כבר לא פטיש: האם ג'ו הארט יאבד את מקומו בנבחרת אנגליה?

מנצ'סטר סיטי חוגגת שיא כל הזמנים בליגה האנגלית עם 15 נצחונות רצופים, אבל ההישג היה בסכנה ממשית לפני שבוע וחצי, באשמת סעיף אחד קטן. כאשר העבירו התכולים את ג'ו הארט בהשאלה לווסטהאם בקיץ, הם דאגו להכניס בחוזהו תנאי פשוט - אסור לשוער נבחרת אנגליה ליטול חלק במשחקים מול הקבוצה לה שייך. וכך, נאלץ דייויד מויס לבצע את השינוי בהרכב. עבור הקבוצה שהציגה אז את מאזן ההגנה הגרוע בפרמיירליג, עם 30 שערי חובה ב-14 משחקים, זו היתה ברכה.

האם היה למנג'ר הסקוטי אומץ לעשות את השינוי אלמלא נכפה עליו? לעולם לא נדע זאת, אבל למאמן חדש לא קל לבצע מהלכים שמנוגדים באופן ברור לרצון ההנהלה - וההנהלה אוהבת את הארט. עם זאת, פעמוני האזהרה צילצלו בעוצמה, במיוחד אחרי התבוסה 4:0 מול אברטון בגודיסון פארק, במהלכה הבקיע וויין רוני שער מחצי מגרש. הפטישים ירדו אל מתחת לקו האדום, מצב הרוח בחדר ההלבשה היה קטסטרופלי, ונדרש משהו דרמטי על מנת לשנות את המומנטום השלילי. כניסתו של אדריאן אל בין הקורות התבררה כצעד חיובי במיוחד, אשר עשוי להציל עבור ווסטהאם את העונה.

את המשחק מול סיטי ווסטהאם הפסידה, אבל היה זה פייט מהסרטים, וחניכיו של מויס הובילו בהפסקה. השוער הספרדי הנהיג את העורף, סיפק מספר הצלות מרהיבות, ונכנע אמנם בסופו של דבר לשערים של ניקולאס אוטאמנדי ודויד סילבה, אך הראה כי הוא ראוי להמשיך בתפקידו. לאדריאן עצמו לא היה ספק בכך מלכתחילה, והוא גילה חוסן מנטלי יוצא דופן אל מול הנסיבות שהעמידו את עתידו במועדון בסימן שאלה גדול מאוד, ללא הצדקה מיוחדת. תמיכת האוהדים, שהיו איתו לאורך כל הדרך, סיפקה לו רוח גבית חזקה.

עוד בנושא

0:0 לווסטהאם מול ארסנל, ניצחונות למנצ'סטר סיטי ומנצ'סטר יונייטד
גווארדיולה: "15 ניצחונות? העיקר שאנשים נהנים לצפות בנו"

הארט עצמו צריך להבין את אדריאן טוב מכולם. האנגלי הרי נפגע עד עמקי נשמתו מהדרך בה נזרק ממנצ'סטר סיטי על ידי פפ גווארדיולה בקיץ 2016, ולא הצליח להתאושש מנטלית עד היום. עונת ההשאלה בטורינו היתה בעייתית בלשון המעטה, והאיטלקים לעגו לא פעם להשמטות הכדורים של כוכב נבחרת שלושת האריות. במועדון האיטלקי לא העלו בדעתם להשאירו לשנה נוספת, וגם לא היתה להם אפשרות כלכלית לעשות זאת. האופציות של סיטי ושוערה היו מוגבלות למדי, אבל ראשי ווסטהאם החליטו שזו הדרך הנכונה ביותר לקדם את המועדון, בעיקר תדמיתית.

קשה לומר שזה מפתיע. גם עזיבת אפטון פארק הישן והאהוב לטובת האיצטדיון האולימפי המנוכר לא היתה פופולרית בקרב האוהדים, והתקבלה משיקולים כלכליים. מי שבוגד בקהל ובמגרש הביתי לא יירתע מבגידה בשחקנים נערצים, והבעלים דייויד סאליבן שיחרר הצהרה מקוממת אחרי שהחתים את הכוכב המפורסם ביולי. "הארט הוא השוער הטוב ביותר איתו עבדתי, ואני מצפה ממנו להפגין יכולת טובה גם עבורנו בעונה הקרובה. עמלתי את ההעברה הזו במשך חודשים, ויש סיפוק רב לראות לובש את ג'ו במדים שלנו. אני כבר משתוקק לראות אותו באיצטדיון", אמר סאליבן, ודבריו פורשו כזלזול בשני השוערים של הפטישים אשתקד - אדריאן ודארן ראנדולף האירי.

אדריאן לא הבליג אלא העביר ביקורת פומבית על הבעלים. "תודה על כנותך, אבל עדיין יש לך שני מקצוענים גדולים שמכבדים את הסמל ונלחמים למענו", הוא ציין בטוויטר, וקיבל גיבוי עצום מהקהל. ראנדולף נמכר למידלסברו, אבל אדריאן נותר במועדון שמימש את האופציה להאריך את חוזהו בשנתיים. הוא לא אהב את ההתפתחויות, דיבר בגלוי על מחשבות עזיבה כאשר ניוקאסל וקריסטל פאלאס הוזכרו כמועמדות להביאו, אך לבסוף נשאר והבטיח להילחם על מקומו כנגד כל הסיכויים. כי הרי גם אם אתה עדיף מבחינה מקצועית, לא קל ללכת נגד הבעלים ונגד השם הגדול של היריב. ידיו של המנג'ר סלאבן ביליץ', שחשש גם כך מפיטורים מתחילת העונה, היו קשורות.

צריך לדעת את הרקע על מנת להבין את עוצמת העוול. אדריאן הגיע ללונדון בקיץ 2013 כשוער אלמוני, אחרי עונה מוצלחת אחת בלבד במדי בטיס. הוא יועד תחילה לשמש גיבוי לכוכב הוותיק יוסי יאסקליינן, אך התחבר באופן מיידי לקהל, הוכיח את יכולתו, והדיח את הפיני מההרכב בקרב הוגן. בעונתו השניה באפטון פארק, הוא כבר היה אליל של ממש, וזכורה במיוחד התרומה שלו במשחק גביע מול אברטון, אז הדף את הפנדל המכריע בדו-קרב והבקיע פנדל בעצמו. מחוייבותו לא ידעה גבול. ביום החתימה הצהיר אדריאן: "אני מאושר ונרגש להצטרף למועדון אגדי בעל ההיסטוריה המפוארת. אני מחכה בקוצר רוח לשחק עבור האוהדים מלאי התשוקה שלנו". החיבור הזה אכן היה מיידי, והקשר הלך והתחזק עם כל חודש שחלף.

המאבק שלו מול ראנדולף המצוין בעונה שעברה היה הוגן, והשוערים כיבדו זה את זה, אבל הפעם הרגיש הספרדי כאילו מישהו נתן לו סטירה. "ג'ו הוא בחור טוב. הוא הגיע לכן, והם נותנים לו הזדמנות. יש לי תפקיד שונה העונה, ואני מקבל אותו, אבל ברור שאני רוצה לשחק על בסיס שבועי. אם וכאשר יתנו לי צ'אנס, אעשה את המיטב. אם לא יתנו, אצטרך להגיע לסיכום עם המועדון ולחשוב על עתידי". הזמן לא פעל לטובתו, ולא היתה לו נכונות להמתין לנצח. הקריירה של אדריאן החלה בגיל מאוחר יחסית, ואפשר לחשוב בטעות שהכל עדיין לפניו, אבל הוא כבר בן 30 - למעשה אפילו מבוגר במספר חודשים מהארט. הוא לא טירון שיכול להמתין עד שהכוכב יפנה את הבמה. הוא צריך להיות על הבמה בעצמו כאן ועכשיו.

לכן אפשר היה לצפות להתפתחויות בחלון ההעברות בינואר, אבל הסעיף של סיטי שינה את כל התמונה, וההצגה מול מובילת הטבלה איפשרה למויס לפעול לפי ההגיון הישר. הארט סופסל בדרבי מול צ'לסי, וראה את אדריאן מצטיין שוב ושומר על רשת נקיה בניצחון 0:1 קריטי. אתמול הוא היה שוב בין הקורות בדרבי ביתי נוסף, ושוב לא ספק בתיקו 0:0 מול ארסנל. אחרי שספגו יותר משני שערים למשחק בממוצע עם הארט, נעלו הפטישים את השער מול שתי יריבות צמרת. יודעי דבר מספרים כי הבטחון העצמי הנמוך של הארט גורם לו לצרוח על שחקני ההגנה ולערער את השקט הנפשי שלהם. עם אדריאן השקט והסמכותי, מרגישים הבלמים נוח הרבה יותר.

"אדריאן הוא השוער הראשון כרגע, והוא יצטרך לשחק טוב על מנת לשמור על האפודה. יהיו בעתיד משחקים גם בשביל ג'ו, כי יש עוד הרבה זמן עד לסיום העונה. כרגע אני בטוח שג'ו יכבד את אדריאן", הצהיר מויס לפני המפגש עם התותחנים. הוא הדגיש שלא יוותר על אף שוער בינואר, ועוזרו, סטיוארט פירס, שותף להחלטה. "אנחנו רוצים שתהיה תחרות בריאה, ושני שוערים טובים זה המינימום. אני מכיר את ג'ו היטב, ואין לי ספק שהוא יהיה חדור מוטיבציה ויעבוד קשה אפילו יותר כדי לחזור להרכב".

באופן אירוני למדי, פירס היה המאמן שהעניק להארט הופעת בכורה בסיטי עוד באוקטובר 2006. הוא גם טיפח אותו בנבחרת אנגליה הצעירה, וסלל למעשה את דרכו לנבחרת הבוגרת. כעת, דווקא כאשר המנטור התאחד עם חניכו, הוא עלול להיות שותף להדחתו לפני המונדיאל. וזו הרי השאלה שמטרידה יותר מכל את האוהדים והפרשנים. עיתוי ההחלטה לא מועיל לשוער ששמר על מקומו בנבחרת לאורך טורניר המוקדמות, וכעת הוא עלול להגיע לגביע העולם ברוסיה על תקן שוער משנה בקבוצת תחתית. האם ייתכן שיישאר הבחירה הראשונה במקרה זה?

מויס חייך כאשר נשאל על כך במסיבתה עיתונאים. "תפקידי הוא לקבוע את ההרכב של ווסטהאם, לא את ההרכב של נבחרת אנגליה. גארת סאותגייט הוא מאמן מצוין, והוא יודע בדיוק מה הוא רוצה", אמר הסקוטי שלא בהכרח מייחל להצלחה אנגלית. ואולם, ייתכן שהמהלך הזה דווקא לסאותגייט לקבל את ההחלטה המתבקשת. הארט היה שוער נפלא במשך שנים ארוכות, אבל אי אפשר להתעלם מהצניחה בכושרו מאז קיבל יחס מחפיר מגווארדיולה. בטחון עצמי קריטי עבור כל כדורגלן, קל וחומר עבור השוער. כיום יש לסאותגייט אופציות טובות יותר, ולכן המונדיאל בברזיל עשוי להיות היחיד בקריירה של הארט. ובינתיים, אדריאן יעשה הכל על מנת להשאיר את הפטישים בליגה, גם ללא ההערכה של סאליבן.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק