ללא תעודת זהות: רונאלד קומאן בסכנת פיטורים מיידית באברטון

"תכתבו מה שאתם רוצים", אמר אתמול (ראשון) רונאלד קומאן במסיבת העיתונאים אחרי התבוסה ביתית 5:2 לארסנל. אז הם כתבו כי יש ציפיה לפיטוריו של מאמן אברטון כבר היום. ההולנדי חי על זמן שאול בשבועות האחרונים, והפיאסקו הביתי מהדהד מול התותחנים עלול לחרוץ את גורלו.

בספטמבר הוא עוד היה בטוח בעצמו והתלוצץ על חשבונו של פרנק דה בור. "אולי אם הייתי עובד בקריסטל פאלאס הייתי צריך לדאוג", הוא חייך. כעת יש סיכוי טוב לכך שבלם העבר האגדי השני של איאקס ייזרק בתחילת העונה בפרמיירליג. ובניגוד להחלטה האומללה והביזארית של הנשרים מלונדון, יהיה הגיון בריא אם אברטון תחליט לצאת לדרך חדשה כבר עכשיו. כי הרי זו העונה השניה של קומאן, והקבוצה הוכנה עבורו בקיץ בהשקעה חסרת תקדים מבחינת המועדון – 150 מיליון ליש"ט.

יש נסיבות מקלות. לוח המשחקים של אברטון בתחילת העונה היה קשה במיוחד. תשעה מחזורים בלבד מאחורינו, והיא כבר הספיקה לבקר אצל מנצ'סטר סיטי, צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד, וגם לארח את טוטנהאם וארסנל. ההשתתפות בליגה האירופית גרמה לעומס משמעותי, בעוד לשחקני הרכש הרבים לוקח בהגדרה זמן להתאקלם ולהשתלב במערך החדש. ואולם, התוצאות גרועות מדי גם בהתחשב בשיקולים אלה. הכחולים מדורגים במקום ה-18 עם שמונה נקודות בלבד, ושבעה שערי זכות. באירופה הם הובסו מול אטאלנטה, הפסידו לליון, ואפילו לא הצליחו לנצח בבית עשרה שחקנים של אפולון לימסול הקפריסאית. כל זה היה נסבל לו היתה תוכנית ארוכת טווח כלשהי, אבל היא לא קיימת – וזו הבעיה החמורה מכולן.

עוד בנושא

ארסנל הביסה 2:5 את אברטון וסיבכה אותה עוד יותר בתחתית
קומאן בסיום: "ההפסד עלה לי בתפקיד? לא יודע, עתידי לא בידיי"
טוטנהאם הביסה 1:4 את ליברפול, שיא צופים בפרמיירליג נשבר
הארי קיין חגג: "זה לא ייאמן", קלופ מתוסכל: "עשינו ארבע טעויות"

כדי להבין את הסוגיה לעומק, מעניין לחזור לתירוץ של ז'וזה מוריניו לשילובו של מרואן פלאיני במשחק בגודיסון פארק בדצמבר. הבלגי נשלח כמחליף מאוחר כדי לשמור על יתרון 0:1, ביצע עבירה מיותרת ברחבה וגרם לפנדל בדרך לאיבוד שתי נקודות. "אברטון לא משחקת כדורגל יפה יותר. הסגנון שלה ישיר, וזה רק מתעצם כאשר היא בפיגור. רציתי להכניס שחקן גבוה על מנת להתמודד עם כך", טען הפורטוגלי.

תחשבו על זה לרגע. קומאן הגיע לאברטון כמחליפו של רוברטו מרטינס שטיפח את משחק המסירות הקצרות על הקרקע. ההולנדי פותה לעזוב את סאותהמפטון כדי לחתום על חוזה לשלוש שנים בשכר של 6 מיליון ליש"ט לעונה, ולא הסתיר לרגע את חלומו הגדול לאמן את ברצלונה. מבחינתו, כל קבוצותיו האחרות הן תחנות מעבר בדרך להגשמת השאיפה. אם זו המטרה, מה ההגיון להרוס את היסודות שהניח קודמו הספרדי, חובב מושבע של טיקי-טאקה? מוריניו אולי לא דייק, אבל היה משהו בדבריו. קומאן לקח את אברטון צעד אחד אחורה, חצי דרך לימים של דייויד מויס.

הקדנציה של מויס היתה, כמובן, מוצלחת במונחים של המועדון, וגם העונה שעברה הסתיימה במקום השביעי והמון אופטימיות. קומאן התגבר על משבר כאשר הציל את הנקודה ההיא מהשדים האדומים, ולאחר מכן הפך פיגור לניצחון יוקרתי על ארסנל. היו אלה הרגעים המכוננים עבורו, והוא ביסס את תדמיתו כמנג'ר הנכון עבור הקבוצה. עיתונאים בכירים שיבחו אותו. בעיצומו של מסע הרכש של הקיץ, למשל, קבע הנרי ווינטר: "אני אוהב את האיזון של אברטון. קומאן בונה משהו מיוחד מאוד".

עם זאת, מבט מפוכח על ההחתמות של אברטון דווקא הראה שיש סיבות אמיתיות לדאגה. המועדון ידע הרבה לפני סיום העונה שעברה כי רומלו לוקאקו יעזוב, לצ'לסי או ליונייטד, אבל לא השכיל להחתים יורש לסקורר הבלגי, והמאמצים הנואשים להביא לגודיסון פארק את אוליבייה ז'ירו כשלו. במקביל, ויתר קומאן לחלוטין על רוס בארקלי שהביע את רצונו לנטוש, וסירב להשתמש בו גם כאשר הקשר ביטל ברגע האחרון את המעבר לסטמפורד ברידג'. הוא הלך על משהו אחר לגמרי וביקש מהמנהל הספורטיבי סטיב וולש להביא את דייבי קלאסן מאייאקס.

קלאסן הוא פליימייקר קלאסי – שחקן עדין עם מגע רך בכדור שהנהיג את החבורה מאמסטרדם. הוא ממש לא מתאים לגישה "הישירה" עליה דיבר מוריניו, ולכן סימל מפנה טקטי משמעותי מאוד. לאחר מכן חזר למועדון וויין רוני, אשר רואה את עצמו אף הוא כעושה משחק. ואם זה לא מספיק, גילפי סיגורדסון הוחתם אחרי מרדף ארוך מסוונסי תמורת שיא מועדון של 45 מיליון ליש"ט. גם האיסלנדי הוא פליימייקר טהור אשר חייב להיות במרכז העניינים ודורש את הכדור לרגליו. עכשיו לך תשלב את כולם באותו הרכב.

במהרה התברר כי לקומאן יש מושג כיצד הוא מעדיף לראות את קבוצתו. סיגורדסון נשלח בדרך כלל לאגף השמאלי, בהחלטה שמזכירה את ההתעקשות האומללה של לואי ואן חאל לדחוק את ריבאלדו לאגף בברצלונה. קלאסן ראה כדורים עפים מעל ראשו, הלך לאיבוד וירד לספסל. טום דייויס הצעיר, שהיה ההברקה הגדולה של קומאן אשתקד ופרץ לתודעה כאחד הכשרונות הגדולים בפרמיירליג, נדחק לשולי הסגל. במשחקים הספורים מאז תחילת העונה יישם קומאן לא פחות משבעה מערכים שונים. חיפושים מסוג זה מתקבלים לחלוטין על הדעת בעונה ראשונה של מאמן, אך לא בעונה השניה – כי במצב הנוכחי זה נראה כמו כאוס.

המאמן אפילו לא הסתיר את זה. "ראיתי קבוצה מלאה בספקות. נקודת החוזק החשובה ביותר שלנו בעונה שעברה היתה הארגון בהגנה, ואיבדנו אותה", אמר המאמן בספטמבר כאשר הסביר את הקריסה בברגאמו, אבל הפיל את התיק בעיקר על השחקנים. "כאב לי, כי היריבים היו שאפתנים יותר ונחושים יותר. אנחנו צריכים להשתדל יותר ולהיות תוקפניים יותר", הוא העיד.

כאשר לוקחים בחשבון את הסכסוכים הקודמים בקריירה של קומאן, שידוע כאדם לא פשוט בלשון המעטה, אפשר להניח כי חדר ההלבשה הושפע מהדיון הפומבי. כאשר עבד בוולנסיה לפני עשור, זרק ההולנדי שלושה כוכבים ותיקים – סנטיאגו קניסארס, דויד אלבלדה ומיגל אנגולו – מהסגל. באברטון הדרמה לא הגיעה למימדים אלה, אבל ניכר כי לא כל השחקנים נלחמים עבור המאמן. וגם האוהדים לא התחברו לאישיותו הקרירה. הם אהבו הרבה יותר את החיוך הלבבי של מרטינס.

השחקן היחיד שקיבל יחס נבזי באמת מצד קומאן היה החלוץ הסנגלי עומאר ניאס, אשר נזרק מהסגל לחלוטין בעונה שעברה מבלי שקיבל הזדמנות קלושה להוכיח את עצמו. הסקורר סירב להרים ידיים, סיפק הופעות טובות בהשאלה בהאל סיטי בתחילת השנה, והעונה חזר לרוטציה של הכחולים. הוא כבש צמד שהעניק לקומאן ניצחון לא ממש מוצדק על בורנמות, ואתמול הוסיף לרזומה שער שלישי מול התותחנים. ארבעת השערים האחרים של אברטון בליגה נכבשו על ידי רוני. כלומר, שני מבקיעים בלבד עלו על הלוח, והדבר מדגיש את ניצול הסגל הלקוי.

הבעלים פרהאד מושירי לא מיהר להיפרד מקומאן. הוא יודע היטב שהבעיות לא נעוצות בהולנדי בלבד, ואצבע מאשימה תופנה גם כלפיו וכלפי וולש. ואולם, ייתכן והלחץ הגיע לנקודת האל-חזור. אפילו ראש עיריית ליברפול ג'ו אנדרסון, אוהד אברטון שרוף, הביע את דעתו בנושא כאשר צייץ בטוויטר: "האם יש שחקן שהשתפר בתקופתו? קומאן הוא הבעיה, ולא בטוח שהוא מסוגל למצוא את הפתרון". הוא לא קובע דבר, כמובן, אך בהחלט משקף את הלך הרוח בקרב האוהדים.

לפיכך, עלולה משרת מנג'ר אברטון להתפנות השבוע. אם כך יקרה, יהיה קשה מאוד להגדיר את המורשת שמותיר אחריו ההולנדי. אברטון הנוכחית היא אוסף נטול זהות של שחקנים טובים ויקרים. למעשה, יהיה קשה מאוד להגדיר את זהותו של קומאן עצמו. הוא כבר בן 54, ועבר לא מעט קבוצות, אבל מה ה"אני מאמין" שלו? באיזה סגנון הוא דוגל? כיצד הוא מעוניין לטפח את שחקניו? אף אחד לא יודע. ספק אם הוא עצמו יודע. לכן שואפים סיכוייו להגיע לברצלונה לאפס, ולכן הוא יישכח במהרה בגודיסון פארק. בניגוד למויס ומרטינס, אי אפשר יהיה להגיד על כהונתו דבר.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק