"אני לא מוכן לוותר. אני לא נכנע. אני לא פורש. אשתי מריה דואגת לי. היא כל הזמן אומרת שאם כואב לי, אז אני צריך להפסיק, שאסור לי לסכן את הבריאות שלי. אבל יש לי בן קטן, קונסטדינוס. אני אמשיך להילחם כל עוד אני יכול כדי שהוא יזכה לראות אותי משחק כדורסל. זה החלום שלי".
הסיטואציה המוזרה, שלאורה החלו משחקי מוקדמות גביע העולם בסוף השבוע, הולידה כוכבים חדשים. שחקנים צעירים ומתבגרים, שלא שיערו עד לפני מספר חודשים שיהיו בכלל בתוכניות של מאמני הנבחרות במדינותיהם, מצאו את עצמם לפתע בעמדות מפתח. אלו הם החואקין שוכמנים של הכדורסל האירופי, שלהי שנת 2017. אבל לפחות במקרה אחד, היעדרם של הכוכבים הגדולים מה-NBA ומהיורוליג פתח צוהר לקאמבק מהאגדות. והמתקמבק הזה יפגוש הערב (שני, 17:00, ספורט5) את ישראל מעמדה שספק אם הרשה לעצמו לחלום שאי פעם יגיע אליה: קפטן נבחרת יוון.
פנאיוטיס ואסילופולוס, על פי כל הערכות הרופאים בשנים האחרונות, לא היה אמור לשחק כדורסל מקצועני בימים אלה. אבל בגיל 33, השחקן היעיל והאפור, שנפל קורבן לפציעות טורדניות בגב ובברך, הפך לדמות נערצת במדינתו. "הוא מקור השראה לכולנו", צייץ שחקן פנאתינייקוס והנבחרת, תנאסיס אנדטוקומבו בליל שבת האחרון; לאחר שניצח עם קבוצתו את ריאל מדריד ביורוליג, הוא מיהר לבדוק מה עשו חבריו במדים הלאומיים באותו זמן בבריטניה, ולא הופתע לגלות את תמונת המשחק - הקפטן יורד לספסל כשדם רב ניגר מנחיריו. התמונה הזו ממחישה בצורה מושלמת את מה שהיוונים רוצים, אוהבים וגאים לראות מהנבחרת שלהם.
עוד בנושא:
גל מקל לקראת יוון: "באים עם אמונה". ג'ייק כהן: "יהיה מאוד מהנה"
אבי בן שימול: "יוון זה סרט אחר, צריכים להיות יותר חזקים"
עודד קטש: "אם נשחק כמו במחצית הראשונה נגד אסטוניה, אין לנו סיכוי"
במשך ארבע שנים תמימות, בין 2011 ל-2015, הופיע ואסילופולוס ב-23 משחקים בלבד. הוא נאלץ לשחק כדורסל חובבני בליגה נמוכה ביוון כדי לנסות ולהתניע איכשהו מחדש את הקריירה שלו. והצליח כנגד כל הסיכויים.
עד כמה לא צפוי היה הקאמבק הזה יעיד הסיפור הבא: ב-2012, לאחר שהצעיד את אולימפיאקוס לזכייה סנסציונית ביורוליג, קרא הקפטן ואסיליס ספאנוליס לשני שחקנים שיניפו איתו את הגביע: ליורגוס פרינטזיס, שזה עתה קלע את גויאבת הניצחון הדרמטית על ראשה של צסק"א מוסקבה, ולוואסילופולוס, שלא שותף אפילו לשנייה אחת במהלך העונה האירופית. משמעות המעשה האצילי הייתה ברורה: ספאנוליס רצה להעניק לחברו רגע שיא אחרון בקריירה.
עם חזרתו של יאניס בורוסיס לסין, אחרי הניצחון הדרמטי בסוף השבוע בלסטר, נותר ואסילופולוס השריד האחרון מהנבחרת המיתולוגית של יוון באמצע העשור הקודם. עיקר תרומתו בימים ההם, צריך לומר, הייתה בחדר ההלבשה: בדרך לזכייה ביורובאסקט ב-2005 שיחק שלוש דקות לאורך הטורניר כולו; ובדרך למדליית הכסף במונדובאסקט ב-2006 קלע 1.6 נקודות למשחק. הוא מעולם לא חש צורך להתנצל על כך. כשאתה גדל בדור הזהב שמוליד כוכבי על כמו ספאנוליס, דימיטריס דיאמנטידיס, תיאו פפאלוקאס, ניקוס זיסיס, אנטוניס פוטסיס ולזארוס פפאדופולוס, גם מקום בקצה הספסל הוא טוב.
בגיל 21, אחרי שכבר נחשב לכישרון העולה של יוון בדור ההוא וצבר ארבע עונות כמחליף בפאוק סלוניקי, ואסילופולוס היה מוכן לצעד הגדול של חייו וחתם לשלוש שנים באולימפיאקוס תמורת 250 אלף יורו לעונה. הוא תקע יתד, וב-2008 הוחתם לארבע שנים נוספות - כששכרו משודרג ל-1.5 מיליון יורו בעונה. אם הכל היה עובד כשורה, עד היום היה נחשב "פאנוס" לסמל במועדון, בשורה אחת עם ספאנוליס ויורגוס פרינטזיס. היה כבר מי שסימן אותו אז כגירסה האדומה של דיאמנטידיס, לפחות בכל הקשור להגנה, לאופי ולנאמנות.
אלא שהכל השתבש דווקא כשהיה מוכן לשבור עוד ועוד שיאים אישיים: ב-2009, רגע לפני שהוא עולה להופעתו הראשונה בפיינל פור של היורוליג, נאלץ ואסילופולוס להתנתק מחבריו. פציעה בגב, שספג במהלך סדרת רבע הגמר מול ריאל מדריד, השביתה אותו ולא איפשרה לו אפילו לשבת. הוא התאושש וחזר, ואף היה שחקן שולי בהגעתה של הקבוצה לגמר האירופי ב-2010, אבל גם הקאמבק הזה היה זמני. בעונת 2011/12, העונה השביעית של ואסילופולוס במועדון, זכתה אולימפיאקוס בגביע אירופה ובאליפות יוון - אבל הוא לא שותף כאמור אפילו לשנייה אחת ביורוליג בגלל הכאבים הטורדניים בגב, והוא בן 27 בלבד. כשניסה לחזור לפעילות בליגה, כשלושה חודשים לפני תום העונה, הוא נפצע בברכו והחל מחדש את תהליך השיקום וההבראה.
העונה הזו, כפי שספאנוליס שיער בטקס הנפת הגביע, סימנה את סוף דרכו של ואסילופולוס בצמרת הגבוהה של הכדורסל האירופי. את העונה הבאה פתח בוויאדוליד, ובהופעתו השישית בליגה הספרדית נפצע שוב בברך המקוללת, והדיווחים על הקריירה שעומדת בפני סיום כבר החלו להתפרסם. במשך שנה וחצי הוא נלחם כדי לחזור למגרשים, ועשה זאת בשלהי עונת 2014/15 בניאה קיפיסיה מהליגה הראשונה ביוון. הוא פגע בשמונה אחוזים מהשדה, והיה מרוצה מכל סל שהצליח להשחיל. היו בסך הכל שניים כאלה ב-11 משחקים.
פאנוס, בדרכו השקטה והייחודית, הנמיך פרופיל ושיחק בשנתיים האחרונות בקבוצות קטנות ונטולות יומרות בליגה היוונית - תחילה בקורוביוס, איתה נלחם נגד הירידה, ואשתקד בקולוסוס רודוס, עמה הגיע לפלייאוף והוכיח שעוד נותר בו זכר מהכדורסל המצוין שהפגין בעבר.
העונה שעברה, במהלכה הופיע ב-29 משחקים, הביאה לטלפון המרגש שקיבל במהלך הקיץ מפנאיוטיס ינאקיס, מאמנו לשעבר בנבחרת ובאולימפיאקוס. ינאקיס, אחד שזקוק בעצמו לשיקום הקריירה, קיבל את ההזדמנות באריס סלוניקי ורצה את הפורוורד איתו. עבור ואסילופולוס, שחקן בית של היריבה השנואה פאוק, לא היה מדובר בהחלטה פשוטה. אבל החלטות לא פשוטות מעולם לא הרתיעו אותו, והוא לקח על עצמו את האתגר.
ואסילופולוס, לראשונה מאז הימים היפים באולימפיאקוס, חזר לשחק העונה פעמיים בשבוע והוא מופיע עם אריס גם בליגת האלופות של פיב"א. הממוצעים שלו סולידיים וממש לא נוצצים, כפי שתמיד היו: 8.2 נקודות, 4.6 ריבאונדים ו-2.4 אסיסטים. הוא לא החמיץ משחק אחד, ובסוף השבוע לבש את מדי הנבחרת לראשונה זה תשע שנים, מאז אולימפיאדת בייג'ינג ב-2008.
עם הלב של פאנוס, כמו תמיד, הכל בסדר. ואם דאגתם לגב שלו, אז הגיע המשחק הדרמטי ביום שישי מול בריטניה, שבו שיחק כמעט 29 דקות, תרם תשע נקודות ושישה ריבאונדים - וחסם לא פחות מחמש זריקות. הערב, כשיפגוש את ישראל, הוא ישוב לחסות בצילם של הכוכבים הנוצצים, ובראשם ניק קלאתיס. וזה בסדר מבחינתו. העיקר שקונסטדינוס הקטן יצפה בו מהיציע, או דרך הטלוויזיה.
