Like
הפועל חיפה היא סיפור יפה. לרגעים אפילו מקסים. האינסטינקט אומר לא להתלהב. ההרגל נוטה ללכת עם מה שאנשים ברחוב אומרים וכמה פרשנים רגילים ללהג על אוטומט. שזו ליגה חלשה. כן, כן. לא מאומנת ולא מסודרת. והפועל חיפה בראש הטבלה זה בעצם תוצר שלה. השתקפות של כל הכדורגל הישראלי הזה שאנחנו יורדים עליו בצדק שבוע אחרי שבוע.
נו באמת, תראו מי משחק שם. ביג דיל, אחת לכמה שנים יש תמיד איזו מוליכה מפתיעה והיא תיעלם בסופו של דבר. זו עדיין הקבוצה של יואב כץ. וכל העסקנים האלה שאתה אף פעם לא זוכר את שמם, ומדי שנה הם גוררים את הפועל חיפה, קבוצה עם היסטוריה מפוארת בסך הכל, לקרבות בוץ מכוערים, שתמיד נכנסים לפנתיאון הפאדיחות המקומי. אל תשכח, רק בקיץ האחרון היה שם את הסיפור של מהראן לאלה. וגם המאמן הזה, שעכשיו כולם אומרים שהוא מצליח, כמעט ולא הסכים להיות על הקווים. הוא בכלל הגיע כמנהל מקצועי. בקרוב בטח הכתבים המקומיים יעלו באוב איזה עימות ישן עם אפרים גבאי, זה רק עניין של זמן.
ועדיין, הפועל חיפה היא סיפור יפה. לרגעים אפילו מקסים. יודעים מה, יש בו אפילו כמה אמירות ספורטיביות שנוגעות לכל הכדורגל המקומי. נכון, בהפסד הראשון, או במריבה הראשונה, כמו שנוהגים בהפועל חיפה, הכול יכול להסתיים בשנייה. ועדיין, אל תהססו להיסחף לרגע עם ההפתעה. אל תהססו, קודם כל כי תראו מי מרכיב את הסיפור הזה. אלון תורג'מן, חלוץ שכבר שבע מרורים מתלאות ליגת העל. ועדן בן בסט. ושמואל שיימן. ודור מלול. וחנן ממן. ועד הרבה מאוד שחקנים שהכדורגל הישראלי כבר כמעט הקיא מתוכו.
כי כזה הוא הכדורגל הישראלי. הוא תמיד מחפש להקיא את החלשים כדי לספק בידור להמונים. והנה, ברגע אחד, לא צפוי ולא מובן, קמה לה קבוצה של כל הדחויים והיא פתאום מחזירה מלחמה. חבורה של שחקנים שמרדו בגורל הכל כך ברור שלהם. בסטיגמות הכל כך בעייתיות שנוהגים להדביק כאן ומחסלות רבים שהם גם טובים. כמו גולם שקם על יוצרו ואומר לו חבוב, אין לך כל כך מושג. יש פה עדיין כמה שחקנים ראוים שהליגה הזו לא יכולה לוותר עליהם בכזו קלות. זה נפלא. באמת.
ומעל כמובן ניר קלינגר. אולי הסמל של נקמת המושמצים של הפועל חיפה. גם קלינגר הזה הוא לא מאמן כזה נורא כמו שעשו ממנו כאן כל השוחטים הרגילים, אבירי העיתונות האמיצה עלק. אולי הוא לא גווארדיולה, אבל מי שלקח אליפות מאחת הקבוצות הכי גדולות של מכבי חיפה והעלה חבורת נגרים לליגת האלופות, הוא לא כזה חסר מושג כמו שעשו ממנו. תראו איזה כדורגל משחקת הקבוצה שלו. זה ממש לא מקרי. אם התוצאה של כל הסיפור הלא צפוי הזה של הפועל חיפה היא שבפעם הבאה נדע להמתין מעט לפני שאנחנו קוברים כאן מישהו, אפילו אחד, מספיק אחד, אז זה בוודאי היה שווה.
עוד בנושא:
החלוץ הברזילאי ז'יבה ייבחן בסכנין: "הוא יכול להפוך לכוכב בארץ"
מכבי תל אביב: ארון שוינפלד שוב חש כאבים ולא ישחק באסטנה
לוזון ידבר על המתיחות עם הקהל. מקורב לדמארי: "ישחק בפ"ת או בהפועל ת"א"
Share
יש משהו קצת מחשיד בחיבוק שהפועל באר שבע מספקת לשיר צדק מאז התפוצצה פרשת החומרים האסורים. ברור, לתמוך בשחקן זה חשוב ונכון. לפניו יש אדם וספורטאי הגון בסך הכל. אבל למה שבאר שבע תעשה זאת, אם נגיד, צדק לקח את הכדור האסור במסגרת פרטית, או כל דבר שהוא לא הפועל באר שבע? כי הרי יש שתי אופציות: או שהכדור האסור ניתן במסגרת הקבוצה או שלא. אם לא, אז הפועל באר שבע צריכה גם לכעוס על מי שפגע כך בקבוצה. ואם כן, מישהו אחר או נוסף אצל האלופה צריך לשלם בראשו. איך זה מסתדר עם כל החום הזה שבאר שבע דואגת לפזר על שיר צדק?
יש המון שמועות וחצאי אמיתות שמסבירים לכאורה מאיפה מגיע החיבוק הזה. אבל לא רק העיתונות צריכה לרצות לדעת למה. לכל הכדורגל הישראלי זה חשוב. גם אם אין כאן איזו קבוצה מרושעת של מדענים שקידמה את הפועל באר שבע בדרך כימית, וכנראה באמת שלא, גם אם יש כאן רק איזו טעות אנוש של מערכת שלא מודעת מספיק לטעיות אנוש שמתרחשות אצלה ראשי הכדורגל הישראלי צריכים לדרוש לדעת מה קרה כאן. זו החובה שלהם. אלו שמוציאים מכתב לאלי טביב על כל סמס שהוא שולח לאלי אוחנה, אלו שהיו כל כך קרים במקרה של מהארן לאלה, נאלמו דום כשזה נוגע להפועל באר שבע. מוזר.
או שלא, בעצם. ראשי ההתאחדות והמנהלת יודעים להעלים עין מבעיות כשהם רוצים, אבל במקרה הזה נדרשת לפחות ועדת בדיקה. לחייב את ראשי האלופה להסביר להם, לפחות להם, איך קורה ששחקן באלופת המדינה מקבל חומרים אסורים. האחריות היא גם בגזרה שלהם. אם זה היה כל כך חד משמעי בפרשת מהארן לאלה, על כל ההבדלים שיש בין שני המקרים, המוטיבציה הזו צריכה להיות זהה גם במקרה שיר צדק. והפועל באר שבע. כן, גם הפועל באר שבע. החיבוק שהיא נוהגת להעניק לשחקנים שלה לא מסיר ממנה הפעם אוטומטית את הכתם.
Comment
עמיר תורג'מן יכול היה לבחור לו מבחן קל יותר, אבל הסיטואציה שבה הוא מקבל את מ.ס אשדוד תספק מדד מדויק מאוד לאיזה מאמן הוא. על פניו, אשדוד שלו נראית כמו הקבוצה הזו שבטוח תרד ליגה. יש אותה ויש את רעננה, ומעליהן קבוצות שברור שהן יותר טובות. כולל אשקלון, כן. וגם עכו, שנמצאת מעליה למרות שהורדו לה שתי נקודות. תורג'מן צריך להתמודד עם קבוצה שמכרה את כל הכוכבים שלה, וגם את גדי קינדה היא רצתה להעביר למכבי תל אביב. הבוס בכלא, שני מאמנים כבר נטשו ולך תדע מה יהיה בינואר זה בדיוק הרגע שבו מאמן צריך להראות שיש בו גם קצת קסם בידיים. או שלא.
ותורג'מן, ככה לפחות מוכרים לנו, הוא כזה. לא ברור למה, אבל כבר הרבה זמן מספרים לנו שהוא אמור להיות מאמן משפיע ואולי אפילו בכיר בליגת העל. אשדוד היא נייר לקמוס מושלם לבחינת הסוגיה הזו. להבדיל מכל המאמנים שעברו שם מתחילת הקיץ והצורה שבה הם עזבו לא חידשה עליהם יותר מדי, תורג'מן לא יוכל להתחמק מהשורה התחתונה בסיום העונה הזו באשדוד.
המחזור הבא: מכבי חיפה בית"ר ירושלים
המשחק המביך, כן מביך, של בית"ר ירושלים מול מכבי נתניה, סיפק תמונת מצב מדויקת היכן המועדון הזה נמצא כעת. מצד אחד, כמו שכולם אומרים, יש הרבה מאוד כישרון. ומצד שני, החשבון על הזלזול המתמשך בעבודת המאמן במועדון הגיע סופסוף לשולחן.
הפיטורים של שרון מימר בקיץ האחרון לא היו עוד פיטורים שגרתיים. זה היה אולי אירוע מכונן. הרגע שבו הוסרה סופית המסכה מאחורי הבעיה מספר 1 של המועדון: הקרדיט שאלי טביב מוכן לתת לאנשים סביבו. בית"ר משכה את הבעיה הזו במשך שנים, אבל בדיוק בעונה שבה שקלה לגדול מעוד איזו קבוצה שחוגגת מקום שלישי הגיעה לה השאילתה שבלעדיה לא תוכל לעבור לשלב הבא.
אלי אוחנה חזר לבית"ר בדיוק בשביל זה. האינטרס האמיתי של בית"ר הוא שאוחנה יתקן חלק מהחסרונות של הבעלים, שיש לו גם הרבה יתרונות. לא סתם המועדון מדגדג את הצמרת מדי עונה תחת טביב, אבל כל עוד אוחנה לא יידע למזער את החלקים המוגזמים אליהם פולש הבוס שלו ולא יבהיר לו שהמטרות של המועדון חשובות מהאגו שלו, המשקל הסגולי של הסמל ששב הביתה יהיה קטן מאוד.
כפרשן בטלוויזיה אוחנה נהג להגן לא מעט על טביב. כנציג הבעלים הוא חייב להעיר לו עם פנס על כל נקודה שהוא צריך לתקן. אף אחד לא יוכל להביא הישגים בגזרה הזו חוץ ממנו. הוא התקווה האחרונה. במוצ"ש אוחנה יוכל להראות לטביב מה קורה לקבוצה ששופכת אפילו יותר כסף ממנו, אבל לא נותנת מספיק את הדעת על המחדלים אצלה על הקוים. אם לא יעשה זאת, האחריות לכך תרדוף ותשיג בסופו של דבר גם אותו.
ליגת העל 2017/18
קבוצה משחקים נצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות 1 הפועל באר שבע 26 17 6 3 18-43 57 2 בית"ר ירושלים 26 17 5 4 30-60 56 3 מכבי תל אביב 26 16 7 3 20-44 55 4 הפועל חיפה 26 15 7 4 21-36 52 5 מכבי נתניה 26 12 9 5 29-43 45 6 בני יהודה תל-אביב 26 11 7 8 26-32 40 7 מכבי פתח תקוה 26 9 6 11 35-30 33 8 עירוני קרית שמונה 26 9 5 12 30-28 32 9 בני סכנין 26 8 6 12 35-24 30 10 מכבי חיפה 26 6 7 13 33-26 25 11 הפועל רעננה 26 6 6 14 40-23 24 12 מ.ס. אשדוד 26 4 9 13 39-22 21 13 הפועל אשקלון 26 3 8 15 39-19 17 14 הפועל עכו 26 4 2 20 54-19 12