פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        תני לאצבעות ללכת במקומך: סיפורה מעורר ההשראה של הטניסאית פרנצ'סקה ג'ונס

        4 אצבעות ביד ימין. 4 בשמאל. 3 אצבעות ברגל ימין. 4 בשמאל. זרוע אחת קצרה יותר וכמות ניתוחים ובעיות שהיתה מרסקת כל אחד. אלא שהבריטית בת ה-17 לקחת את זה למקום אחר לגמרי, ולמרות כל ההקנטות והזלזול, היא מתחילה לפרוץ בסבב הנשים. המטרה: טופ 5. ההשראה: אינסופית

        תני לאצבעות ללכת במקומך: סיפורה מעורר ההשראה של הטניסאית פרנצ'סקה ג'ונס

        בווידאו: פרנצ'סקה ג'ונס מתאמנת

        ב-5 בנובמבר השנה זכתה פרנצ'סקה ג'ונס הבריטית בטורניר ה-ITF הראשון בקריירה שלה. הטניסאית בת ה-17 ניצחה בגמר 3:6, 6:7 (0) את המדורגת 371 בעולם פרננדה בריטו מצ'ילה וזכתה בטורניר אסונסיון על החימר בפרגוואי (סך פרסים: 15 אלף דולר). על פניו זו לא נראית כמו ידיעה מרעישה מדי, בסך הכול טניסאית צעירה שעושה את הצעדים הראשונים שלה בסבב הבוגרות וזכתה בטורניר קטן וזניח בדרום אמריקה. אלא שהסיפור של ג'ונס הוא הרבה יותר מורכב, סבוך ומיוחד מזה, כפי שנספר לכם כאן.

        פרנצ'סקה (פראן) ג'ונס נולדה ב-19 בספטמבר 2000 בלידס שבאנגליה ולכן חגגה לא מזמן את יום הולדתה ה-17. ג'ונס סבלה מלידה מ-Ectrodactyly Ectodermal Dysplasia. זה סינדרום שמאופיין בלקות גנטית נדירה. הסימפטומים של המחלה שונים מחולה לחולה ויכולים להיות חמורים יותר או פחות, אבל ברוב המקרים הם כוללים אובדן אצבעות או בהונות. במקרה של ג'ונס המחלה הותירה אותה מלידה עם בוהן ושלוש אצבעות בלבד בכל יד ועם שלוש אצבעות ברגל ימין החזקה שלה וארבע בשמאל. גם יד ימין שלה קצרה יחסית לשמאלית.

        ג'ונס התחילה לשחק טניס כבר בגיל שש כי הייתה קצת שמנמנה והייתה זקוקה להתעמלות מסוימת. רק כעבור זמן מה היא גילתה שהיא טובה מאוד בטניס. אחרי שלוש שנים, כשהייתה בת תשע בלבד, היא עברה לאקדמיה סאנצ'ס קסאל בברצלונה, ממש אותה אקדמיה מפורסמת בה גדל גם אנדי מארי ובה שיחקו בנעוריהן דניאלה האנטוחובה וסבטלנה קוזנצובה, ומאז היא חיה שם לבד ומבקרת את הוריה פעם בחודש. ההורים שלה, אדל וסיימון, עם יועצים פיננסיים ותומכים בה כלכלית וכמובן שגם נפשית. "הם נתנו את ה-100% בשבילי, הם הורים מדהימים", אמרה ג'ונס לא מזמן בראיון.

        פרנצ'סקה ג'ונס טניסאית בריטית (GettyImages)
        פרנצ'סקה ג'ונס (צילום: GettyImages)

        במהלך השנים ג'ונס נאלצה לבלות תקופות ארוכות מאוד בבתי חולים ועברה כמות בלתי נגמרת של ניתוחים. גם ב-2015, שנה לפני שרשמה את הופעת הבכורה שלו בטורניר ווימבלדון לנערות כשהיא בת 15 בלבד, עברה הטניסאית הצעירה שלושה ניתוחים במפרקים של שתי כפות ידיה. "אם אצטרך לעבור את הניתוחים האלה שוב, אעבור אותם שוב", היא אמרה בראיון ל-BBC, "הכול מנטאלי והכול הוא עניין של עבודה. אז אם את ממשיכה לעבוד קשה ולרצות, בסוף הכול ישתלם לך". על הרמה המקצועית שלה אמרה בביטחון רב: "אני יודעת שיש לי את הרמה כדי להפוך לשחקנית בטופ 5 העולמי ולכן אתן הכול כדי להגיע לשם".

        הבעיות הרפואיות העיקריות של ג'ונס לאורך השנים בעצמות בכפות הידיים ובחוסר האיזון ושווי המשקל שנובעים מכך שיש לה רק שלוש אצבעות ברגל ימין החזקה שלה וארבע ברגל שמאל. היא עצמה סיפרה ואמרה לדייל מייל: "יש הרבה מאוד דברים קטנים. שברתי ציפורן היום וזה דבר שקורה לי הרבה מאוד כי אני צריכה להחזיק את המחבט חזק מאוד. כשהייתי צעירה, היו לי בעיות בעיקר בגלל הרגליים, המחלה לא משפיעה רק על הידיים שלי. יש לי רק שלוש אצבעות ברגל ימין וזו הרגל הדומיננטית שלי, אז האיזון ושווי המשקל תמיד היו החולשות שלי. כשהתבגרתי, כשגדלתי, פשוט התחלתי לעבוד על זה כל הזמן".

        מה שהחדיר בה מוטיבציה יותר מכל טיפול או ניתוח היו כינויי הגנאי שניתנו לה והעובדה שאנשים נטו לזלזל בה. "היו כל כך הרבה אנשים שביקרו אותי ואמרו דברים לא יפים. זה רק מדרבן אותי יותר. אני פשוט חושבת: 'תראו אותי עושה את זה'. אני תמיד משתמשת בדברים האלה ומייצרת מהם יתרונות. אנשים אומרים שאני לא יכולה להחזיק את המחבט כמו שצריך וקוראים לי בשמות. אני לא מתייחסת אליהם בכלל, אבל כן משתמשת בזה במובן חיובי. אם אנשים רואים את המקום בו אני נמצאת ואת המקום בו אני מקווה להיות בעתיד למרות המצב שלי, אז אני מצליחה להוכיח להם משהו שתמיד רציתי להוכיח".

        פרנצ'סקה ג'ונס טניסאית בריטית (GettyImages)
        ג'ונס בווימבלדון (צילום: GettyImages)

        היא המשיכה וטענה: "הסינדרום שאני סובלת ממנו עזר לי להפוך לבנאדם שאני היום. במובן מסוים אני שמחה שיש לי את זה כי זה הפך אותי לאדם שאני. אני מקווה שזה גם ימשיך לעזור לי לרשום הישגים בעתיד. לא הייתי מתחילה לשחק טניס בצורה תחרותית כזו ולא הייתה לי המוטיבציה לרצות לעשות את מה שאני רוצה לעשות בעתיד אם לא הייתי סובלת מזה. זה עושה הבדל גדול מבחינה מנטאלית. לא אכפת לי שמגדירים אותי על ידי זה כי זה משהו שאני גאה בו מאוד. לא אתן למחלה להוריד אותי למטה או לפגוע בי בשום צורה כי זה לא משהו שלילי. אני רוצה להגיד לכל אדם שסובל מכל סוג של סינדרום, שינסה הכול כדי להצליח".

        ג'ונס, שמעדיפה את משטחי החימר כיוון ששיחקה במרבית שנותיה בברצלונה, מדורגת כרגע במקום ה-38 בעולם לנערות, אבל היא לא משחקת יותר בטורנירי נערות פרט לגרנד סלאמים. בדירוג ה-WTA היא במקום ה-817, אבל רק לאחרונה חגגה 17 ומבחינת יכולת יש לה פוטנציאל להגיע רחוק אחרי שדורגה בעבר רביעית בעולם לטניסאיות עד גיל 14 והובילה את נבחרת הפדרציה הצעירה של בריטניה להישגים יפים. מה שהיא תמיד מקפידה להבהיר זה שהיא לא חולמת להרוויח הרבה כסף במהלך הקריירה שלה, אלא רק להצליח בסבב כדי להגשים את התשוקה שלה ולספק השראה לאנשים מכל העולם שסובלים מסינדרומים דומים.

        המאמן שלה מאטס, שעבד איתה ביורקשייר כשהייתה קטנה וגילה את הפוטנציאל, אמר לאחרונה בראיון: "היא עברה המון ניתוחים כבר בגיל צעיר ולעבור את הדברים האלה הפך אותה לנחושה יותר. היא השתמשה בזה כדי להתחזק מבחינה מנטאלית ולהכניס לעצמה לראש את כל מה שהיא עברה מגיל צעיר מאוד ולאן היא הגיעה עכשיו. אני חושב שזה מדהים ושזו דוגמה נהדרת לילדים מכל העולם לאן אפשר להגיע עם מספיק רצון. אני זוכר כבר מהיום הראשון שהיא הגיעה לכאן, יכולתי להבחין שהיא כישרונית ושיש לה קואורדינציה טובה למרות הכול והייתה יכולה ממש לשחק לבד עם כדור מספוג ובלי לקבל שום הדרכה ממאמן. מה שאפיין אותה מגיל צעיר מאוד היה האופי התחרותי שלה. היא תמיד רצתה להחזיר עוד כדור ועוד כדור כדי שתצליח לזכות בנקודה. כשיש לך שחקנית כזו, קל מאוד לעבוד איתה כי תמיד יש לה מוטיבציה ללמוד ולהשתפר. זה הופך את החיים של המאמן לקלים מאוד".

        סרינה וויליאמס טניסאית (רויטרס)
        האלילה של ג'ונס (צילום: רויטרס)

        ב-2016 הצליחה ג'ונס לעבור את הדרך ולעלות לטורניר ווימבלדון לנערות, שם היא זכתה לתשומת לב גדולה מאוד מהתקשורת. "זה היה לא אמיתי", היא סיפרה, "ביליתי שעתיים באזור התקשורת אחרי הניצחון שלי בסיבוב הראשון. זו הייתה חוויה חדשה בשבילי. מעולם לא התראיינתי לפני כן, אבל די נהניתי מזה. זה נחמד שאנשים רוצים לשמוע ולדעת עליי". היא סיפרה על הצדדים החזקים במשחק שלה וכמה השתפרה מאז אותה הדחה בסיבוב השני של טורניר הנערות בווימבלדון 2016: "הצלחתי לשפר מאוד את המשחק שלי. הפורהנד שלי אפילו יותר דומיננטי, אולי הפורהנד הכי טוב בסבב הנערות כרגע. הסרב שלי השתפר, התבגרתי כאדם וגם המשחק שלי התבגר, זה טבעי".

        על העתיד שלה סיפרה ג'ונס, שמעריצה את סרינה וויליאמס: "אני רוצה להיות הכי טובה בעולם. אני רק רוצה שאנשים יידעו שאפשר לעשות הכול ולהשיג הכול כי הכול תלוי בכוח הרצון, הכול מנטאלי. הכול בחיים שלי תמיד היה מנטאלי וכך ניצחתי ואני מנצחת במשחקים. תמיד רציתי להיות במקום הראשון בעולם ולזכות בווימבלדון זה משהו שכמובן נמצא בראש רשימת השאיפות שלי".