וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דם, יזע ומכות: כשמכבי תל אביב הבינה מהו מקומה האמיתי ביורוליג

22.12.2017 / 8:30

מכבי תל אביב נזכרה נגד פנרבחצ'ה שהיא קבוצה קטנה ולא עשירה, שצריכה לשרוט, להרביץ וללחוץ כדי לנצח. אודי הירש על תצוגה נדב הנפלדית של ג'ונה בולדן, וגם: הכישלון של הפועל ירושלים, שצריך לשים קץ למושג "שחקן ישראלי בכיר"

צילום ועריכה: קובי אליהו

1. מכבי תל אביב

כדורסל זה משחק פשוט, נכון? אם רוצים לנצח, פשוט צריך לשמור חזק ואגרסיבי, ודברים טובים יקרו. זה מה שמאמנים מטיפים לשחקניהם פחות או יותר מהרגע שבו הם אוחזים בכדור ועד לרמות הגבוהות ביותר. זה מה שעשה, ככל הנראה, נבן ספאחיה לפני הניצחון המרשים על פנרבחצ'ה, וזה מה שחניכיו ביצעו. אז למה הוא נזכר רק עכשיו?

כמובן שהעניין טיפה יותר מורכב. דינמיקה של קבוצת ספורט שמשחקת כמה פעמים בשבוע היא עניין הפכפך. פנרבחצ'ה פירקה את הכוכב האדום בלגרד, בזמן שמכבי הייתה כבויה ונטולת אנרגיות באתונה. מנגד, במחזור הקודם הטורקים הפסידו בבית לז'לגיריס קובנה. זה קורה לפעמים לקבוצות של ז'ליקו אוברדוביץ', לא מפני שהוא מנסה להפסיד בכוונה וליצור משברים מלאכותיים, כפי שסיפרה פעם האגדה, אלא כי הוא בן אנוש, וגם מפני שהמשחקים משמשים עבורו כלי לימודי להעברת מסרים. כך למשל, אחרי שבובי דיקסון עלה מהספסל והחזיר אותו למשחק לבד אחרי פתיחה זוועתית, הסרבי העיף את המתאזרח לספסל באמצע הרבע השני, במצב של 25:28 לצהובים, אחרי שלקח שלשה קשה מדי לטעמו. מכבי הצליחה להישאר בחיים ולא איבדה את ההובלה עד למחצית, מול מחליפו ברד וונאמייקר שהתקשה לאורך כל הערב (1 מ-6) מול דיאנדרה קיין בעל המימדים הדומים לשלו.

עוד בנושא

מכבי תל אביב ניצחה 73:82 את פנרבחצ'ה בהיכל, ג'קסון וקול הצטיינו
נבן ספאחיה: "חשוב מאוד לביטחון שלנו לנצח ככה את אלופת אירופה"
אמש ביורוליג: ניצחון שלישי ברצף לפנאתינייקוס, ריאל גברה על באמברג

מאמן פנרבחצ'ה ז'ליקו אוברדוביץ'. ברני ארדוב
עוד הזדמנות ללמוד משהו חדש. אוברדוביץ'/ברני ארדוב

רק שמובן שלא רק השיעורים של אוברדוביץ' לשחקניו, שאת פירותיהם הוא קוטף בדרך כלל בפיינל פור, אחראים לתוצאה. המסר של ספאחיה מהרגע הראשון היה תוקפנות מעל הכל, בלי פטורים לאף אחד. הגארדים שלו לחצו על כל המגרש, לא במטרה לחטוף כדורים אלא כדי לגרום לפנרבחצ'ה להתחיל את ההתקפה מעורערת יותר, בזוויות פחות נוחות ובלי יותר מדי זמן לחשוב. פראחוסקי ובולדן נדרשו לצאת לעזרה גבוהה אחרי הפיק אנד רול, ועשו זאת בצורה מושלמת, תוך שהרוטציות של מכבי דואגות למנוע סלים קלים של הגבוהים שמתגלגלים לטבעת. ועוד לפני ההגנה הקבוצתית –פראחוסקי פשוט רץ יותר מהר ונדרש לכסות שטחים גדולים יותר. עמיתו האוסטרלי לקו הקדמי נתן משחק הגנה הירואי, במימדים נדב הנפלדיים, כולל מהלכים שבו עצר אחרי חילופים או רוטציה גארדים נמוכים ממנו כוונאמייקר או גודוריץ'.

מאוחר יותר, כשזוסמן או משעור היו על המגרש, ספאחיה הראה גיוון טקטי כשהם ביצעו חילופים אוטומיים עם הגבוהים אחרי פיק אנד רול. טיוס הוסיף מימד נוסף להגנת הגבוהים של מכבי ביום שבו היה חד וממוקד, בדרך ל-3 חסימות (7 קבוצתיות). ומכבי הייתה חדה דיה כדי לשוב לשלוט בריבאונד. ובצד השני של המגרש, לא מזיק שפייר ג'קסון חד ומרוכז ושנוריס קול ביום של 75 אחוז משלוש. האווירה של יד אליהו דאגה לשאר.

בינתיים, ככל שהעונה מתקדמת, ספאחיה מתחיל להבין עם מי הוא יכול לצאת למלחמה. הרוטציה שלו מתחילה להתהדק: ג'קסון שיחק אתמול למעלה מ-30 דקות זה המשחק השני ברציפות, אחרי שלא הגיע לנתון הזה מאז המחזור הראשון בבאמברג, והקרואטי מצוות אותו יותר ויותר לצד קול, בצמד שמגשים את החזון ההתקפי של מכבי מהקיץ; קיין לא דרך על הפרקט יותר מ-15 דקות בארבעת המשחקים הראשונים של העונה, בעוד בשלושת האחרונים הוא הוא משחק 26 דקות בממוצע; דיברתולומיאו יצא מהרוטציה, בצדק, ומכבי מתייצבת על שמונה שחקנים בכירים, עם פירורים לזוסמן ולג'ייק כהן (ואמש גם למשעור). לסגל הזול יחסית של מכבי יש מחירים – יש בו מספר מוגבל של שחקני יורוליג אמיתיים. היכולת של ספאחיה לתמרן ביניהם בעונה ארוכה כל כך – ולהחדיר בהם את ההכרה שהדרך היחידה שלהם להצליח תהיה באמצעות דם, יזע ומכות - תכריע כמה הרחוק הקבוצה הזאת יכולה להגיע.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פריצות הדרך, הטיפולים ומה צופן העתיד? כל מה שצריך לדעת על סוכרת

בשיתוף סאנופי
שחקני מכבי תל אביב נוריס קול, ג'ונה בולדן, דיאנדרה קיין. ברני ארדוב
תצוגה נדב הנפלדית. בולדן, במרכז/ברני ארדוב

2. הפועל ירושלים

אי אפשר להתעלם מההדחה של הפועל ירושלים מהיורוקאפ. אפשר לדבר בלי סוף על הטעויות בבניית הסגל ובחירות המאמנים הבעייתיות, אבל ייתכן שהכל היה נראה אחרת אם אורי אלון וגיא הראל היו נגמלים מההתמכרות לשחקן הישראלי. הכישלון האדום צריך לשים קץ למושג "שחקן ישראלי בכיר".

פרט לאלכס טיוס, ריצ'רד האוול וסילבן לנדסברג, שזיקתם לציונות מוגבלת, אין אף שחקן ישראלי ששווה סכומי כסף שמתקרבים לזר, בטח לאור המיסוי העודף למקומיים. גם הרצליה חשה את זה על בשרה אחרי ששפכה כסף על שון דוסון. מכבי כבר הפנימה זאת כבר בקיץ האחרון. הדברים נכתבים בצער, אבל ישראלים עם חוזה גבוה, דוגמת ליאור אליהו, יותם הלפרין, יוגב אוחיון ובר טימור, בעיקר מגבילים את היכולת להחתים זרים יקרים יותר וטובים יותר. והזרים הם אלה שיכריעו לאן ירושלים תגיע. בעונה הבאה, ירושלים צריכה לבצע מהפכה בסגל הישראלי שלה, ולהביא שחקנים זולים וחיוביים, שלא יבעירו את חדר ההלבשה ברגעים של תסכול. בקיצור, אם אלון והראל ישימו את היד בקיץ על חואקין שוכמן, תדעו שהם בכיוון הנכון.

ליאור אליהו הפועל ירושלים. ברני ארדוב
אל תבנו עליו, וגם לא על האחרים. ליאור אליהו/ברני ארדוב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully