גור דינוזאורים: האם יאן פיטה ארפ בן ה-17 הוא החלוץ הגרמני הגדול הבא?

השנים האחרונות היו כה קשות מבחינת אוהדי המבורג שלא היתה להם אפילו סיבה אחת לחייך. הם שמחו, כמובן, כאשר הקבוצה ניצלה פעם אחר פעם מירידה, לעתים ממש בשיניים, אך כל מסע הישרדות רק בישר על העמקת המשבר לקראת העונה שלאחר מכן. לא היה שם זיק תקווה – אבל עכשיו יש, ובגדול. בדמותו של יאן-פיטה ארפ בן ה-17 קיבלו ביציעי המבורג הבטחה עצומה. האם הם עומדים להנות מביצועיו של חלוץ העתיד של הנבחרת? התרגשות מסוג זה לא זכורה שם כבר מזמן, והיא רק מתחזקת לנוכח המציאות העגומה.

קוראים להם הדינוזאורים, כי הם תמיד היו שם מאז הקמת הבונדסליגה. יש להודות שההגיון כאן מעוות לחלוטין – הרי הדינוזאורים נכחדו, ואת המבורג אי אפשר להכחיד אפילו כשהיא עצמה עושה מאמצים עילאיים בנושא. כך או כך, אירוני שדווקא המועדון עם הכינוי הזה העניק לגרמניה את השחקן הראשון בליגה הבכירה שנולד במילניום החדש. זה טבעי, כי הוא "המבוגר" מכולם, יליד ה-6 בינואר 2000, אבל זו בכל זאת היסטוריה, והיא התרחשה בשלהי ספטמבר כאשר ארפ נשלח לדשא בדרבי הצפוני היוקרתי נגד ברמן אשר הפך בשנים האחרונות לקרב תחתית. הוא נכנס בדקה ה-89 ולא ממש הספיק לגעת בכדור, אך רעד מאושר. הרי שבוע בלבד מוקדם יותר הוא עדיין שיחק בקבוצה עד גיל 19, והבקיע רביעייה לרשת האנובר.

עוד בנושא

פטר בוס בדרך החוצה מבורוסיה דורטמונד?
פאקו אלקאסר הפך לגיבור המפתיע של ברצלונה
יורגן קלופ מסביר את המהפך שביצע בליברפול

ארבעת השערים האלה שיכנעו את מאמן המבורג מרקוס גיסדול שהגיע הזמן לקדם את הנער לסגל הבכיר. טלפון דחוף נעשה למשרדי ההתאחדות, כי ארפ היה אמור לטוס לגביע העולם עד גיל 17, ונדרשה דחיה בטיסה על מנת לאפשר לו לערוך את הבכורה בבונדסליגה. מרינוס בסטר, מנהל הכשרונות של המועדון, ליווה את הנער במסע להודו על מנת שלא יעשה את הדרך לבדו, וחבריו לנבחרת הצעירה קיבלו את הקפטן שלהם בזרועות פתוחות. ההמתנה השתלמה – ארפ כבש כבש במשחק הראשון, וסיים את הטורניר עם חמישה שערים, בעוד גרמניה מודחת ברבע הגמר בידי ברזיל.

ההפסד היה כואב עבור הסקורר שהבטיח לעשות הכל על מנת להצעיד את הנבחרת למדליות הזהב. התוצאה גם היתה טובה פחות בהשוואה לאליפות אירופה עד גיל 17 שנערכה במאי בקרואטיה. ארפ הבקיע אז שבעה שערים, כולל השלושער המהיר בתולדות המפעל תוך 12 דקות לרשת בוסניה, והגרמנים עפו בחצי הגמר בפנדלים מול ספרד. ואולם, לאכזבה בהודו היה גם פיצוי מתוק במיוחד. ב-28 באוקטובר, כאשר אנגליה חזרה מפיגור והביסה את הספרדים 2:5, עשה ארפ כותרות גדולות אפילו יותר במולדתו. הוא חזר בזמן כדי לקבל מספר דקות משמעותי באיצטדיון האולימפי בברלין נגד הרטה, והבקיע בבעיטה הראשון בחייו לשער בבונדסליגה.

בכך נכנס החלוץ לספרי הזהב ממספר סיבות. הוא ייזכר ככובש הראשון בתולדות גרמניה שנולד בשנת 2000. הוא הכובש הצעיר ביותר של המבורג בבונדסליגה, והמבקיע השני הכי צעיר שלה בכל הזמנים אחרי אובה זיילר האגדי. רק שישה שחקנים כבשו לפניו בבונדסליגה בגיל צעיר יותר (ארבעה מהם, אגב, עדיין מככבים – נורי שאהין, יוליאן דראקסלר, טימו ורנר וכריסטיאן פולישיץ'). המולה רבה היתה סביבו אחרי שריקת הסיום, אבל ארפ היה מתוסכל כי המבורג הפסידה 2:1. כאשר נשאל על תחושותיו כשראה את הכדור נושק לרשת, הוא השיב: "חשבתי שעוד יש לנו מספיק זמן להשוות". וזה, על קצה המזלג, האופי הנדיר של ארפ.

כפי שקובע כריסטיאן ווק, מאמן הנבחרת עד גיל 17: "פיטה מצטיין לא רק על המגרש, אלא גם בגישה. מבחינת האינטליגנציה וחוכמת החיים הוא נמצא הרחק לפני קבוצת הגיל שלו. הוא יוצא דופן בתחום זה, ולכן אני חושב שיצליח להתמודד מנטלית עם ההמולה סביבו". למעשה, ארפ כבר הוכיח זאת. בקיץ האחרון הגישה צ'לסי הצעה רשמית לרכוש אותו, והוצע לו בסטמפורד ברידג' שכר גבוה הרבה יותר בהשוואה להמבורג. החלוץ הגיב בסירוב מוחלט וציין: "אבסורדי לחשוב על מעבר כזה בגיל 17. זה מסוכן מדי. עדיין לא השגתי כלום, ואין לי נסיון בכדורגל מקצועני. במצבי, כסף לא צריך להוות שיקול משמעותי".

העניין מצד צ'לסי ומועדוני פאר אחרים מובן מאליו. ארפ כבש בקצב מסחרר מאז הצטרף לאקדמיה של המבורג בגיל 10, וזאת על אף שנוסה לעתים כבלם לאורך השנים הראשונות, בשל גובהו. פעם הוא אפילו הפציץ 16 שערים במשחק אחד שהסתיים בניצחון 0:22. בשלב מסוים, הבינו מאמני הנוער שחייבים לתת לו לשחק רק במרכז הרחבה, הוא קיבל בדרך כלל את החולצה מספר 9, ומעולם לא איכזב. בעונת 2016/17, למשל, הוא הבקיע 26 שערים בליגת הנוער. על כך הוא קיבל את תואר שחקן השנה בקבוצת גילו, בו זכו בעבר גם מריו גצה ואמרה ג'אן.

סמלי כי את הפרס העניק לו במסגרת הטקס המכובד דווקא הורסט הרובש, גדול חלוצי המבורג אחרי זיילר. הרובש, סקורר פיזי מאוד עם נוכחות עצומה ברחבה, כיכב בכל שלוש האליפויות האחרונות של המבורג וגם בזכיה בגביע האלופות ב-1983. מאז חיפשה הקבוצה במשך 34 שנים מישהו שיכול להיכנס לנעליו – ולא מצאה. והנה, הרובש עצמו, שאימן במשך 16 שנה את הנבחרת עד גיל 21 ומשמש כיום כמנהל הספורטיבי של ההתאחדות, שיבח את האיש שעשוי אולי להפוך ליורשו. "יש בו משהו. בעצם, יש לו הכל. הוא כובש שערים מכלום. אני חושב שארפ מסוגל להצעיד את המבורג בחזרה לצמרת", הוא הצהיר.

הציפיות לא טריוויאליות, וזיילר התריע אחרי השער מול הרטה כי העול על כתפיו של הנער עלול להיות כבד מנשוא. "אל תשרפו לי את פיטה. אני בעד שיתוף צעירים, אבל הם צריכים להתבגר בצילם של הוותיקים. לא כדאי להפיל עליהם אחריות גדולה מדי. אסור שיאבדו את שמחת המשחק בגלל הלחץ הגדול, כי התוצאה יכולה להיות הרסנית", אמר האיש שפסל כף רגלו עומד ליד האיצטדיון של המבורג. דברי הטעם עלולים להישכח, כי אתמול שיחק ארפ לראשונה בהרכב הפותח באיצטדיון הזה, ונתן הצגה גדולה.

הנער הטריד את הגנת שטוטגרט במשך כל ההתמודדות, ובדקה ה-69 הגיע לשיאו עם שער אישי נהדר. הוא הותיר שני שחקני יריב חסרי אונים עם הטעיות גוף מרהיבות ושלח כדור שטוח לפינה הרחוקה כדי להבטיח את התוצאה, 1:3. היה זה ניצחון בית מספר 500 להמבורג בבונדסליגה, וחשוב מכך – ניצחון ראשון מאז אוגוסט אשר העלה אותה מעל הקו האדום. הפעם, ארפ היה מאושר באמת אחרי שריקת הסיום.

היה בביצוע המלוטש שלו משהו שהזכיר את הארי קיין, וזה לא מקרי כי חלוץ טוטנהאם הוא המודל של ארפ לחיקוי. "הוא משחק בדיוק בסגנון שאני רוצה לסגל לעצמי. מטופש לבנות את עצמך רק סביב שחקן אחד, ואני רוצה לקחת את התכונות הטובות מחלוצים רבים, אבל קיין הוא הקרוב אלי ביותר. הוא מוסכן עם הכדור ובלעדיו. היריבים צריכים לשמור עליו במשך כל 90 הדקות, כי הוא תמיד מסוגל להבקיע", אמר ארפ.

עבור רובנו, קיין הוא שחקן צעיר, וקצת מוזר להפנים שהאנגלי מבוגר מארפ בשבע שנים. העילוי הצעיר, אותו מיהרו בהמבורג להכתיר כ"הארי קיין הגרמני", עוד לא בן 18, ואסור לאבד פרופורציות. ואולם, כאשר אתה אוהד קבוצת פאר שלא זכתה בתואר כבר שלושה עשורים, אי אפשר לחשוב על פרופורציות. מבחינתם, ארפ הוא הדבר הבא, ואם הכל ילך כשורה הוא באמת יהיה הכוכב הבא של גרמניה. אחרי שכבש בשני המשחקים המשמעותיים הראשונים בבונדסליגה, השמיים הם הגבול מבחינת הכשרון הצנוע והמחונן. זיילר והרובש מחזיקים לו אצבעות.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק