הספין שיגמור את העונה: הערב הקשה של הסופרסטאר היחיד בליגה

וואקמה. מליקסון. אוגו. ויטור. ראיקוביץ'. מיכה. אצילי. קיארטנסון. קלאודמיר. ורד. שכטר. מוחמד. סבע. לוי. סולומון. ממן.

אין הרבה כוכבים בליגה הזו, אבל יש כמה. יש גם כמה בפוטנציה, והם נעדרו מהרשימה בגלל כושר לקוי או ספסול הזוי. זו, שם לפה שם לשם, רשימת הכוכבים של ליגת העל כיום.

וזו רשימת הסופרסטארים:

מאור בוזגלו.

סופרסטאר זה כמובן לא רק כדורגל, זה הכול ביחד. זה סט תכונות - על המגרש ועוד יותר מחוץ לו - שגורמות לך להיות "זה". בוזגלו הוא זה, לגמרי זה. אלו לא רק הבעיטה והמסירה, ההגבהה והדריבל, והפאסון בכל פקק של נעל. אלו התסרוקת והגישה והרשתות החברתיות והבאזז וההייפ, והאבא והמשפחה והריאליטי והפרסומות. שאל כל אדם בארץ מי זה מאור בוזגלו, רובם יידעו. אין אף שחקן ליגה שאפשר להגיד עליו את המשפט הזה פרט ליוסי בניון - והוא כבר לא שחקן הרכב. סופרסטאר, בקיצור.


עוד בנושא

מאור בוזגלו נפצע בברכו, מירר בבכי והוחלף. אביו תקף: "תהיה קללה על העיר הזאת"
ליגת העל: הפועל באר שבע ניצחה 0:2 את מכבי חיפה
המשקם של מאור בוזגלו: "מאור לא חזר מוקדם. אחרי צולבת אתה נמצא בסיכון מוגבר"

אתמול היה משחק בטרנר. היה ברור שיהיה חד צדדי, היה ברור שבאר שבע תנצח, וביותר מגול, היה ברור שמכבי חיפה תקבל - במקסימום - כמה מחמאות של קבוצה קטנה ש"דווקא הצליחה לעמוד יפה / סיכנה את האלופה לא מעט / יכולה הייתה לגנוב איזה שער או נקודה". בלי בוזגלו בירוק, אילולא היה זה משחק ה"חזרה לטרנר", זה היה עוד משחק. עוד באנקר של אחלה קבוצה באחלה איצטדיון. אבל זה היה המשחק שלו, וידעת - לא משנה מה יקרה - הוא הסיפור.

והוא היה יותר גדול מהמשחק לפני השריקה, ועם השריקה, ועוד יותר כמה שניות לאחר השריקה. נהמר, ורוב הסיכויים שלא נטעה, שאפילו בזמן המשחק, בכל אתרי האינטרנט היה רייטינג גבוה יותר לידיעת הפציעה מאשר לידיעת המשחק. אלו כמובן שתי הפציעות הקודמות, ובעיקר האחרונה, אבל זה קודם-כל כי זה הוא.

לא לחינם לא עשרות ולא מאות אלא אלפי אוהדי הפועל באר שבע קמו ומחאו כפיים לבוזגלו, בעת שזה ירד דומע מכר הדשא של טרנר. כשהם הבינו שזה רציני, ועצוב, הם הראו הערכה לבחור שגרם להם בין היתר לשמחת הספורט האולטימטיבית בחייהם. בכך הם יצרו קונטרה לא קומצית למקניטים ולמקללים (זכותם של אלה וזכותם של אלה לעשות מה שעשו). זה דווקא היה הכי רגע 'מאור בוזגלו' - אדיש הוא לא ישאיר אותך.

יכול להיות שטור זה, בשל שעת פרסומו, יהפוך להיות לא רלוונטי בשעות הקרובות. הלוואי שכך. בדיקת ה-MRI נקבעה ל-10:30 של יום שלישי, ואולי התוצאות יספרו למאור משהו שיפתיע את כולנו. אבל אם לא, הליגה איבדה את הסופרסטאר היחיד שלה.

סן פרנסיסקו פורטי ניינרס היתה בדרך לשום מקום. ב-2013 התפרקה הקבוצה מנכסיה, צברה יותר סקנדלים חברתיים ופוליטיים מאשר סיפורי פוטבול, וסיימה שלוש עונות ברציפות במאזן לא חיובי - והאחרונה במאזן פאתטי של 14 הפסדים ושני ניצחונות בלבד. גם העונה הזו, למרות מינוי מאמן סופר-מבטיח, החבר'ה מסן פראן נראו כמו פח זבל עולה באש. הם כבר היו במאזן של 8:0 כשיצאה הבשורה: ג'ימי גראפולו מגיע!

ג'ימי גראפולו הוא הקוורטרבק המחליף של ניו אינגלנד, והוא קוורטרבק מחליף רק כי בפטריוטס משחק טום בריידי, הקוורטרבק הכי טוב בתולדות הענף. ומהרגע שבמערב שמעו שג'ימי מגיע, הפסימיות והדכאוניות הומרה בתקווה. הוא אפילו לא היה צריך לשחק, רק ללבוש את המדים האדומים-מוזהבים באימון, וקליפורניה זרחה. אחרי שטור ההפסדים הראה "10", ג'ימי נכנס לפעולה. קשה להרחיב עד כמה רעה סן פרנסיסקו, אבל רק על כתפי גראפולו ואדי התקווה - הניינרס, הנמושה מספר 2 בליגה, פתאום נראים כמו קבוצה. ואחרי ארבעה שבועות ג'ימי הם גם עם ארבעה ניצחונות - בסן פרנסיסקו מצאו זהב! העונה הזו גמורה עבורם. הייתה גמורה ונשארה גמורה; במאזן של 10:5 לא מתקרבים לפלייאוף ואפילו מתרחקים מהמקומות הסקסיים בדראפט הקרוב. אבל זה לא משנה וזה לא משנה, כי סן פרנסיסקו הביאה לאוהדים שלה את הדבר הכי יקר בעולם: תקווה. עתיד. משהו לדבר עליו לקראת השנה הבאה.

בין כל הרכישות של יעקב שחר בשנות הבצורת - הסבירות, המסריחות, ההזויות - החתמת מאור בוזגלו הייתה המשמעותית מכולן. בהנחתת בוזי הרוויח הבוס אופטימיות, וזה במועדון קפריזי וכושל זה שנים, בו כל תחושה טובה זלגה החוצה מזמן. אתם זוכרים מתי הודיעו בחיפה - רשמית! - על הצטרפות בוזגלו, ומתי בפועל זה קרה? עבר זמן בין ההודעה לבין החתימה, כולל התבטאויות של אבא יעקב על 'דברים שנותרו לסכם', אבל הירוקים רצו להרגיע את בסיס האוהדים ויפה שעה אחת קודם. העיקר שנודיע!

בחיפה ידעו שעם בוזגלו הם לא ירוויחו רק יכולות כדורגל, הם היו ערים לערך השיווקי שלו. הם ידעו שהמשקל שלו, לבדו, כבד יותר מכל הסגל, ההנהלה והבוס, ורצו שיסחוב אותם מהבאר הסרוחה בחזרה לטופ. ואם אפשר, שלפחות יחזיר את החיוך. עבור מכבי חיפה הוא לא רק היה כדורגלן אלא דובר, פרזנטור, מושיע, משיח, מסיח, ספין עם תסרוקת וקעקועים. המצב נוראי? בוזגלו סיכם! האוהדים כועסים? בוזגלו חתם! עוד הפסד? בוזגלו עומד לחזור! עוד השפלה? בוזגלו התלבש! הלך הדרבי? בוזגלו נכנס לשחק!

על המשחק הראשון בו לבש מדי משחק הם הוציאו סרטון "חזרה" מרגש, והוא אפילו לא שיחק. בדרבי הראשון שלו הוא נכנס היישר לבעיטה חופשית, ולקח אותה. וויליס ריד של הכרמל, רק היה חסר שבכריזה ינגנו נעימה א-לה WWE. הבעיטה הלכה למרכז השער, אבל היציע הצפוני התלהב כמו שלא התלהב שנים, ובצדק. התקווה חזרה, הגיע סטאד, סופרסטאר שיוציא אותנו מתקופת האשפה.

מכבי חיפה, עם תקציב גדול יותר מכל קבוצות הפלייאוף התחתון ביחד, רחוקה היום 10 נקודות מהפלייאוף העליון. מאז שרוב מאס מונה למאמן הקבוצה הזמני-לכו-תדעו, היא עם שני הפסדים ואפס גולים; מאז שמו אלאך חתם כמנהל המקצועי היא עם אפס ניצחונות בכל המסגרות ו-11 אחוז הצלחה - אחוזים של קבוצות שנעלמות; מאז האליפות האחרונה של אלישע היא מה שסן פרנסיסקו הייתה לפני שגראפולו הגיע - פח שעולה באש. בוזגלו, בלי קשר ליכולות שיביא או לא יביא לדשא, היה אמור לתת את מנת התקווה שתעזור לחמם את החורף הקר ביותר בעידן שחר. ועכשיו הכול בידי ה-MRI.

אגב חורף קר - מאס האלגנט יכול היה להיות היום בהולנד ולחגוג כריסמס בשלג, אבל במקום הוא צריך להיות מבוגר אחראי על פרויקט שכל מי שנגע בו חטף כוויה. אחרי שסיפר בשבוע שעבר על כשלים במצבים הנייחים וש"צריך לעבוד על זה", אתמול קונן על "כאוס" ו"בעיות ארגון" בתחילת המשחק. שאלתי אותו עד כמה נוראי היה המצב שמצא לעומת הפעם הקודמת שעשה זאת - החלפת פטר בוס בוויטסה - הרי לפי התבטאויותיו מצא של שלד בלתי מאומן בעליל. "בוויטסה הכרתי את הקבוצה והיה קל יותר להיכנס", אמר. "כשבאתי לכאן, גיא לוזון פוטר, ביקשו ממני להתייצב במקומו והייתי פשוט צריך להיכנס למכונית ולנהוג. אבל אני אומר לכם: זו לא מכונית רעה".

לצערו, יכול להיות שאתמול הלך לה המנוע.


orenjos@walla.co.il