לזהור, להשתפר, להיות הטוב ביותר, ולחזור לשער הנבחרת ללא פחד.

שבעה שערים מעמדת הקשר האחורי בעונה אחת בליגה הגרמנית. אלמוג כהן חווה עונה בלתי נשכחת באינגולשטאדט שנגמרה, לצערו הרב, בירידת ליגה. כהן, כיאה למלך שערי קבוצתו, קיבל מעמד של כוכב, מעמד שאיננו מכיר. בארץ הוא לא היה כוכב, אפילו רחוק מכך. כשעבר ממכבי נתניה לנירנברג רבים הרימו גבה, אך הקשר העקשן השלים שנתיים נפלאות בבונדסליגה. אחריהן הגיעה תקופת השאלה לא מוצלחת להפועל תל אביב ומעבר לליגה השנייה בגרמניה, לאינגולשטאדט. הוא החמיץ כמעט את כל עונת 2014/15, עונת העלייה של קבוצתו לליגה הבכירה, בשל פציעה קשה. כהן לא ויתר, המשיך להילחם, ואחרי שעזר לקבוצתו לשרוד, הגיע לשיא. קבוצתו ירדה ליגה כאמור, אך המועדון סירב למכור אותו והעניק לו חוזה חדש התואם את מעמדו. לא עוד שחקן בסגל, אלא כוכב ושחקן מפתח שמופיע באופן קבוע בהרכב. לאחרונה החלו שמועות בנוגע לחזרה אפשרית של כהן לארץ, למכבי תל אביב או להפועל באר שבע, אך על עזיבה אין סיבה לדבר. כשמוצאים מקום חם, אוהב ומחבק, אסור לעזוב אותו כל כך מהר.

בקיץ 2012, יטרו וילמס הפך לשחקן הצעיר ביותר ששיחק אי פעם באליפות אירופה. מגנה הצעיר של איינדהובן לא הצליח למנוע הדחה מוקדמת של הולנד בשלב הבתים, אך סומן כמי שהולך להפוך לאחד משחקני ההגנה הטובים בעולם. טאלב טואטחה בדיוק סיים עם מכבי חיפה עונה מאכזבת במקום החמישי בליגת העל. אם הייתם אומרים לשני הצדדים באותו זמן שבשנת 2017 הם יתחרו יחד על עמדת המגן השמאלי באיינטרכט פרנקפורט, סביר להניח שהם היו צוחקים לכם בפנים. טואטחה היה נראה כמי שרחוק מהרמה הנדרשת, ו-וילמס היה אומר לכם שבכלל תראו אותו במועדון הרבה יותר בכיר. רצה הגורל, ובחלק הראשון של עונת 2017/18 השניים נלחמו על עמדת המגן השמאלי, והישראלי סיפק פייט לא רע. אחרי עונת הסתגלות לא פשוטה בעונה שעברה (19 הופעות בכל המסגרות), העונה טואטחה בן ה-25 השיג כבר 13 הופעות בחצי עונה והוא חלק חשוב מהרוטציה של ניקו קובאץ'. בין אם יצליח להעלות רמה במאבק מול וילמס ובין אם לא, על טואטחה לזכור שהוא מוכרח להיות יציב בכל הזדמנות אשר יקבל. גם אם יצטרך לעזוב, טואטחה יוכל לנצל את הניסיון שצבר כדי לעבור למועדון אחר באירופה ולהמשיך להתפתח. וטאלב, בראבו על השיפור בפן הפיזי.

בתחילת אוגוסט, סלטיק פגשה את רוזנבורג למשחק חוץ גורלי במוקדמות ליגת האלופות. הנורבגים הוציאו 0:0 בסלטיק פארק במשחק הראשון והגיעו מלאי מוטיבציה לגומלין. בדקה ה-25 אלופת סקוטלנד נכנסה לבעיה: אריק סביאצ'נקו הדני נפצע וסיים את המשחק מוקדם מהצפוי. לברנדן רוג'רס לא היה אף בלם טבעי על הספסל, והוא נאלץ לאלתר. הוא החליט להכניס את ניר ביטון, קשר אחורי, לעמדת הבלם. זה נגמר ב-0:1 חשוב לסלטיק, שהצליחה למקסם את הרגע ולעלות לשלב הבתים של ליגת האלופות. וביטון? הוא קיבל מאז מקום של קבע בהרכב כבלם, גם באירופה וגם בליגה, ולמרות שהתקשורת ואוהדי הקבוצה תקפו שהוא איננו בלם, קואץ' רוג'רס ענה להם באלגנטיות: "יורדים עליו שהוא לא בלם. אבל אם להגיד את האמת, אני לא רואה בלם טוב ממנו בקבוצה ובליגה הסקוטית". לא מדובר ברנסנס עבור ביטון. הוא מוכיח כבר שנים שלא משנה מה קורה, הוא תמיד מצליח לתפוס מחדש את מקומו בהרכב. בחמש שנותיו בסלטיק הוא זכה בארבע אליפויות ונחשב כ"שחקן של מאמן". מדובר בשחקן ששומר על פרופיל נמוך, אבל תמיד מביא תוצרת. האוהדים לא יודעים איך לאכול אותו, אבל הוא ממשיך להיות שחקן אמין ואיכותי. למאמן נבחרת ישראל הבא, מי שלא תהיה: שקול להציב את ביטון כבלם. זה עבד לסלטיק, וזה לא שיש לנו אופציות טובות יותר.

לאון טיאניץ', שמסקר את מאריבור עבור מועדון האוהדים הרשמי, קובע בנחרצות: "קבהא הפך לאחד השחקנים הכי טובים של הקבוצה". מדהים לראות איך קבהא, בעבר קשר אלמוני במכבי פתח תקוה, נמצא בסטטוס של כוכב. הוא הגיע לסלובניה בקיץ 2015, כאניגמה. "הוא היה חידה, אבל הקהל למד להעריך אותו" מספר טיאניץ'. "הוא עבר פציעה לא קלה בעונה שעברה, אבל השיפור שלו העונה מדהים. זה לא מקרי שהוא זומן לנבחרת ישראל". למעט משחק אחד בו הוחלף, קבהא לקח חלק בשישה משחקים מלאים בשלב הבתים של ליגת האלופות והיה אחד הבולטים במאריבור. בליגה, קבוצתו תלך כנראה עד הסוף למאבק ראש בראש עם אולימפיה לובליאנה, אבל נראה שאת הקפיצה קבהא כבר ביצע. "אנחנו יודעים שצפו בו בליגת האלופות ושהוא הצטיין. לא הזוי לחשוב שהוא יזכה להצעות מקבוצות בגרמניה או רוסיה" אמר טיאניץ', שנשאל גם על חזרה לישראל והסביר שלדעתו יהיה מדובר בצעד לאחור: "הוא שחקן ברמה מאוד גבוהה שצריך לעבור לליגה טובה יותר. הוא הוכיח שהוא יכול עדיין להשתפר ולהתקדם". חזרה ארצה קורצת עבור קבהא שמתכנן למצוא יעד חדש כבר בינואר, אבל הוא מוכרח לחפש אחר האתגר הבא באירופה. בגיל 26, יש לו את כל הנתונים להפוך גם לשחקן מפתח בנבחרת.

6 מיליון יורו שילמה זלצבורג לגראסהופרס השוויצרית כדי לרכוש את מונס דאבור בקיץ 2016. זה לא עבד בעונה הראשונה, וב-15 משחקי ליגה דאבור כבש שני שערים בלבד ובינואר הושאל בחזרה לגראסהופרס. במקום לוותר ולקרוס, החלוץ חזר הקיץ לזלצבורג, עבד קשה ומצא את מקומו בהרכב של אלופת אוסטריה. קבוצתו סיימה כסגנית אלופת החורף של הליגה האוסטרית וגם הצליחה לעלות מהבית שלה בליגה האירופית מהמקום הראשון ועם מאזן נקי מהפסדים. דאבור עצמו חווה עונה נהדרת: ב-18 משחקי ליגה הוא כבש 12 עשרים ובישל עוד שלושה, והוא ממוקם כרגע בראש טבלת מלך השערים של הליגה המקומית. גם היכולת הטובה שלו בליגה האירופית לא נעלמת מעיני הציבור, וניתן להגיד שמדובר באחד החלוצים הכי טובים שהיו לנו בעונות האחרונות. דאבור בן 25, ואם ימשיך בגרף ההתקדמות הנוכחי אין ספק שנראה אותו בקרוב בליגה בכירה יותר. דבר אחד חסר: נבחרת. את הופעת הבכורה שלו הוא ערך ב-2014 נגד הונדורס, אך מאז שותף רק בעוד שישה משחקים. למדינה כמו ישראל אסור לבזבז חלוץ ברמתו, והוא מוכרח לקבל את ההזדמנות בנבחרת בקמפיין הקרוב.

בשקט בשקט, ביברס נאתכו משחק כבר עונה רביעית בצסק"א מוסקבה, אחת הקבוצות הגדולות ברוסיה ושם מכובד באירופה. הוא ישלים בקרוב תשע עונות באירופה, ונראה שהקשר בן ה-29 רק הולך ומשתבח. הוא שותף העונה ב-28 משחקים בכל המסגרות, כבש חמישה שערים ובישל ארבעה נוספים, וההופעות שלו במוקדמות ובשלב הבתים של ליגת האלופות הוכיחו: מדובר באחד מטובי השחקנים של ישראל. קבוצתו נמצאת במקום החמישי בליגה הרוסית, ועל פי דיווחים מתכוונת להציע לו חוזה חדש בקרוב. ישנה תחושת פספוס כלשהי לגבי נאתכו, שאינה קשורה להישגיו בקבוצות, אלא דווקא בנבחרת. נכון, בלתי אפשרי ולא נכון להפיל את התיק רק עליו, אך כשצופים בו ורואים את הקסמים שהוא מבצע במרכז המגרש במדי צסק"א, נותר רק לשאול בפליאה מדוע הוא לא מצליח להביא את היכולת הזאת לידי ביטוי גם בנבחרת. יחד עם זאת, על נאתכו לקבל יותר כבוד לנוכח הישגיו. בגיל 29, עם אליפות וגביע ברוסיה והופעות במעמדים הכי נחשבים בכדורגל האירופי, מדובר בשחקן שעדיין יכול להמשיך לדהור ולהגיע לגבהים חדשים בקריירה שלו.

יחד עם בירם כיאל, תומר חמד הוא אחד משני נציגינו בליגה הטובה בעולם. שניהם היו שחקני הרכב בקמפיין העלייה מליגת המשנה, אך בעוד הקשר סבל מפציעה חסרת מזל שמנעה ממנו לשחק באופן סדיר עד כה העונה, החלוץ שותף כמעט בכל משחק של קבוצתו, שצפויה להילחם על חייה בפרמיירליג. הוא כבש שני שערים ובישל שניים נוספים ואף קיבל חוזה חדש, וכל זאת כשהיו שמועות בקיץ על עזיבתו לאחת מקבוצות הצ'מפיונשיפ. תומר חמד הוא פייטר. הוא מעולם לא היה כוכב בארץ. הוא לא זכה ליחס הזה משום שמיד לאחר עונת הפריצה הנפלאה שלו במכבי חיפה הוא לקח החלטה אמיצה ונכונה ועזב לספרד, למאיורקה. שם הוא הביא את האופי הייחודי שלו לידי ביטוי. חמד אינו וירטואוז, מהיר במיוחד או בעל חוכמת משחק יוצאת דופן. הוא שחקן חכם, שמבין את מגבולותיו וכיצד לנצל את יתרונותיו. במדינה בה אנחנו שופטים כישרון בגיל צעיר על פי כמות שערים או דריבלים, חייבים להעריך את המסע הבלתי אפשרי שביצע תומר חמד. לא מדובר בסיכום, המסע של חמד עדיין לא נגמר. האופי החזק של החלוץ בן ה-30 ימשיך להביא אותו לגבהים חדשים ולהישגים, ואנו מלאי תקווה שכוכבי ישראל העתידיים, לצד צפייה במסי, רונאלדו וניימאר, ילמדו גם מכוכבים קצת פחות זוהרים. ילמדו להיות תומר חמד.

לא תמצאו כאן שום דבר על ערן זהבי האדם. לא הסרת מועמדותו לתואר "כדורגלן השנה" בישראל, לא זריקת סרט הקפטן, לא כמה הוא מרוויח ולא על מה קרה עם מיטש גולדהאר בקנדה. נכון, זה מעניין אותנו כבני אדם וקשה לנו להתנתק מזה, אבל במקרה הזה אנחנו מוכרחים לעשות זאת. ערן זהבי אינו פוליטיקאי, מוזיקאי, בדרן או מדען. זהבי הוא שחקן כדורגל, והוא צריך להישפט אך ורק על פי יכולותיו על המגרש, כי הוא שחקן כדורגל גדול. זכותנו לחשוב עליו מה שאנחנו רוצים כבן אדם, אבל על המגרש, הוא עושה דברים שככל הנראה אף שחקן ישראלי לא ישחזר, לפחות לא בעתיד הקרוב. זהבי הוא מלך שערי הליגה הסינית עם 27 שערים ב-30 משחקים. לרבים מאיתנו ייקח לא מעט זמן להבין את גודל ההישג הזה. הוא הוסיף גם שמונה בישולים והוליך את קבוצתו גוואנגז'ו R&F למקום החמישי בליגה הסינית. יחד עם זהבי משחקים בליגה הסינית שמות שעשו דבר או שניים בכדורגל העולמי: אסקיאל לאבצי, גרציאנו פלה, קרלוס טבס ועוד רבים וטובים. עלינו לשים את הכול בצד, ולהסתכל על ההישג בפרספקטיבה שונה. עוד 25 שנה אף אחד לא יזכור מה זהבי עשה או אמר, זה לא יעניין. יזכרו חלוץ חסר מעצורים, ווינר אמיתי שאינו יודע שובע, כזה שרשם את אחד ההישגים הגדולים ביותר של כדורגלן ישראלי אי פעם.