נושאים חמים

כשהזעם משחק כדורגל: על הניצחון של הפועל באר שבע מול מכבי תל אביב

בכר התחרפן על הקווים, טהא התאבד על הכדור, וואקמה פירק את הקורה ואת הרשת. אחרי פציעת ויטור, ההדחה במאריבור, פרשת צדק והפתיחה הצולעת, הרחקת אלחמיד הוציאה את כל השדים מהבקבוקון ובאר שבע התפוצצה למכבי תל אביב על הפרצוף. אורן יוסיפוביץ על 1:2 דומיננטי ומשפיל

צילום ועריכת וידאו: קובי אליהו

"אני לא נוהג לדבר על שופטים…" הוא אחד המשפטים הכי מעצבנים בשפת הכדורגל. כי תמיד אחריו מגיע דיבור על שופטים. שופטים הם עזר, הם לא העיקר.

אני לא נוהג לדבר על שופטים אבל זיו אדלר היה פשוט מצוין. לא סתם מצוין, המצטיין במשחק. רק טעות אחת קריטית היתה לו:

הוא לא הרחיק את ברק בכר.

מאז שהוא בכדורגל, בכר לא היה עצבני כפי שהיה אתמול. אחוז תזזית, הוא צרח ורטן על כל החלטת שיפוט (נכונה), רקע ברגליו כמו ילד שלקחו לו את הצעצוע, הוציא את כל כעסו על השופט הרביעי. כל מאמן היה מורחק על הרבה פחות, אבל אתם יודעים איך זה - יש כאלה שמרוויחים אשראי - והאשראי של בכר מנופח כמו הווריד בצוואר שלו אחרי עוד שריקה (נכונה, נכונה) של אדלר.

"יכול להיות שקצת הגזמתי בתגובות", אמר בכר בסיום. "פשוט כל כך רציתי לנצח…".

שתי הקבוצות הגיעו לטרנר במצב רגיש. ובכל זאת, בדקה ה-21 היתה הרגשה שגם הגורל מסמן לבאר שבע "היה כיף, העונה זה לא זה". אחרי עוד קרע ברצועה לשחקן הכי חשוב מיגל ויטור, ההדחה הכואבת מפלייאוף הצ'מפיונס במאריבור, התוצאות המגמגמות בארץ, פרשת צדק על השלכותיה ושמועותיה, היעלמות וואקמה, הפציעה של אוגו; אחרי כל אלו הגיעה ההרחקה המטופשת של אלחמיד (איזה צהוב היה יותר מטומטם מהשני? הצביעו!) כשיש עוד 70 דקות לשחק. מול מכבי תל אביב, כן? הנמסיס, ה-יריבה. לא רעננה ולא עכו. מכבי תל אביב.

וההגנה של באר שבע הכילה את בן ביטון, לואי טהא, וובה בראון ומיהאי קורהוט. וכשמולם קיארטנסון ואצילי ובלקמן, נראה שבאר שבע - רק זה היה חסר לה - בדרך להפסד הליגה הביתי הראשון בטרנר, הראשון זה 37 משחקים. בשניות האלה האלופה נראתה כמו אוטו ללא בלמים דוהר לתוך תהום. והרגיש כאילו מכבי תל אביב רק היתה צריכה לדחוף.

אבל מכבי לא דחפה. דווקא באר שבע כן.

"האדום ליכד אותנו", הודה בן ביטון בסיום. "אחרי שזה קרה אמרנו אחד לשני 'אנחנו לא מפסידים פה, ויהיה מה!".

עוד בנושא

טירוף בהפועל באר שבע: "רק בעוד 15 שנה יבינו איזו קבוצה יש פה"
סוף עידן קרויף? אנגליטיס ייפגש המאמן: "גולדהאר לא ימהר לפטרו"
אז מי יותר פחדן - ג'ורדי קרויף או גיא לוזון? הצביעו בסקר שלנו

ניק בלקמן שחקן מכבי תל אביב לפני לואי טהא שחקן הפועל באר שבע (ברני ארדוב)
טהא כיכב כמו שלא הרבה שחקני באר שבע כיכבו במשחקים מול מכבי. לואי טהא (צילום: ברני ארדוב)

והגיבור של באר שבע בדקות האלה, הקריטיות ביותר, היה גיבור מפתיע. זה היה לואי טהא, לא שחקן שחטף יותר מדי מחמאות עד כה. אמש, אחרי ההרחקה, טהא כיכב כמו שלא הרבה שחקני באר שבע כיכבו במשחקים מול מכבי. הוא דפק גליצ'ים של התאבדות, וניצח; כיוון את ההגנה המאולתרת; השרה ביטחון. ואפילו, אחרי עוד חטיפה מסחררת, דהר קדימה ומסר נהדר לפקהארט, שלא היה בנבדל אבל הקוון חשב שכן.

במובן מסוים טהא מסמן את הניצחון של באר שבע אתמול, את העליונות שלה על מכבי תל אביב בנקודת הזמן הזו. כי אתמול ראינו עד כמה באר שבע זו מערכת בה כל מסמר יכול להיות פטיש, בעוד שהצהובים הציגו אוסף שחקנים. לא מעט שחקנים טובים יש במכבי, אבל קבוצה? לא נראית לעין. ובעוד טהא ביצע את קפיצת המדרגה בטיימינג החשוב ביותר וכך גם חבריו, שחקני מכבי נבלעו תחת אור הזרקורים.

ושחקני באר שבע ומאמנה - בראשם כל החרא והאוקטופמין והפציעות וההרחקות - פשוט נתנו לזעם לשחק במקומם. ומה אתם יודעים, הזעם ניצח. למרות ששיחק עם עשרה שחקנים. השוורים של באר שבע פשוט דפקו קרניים בכל מה שזז. המחויבות שלא היתה קיימת בהרבה שלבים בעונה הזו הגיעה באיחור אפנתי, אבל הגיעה בגדול.

לא כל הרחקה צריכה להוביל להתפרקות, אבל לרוב, נחיתות מספרית משנה את המשחק לגמרי, ומובילה אותך להתבסס על מתפרצות ועקיצות. כמו למשל כשהפועל תל אביב הגיעה לקרית אליעזר, ודני בונדר הורחק בדקה ה-26, והאדומים (גם אצלם שיחק בן שהר) עקצו פעמיים ודי שדדו את הניצחון (אניימה עם ציון 9 או 10, תלוי את מי שואלים).

אפשר להסתדר עם עשרה, אבל זה לא היה המקרה. באר שבע לא עקצה, היא הראתה עליונות מוחלטת, וגורש בקושי הורגש כי לא היה בו צורך. זה היה אחד המשחקים הכי דומיננטים של קבוצה בעשרה שחקנים - מאז הומצא הכרטיס האדום; זה היה ה-1:2 הכי משקר בשנים האחרונות. זו היתה הבסה מוראלית, מנטלית. "אין ספק שזה הניצחון הכי גדול שלנו על מכבי", קבע ברק בכר בסיום. והניצחון הקודם של באר שבע על מכבי היה ניצחון שהביא אליפות, להזכירכם. "זה הניצחון הכי גדול על מכבי", ביטון הסכים עם הקואץ'. שניהם צדקו.

כי זה לא היה דרדל'ה ולא גניבה ולא פנדל מפוקפק. זה היה כמו ה-2:6, רק הפוך. משחק שהוא יותר ממשחק. ניצחון שהוא יותר מניצחון. ערב שהתחיל עם דגל של כריש צמא דם ביציע ונמשך עם כרישים נושכים על הדשא, ערב של התעלות והתעללות, של רצון ומחויבות וטקטיקה ועקבים וזעם וריקודים, וגברים נגד ילדים. ואיזה גול של וואקמה - יש יותר זועם מזה?

ג'ורדי קרויף מאמן מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
הכי רחוק מפאולו סוזה. ג'ורדי קרויף (צילום: ברני ארדוב)

בפעם הקודמת שבאר שבע ספגה אדום מוקדם ידעת שזה גמור וזה באמת נגמר. אלגרבלי הורחק בדקה השמינית, ומכבי של פאולו סוזה שייטה ל-1:3 בבלומפילד.

עם סיום המשחק, 9 בפברואר 2014, 14 אלף צהובים חגגו יום הולדת 40 לבן אדם הכי חשוב במועדון. ג'ורדי קרויף ירד לכר הדשא, כל הטריבונות משתחוות ועוגה מרשימה חיכתה לו למטה. הוא ניסה לברוח לחדר ההלבשה אבל שרן ייני לא נתן לו וכל השחקנים זרקו אותו באוויר. שער 11 שאג את שמו.

הוא עוד לא השלים שנתיים בצהוב אבל כולם ידעו שהוא הדבר הכי טוב שקרה למכבי לפחות מאז הניינטיז. באותו משחק הגולים נכבשו על ידי ראדה פריצה וקרלוס גרסיה, שתי פגיעות בתחום בו קרויף לא תמיד פוגע, וברק יצחקי, שההולנדי האמיץ שלח לגלות עונתית בקפריסין והחזיר אותו חי. על הקווים היה אחד המאמנים הכי טובים שדרכו כאן אם לא הטוב שבהם, ומניית ג'ורדי - שהביא גם את זהבי ואת ראדי שהצטיינו באותו משחק - היתה בשיא. מכבי תזכה בעוד שתי אליפויות ותעלה לבתים של הצ'מפיונס, אבל אז, בערב ההוא, קרויף לא היה מנהל מקצועי; הוא היה אליל.

מכבי יצאה אז לרצף של שלושה ניצחונות מול באר שבע - הארוך בתקופת ההולנדי במועדון מול היריבה הדרומית.

אתמול שוב נשלף כרטיס אדום מוקדם לבאר שבע ולא פלא שהניצחון המקומי חתם שלושה ניצחונות רצופים של האלופה על סגניתה. גם המעמד של קרויף נמצא בכיוון ההפוך - מהרם ביותר בפברואר 2014 לנמוך ביותר מאז הגיע. כמאמן, אין לו את האסים שהיו לסוזה, אבל הרי שההולנדי אחראי גם על תחום הרכש, כך שאין לאן לברוח. ומבחינת אימון נטו, כולכם יודעים מה היה קורה לו פאולו סוזה היה על הקווים אמש. ואין לזה שום קשר להצלחה, אלא לניסיון ולגישה.

מכבי של אז, של סוזה, היתה קבוצה יוזמת, קבוצה מובילה. כל הקבוצות פחדו ממנה וכל המאמנים ניסו להיכנס לראש של הפורטוגלי ולהגיב בהתאם. וכל תגובה היתה מאוחרת - הראש של סוזה היה כבר בתחנה הבאה. אתמול, גם ביתרון מספרי, קרויף פשוט נתן לבכר לקבוע את הקצב. בכר הראה שלושה בלמים? ג'ורדי עשה כן. ובכר, עם עשרה שחקנים, יזם יותר ושינה יותר ועשה חילוף מוקדם יותר. קרויף קפא, חיכה, השתהה, ועשה את החילוף הכי ישראלי שיש - שנייה אחרי הגול. עם צוות מקצועי כה עשיר, כולל מאמן נבחרת אנגליה לשעבר ובחור מריאל מדריד, זה בלתי מובן.

קשה היה לראות את הצהובים נופלים לבור עמוק יותר מזה של יום חמישי מול אסטנה, אבל כן, הם כן. וכמו שקרויף היה סמל ההצלחה, כך הבוקר הכישלון הוא בעיקר שלו. אף שחקן לא הופיע בצהוב, אף אופי לא הפציע, אבל כאן בדיוק נמדד מאמן - ביכולת שלו להוציא כמה שיותר ממצב נתון. המצב הנתון במכבי לא מזהיר, אבל השלם היה קטן מסך חלקיו. ובעוד ברק בכר, כמו סוזה של מכבי, נותן לקבוצתו יתרון כה גדול עד שאפשר לומר שהוא שווה עוד שחקן על המגרש, קרויף ומנהליו יצטרכו להעריך בקרוב מה מידת ההשפעה של המאמן ההולנדי על שחקניו.

בינתיים, עם ניצחון אחד בשישה משחקים, וגם הוא מול בני יהודה החלשה (הרכבים תמוהים (בית"ר, פראג, אסטנה), תבוסה מהדהדת בקזחסטן, הופעה אומללה בטרנר, 63% הצלחה כמאמן קבוע (לעומת 87% כמאמן זמני) והפתיחה הכי גרועה של מאמן בעידן גולדהאר - אפשר להעריך שגם קרויף מתגעגע לימים של פעם, בהם איצטדיון שלם קרא בשמו, שר לו מזל טוב והקפטן שרן ייני הסתכל למצלמה ואמר: "ג'ורדי, אנחנו אוהבים אותך, ואנחנו רוצים שתישאר פה כמה שאפשר".

orenjos@walla.co.il

ליגת העל 2017/18

קבוצהשערים
1הפועל חיפה107218-1923
2הפועל באר שבע107219-1823
3בית"ר ירושלים1062214-2520
4מכבי תל אביב1062212-1820
5מכבי נתניה1053211-2118
6מכבי חיפה1042412-1314
7בני יהודה1042412-1214
8עירוני קרית שמונה103438-913
9בני סכנין1033410-712
10הפועל אשקלון1024414-1110
11מכבי פתח תקוה1031619-1110
12הפועל עכו1022621-116*
13מ.ס. אשדוד1012718-65
14הפועל רעננה1011819-64

להפועל עכו הופחתו 2 נקודות בשל דיווח חסר לבקרת התקציבים