במקום הלא נכון: הכישלון של ג'אן פיירו ונטורה כמאמן נבחרת איטליה

באופן כללי, ג'אן פיירו ונטורה הוא מאמן טוב. צריך להגיד זאת עכשיו, כאשר ברור לכל שהוא נכשל באופן מוחלט על ספסל נבחרת איטליה, כאשר התקשורת קורעת אותו לגזרים, כאשר האוהדים רוצים לאכול אותו בלי מלח, כאשר קריאות להחלפתו נשמעות מכל כיכר בארץ המגף. אפילו העיתונאי הבכיר גבריאלה מארקוטי העיר אמש, אחרי הפיאסקו בשבדיה במשחק הראשון בפלייאוף ההעפלה למונדיאל, כי יהיה זה רעיון לא רע להדיח את ונטורה כאן ועכשיו, לפני הגומלין בסן סירו ביום שני. ויש צדק לא מבוטל בטענה הזו, כי במצב הנוכחי הנבחרת נראית אובדת עצות, ומשחקת גרוע יותר ויותר ככל שעובר הזמן. זעזוע ענק בהחלט יכול להועיל, וזו תהיה טעות לנסוע למונדיאל עם המאמן הנוכחי גם במקרה של עליה.

עוד בנושא:

פלייאוף מוקדמות המונדיאל: שבדיה ניצחה 0:1 את איטליה במשחק הראשון
עקבו אחרי מיכאל יוכין בפייסבוק

לכן קל לשכוח זאת עכשיו, אבל ונטורה באמת מאמן טוב. לא פחות מארבעה שחקנים שפתחו אתמול בהרכב בחולצה הכחולה חייבים לו המון, וזה מתחיל כבר בלאונרדו בונוצ'י. הבלם הצעיר הגיע בינואר 2009 לפיזה הקטנה עם הרהורי פרישה. אינטר זרקה אותו, ההשאלה בטרוויזו היתה גרועה, והוא נראה בדרך לשום מקום, אבל ונטורה שינה את הכל ב-180 מעלות. הוא לקח את בונוצ'י תחת חסותו, לימד אותו לשחק עם הראש למעלה ולקרוא משחק נכון. כעבור חצי שנה הוא חתם בבארי ששיחקה אז בליגה הבכירה, לקח את חניכו איתו, והפך אותו לסנסציה של ממש. ב-2010, הכוכב החדש כבר היה ביובנטוס. "ל-ונטורה היתה השפעה עצומה עלי. הוא גרם לי להשתפר כאדם וכשחקן. אני אוהב אותו מאוד. בבארי הקריירה שלי עלתה על המסלול הנכון", אמר בדיעבד בונוצ'י.

השני הוא מתיאו דרמיאן. הוא מעולם לא קיבל הזדמנות הוגנת במילאן בה גדל, יובש על הספסל בפאלרמו, ולכן הגיע לידיו של ונטורה בטורינו ב-2011 עם סימן שאלה גדול מעל הקריירה שלו. בחלוף שלוש שנים, הוא היה אחד הטובים בתפקידו בליגה, הצטיין מימין ומשמאל, ונכלל בסגל של צ'זארה פראנדלי למונדיאל בברזיל. "אני רוצה להודות על כך ל-ונטורה", הוא אמר, והמשיך תוך זמן קצר למנצ'סטר יונייטד.

גם צ'ירו אימובילה נסע לגביע העולם ב-2014 בזכות ונטורה. למעשה, המאמן שיקם את החלוץ המרכזי פעמיים בהצלחה אדירה. הוא קיבל אותו לראשונה בטורינו ב-2013, אחרי עונה איומה בגנואה, והפך את הסקורר למלך השערים. ההצלחה המסחררת הובילה את אימובילה לבורוסיה דורטמונד כמחליפו המיועד של רוברט לבנדובסקי, ובהמשך לסביליה, אך הוא התרסק בשתיהן ושב לזרועותיו של המאמן האהוב שוב. "יש לי יחסים טובים מאוד עם ונטורה שיודע להכין אותנו למשחקים באופן מושלם", אמר אז אימובילה. אין מאמן שהבין אותו טוב יותר.

אנדראה בלוטי פרח אף הוא בהדרכתו של ונטורה. תחילת דרכו בטורינו ב-2015 לא היתה פשוטה, אבל המאמן לא הפסיק לתמוך בו ובא על שכרו. "אם המאמן לא תומך בך, תמצא את עצמך על הספסל אחרי שני משחקים גרועים. ל-ונטורה היתה סבלנות, והוא חיכה עד שאתחיל לכבוש. הוא מאמן נהדר עבור צעירים", קבע התרנגול, שהשתדרג עוד יותר בעונה שעברה עם סינישה מיכאילוביץ' על הקווים.

שחקנים רבים נוספים הרוויחו משיתוף הפעולה עם ונטורה ומגע הזהב שלו. כדאי להזכיר, למשל, את אלסיו צ'רצ'י, הכשרון המשוגע שמעולם לא הצליח עם אף בוס אחר. ונטורה נתן לו את הכרטיס לכדורגל מקצועני בפיזה, והעניק לו שנתיים נהדרות בטורינו. מעבר לכך, הלך צ'רצ'י לאיבוד בכל מקום אחר, וההתרסקות היתה מהדהדת במיוחד כאשר עזב את דמותו האבהית של ונטורה לטובת אתלטיקו מדריד ב-2014.

בקיצור, אין ספק כי ונטורה היה מאמן מצוין עבור פיזה, בארי וטורינו. ייתכן שהוא היה מאמן טוב גם בקבוצת צמרת, לו היה מקבל הזדמנות לעבוד במועדון גדול. אלא שהוא התברר כמינוי קטסטרופלי עבור הנבחרת, ויש לכך מספר סיבות. המרכזית פשוטה – מאמן קבוצות ומאמן נבחרות הם מקצועות שונים.
יואכים לב, למשל, לא נחשב למאמן קבוצות מצליח לפני שקיבל לידיו את נבחרת גרמניה. לעומת זאת, התברר כי פאביו קאפלו לא מסוגל לאמן נבחרות לאומיות והוביל את אנגליה ואת רוסיה למבוי סתום. יש אנשי מקצוע שמתאימים לשתי המשרות, אך הכישורים שנדרשים בשני התפקידים אינם זהים בלשון המעטה.

במועדון, נדרש המאמן לבנות את הסגל בהתאם למגבלות ולעבוד עם חניכיו על בסיס יומיומי. יש לו זמן לשפר את השחקנים באמצעות אימונים תכופים. הוא יכול ליצור איתם קשר אישי הדוק ולרכוש את אמונם לאורך תקופה ממושכת. הוא יכול לעורך ניסויים בשיטה, ואף לשנות את הסגל בהתאם להשקפותיו הטקטיות. בנבחרת, נדרש המאמן לבחור את הסגל מתוך מגוון רחב של אופציות, אבל הוא מקבל את השחקנים לידיו לתקופה מוגבלת ביותר. לכן הוא חייב לדעת ליצור קשר אישי מהר יותר, להעביר מסרים ממוקדים יותר, ואין לו זמן לניסויים נרחבים. צריך להתאים את השיטה לשחקנים, ולדעת למצות את הפוטנציאל של הכוכבים.

הדרך והזהות חשובות מאוד בנבחרת, גם אם הן שנויות במחלוקת. יש לזכור כי אנטוניו קונטה ספג ביקורת ארסית נוקבת במהלך הקדנציה שלו על ספסל סקואדרה אזורה, בחירת הסגל שלו ליורו 2016 הוגדרה על ידי פרשנים רבים כהזויה, והציפיות בארץ המגף היו נמוכות להחריד. עם זאת, הכעס הופנה כלפי המדיניות של המאמן, ובמהלך הטורניר הוא הוכיח כי צדק – איטליה הפגינה כדורגל מצוין עם נחישות עילאית, וסחפה את כל המדינה אחריה. בהקשר זה, חשובה מאוד הכריזמה של המאמן, ולקונטה יש כריזמה בשפע. הוא גם הביא איתו מיובנטוס תדמית של מצליחן, אשר סייעה לו לשרוד את המשברים.

לוונטורה אין שם נוצץ, אין רזומה בקבוצות צמרת, ואין כריזמה. בהיעדר אלה, הוא היה חייב ליצור זהות עבור נבחרתו, כפי שעשה לב בגרמניה. אם יש תוכן ומסר, לשחקנים קל יותר להשתלב, ולאוהדים קל להבין את השיקולים הטקטיים. גם ניפויים שנויים במחלוקת עשויים להתקבל בהבנה במקרה זה. למרבה הצער, ונטורה לא עשה זאת. הוא הרס את היסודות שהשאיר לו קונטה, ולא בנה דבר במקומם. הנבחרת איבדה את הרוח שאיפיינה אותה, ולכן המחדלים הטקטיים והחלטות מוזרות בבחירת הסגל זעקו לשמיים. היו שחיכו שהבשורה תופיע בכל זאת, אך המצב רק הלך והחמיר. לפלייאוף הגיעה איטליה במצב שמתקרב למוות קליני.

הסוגיה שממחישה את המפלה יותר מכל היא ההתעלמות מז'ורז'יניו. הפליימייקר הנסוג של נאפולי שנמצא בכושר נהדר לא זומן על ידי ונטורה אשר טען כי אינו מתאים למערך 4-2-4 שהוא מיישם. הגישה הזו התרסקה לחתיכות בתבוסה 3:0 בספרד בספטמבר, ואף אחד לא הבין כיצד אפשר להפקיר את מרכז המגרש מול נבחרת שבנויה על הנעת כדור בקישור. אז השיטה שונתה ל-3-4-3 במשחק הביתי מול מקדוניה שהסתיים בתיקו, ואחריו קיימו השחקנים אסיפת חירום ללא מאמן – עדות ברורה לכך שהוא איבד את הסמכות. ז'ורז'יניו עדיין לא היה שם, אבל הוא זומן לפתע לקראת הפלייאוף, בניגוד מוחלט לכל ההצהרות הקודמות. ואז הוא נותר אתמול על הספסל. איפה ההגיון? אנשים כבר לא מחפשים אותו.

ונטורה מכיר טוב מכולם את אימובילה ובלוטי, יודע שהם לא מתאימים לשחק ברחבה ביחד, וממשיך לצוות אותם בכל זאת. הוא הקפיד לשחק עם לורנצו אינסינייה לאורך כל טורניר המוקדמות, אבל זרק אותו לספסל אתמול למרות שכוכב נאפולי נמצא בכושר נהדר. איטליה חזרה ל-2-5-3 של קונטה ללא התרעה מוקדמת, עם מרקו וראטי כקשר היצירתי היחיד. ואז אינסינייה נשלח כחילוף שני דווקא במקום וראטי. אז מי אמור לספק לו את הכדורים? ולמה החילוף הראשון היה אדר שלא פתח באף משחק באינטר העונה? ולמה לא היה חילוף שלישי כלל? ולמה סטפן אל שעראווי שמצטיין לאחרונה הושב ביציע?

כואב לראות את הקללות הבוטות שזורמות לעברו של ונטורה ברשתות החברתיות. אף אחד לא ראוי ליחס מסוג, קל וחומר איש מקצוע מכובד שמתקרב לגיל 70. ואולם, מהותית ברור שהוא לא מתאים לתפקיד. הוא לא הצליח לעשות הסבה ממאמן קבוצות למאמן נבחרת, והשנים הארוכות עם מנטליות של אנדרדוג לא הכשירו אותו להנהיג נבחרת פייבוריטית. לאור העובדה כי בנה קבוצות אטרקטיביות והתקפיות לאורך הקריירה, מדהים לראות את איטליה נטולת תיאום התקפי מינימלי בעידן ונטורה, אבל גם זה קשור להבדלים בין התפקידים. מה שנבנה על בסיס יומיומי לא ניתן לשחזור עם מספר אימונים בשנה, במיוחד כאשר השיטה משתנה בתדירות גבוהה.

חניכיו של ונטורה השתדלו אתמול מאוד, גם למענו. בונוצ'י שבר את האף בדקה הראשונה, אבל נשאר על המגרש. בלוטי היה קרוב מאוד להבקיע בפתיחה מהגבהה של דרמיאן. דרמיאן עצמו הדביק כדור לעמוד אחרי ההפסקה. התוצאה הסופית יכולה היתה להיות אחרת, והמאמן התלונן על חוסר מזל, אבל האמת שונה. איטליה לא טובה מספיק על אף מאגר כשרונות מעולה שמספיק לשני סגלים איכותיים. ולכן, גם אם הכחולים יעברו את שבדיה בגומלין ביום שני יש צורך להחליף את המאמן. זה יהיה גם לטובתו של ונטורה.