אחד מסיפורי ההצלחה המרשימים של הקיץ הוא ללא ספק נבחרת סלובניה בכדורסל. הנבחרת, שלא זכתה מעולם במדליה ביורובאסקט, הצליחה לזכות במדליית הזהב אחרי שניצחה בדרך מעצמות כמו ספרד וסרביה ונבחרת חזקה מאוד כמו לטביה של קריסטאפס פורזינגיס. שני הגיבורים הגדולים של הזכייה הם כמובן גוראן דראגיץ' ולוקה דונצ'יץ', אבל עוד אחד מגיבורי הזכייה הוא איגור קוקושקוב. המאמן בן ה-45 הצליח להוביל נבחרת שמעטים מאוד נתנו לה סיכוי לזכות בטורניר לפני תחילתו לזכייה היסטורית.
קוקושקוב החל את קריירת האימון שלו ב-OKK בלגרד כמאמן בנוער בגיל 21 בלבד ולאחר מכן מונה לעוזר מאמן ולמאמן בקבוצה הבוגרת. ב-1996 מונה לעוזר המאמן בפרטיזן בלגרד. שלוש שנים לאחר מכן הגיע למיזורי ושימש כעוזר מאמן במכללה שם. ב-2000 מונה לעוזר מאמן של אלבין ג'נטרי בלוס אנג'לס קליפרס וקבע היסטוריה כשהיה עוזר המאמן הראשון בהיסטוריה של ה-NBA שלא נולד בארצות הברית. אחרי שלוש עונות בל.א. הוא עבר להיות עוזר מאמן בדטרויט ושימש בתפקיד במשך חמש שנים כשהוא גם שותף לזכייה באליפות ב-2004. ב-2004/5 היה עוזרו של ז'ליקו אוברדוביץ' בנבחרת סרביה ומונטנגרו ובין 2015-2008 אימן את נבחרת גאורגיה. במקביל הוא היה עוזר מאמן גם בפיניקס במשך חמש שנים, עונה אחת בקליבלנד ולאחר מכן המשיך באורלנדו ומאז 2015 הוא עוזר המאמן של קווין סניידר ביוטה ג'אז.
אתמול (שלישי) הוא התראיין לאתר "sportifico" ודיבר על ההצלחה האדירה בקיץ האחרון: "ציפיתי כמאמן לבעיות אפשריות ודמיינתי אותן, ציפיתי לחוזקות וחולשות מסוימות של הנבחרת ועל זה ביססתי את כל התכנית שלי והחלטתי על הזהות שאבנה לנבחרת. זה היה יסוד המחשבה שלי בנבחרת. לא היו לי בקיץ בעיות עם שחקנים כי הכרתי את כולם מצוין. היכולת להסתגל היא חשובה מאוד, אני יודע לאחד את הקבוצה. לא הכול הלך לפי התכנית ותפקידים השתנו ממשחק למשחק, אבל תמיד הייתה רמת אמון גבוהה מאוד ביני לבין השחקנים ובין השחקנים לבין עצמם".
על העובדה שהצליח ליצור יחסים טובים עם השחקנים אמר: "זה דבר שנבנה עם הזמן. אם אתה מראה להם כבוד, הם יכבדו אותך בחזרה. אני תמיד אומר שקבוצה מבוססת על השחקנים והמאמן שם רק כדי לקבל החלטות. הייתי פתוח מאוד עם השחקנים, עבדנו קשה כדי לייצר יחסים בריאים ותקשורת. השחקנים הכי טובים שלנו הראו תשוקה והוכיחו שהם בני אדם לפני הכול. כשהקפטן עושה את זה, כולם יעשו את זה אחריו". על גוראן דראגיץ', שלהט באליפות עם 22.6 נקודות, 4.4 ריבאונדים ו-5.1 אסיסטים למשחק, אמר קוקושקוב: "אני מכיר אותו הרבה זמן, מהתקופה בה היה ילד בעונת הבכורה שלו ב-NBA ועכשיו הוא כבר ותיק. הכישרון שלו ידוע לכולם, אבל האישיות שלו זה מה שמפתיע אותך. הוא בחור נורמלי, הוא לא מתנהג כמו כוכב, הוא פשוט חלק מהקבוצה וקל מאוד לתקשר איתו. הוא לא שוכח מאיפה הוא הגיע, כסף ותהילה לא שינו אותו ואני מעריך אותו על זה".
הרבה דובר על קור הרוח של קוקושקוב, שנראה רגוע מאוד על הקווים גם במהלך המשחקים הדרמטיים והרגעים הקריטיים של סלובניה באליפות. "זה עזר לנו מאוד כי חשוב מאוד שהמאמן יגן על הקבוצה שלו. בכדורסל יש את הקהל, השופטים, השחקנים היריבים, השחקנים שלך. כל כך הרבה אספקטים שתוקפים את המוח שלך וזה נורמלי שהרגשות ישתלטו עליך, אבל אתה חייב להישאר רציונלי במיוחד כשאתה המאמן כי אתה צריך לחשוב על הצעד הבא שלך, המצב הבא. אחד החברים שלי אומר שאתה צריך לדעת איך להנחית את המטוס מבלי לרסק אותו".
קוקושקוב דיבר על העובדה שדראגיץ' לא היה על הפרקט בארבע הדקות האחרונות של הגמר למרות שהיה במשחק שיא של 35 נקודות: "כל החלטה מתקבלת תוך לקיחת סיכון, גם בחיים וגם בקריירת אימון. אתה פונה להיגיון וסומך על האינסטינקט שלך, אסור לך לפחד מטעויות. גם אם היינו מפסידים, זה לא המהלך היחיד שהיו מבקרים ומנתחים, היו מנתחים הכול". קוקושקוב עבד לאורך השנים עם שחקנים אגדיים ודיבר על כך: "כשאתה מאמן שחקנים כמו סטיב נאש וגרנט היל ומרגיש את הגדולה שלהם, קשה לך לחזור לעבוד אחר כך עם שחקנים שלא חולקים את הבנת המשחק שלהם בכל מובן, קשה לי לראות שחקנים בינוניים ללא מוסר העבודה והערכים שלהם. עם נאש והיל, זה היה מצב בו השחקן הטוב ביותר בקבוצה הוא גם המקצוען הטוב ביותר וזה שעובד הכי קשה, זה הפך את העבודה שלנו כמאמנים לקלה יותר".
הוא המשיך וסיפר על מוסר העבודה של סטיב נאש: "הוא תמיד היה הראשון על המגרש אחרי שעבר ריטואלים שלמים בחדר הכושר, שם עבד על שווי משקל. כל השחקנים הצעירים עלו על המגרש וראו את מי שיהפוך בהמשך לחבר בהיכל התהילה והוא כבר מזיע לחלוטין כי סיים תרגילי קליעה של 30-20 דקות. שחקנים כמוהו הם בעלי ערך אדיר למאמן ולשחקנים הצעירים, ועכשיו בסלובניה היה חשוב מאוד ללוקה דונצ'יץ' שהיה לידו מנהיג כמו גוראן דראגיץ'".