כל חייו קלאודיו מרקיזיו קשור ליובנטוס. הוא נולד בטורינו, גדל כאוהד של הגברת הזקנה, החזיק במנוי למשחקים בדלה אלפי המיתולוגי ולפני כמעט 25 שנים, בגיל שבע בלבד, נכנס למחלקת הנוער של הביאנקונרי ולמעט עונת השאלה אחת באמפולי, מעולם לא עזב.
קרוב ל-400 הופעות, שש אליפויות, שלושה גביעים ושתי הופעות בגמר הצ'מפיונס - אין שום דבר שעבר על יובה בעשורים האחרונים וקלאודיו מרקיזיו לא ראה וחווה ובכל זאת, כאשר הגיע לפני כשבועיים למפגש עם ילדי מחלקת הנוער של יובנטוס ונשאל מה המשחק הכי מוזר בו נטל חלק, התשובה שלו הייתה חדה וברורה: "המפגש בין יובה לנאפולי בליגת המשנה".
הערב (שישי), הקבוצה הלוהטת בארץ המגף העונה, נאפולי, שצברה עד כה 38 נקודות מ-42 אפשריות, תארח את הקבוצה הטובה במדינה בחצי העשור האחרון, יובנטוס, שנמצאת בעמדה לא שגרתית עבורה, ארבע נקודות מאחורי הפרטנופי. המשחק הזה, למרות שהוא מתקיים בשלב מוקדם יחסית של העונה, עשוי להתברר כמכריע: ניצחון מקומי בסן פאולו הגועש, והפער יצמח לשבע. יחד עם המומנטום, ספק אם זה משהו שיובנטוס יכולה לחזור ממנו. ניצחון יובנטיני לעומת זאת, וכל העונה הזו יכולה להראות אחרת מכאן והלאה.
אלא שבמקביל למשחק העצום הזה, באיטליה גם נזכרים כעת איך רק לפני עשור, בנובמבר 2006 ובאפריל 2007, שתי האימפריות הללו נפגשו לצמד משחקים בסרייה B. משם והלאה, שתיהן יצאו לדרך חדשה, שונה מאוד זו מזו ובסופה, שתיהן חזרו להתייצב יחד בשנים האחרונות בראש הכדורגל האיטלקי.
בשנות ה-80, בעיקר לאחר הגעתו של דייגו מראדונה לנאפולי, שתי הקבוצות נאבקו ראש בראש על התארים באיטליה. יובה, שכבר הייתה קבוצת פאר באותם ימים, זכתה בגביע אירופה ב-1985 ובאליפות בשנה שלאחר מכן ואז הפסידה אותה לנאפולי ב-1987. הפרטנופי המשיכו לשתי סגנויות ואז לאליפות נוספת, שנייה אי פעם ואחרונה עד היום, בעוד יובה זכתה בהמשך פעמיים בגביע אופ"א, לפני שירשה את מילאן כקבוצה הטובה באירופה באמצע העשור הבא, עם זכייה בצ'מפיונס, שני הפסדים בגמר ועוד כמה אליפויות באיטליה.
סוף שנות ה-90 גם היו תחילת השקיעה של נאפולי, שב-1999 ירדה לסרייה B אחרי 34 שנים בליגה הבכירה. כעבור שנתיים היא חזרה לרגע, שוב נשרה והגיעה לשיא השפל ב-2004, אז פשטה רגל, צנחה לליגה השלישית ונולדה מחדש בחסות אאורליו דה לאורנטיס. בתום שנתיים שם, נאפולי שבה בקיץ 2006 לליגה השנייה ופגשה שם, באופן בלתי צפוי בעליל, את לא-אחרת-מאשר אלופת איטליה. יובה בדיוק השלימה זכייה שלישית בארבע שנים באליפות הסרייה A, אבל פרשת הקלצ'יופולי הזכורה הובילה להורדת ליגה וכך, השתיים הללו נתקלו שוב זו בזו.
לא מעט כוכבים החליטו להישאר ביובה, למרות ירידת הליגה ולעונה ההיא התייצבה הקבוצה מטורינו עם שמות כמו ג'יג'י בופון, פאבל נדבד, אלסנדרו דל פיירו, דויד טרזגה וגם ג'ורג'יו קייליני, ג'ובינקו ומרקיזיו הצעירים (אבל בלי זלאטן, פטריק ויירה, זמברוטה, לילאן תוראם ופאביו קנבארו, שבחרו לחתוך). לנאפולי, כצפוי עבור קבוצה שזה עתה עלתה מהליגה השלישית, לא ממש היו שמות נוצצים בסגל, אבל זו כן הייתה עונת הבכורה בקבוצה של פאולו קנבארו ויחד עם הסקוררים עמנואלה קלאיו וכריסטיאן בוקי, זה התברר כמספיק.
המפגש הראשון בין השתיים באותה עונה היה בכלל בסיבוב השלישי של הגביע, באוגוסט ונגמר ב-3:3 משוגע וניצחון מפתיע של נאפולי בפנדלים, אך בליגה, בעוד שיובה טיילה, הפסידה לראשונה רק במחזור ה-19 והבטיחה עלייה שלושה מחזורים לפני סיום העונה למרות שהחלה אותה עם מינוס תשע נקודות, הקבוצה מהדרום נאלצה לעבוד קצת יותר קשה. רק במחזור הסיום, אחרי תיקו מאופס בחוץ מול גנואה (שגם היא עלתה במקביל לנאפולי מהליגה השלישית לשנייה ואז לראשונה), הבטיחו התכולים את חזרתם לליגה הבכירה.
ביניהן, הקבוצות נפגשו פעמיים. הפעם הראשונה הייתה בסן פאולו, ב-6 בנובמבר 2006 והסתיימה ב-1:1. דל פיירו כבש בבעיטה חופשית אופיינית בדקה ה-67, מריאנו בוליאסינו איזן תוך שש דקות וקטע לבופון רצף של 734 דקות בלי ספיגה.
"זה היה האתגר הגדול הראשון שלנו בסרייה B, זו הייתה תחילת הטיפוס בחזרה למעלה מהגיהנום אליו נקלענו, זה היה המשחק הגדול הראשון של בעידן החדש של יובה", נזכרו החודש בבלוג האוהדים "איל ביאנקונרי" באירועים שהתרחשו לפני למעלה מעשר שנים. בסיבוב השני, ב-10 באפריל 2007, שערים של מאורו קמוראנסי ודל פיירו סידרו 0:2, למרות שמרקיזיו הורחק. המשחק הזה אגב, תוכנן במקור להיערך 15 קודם לכן, אך נדחה בשל מעורבותם של בופון, קמוראנסי ודל פיירו במשחק של נבחרת איטליה מול סקוטלנד במוקדמות היורו. זו הייתה הפעם הראשונה, והאחרונה, בה משחק בסרייה B הוזז מסיבה שכזו.
המפגש השני בליגה השנייה
בעונה שעברה, כאשר יובה אירחה את נאפולי למפגש צמרת חשוב, גם ב"יאהו" פנו לעבר: "אומנם חלפו רק עשר שנים, אבל זה מרגיש כאילו עברה מאה שלמה". ואכן, בזמן הקצר יחסית שחלף מאז צמד המפגשים בליגת המשנה, יובנטוס ונאפולי הספיקו לעשות הרבה. כשיובה חזרה, היא הייתה תקועה במרכז הטבלה, הרחק מאחורי מילאן שכיכבה אז באירופה בהובלת קאקה ואינטר, שהשתלטה על הליגה האיטלקית ואפילו זכתה בצ'מפיונס.
גם מצבה של נאפולי לא היה מזהיר, אבל מאז תחילת העשור, שתיהן טיפסו לצמרת: יובה, מרגע שמינתה את אנטוניו קונטה, לא הפסיקה לזלול אליפויות ואילו נאפולי רשמה בעשור הזה שתי סגנויות והגיעה עוד שלוש פעמים למקום השלישי. במקביל, מילאן ואינטר התרסקו לחלוטין ועד היום מנסות להשתקם, שלא לדבר על כוחות אחרים שהיו בכדורגל האיטלקי, כמו פארמה שהתפרקה.
איך ולמה זה קרה? לטענת קונור דוולי מ"SB ניישן", דווקא העונה בליגה השנייה עשתה רק טוב לשני המועדונים. "נאפולי בכלל לא הייתה מעורבת בקלצ'יופולי והיא התחזקה מאז העלייה כי היא הייתה יכולה לבנות את עצמה מחדש, ובצורה אחראית", כתב, "יובנטוס רק הרוויחה מהעונש שלה. נכון, נלקחו ממנה אליפויות והיא הורדה ליגה, אבל הירידה הזו הובילה לעזיבה של כמה כוכבים וניקתה כמה משכורות עתק מהחשבון של יובה. היא חזרה לליגה הראשונה כמו מכונה, רעבה שוב ונשענת על הכישרונות הגדולים של מחלקת הנוער שלה".
כ-30 שחקנים שהשתתפו בקיץ 2006 במונדיאל עזבו מיד אחריו את הליגות האיטלקיות. חלק גדול מהם עשה זאת כדי לא להיות קשור או מעורב בכל צורה שהיא לשערוריית הקלצ'יופולי. יובה אומנם איבדה את זלאטן וקנבארו, אבל היריבות שלה איבדו לא פחות, וכנראה שגם יותר ממנה. נאפולי, שלא החזיקה באף כוכב, גם לא איבדה כזה וכך, השתיים הללו סללו את דרכן לפסגה מחדש.
על פי בלוגר הכדורגל האיטלקי המפורסם, מרקו בליצאנו מאתר "GOAL", מאז החזרה מליגת המשנה הרוויחה יובנטוס קרוב לשלושה מיליארד יורו מזכויות שידור, מכירת כרטיסים, מכירת שחקנים ושאר ירקות. נאפולי אומנם לא הגיעה לסכומים כאלה, אבל עומדת על למעלה מ-1.5 מיליארד יורו. "שתי הקבוצות נפגשו בליגה השנייה בנסיבות שונות לחלוטין, אך מאז הן צועדות יחד ונהנות לא רק מהצלחה גדולה על המגרש, אלא גם מצמיחה כלכלית משמעותית", כתב בליצאנו.
"אחרי השנים הגדולות של פלאטיני ומראדונה, היוקרה של המפגש בין יובה לנאפולי הלכה מעט לאיבוד", אמר בופון ב-2013, "אבל דווקא שני המפגשים בסרייה B החזירו את היוקרה הזו ומשם, תוך כמה שנים, מצאנו את עצמנו נאבקים מול נאפולי על אליפות הסרייה A. זו התוצאה של תכנון נכון קדימה".
אחרי עונת העלייה, דידייה דשאן עזב בשל חילוקי דעות עם ההנהלה וקלאודיו ראניירי החליף אותו. כמעט כמו שקרה לו לאורך כל הקריירה, "הטינקרמן" החל בתהליך ולא זכה ליהנות מהפירות שלו והגורל של יובה השתנה באמת ב-2010, כאשר בפה מארוטה הצטרף למועדון והנחיל את מדיניות הרכש המבריקה שלו, שהובילה לשש אליפויות רצופות. גם נאפולי הלכה מלמטה, הביאה מברשיה את מארק האמשיק ומסן לורנסו את אזקייל לאבצי ובהמשך גם את אדינסון קבאני, שבא תחילה בהשאלה ולבסוף נרכש מפאלרמו בסכום צנוע יחסית של 17 מיליון יורו.
ועכשיו כאמור, שתיהן בצמרת ואחרי לא מעט שנים של מרדף, נאפולי מתכננת להשלים את המהפכה בעוד יובה רוצה להוכיח שהיא עדיין האלופה הגאה והבלתי ניתנת להכנעה. 11 שנים אחרי ה-1:1 לעיני 60 אלף איש בסן פאולו בליגה השנייה, השתיים מתייצבות לעוד קרב ענק, הפעם על הבמה המרכזית.
ליגה איטלקית 2017/18
קבוצה משחקים נצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות 1 יובנטוס38 30 5 3 24-86 95 2 נאפולי38 28 7 3 29-77 91 3 רומא38 23 8 7 28-61 77 4 אינטר38 20 12 6 30-66 72 5 לאציו38 21 9 8 49-89 72 6 מילאן38 18 10 10 42-56 64 7 אטאלנטה38 16 12 10 39-57 60 8 פיורנטינה38 16 9 13 46-54 57 9 טורינו38 13 15 10 46-54 54 10 סמפדוריה38 16 6 16 60-56 54 11 ססואולו38 11 10 17 59-29 43 12 גנואה38 11 8 19 43-33 41 13 קייבו38 10 10 18 59-36 40 14 אודינזה38 12 4 22 63-48 40 15 בולוניה38 11 6 21 52-40 39 16 קליארי38 11 6 21 61-33 39 17 ספאל38 8 14 16 59-39 38 18 קרוטונה38 9 8 21 66-40 35 19 ורונה38 7 4 27 78-30 25 20 בנבנטו38 6 3 29 84-33 21