עצל שלי ואני: לירוי סאנה שינה גישה והפך לכוכב במנצ'סטר סיטי

פרס שחקן החודש בפרמיירליג החל אי שם באוגוסט 1994. הכדורגלן הראשון שזכה בתואר המכובד היה לא אחר מאשר יורגן קלינסמן. הגרמני, שהיה שנוא נפשם של האנגלים עד שהגיע לטוטנהאם, זכה בתואר אחרי שכבש כבר בבכורה שלו ב-3:4 מול שפילד וונסדיי. הוא המשיך עם צמד ב-1:2 מול אברטון והוסיף צמד נוסף ב-1:3 מול איפסוויץ'. קלינסמן זכה בתואר בחודש בו קבוצתו שיחקה בארבעה משחקי ליגה בלבד.

מאז אותה זכייה של קלינסמן ובאופן די מוזר, אף כדורגלן גרמני לא זכה לכבוד ולגביע שמגיע עם הזכייה בתואר שחקן החודש בפרמיירליג. באוקטובר 2017 נשברה ה"בצורת" כשלירוי סאנה זכה בשחקן החודש. הפעם זה היה בחודש בו מנצ'סטר סיטי שיחקה רק שלושה משחקי ליגה ובהם סאנה תרם שלושה שערים ושלושה בישולים שהגיעו בתצורה של שער ובישול בכל משחק.

אמנם הפרס הוענק רק על שלושה משחקים, אבל שווה לעבור על רשימת שמות הגרמנים ששיחקו בפרמיירליג ולא זכו בתואר. כמובן שהשמות הראשונים שעולים לראש הם מסוט אוזיל ומיכאל באלאק, אבל שווה לאזכר גם את מרכוס באבל, ג'רום בואטנג, אמרה ג'אן, פרדי בוביץ', שטפן פרוינד, אילקאי גונדואן, דיטמאר המאן, תומאס היצלספרגר, יינס להמאן, פר מרטסאקר, לוקאס פודולסקי, קרל היינץ רידלה, כריסטיאן ציגה ואחרים. נכון שחלק מהשמות הללו לא הגיעו בשיאם או שהיו בשיאם בזמן ששיחקו בפרמיירליג - בואטנג הוא הדוגמה הבולטת - אבל גם כך להפוך לגרמני השני אי פעם שזוכה בתואר שחקן החודש בפרמיירליג זה הישג מרשים כשכל השמות הללו לא עשו את זה.

הפרס הזה מסמל הרבה מבחינת סאנה, שמתחילת העונה הוא ללא ספק אחד השחקנים הטובים ביותר בקבוצה הטובה ביותר בפרמיירליג. לסאנה יש העונה כבר שישה שערים ושישה בישולים בליגה, הישג לו אף כדורגלן אחר בפרמיירליג עדיין לא הגיע (כלומר אף שחקן שכבש לפחות שישה שערים לא בישל גם שישה ולהפך). סאנה, שנרכש משאלקה תמורת 46.5 מיליון ליש"ט בקיץ שעבר, לא הרשים במיוחד בחצי העונה הראשונה שלו בקבוצה של פפ גווארדיולה והתנדנד בין ספסל להרכב. המפנה מבחינת האיש - אם אפשר לקרוא למי שיחגוג בחודש קצת יותר מחודש בסך הכול את יום הולדתו ה-22 - הגיע בדצמבר אשתקד.

"זה היה שבוע לפני שכבשתי את השער הראשון שלי במדי סיטי מול ארסנל בדצמבר", סיפר הגרמני הצעיר בראיון לטלגרף, "זה היה שבוע טוב באימונים, הלך לי ממש טוב. זה היה הזמן לומר: 'כן, עכשיו זה הזמן להמשיך כך'. זה מה שהמאמן שלי אמר לי, לשחק חופשי ועם ביטחון. הייתי צעיר ואולי כששיחקתי נגד מועדונים גדולים כאן חשבתי בהתחלה: 'טוב, הם יותר טובים ממני'. אולי הייתי קצת מפוחד כי הייתי בקבוצה חדשה, במדינה חדשה ולא ידעתי כלום על הליגה.

"אבל אז פפ אמר לי: 'שחק כמו ששיחקת בשאלקה כי שם היית חופשי'. השחקנים האחרים הם בני אדם נורמלים אז רק שחק את הטוב ביותר שלך ותרגיש חופשי. הוא יכול לעזור לי עם דברים כי הוא יודע איך מסי משחק, איך הוא מתאמן כי הוא ראה אותו בכל יום ולכן הוא מנסה לעזור לי, להעניק לי ביטחון לומר: 'כן, נסה את זה, נסה אולי לעשות את זה בצורה הזו, כמו שמסי או ניימאר עושים".

מאז אותו שער משהו נפתח בסאנה, היכולת שלו השתפרה פלאים ולפתע ניתן היה לראות את אותו כישרון עצום שצמח במחלקת הנוער של שאלקה, כמו רבים וטובים דוגמת מנואל נוייר, מסוט אוזיל, יוליאן דראקסלר, בנדיקט הובדס, ג'ואל מאטיפ, סיאד קולשינאץ, מקס מאייר ואחרים. סאנה הוא בנו של כדורגלן העבר סולימאן סאנה, שרץ בשיאו 100 מטר ב-10.7 שניות, ושל המתעמלת רגינה, שזכתה במדליית ארד עבור גרמניה המערבית במשחקים האולימפיים של 1984. לכן, הוא טוען שירש את המהירות מאביו ואת היכולות הפיזיות עם שיווי המשקל מאימו. גם שני אחיו משחקים כדורגל: קים מבוגר ממנו בשנה (בן 22) ומשחק בליגות הנמוכות בגרמניה בעוד סידי בן ה-13 הולך בדרכיו במחלקות הנוער של שאלקה.

נורברט אלגרט בן ה-60 הוא האיש שאימן את סאנה במחלקות הנוער בשאלקה ונחשב למאמן אגדי שם. בראיון לאדם בייטס בסקיי השבוע הוא הודה שהיו לו ספקות לגבי מעברו של סאנה לסיטי: "לא הייתי משוכנע לגבי המעבר שלו למנצ'סטר. חשבתי שזו טעות ושהוא צעיר מדי, אבל אני מודה שטעיתי. זה ברור שבלי עוצמה מנטאלית שום דבר לא אפשרי בספורט. אתה יכול להיות השחקן עם הטכניקה והאינטליגנציה הגבוהה ביותר בעולם כמו גם כישרון ויכולות אתלטיות אדירות, אבל אם אין לך כוח מנטאלי, אין לך שום סיכוי".

אלגרט גם דיבר על האיכויות של סאנה כשאמר: "היכולת האתלטית שלו יוצאת מן הכלל. המהירות והנפיצות שלו נהדרים. יש לו כישרון נהדר והגישה שלו תמיד הייתה טובה. הוא טיפוס פתוח ורגוע מאוד".

למרות כל המחמאות, יש ותמיד הייתה לסאנה בעיה אחת גדולה שמנעה ממנו לעשות קפיצה משמעותית. בעיה אותה כנראה הצליח פפ גווארדיולה לפתור. צובר מתאר אותה: "לירוי יכול להיות קצת עצלן. כן, הוא תמיד מקשיב, אבל הוא צריך שיהיה מישהו שידחוף אותו וכך הוא יצליח".

גם רוברטו די מתאו, שאימן את סאנה בתחילת דרכו בבוגרים, הסכים ואמר: "אפשר היה לראות מהרגע הראשון שיש לו כישרון נהדר ואת כל המרכיבים במשחק שלו. אני חושב שזו הייתה רק שאלה של זמן עד שהוא יהפוך לשחקן שהוא היום. בהתחלה הוא כאילו ידע שהוא טוב וכבר עשה הכול. הייתי חייב לגרום לו להבין שמשחק אחד הוא רק ההתחלה ולא הסוף. הוא היה צעיר, רק בן 18, ולקח לו קצת זמן, אולי כמה חודשים כדי שיבין שהוא צריך להיות צנוע וללמוד אם הוא רוצה להיות שחקן מוביל".

סיפור אחד ימחיש היטב את התכונה הבעייתית הזו של סאנה. לפני שנתיים וחצי, יממה לאחר שישב על הספסל של הקבוצה הבוגרת של שאלקה, נשלח הקשר המהיר אל אלגרט וקבוצת הנוער של שאלקה, למשחק מול וופרטאל. אלגרט צרח והשתולל עליו אחרי חמש דקות שיתחיל לרוץ על המגרש. הוא לא זז. חמש דקות נוספות חלפו ולאלגרט נמאס: הוא זרק את סאנה החוצה.

"זו הייתה חוויה חשובה מאוד בשבילי", סיפר הגרמני בראיון לדיילי מייל במרץ, "כנראה שחשבתי שאני כבר שחקן מוכח ולא צריך להתאמץ אחרי שעליתי לקבוצה הבוגרת. הייתי עצבני מאוד לאחר מכן, אני חושב שכל אחד היה עצבני אם היו מחליפים אותו אחרי עשר דקות".

התקרית הזו הובילה לפגישה בין ראשי האקדמיה בשאלקה לסאנה והוריו. "המאמן שלי ידע בדיוק מה הוא מחפש ומה הוא רוצה וזה בהחלט היה מה שהייתי צריך כדי לגדול כשחקן", הוסיף סאנה, "המשכתי לעבוד כדי שדברים כאלה לא יחזרו וזה עבד. תראו איפה אני היום. הדברים האלה גרמו לי להתבגר מהר יותר".

למרות הדברים הללו, בקיץ סאנה שוב הראה גישה די שלילית וגווארדיולה רצה להראות לו שלא יתעסק איתו כשפתח איתו בהרכב רק פעם אחת בחמשת משחקי הליגה הראשונים של העונה. הוא הצליח, כאמור לזכות מחדש באמונו של הקטאלני, שאמר עליו: "לירוי היה כל כך חשוב בשבילנו במחצית השנייה של העונה שעברה. הוא שחקן שתמיד יודע למצוא את השטחים מאחורי ההגנה ברגע הנכון. הוא משפר את הדברים הפשוטים, לא לאבד את הכדור, לא לעשות שטויות. הוא כובש הרבה שערים, מגיע למצבים נהדרים ומייצר בישולים והוא עדיין שחקן צעיר. הוא כל כך חשוב בשבילנו".

ואכן, לירוי סאנה הוא בדיוק מסוג השחקנים שתמיד כיף לראות. מאלה שאתה מחכה שהכדור יגיע אליהם כי הם יכולים לעשות קסמים ותמיד ייווצר מצב מסוכן כשהכדור ברגל שלהם. עכשיו המבחן הגדול שלו הוא מבחן העקביות וההמשכיות, בטח בשנה של גביע עולם במהלכה יצטרך להוכיח ליואכים לב שיש לו מקום בעמדה העמוסה והאיכותית של נבחרת גרמניה.

אם יש משהו שאפשר לומר על פפ גווארדיולה זה שבמהלך הקריירה שלו הוא הצליח לגרום לשחקנים להשתפר משמעותית. הוא עשה את זה עם ג'רום בואטנג, דייויד אלאבה ואפילו ותיקים כמו אריאן רובן ורוברט לבנדובסקי בבאיירן מינכן. עכשיו הוא רוצה לעשות את זה עם סאנה הכישרוני והלא מלוטש עד הסוף בסיטי. "הוא עזר לי כל כך", אמר סאנה על מאמנו, "שאני יכול לומר שהוא שינה את המשחק שלי לחלוטין. השתפרתי בכל כך הרבה תחומים והוא עדיין מנסה לגרום לי להגיע לשלמות וכל הזמן מוסיף לי לחץ. אני חושב שאני צריך את זה. הוא מזכיר לי שאני צריך לעבוד".

גם אלגרט שומע מסאנה בעיקר מילים חמות על המאמן שלו. "יש לי יחסים טובים עם לירוי ותמיד כשאנחנו מדברים הוא משבח ומדבר בהערצה על גווארדיולה", הוא אומר. "לירוי הוא בחור פיקח ועם ראש פתוח. הוא מבין את הדרך קדימה. הוא יודע שהוא התקדם מהר כל כך כי הוא עובד עם אחד המאמנים הכי טובים בעולם".

גם גרהארד צובר, שהיה מנהל מקצועי בשאלקה בעבר, חושב כך: "יש לו את המאמן הכי טוב כדי לקחת את הקריירה שלו לרמה הבאה. הוא רק צריך לעבוד קשה. אם הוא יעשה את זה, הוא יהיה אחד השחקנים הטובים בעולם".

הדרבי של מנצ'סטר זו בהחלט הזדמנות נפלאה מבחינת סאנה להראות בגרות ושהוא בדרך הנכונה