ניק קלאתיס לוואלה! ספורט: "מוזר לעזוב את פאו, אבל חשוב לי לייצג את המדינה"

"מוזר לעזוב את הקבוצה באמצע העונה, וללכת לשחק בנבחרת הלאומית. אני יודע שעשו את זה בעבר, אבל בשבילי זו הפעם הראשונה, וכן, זה שונה מכל מה שחוויתי. אני יוצא מהמסגרת, מתאמן קצת, משחק פעם אחת, וחוזר. לא משהו שחשבתי שאעשה".

ניק קלאתיס הוא כוכב היורוליג היחיד שישחק השבוע במסגרת מוקדמות גביע העולם, ולרוע מזלה של נבחרת ישראל זה יקרה דווקא מולה. הגארד היווני הוא אחד מ-17 השחקנים במפעל ששוחררו לטובת הנבחרות המקומיות, אבל בעוד כל האחרים הם שחקני ספסל מובהקים בקבוצותיהם - ואיש מהם אינו קולע יותר מארבע נקודות בערב, קלאתיס הוא בעל הבית הבלעדי של פנאתינייקוס. הערב (שני, 17:00, ספורט5) הוא יהיה גם בעל הבית הבלעדי של נבחרת יוון.

עוד בנושא:

האיש שכמעט לא היה שם: ריצ'רד האוול הוא שוב שחקן המפתח של ישראל
17:00, ספורט 5: נבחרת ישראל מתארחת אצל יוון
בן שימול: "יוון זה סרט אחר, צריכים להיות יותר חזקים"

השנאה הספורטיבית בין פנאתינייקוס לאולימפיאקוס חודדה עוד יותר סביב סוגיית השחרורים לנבחרת, וכעת יצאה לאור גם היריבות הפוליטית בין המועדונים. בעוד האדומים מפיראוס נמצאים בנתק עם ההתאחדות היוונית ולא הסכימו לשחרר איש למשימה הלאומית, נראה כי לירוקים היה חשוב מתמיד להפגין עד כמה הם מחוברים לנבחרת ולייצוג המדינה. הנסיבות הקלו עליהם: ביום שישי הם שיחקו בבית מול ריאל מדריד, משחקה של הנבחרת הערב ייערך בהראקליון שבכרתים - וגם המשחק הבא של פאו, ביום שישי מול מלאגה, יהיה ביוון.

"היו לנו שיחות עם ראשי המועדון על זה, והגענו למסקנה שהמעבר לנבחרת הוא הדבר הטוב והנכון ביותר לכל הצדדים", מסביר קלאתיס בראיון מיוחד לוואלה! ספורט כיצד הפכה פאו לקבוצת היורוליג היחידה שמוותרת למספר ימים על שירותיהם של שלושה שחקנים בסגל - הוא והמחליפים תנאסיס אנדטוקומבו ואיאן וויוקאס. "בשבילנו, ללבוש את המדים של הנבחרת, עם השם Hellas ודגל המדינה, זה דבר חשוב ומשמעותי. אנחנו מייצגים את המדינה".

בגיל 28 קלאתיס חי את החלום. שנה לאחר עזיבתו של דימיטריס דיאמנטידיס, הפך הגארד למנהיג של פאו והוא מעמיד מספרים פנטסטיים עד כה ביורוליג: זו עונתו השישית בירוק, והוא שידרג את עצמו בכל אספקט אפשרי. משחקן שמעולם לא הגיע לדאבל פיגרס, הוא הפך לאחד ששווה 14.2 נקודות למשחק, ולהן הוא מוסיף 3.7 ריבאונדים ו-7.4 אסיסטים, שמדרגים אותו במקום הראשון במפעל.

בקיץ החולף הוא היה מעמודי התווך של הנבחרת היוונית, וסימל יותר מכולם את ההתאוששות שעברה במהלך היורובאסקט. בשלושת המשחקים האחרונים שלה בטורניר, במהלכם ניצלה מהדחה מפתיעה בשלב הראשון והגיעה עד רבע הגמר, הוא תרם 21 נקודות ו-7.6 אסיסטים.

"כן, אפשר להגיד שזה חלום שהתגשם. עצם העובדה שאני משחק בשתי מסגרות יוקרתיות כמו פאו והנבחרת זה כבוד גדול, והעובדה שמחשיבים אותי למנהיג זה לא משהו שאני יכול לקחת כמובן מאליו. אני לא מרגיש שיש עליי לחץ מיוחד. כבר שיחקתי הרבה כדורסל בקריירה, עברתי לא מעט דברים ואני נמצא בסיטואציה מצוינת".

היריבה שלכם, ישראל, יוצאת לדרך חדשה עם מאמן חדש שאתה בוודאי מכיר מההיסטוריה של פאו. יוון מכירה היטב את התופעה של שחקני עבר שהצליחו בנבחרת כמאמנים. זה קרה לה עם פנאיוטיס ינאקיס, כפי שזה קרה לסרביה עם סשה ג'ורג'ביץ' - ובשני המקרים מדובר במאמנים שהצליחו פחות במסגרות הקבוצתיות.

"עודד קטש היה שחקן גדול, ואני זוכר אותו היטב. אני חושב שדווקא אנחנו השחקנים הם אלה שמרוויחים כשמולנו עומד מאמן שבעצמו שיחק בעבר. אנחנו מרגישים שמבינים אותנו יותר, וזה עוזר".

לפני עשרה ימים, כשהצעדת את פאו לניצחון דרמטי בנקודה על אנאדולו אפס באיסטנבול, היית רחוק ריבאונד אחד מטריפל דאבל (29 נקודות, תשעה ריבאונדים ועשרה אסיסטים). ניקולה וויצ'יץ' נותר היחיד שהצליח לעשות זאת במסגרת היורוליג.

"לא ידעתי בזמן אמת כמה אני קרוב להשגת טריפל דאבל. זה היה לילה נהדר בשביל כולנו, פחות בגלל השורה הסטטיסטית ויותר בגלל הניצחון הגדול שהשגנו בטורקיה. מי יודע, אולי יום אחד אצליח להגיע גם לטריפל דאבל".