ענק שהיה צריך להיות ענק יותר: מיכאל יוכין נפרד מקאקה

בתחילת 2008 פירסמה מילאן הודעה חריגה. המועדון התלונן על הגישה האלימה של שחקני היריבות כלפי קאקה וביקש מהשופטים להגן על הכוכב הברזילאי. "שחקנים מתחלקים ביניהם במשימת ביצוע העבירות על קאקה, וזה נראה כמו תוכנית אסטרטגית. הטיפול לו זוכה קאקה זהה לזה שגרם לקטיעת הקריירה של מרקו ואן באסטן. החלוץ ההולנדי הגדול ערך את משחקו האחרון בגיל 28, ואנחנו חייבים לדאוג שזה לא יקרה לקאקה", נכתב.

טכנית, זה באמת לא קרה, כי קאקה הודיע אתמול, ב-17 בדצמבר 2017, על פרישה כשהוא בן 35. ואולם, מעשית האסון התרחש, ועיתוי תליית הנעליים סמלי במיוחד. קאקה קטף לפני עשור בדיוק את כל התארים האישיים, זכה בכדור הזהב, וקיבל גם את פרס שחקן השנה בעולם מטעם פיפ"א אשר הוענק לו בטקס ראוותני ב-17 בדצמבר 2007. וזה מה שהוא אמר אז, אחרי שהקדים את כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי בשלישיה הפותחת, תוך הדגשת גילם הצעיר של העולים לפודיום: "זה מראה שיש עידן חדש בכדורגל העולמי, מחזור חדש מתחיל. היו שחקנים גדולים לפנינו, ועכשיו שחקנים צעירים מתחילים לכתוב את ההיסטוריה שלהם".

עוד בנושא

קאקה הודיע על פרישה מכדורגל בגיל 35
גם אנדראה פירלו נפרד: קבלו את רגעי הקסם שלו

מסי היה בן 20, רונאלדו בן 22, קאקה בן 25. ההפרשים לא גדולים משמעותית, ואפשר להגיד שהם בני אותו דור. זה גם היה המסר של קאקה, אל העידן החדש עליו דיבר מוגדר רק על ידי הארגנטינאי והפורטוגלי. הברזילאי נמצא תודעתית בקרב האוהדים בעידן אחר לגמרי. הוא כבר מזמן שחקן עבר, והעשור האחרון כולו נזרק לפח מבחינת מיצוי הפוטנציאל. ההחלטה לעבור לריאל מדריד התבררה כטעות, אך הפיאסקו בספרד נבע בעיקר מפציעות חוזרות ונשנות. בעיות ברכיים, כמו במקרה של ואן באסטן, כירסמו באכזריות ולא איפשרו לקאקה להגיע לגבהים שונים בתכלית.

אלה שראו אותו בשיאו, יודעים שהיה ביכולתו להיאבק ראש בראש מול מסי וכריסטיאנו, אבל המזל לא היה לצידו. "הבעיה הגדולה של קאקה היתה הפציעה בברכו. אחרי שעבר ניתוח, הוא מעולם לא הצליח לחזור ל-100 אחוזים מכושרו, והדבר גרר גם לבעיות בריאותיות נוספות. אני מאמין כי ללא הפציעה, הוא היה ממשיך להיות השחקן הטוב בעולם למשך שנים", קבע טורביו לייטה, הרופא הפרטי שלו. המנתח שביצע את ההליך הכירורגי, מרק מרטנס, טען כי קאקה הימר ללא צורך כאשר הסכים לשחקן במונדיאל ב-2010: "כאשר ראיתי אותו, ידעתי מיד שהמצב חמור. הקריירה שלו היתה בסכנה. עיכוב קטן היה הורס אותו לחלוטין, אבל הצלחתי להציל אותו". רק חלקית, כי לרמה הקודמת שלו קאקה לא חזר לעולם.

אפשר, כמובן, להסתכל על חצי הכוס המלאה, כמו שקאקה נהג לעשות. כאשר היה בן 18, נחבל קאקה בראשו כאשר התנגש בקיר בבריכה, שבר חוליה בעמוד השדרה, ולא היה רחוק משיתוק. האם היה זה מזל או חוסר מזל? השחקן עצמו העדיף להודות לאלוהים ולראות בכך ברכה. האירוע הזה חידד את השקפת עולמו, אם כי הוא היה צנוע גם קודם לכן. כבנם של מהנדס ומורה, הוא נולד למשפחה במעמד הביניים, בניגוד לרוב השחקנים הברזילאים. עבורו, הכדורגל לא היה הדרך היחידה להסתדר בחיים ולהימלט מעוני. זה היה תחביב שהפך למקצוע, בזכות הכשרון וההשקעה באימונים. וכך הוא עבר את כל הקריירה – שקט, נעים הליכות, אסיר תודה על ההזדמנות להגשים חלומות כמוסים.

לכן הוא היה תמיד בקונצנזוס, ויהיה קשה למצוא אוהד שלא סובל את קאקה. בקרב חבריו לקבוצות ולנבחרת, זו משימה בלתי אפשרית בעליל. ואיך אפשר אחרת? הרי כאשר התבקש לבחור את חמשת המשחקים החשובים בחייו, ציין הברזילאי שניים בהם הפסיד ועוד אחד בו כלל לא שותף – גמר המונדיאל ב-2002, בו לא הספיק להיכנס בזמן פציעות כי השופט שרק לסיום. קאקה, נער בן 20, היה בעננים בכל זאת. "זו היתה אחת התחושות הטובות בחיי", הוא הצהיר בדיעבד, אך לא שכח להזכיר ברשימת המשחקים המכוננים גם את המפלה בפנדלים מול ליברפול בגמר ליגת האלופות הבלתי נשכח ב-2005, ואת ההדחה ברבע גמר גביע העולם ב-2006 בידי צרפת. "זה עשה אותי חזק יותר", הוא כתב.

שני הניצחונות הבודדים בבחירה של קאקה היו 1:2 על ליברפול בגמר ליגת האלופות ב-2007, בו בישל את השער השני של פיפו אינזאגי, וגם 2:4 על בוקה ג'וניורס בגביע העולם לקבוצות ב-16 בדצמבר באותה השנה, ממש לפני הטקס. מעריציו הרבים היו מוסיפים הצגות אחרות. הם היו מציינים את שערו הראשון במדי מילאן, בדרבי מול אינטר באוקטובר 2003, אשר הובקע בנגיחה מהגבהה מדודה של ג'נארו גאטוזו. הם היו מהללים גם את השער המרהיב מול היריבה העירונית בסיבוב השני בעונה ההיא, כאשר האדומים-שחורים חזרו מפיגור 2:0 במחצית לניצחון 2:3, שביסס אותה כאלופה שבדרך. הברזילאי הבקיע את שער השיוויון, אחרי דהירה חסרת מעצורים לאורך המגרש ובעיטה ממרחק, בשילוב של עוצמה ואלגנטיות.

והשילוב הזה הרי איפיין את קאקה יותר מכל. הוא נראה קצת שברירי, ובנעוריו אף נדרש לדיאטה מיוחדת על מנת לבנות את השרירים, אבל היתה לו מהירות מסחררת, במיוחד ביציאה מהמקום. גבוה הרבה יותר מרוב הפליימייקרים, על כל 186 הסנטימטרים שלו, הוא היה מסוגל לנצח כל אחד במירוץ למרחקים קצרים בזכות רגליו הארוכות, ובמקביל הסתכל על כל המגרש וזיהה הזדמנויות מסירה. שחקנים רגילים לא רואים בעמידה את מה שקאקה ראה תוך כדי כדרור. הוא בישל אינספור הזדמנויות עבור חבריו, וההבנה שלו עם אנדריי שבצ'נקו ואינזאגי היתה מהפנטת. זה לא מנע ממנו לכבוש המון בעצמו. 95 שערים ב-270 משחקים בשש השנים בקדנמיה הראשונה במילאן מהווים נתון נפלא עבור קשר, ורבים מהם הובקעו במאני טיים.

בדרך לזכיה בליגת האלופות בעונת 2006/07 מצא קאקה את הרשת 10 פעמים והוכתר למלך שערי המפעל. בשמינית הגמר הוא הדיח את סלטיק עם כיבוש בהארכה. ברבע הגמר דייק בפנדל קריטי מול באיירן מינכן. בחצי הגמר, מול מנצ'סטר יונייטד במלוא הדרה, זו כבר היתה הצגת יחיד אמיתית, עם שלושה שערים בשני המפגשים. הצמד באולד טראפורד, היה חשוב במיוחד, למרות ההפסד 3:2, והשער השני נכנס לפנתיאון. קאקה קיבל כדור ארוך וסתמי מהשוער דידה, עצר אותו באמנות, פתח מבערים, גרם לגבריאל היינצה להתנגש בפטריס אברה כאשר השניים ניסו לעצור אותו, והכניע בקלילות את אדווין ואן דר סאר. בגומלין בסן סירו, הוא הבקיע את השער הראשון ב-0:3 מוחץ בגשם השוטף, בבעיטה חדה בשמאל משפת הרחבה.

היכולת להשתמש ביעילות זהה בשתי הרגליים היא נכס נדיר עבור שחקן. רגלו השמאלית של קאקה היתה כה טובה, שאנשים רבים כלל לא הפנימו שהוא ימני. "משווים ואתי ללאונרדו, אבל אני חושב שאנחנו שונים, והוא בכלל שמאלי", הדגיש פעם הכוכב. עם זאת, היתה ללאונרדו השפעה עצומה על מהלך הקריירה של קאקה. כאשר עזב את מולדתו ב-2003, נאבקה מילאן עם צסק"א מוסקבה על החתמתו, והרוסים היו מוכנים להשוות את ההצעה. הקשר עצמו בחר את האיטלקים, בזכות המלצמה חמה של אקס-מילאן לאונרדו איתו שיחק במשך תקופה קצרה בסאו פאולו. קאקה גם למד ממנו, אבל האליל שלו היה אחר. הוא רצה לבנות את הקריירה על המודל של ראי.

אחיו הצעיר של סוקרטס, גיבור אוהדי סאו פאולו בשנות ה-90', ריתק את קאקה. כנער, הוא ביקש ממנו חתימות אחרי המשחקים וחלם לחקות אותו. השאיפה התגשמה כבר ב-7 במרץ 2001, היום בו פרץ הקשר לתודעת האוהדים בברזיל, כאשר נכנס כמחליף בהפסקה והביא לטריקולור את הניצחון על בוטאפוגו עם צמד עוצר נשימה. ראי עצמו התרשם וסימן אותו ככוכב העתידי, וכך אכן היה.

היום, כאשר ריקארדו איזקסון דוס סנטוס לייטה, בשמו המלא, מסכם את פועלו, יש לו במה להתגאות. גביע העולם, ליגת האלופות, אליפות איטליה, אליפות ספרד עם ריאל ב-2012, כדור הזהב, שחקן השנה מטעם פיפ"א, פעמיים שחקן השנה באיטליה, 92 הופעות במדי הנבחרת שמדרגים אותו במקום ה-12 בכל הזמנים, לצד פלה וריבלינו. לא רע. ממש לא רע. ובכל זאת, אי אפשר להתעלם שאפשר היה להשיג יותר. הרבה יותר. הרבה הרבה יותר. ובניגוד לכוכבים ברזילאים אחרים, ובראשם רונאלדיניו, לא האופי הבעייתי עצר את קאקה. כמו ואן באסטן, הוא עוזב את המשחק כאחד הגדולים בדורו שלא זכה להיות גדול עוד יותר בגלל הברכיים.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק