פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        נווה מדבר: המסע הטרנס אטלנטי של ג'ואל אמביד מאנונימיות לכוכבות

        לפני שבע שנים הוא היה נער ביישן בערבות אפריקה, שכל הסיכויים נגדו. רק שלל צירופי מקרים מימשו לכוכב פילי את החלום הבלתי האפשרי, והפכו אותו לדבר הגדול הבא ב-NBA. המדור של יובל עוז על עלייתו הייחודית, שמעלה את השאלה המתבקשת: כמה כמוהו מסתתרים ביבשת השחורה?

        נווה מדבר: המסע הטרנס אטלנטי של ג'ואל אמביד מאנונימיות לכוכבות
        צילום: נועם אשל עריכה: מתן חדד

        בווידאו: פרק 1 בסדרה המלווה את העונה של עומרי כספי

        "אף אחד לא משחק כדורסל בקמרון".

        אלו המילים שאביו של ג'ואל אמביד, תומאס, אמר לו כשחיידק הכדורסל החל להידבק בו. הוא צודק. קמרון זו לא מדינה של כדורסל. זו קודם כל מדינה של כדורגל והענפים המסורתיים האחרים במדינה הם מירוצי קנו, היאבקות וריצה. אז איך זה שאמביד, קמרוני שלא שיחק כדורסל בצורה מסודרת עד גיל 16, בדרך להפוך לכוכב הכי גדול בעולם הכדורסל?

        עוד בנושא

        אמש: אמביד גבר במצ' אפ האישי על דראמונד, פילדלפיה ניצחה את דטרויט
        דראמונד על אמביד: "לא מדבר עם מי שלא מסוגל לשחק שני משחקים ברצף"
        הלילה: גולדן סטייט ניצחה 95:123 את מיאמי, 10 נקודות ו-5 ריבאונדים לכספי
        ג'יימס הארדן מצהיר: "יש לנו מטרה אחת ויחידה העונה - זכייה באליפות"


        לוק מבה א מוטה הנער היה בדרכו לאימון כדורגל בכפר שלו, פרבר של יאונדה, בירת קמרון. בדרך הוא עבר ליד מגרש הכדורסל של השכונה. בדרך כלל המגרש הזה היה נטוש, אבל הפעם היו שם כמה שחקנים שזרקו כדורים לסל השחוק. מבה א מוטה התפעל ויומיים לאחר מכן, כאשר עבר שוב ליד המגרש הוא זרק את הכדור רגל שלו לסל – וקלע. זו הייתה אהבה מזריקה ראשונה.

        כמה שנים מאוחר יותר, בגיל 17, מבה א מוטה כבר היה אחד הצעירים המבטיחים במדינה שלא ממש מאוהבת בכדורסל. עד אותה נקודה לקמרון היה רק שחקן אחד ב-NBA, רובן בומצ'ה-בומצ'ה, שהשם שלו זה בערך הדבר הכי מעניין שאפשר להגיד על הקריירה שלו. מבה א מוטה יצא לדרך חתחתים להפוך לשחקן השני מהמדינה האפריקאית הקטנה והוא זכה לדחיפה לא אופיינית מצד משפחתו.

        באותו קיץ מבה א מוטה נבחר לשחק במחנה "כדורסל ללא גבולות" שנערך ביוהאנסבורג. ג'ו טואומו, הקמרוני הראשון ששיחק במכללות בארה"ב וכעת הפך לסקאוט, הגיע לדבר עם הוריו של מבה א מוטה על האופציה לשלוח את הילד לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. כשטואומו החל לדבר, אביו של לוק, קמיל, נזכר בדילמה שניצבה בפניו בגלגול הקודם שלו. כשהיה בערך בגיל של בנו, לוק, קמיל שיחק כדורגל מקצועני. אולם אביו האמין שספורט היה אופציה רק עבור אלו שלא יכלו להצליח "בעולם האמיתי". הוא האמין בכך כל כך עד שקמיל ויתר על החלום להיות כדורגלן.

        "לא רציתי לעשות ללוק את מה שאבי עשה לי", אמר קמיל בראיון ל-ESPN, "אז אמרתי לו 'לך על זה. בוא נראה מה אתה יכול לעשות'. בחיים לא חשבתי שלוק יגיע ל-NBA".

        לוק אכן עשה זאת. אחרי תקופה פרועה ב-UCLA בה הפך לתופעה בקמפוס ואף כונה "הנסיך המדליק" בעקבות ייחוסו המשפחתי (מבה א מוטה הוא באמת נסיך של כפר ביה מסה בקמרון), הוא הגיע ל-NBA. הוא נבחר בבחירה ה-37 בדראפט 2008 על ידי מילווקי ודי מהר הפך לספורטאי הכי גדול בקמרון ולשחקן די שולי בליגה, וכמו כל שחקן די שולי בימינו אנו, הוא החל להחזיר לקהילה.

        אז למה כל הסיפורים על מבה א מוטה? על שחקן שולי שלא ממש הותיר את חותמו המקצועי בליגה? זה לא מוטת הידיים החריגה שלו או ההגנה הראויה לציון שלו, אלא דווקא יכולות הסקאוטינג שלו שהופכות אותו לדמות חשובה בעיצוב הנוף של הליגה הטובה בעולם.

        לוק מבה א מוטה במחנה כדורסל ללא גבולות באפריקה (AP)
        פורץ דרך. לוק מבה א מוטה במחנה כדורסל ללא גבולות באפריקה (צילום: AP)

        בערך שנתיים אחרי שלוק הגיע לליגה, ג'ו טואומו, אותו סקאוט שעזר לשכנע את הוריו לשלוח אותו לארה"ב כדי לרדוף אחרי החלום, חיפש את הכוכב הגדול הבא. הוא עובד עכשיו כסקאוט עבור הפייסרס והוא שמע המלצה מחבר קמרוני על כך שהאחיין שלו אתלט נהדר ושהוא גבוה מאוד. טואומו יצא למצוא את האחיין המסתורי הזה ופגש את ג'ואל אמביד. הוא קנה אותו בעזרת נעליים חדשות.

        עד אותה נקודה, ג'ואל לא שיחק כדורסל בצורה מאורגנת. פה ושם הוא היה משחק כדורסל עם חברים מהשכונה, כמו כולנו, אבל זה אף פעם לא התפתח למשהו מעבר לזה. מעבר לכך, הוא היה בכלל עסוק בספורט אחר – כדורעף. ג'ואל היה אמור להתמיין לנבחרת הצעירה בכדורעף, אבל טואומו סיפר לו ולאביו, זה שחושב שאף אחד לא משחק כדורסל בקמרון, על ההצלחה של לוק מבה א מוטה ושכנע אותם שיש לג'ואל עתיד עם הכדור הכתום.

        טואומו הצמיד לג'ואל את גאי מודיו, מאמן כדורסל מקומי שגם אימן את מבה א מוטה בצעירותו. מודיו גילה לאמביד על האקים אולג'וואן ושלח לו סרטונים שלו. ג'ואל התאמן שלושה חודשים ואז הגיע למבחנים במחנה של מבה א מוטה. לוק הקים מחנות כדורסל ותרם מגרשים בכל רחבי קמרון אחרי שתקע יתד ב-NBA, וכעת הוא הגיע להתרשם. ג'ואל היה אמור להיות אחד מהצעירים שינסו להרשים, אבל היה ניכר שהוא לא מרגיש בבית. "הייתי מודאג שאני לא יכול לשחק עם החבר'ה הללו", אמר. הוא לא הגיע ליום הראשון של האימונים וביום השני מודיו, מי שאימן אותו באותה תקופה, הגיע אליו הביתה כדי לבדוק לאן היהלום הבלתי מלוטש שלו נעלם. הוא מצא אותו משחק משחקי וידאו עם אביו.

        מודיו גרר את אמביד לפרקט, ואז החל הקסם. אמביד קיבל את הכדור בפוסט, בדיוק כמו שראה בסרטונים של האקים, תפס אותו עם יד אחת, הקפיץ, הסתובב והתפוצץ לכיוון הסל. לוק הסתכל על שאר המאמנים שאיתו ושאל: "כמה זמן אמרתם שהבחור הזה משחק כדורסל?".

        "ראיתי שחקנים שמשחקים שנים ב-NBA שלא מסוגלים לעשות את מה שהוא עשה", סיפר לוק בראיון לג'קי מקמולן ב-ESPN. מאותו רגע הוא לקח את ג'ואל הצעיר תחת חסותו ברגע שעוד עלול לשנות את מסלול ההיסטוריה.

        כעבור חודשיים מבה א מוטה סידר לג'ואל מקום באקדמיית מונטוורדה בפלורידה, אותה אקדמיה שבה לוק עצמו למד בצעירותו, וחלום הכדורעף התחלף רשמית בחלום הכדורסל. "קצת פחדתי", סיפר אמביד לאחר מכן, "המילים היחידות שידעתי באנגלית היו 'בוקר טוב'".

        ככה אמביד נראה בתיכון

        לא עבר הרבה זמן עד שג'ואל שפצר את האנגלית שלו, אבל לקח לו קצת זמן לשכלל את היכולות שלו על הפרקט. הייתה לו בעיה להשתלט על הכדור והקואורדינציה שלו הייתה מפוקפקת. באחד האימונים שאר חבריו לקבוצה צחקו עליו אחרי עוד מהלך שלומילאלי של הביג-מן שלהם. קווין בויל, המאמן של מונטוורדה, עצר את האימון. "תצחקו כמה שאתם רוצים. עוד חמש שנים, כולכם הולכים לבקש ממנו הלוואה, כי הוא הולך להיות שווה 50 מיליון דולר". בראיון לבליצ'ר ריפורט בויל נזכר ברגע הזה בערגה. "אמרתי להם - 'אין לכם מושג כמה טוב הילד הזה הולך להיות'".

        עד סוף אותה שנה ג'ואל מצא את דרכו, הוא עבר לתיכון פרטי עם תכנית כדורסל איכותית יותר והשמועה על הקמרוני הענק עם רגלי הבלרינה הגיעה עד לאוזניים של ביל סלף, מאמן מכללת קנזס. נורם רוברטס, העוזר שלו, דחק בו להגיע לפלורידה לראות את ג'ואל.

        אחרי שהאימון הסתיים, רוברטס פנה לסלף. "נו", הוא שאל, "מה אתה אומר?".

        סלף עדיין לא ענה, ורוברטס הניח שהוא צריך להתחיל את נאום המכירה שלו.

        "אני יודע שהוא גולמי ושהוא פרויקט, אבל..."

        באותו רגע סלף עצר אותו.

        "אתה צוחק עלי? הוא ענה, "הבחור הזה יכול להיות הבחירה הראשונה בדראפט. הוא יהיה הביג-מן הכי טוב שאימנתי, אי פעם אם ניקח אותו".

        סלף אמר לרוברטס לשכוח מכל שאר השחקנים שהם ניסו לגייס ולהתרכז באמביד. ג'ואל הגיע לקנזס ולמרות שהוא שיחק לצד הפרשמן הכי מדובר, אנדרו וויגינס, אמביד גנב את ההצגה ועד לסוף העונה הפך לפרוספקט הבכיר. "הוא יכול לעשות דברים שרק מעט מאוד אנשים בעולם מסוגלים לעשות", אמר עליו סקאוט ב-NBA בראיון לבליצ'ר ריפורט אי שם ב-2014, כשאמביד חכך בדעתו אם להירשם לדראפט.

        בסופו של דבר הוא נרשם והמעגל, שהחל בקושי שלוש שנים קודם לכן במחנה הכדורסל של לוק, עמד להיסגר מהר מאוד.

        את מה שקרה אחר כך אתם כבר מכירים. אמביד נפצע תקופה קצרה לפני הדראפט ונפל למקום השלישי שם סם הינקי שמח לבחור אותו. אמביד לא שיחק בשנתיים הראשונות שלו בעקבות פציעות חוזרות ונשנות, אבל יצא כמו מלוע של תותח בעונה שעברה והפך בן רגע לסנסציה על המגרש ומחוצה לו. הוא שיחק אמנם רק 31 משחקים, אבל המשחקים הללו היו כל כך מבריקים ומופלאים, שהם שינו את הנרטיב סביב פילדלפיה, שעד אותה נקודה נדמה היה שהסתבכה בתוך קורי העכביש של התהליך שטווה לה הינקי. אמביד היה הפרנצ'ייז פלייר שהוציא אותם מהמבוך.

        ג'ואל אמביד במדי מכללת קנזס (AP)
        ביל סלף זיהה את הפוטנציאל. אמביד בימי קנזס (צילום: AP)

        העונה כבר נראה שאמביד מוכן להשתלט על הליגה. הוא משחק יותר (פספס רק שלושה משחקים מתחילת העונה) ורק לפני שבועיים הוא כבש את לוס אנג'לס עם שתי הופעות מבריקות מול הלייקרס והקליפרס. הוא קולע 23.1 נקודות למשחק (15 בליגה, היחיד מבין הטופ 30 בנקודות בליגה שמשחק מתחת ל-30 דקות למשחק), מוריד 11.3 ריבאונדים (8 בליגה) וחוסם 1.7 פעמים במשחק (7 בליגה). הדומיננטיות שלו חורגת כמובן גם לסטטיסטיקות המתקדמות. כאשר הוא על הפרקט לסיקסרס יש Net Rating של 7.1+, יותר טוב מה-Net Rating של בוסטון מתחילת העונה. לעומת זאת, כאשר הוא על הספסל הסיקסרס מידרדרים ל-Net Rating של 5.4-, קצת פחות טוב מההוקס שמדורגים במקום ה-27 בקטגוריה הזו.

        ההשפעה שלו על הפרנצ'ייז היא עצומה והחינניות שלו כבר גרמה לאנשים לסמן אותו כשאקיל אוניל הבא, שחקן שיהיה דומיננטי גם על הפרקט וגם מול המצלמות ויהיה מעין רוח רעננה בליגה בה כל השחקנים מדקלמים משפטים שנרקחו בקפידה על ידי יועצי התדמית שלהם.

        אנחנו מדברים המון בשנים האחרונות על מותו של הביג-מן. שינויי החוקה בליגה ביחד עם עליית קרנה של השלשה הביאו להכחדתו של הביג-מן המסורתי, זה שמקבל את הכדור בפוסט ומועך את יריביו. המתנגדים לסגנון הסמול-בול (אם עוד נשארו כאלו) התפללו לביג-מן שכזה שישנה את מאזן הכוחות ויעניש את הקבוצות שמשחקות עם דריימונד גרינים ופי ג'יי טאקרים כסנטרים. אמביד הוא לא ביג-מן קלאסי, יש לו יד רכה מבחוץ והוא מתנועע בקלילות לא אופיינית, אבל יכול מאוד להיות שהוא גם התשובה לסמול-בול שהשתלט על הליגה. גם עבור ביג-מנים כמו אנדרה דראמונד הוא מהווה בעיה וכל עוד הוא ישאר בריא, נראה שאין שום כוח שיכול לעצור אותו מלהפוך לשחקן הכי דומיננטי בעולם בשנים הקרובות.

        אמביד מספר על הילדות בקמרון

        כל זה לא היה קורה בלי שורה של צירופי מקרים. אם אבא של לוק מבה א מוטה לא היה דוחף אותו לרדוף אחרי החלום שהוא השאיר מאחור, אם לוק בעצמו לא היה משקיע חזרה במדינה שלו כדי למצוא את הכוכב הבא ואם ג'ואל בעצמו לא היה נותן אמון באנשים שגילו לו את עולם הכדורסל, כל הטוב הזה היה נמנע מאיתנו. ג'ואל אמביד אולי היה הופך לשחקן כדורעף נודע, אבל הוא אף פעם לא היה מטלטל את עולמנו וגורם לרעד בגוף אצל מיליוני אוהדי כדורסל.

        תמיד בסיפורים האלו אנחנו נוטים לקדש את צירופי המקרים הללו ולהתפעל מהסיכוי של האחד למיליון הזה, אבל אני דווקא אוהב לחשוב על כל הג'ואל אמבידים שלא התגלו. כל השחקנים הכישרוניים שאפילו לא יודעים שהם כאלה שמסתובבים להם אי שם בקמרון, טרינידד וטובגו או מדגסקר ואין להם את לוק מבה א מוטה שיקים להם מחנה כדורסל קרוב לבית, שאין להם מגרש עם סל שחוק בשכונה שיגרום להם לחלום חלומות. על כל ג'ואל אמביד יש בטח אלפים שלא מקבלים אפילו את ההזדמנות הראשונית. מעבר לשבריריות האינהרנטית שקשורה לחוויה שהיא ג'ואל אמביד, שבריריות שמקורה בפציעות הבלתי נגמרות שלו ובחשש המוזר שמה שאנחנו רואים הוא טוב מדי מכדי להיות אמיתי, יש משהו מיוחד בדרך שעשה, שהופך אותו לסיפור שאנחנו חייבים להעריך ולהוקיר. ולראות. כמה שיותר לראות את הפלא הזה. לפני שהוא יעלם לנו.

        יאונדה, קמרון (AP)
        שם הוא היה לפני שבע שנים. רחוב טיפוסי ביאונדה (צילום: AP)
        ג'ואל אמביד, פילדלפיה סיקסרס (AP)
        והיום הוא נמצא על גג העולם. אמביד (צילום: AP)