הקטע עם פפ והטאקי הפיל אותי על הרצפה.
בהפסקות המשחקים בצ'רלטון משדרים את הפינה "דיבור צפוף", במהלכה כמה חבר'ה גאונים לוקחים התבטאויות של אנשי ספורט ומדובבים אותן מחדש. אתמול כיכב שם פפ גווארדיולה, כשבמסיבת עיתונאים נשאל על יכולתו בטאקי (השיב שהוא מלך בזה ושהוא חורש את המשחק בכל כיפור) ונבחן - כמה קלפים עליו לקחת אם הבחור שלפניו הניח את הקלף 2+?
אחרי חשיבה ארוכה מדי השיב מאמן סיטי: "60". הביצוע היה מושלם.
וזה מה שיפה בפינה הזו. מאמנים וכוכבי כדורגל הם לרוב רציניים מדי, בטח בישראל, וכך יש לנו צ'אנס לחזות בפפ מדבר על טאקי. הבעיה בפינה הזו היא שלפעמים הם הולכים רחוק מדי, ואז זה כבר לא נראה מציאותי ומרגיש לא במקום. בקטע ששודר אצלם אתמול בערב הכוכב היה גיא לוזון, ואני מודה שהחיקוי היה דומה לקול האמיתי של מאמן מכבי חיפה - מה שטיפה בלבל אבל ניחא.
זה התחיל כבר בקטע שנלקח ממהלך המשחק, כשאחרי שער השוויון של רועי קהת אנשי "דיבור צפוף" השחילו את המילה "מזדיינים" לפיו של לוזון. קצת בוטה, אבל זה הראש של החבר'ה שם. פייר, זה היה די מצחיק אבל אני לא חושב שזה הוגן להפיל מאמן ככה. זה מוציא אותו לא טוב, מראה עד כמה הוא לחוץ ולא יודע אם הבוסים שלו ו/או מקבלי ההחלטות המשפטיות בהתאחדות יאהבו לראות מאמן שמתבטא ככה במהלך משחק שמשודר לכל בית בישראל. עם כל הכבוד להומור, כמה פעמים יצא לכם לראות מאמן כדורגל של מועדון גדול מסנן "מזדיינים"?
מה שכן, אהבתי שהם ממש העצימו את החגיגה של לוזון לאחר שער השוויון, כנראה בעזרת פוטושופ או תוכנת עריכה אחרת. לא יודע איך, אבל הם גרמו לנו לחשוב כאילו זה לא היה שער שוויון נגד אחת הקבוצות החלשות בליגה, מכבי פתח תקוה הפצועה, ששיחקה עם בלם בן 20 בהופעת בכורה (עידן אהדנני) ועם עשרה שחקנים החל מהדקה ה-63. ראוי להערכה.
עוד בנושא
אחרי שלושה מחזורים: גיא לוי פוטר מהפועל רעננה
בכר עצבני: "הוא לא מתכוון לחכות שדברים יסתדרו מעצמם"
במכבי חיפה מעניקים גיבוי לגיא לוזון, דמארי יעזוב בינואר
"אני לא מכיר הרבה קבוצות שהיו חוזרות מ-2:0 ואף היו קרובות לנצח", אמר איש דיבור צפוף דרך פיו של לוזון בקטע ששודר בהמשך הפינה. וזה עובד, במיוחד כי הרבה קבוצות כן חוזרות מ-2:0. הנה, אפילו במחזור האחרון זה קרה כשהפועל אשקלון, קבוצה קצת יותר ענייה ממכבי חיפה, עשתה את זה למכבי תל אביב, קבוצה קצת יותר עשירה ממכבי פתח תקוה. אה, והצהובים היו עם 11 שחקנים (מכבי חיפה נגד 11 שחקנים העונה: 9:6 בשערים, 29% הצלחה).
אחרי זה שתלו בפיו של לוזון מן ביקורת מרומזת כלפי הקהל של מכבי חיפה, ופה הם כבר ממש נסחפו. נו, באמת, עם כל הכבוד לדמיון שלכם - נראה לכם שלוזון, שלא הצליח ב-245 ימים במועדון לגרום לשחקן אחד לשחק באופן ראוי, וחוטף מכל כיוון; נראה לכם שהוא ייצא נגד הדבר הכי טוב במועדון הזה בשש העונות האחרונות, הקהל? די, אין מצב. אני אוהב הומור מופלג, אבל זה כבר בדיוני, חבר'ה.
"מדקה 30 עד 90 זה היה המשחק הכי טוב של מכבי חיפה השנה", אמר צפוף-לוזון, והוסיף: "התמודדנו בצורה יפה מאוד" ו"אני יוצא מעודד". סורי, חבר'ה, שוב: מוגזם, להתפרע זה טוב, אבל יש גבול. לוזון יצא מעודד מ-2:2 חלש (כן, חלש!) מול קבוצה שבמחזור הקודם חטפה רביעייה מקבוצה שעלתה מהלאומית? והיא היתה בעשרה שחקנים. ועם בלם חסר ניסיון, כן? מי יקנה את זה?
כדי להעצים את הפיאסקו, בהמשך הפינה הגיע ברק בכר, שדיבר בדיכאון-אגרסיבי כאילו כל מחוז הדרום נמחק באסון טבע. הבנתם את הגג? בכר מרוסק אחרי ניצחון 1:3 ומגדיר את המשחק כ"גרוע ביותר שלי בבאר שבע", ולוזון מרוצה מתיקו מול עשרה שחקנים ומכנה אותו "המשחק הכי טוב השנה". דרך ראויה של החבר'ה מ"דיבור צפוף" להראות את הניגוד שבין באר שבע וחיפה, אבל יותר את הפער המחשבתי-תפיסתי בין בכר ולוזון. וכך, הם בכוונה לקחו ניגוד קיים והעצימו אותו עוד יותר. כמו סאות'פארק, כמו ארץ נהדרת, גם בפינה הזו הבינו שסוג הקומדיה הכי עילאי הוא סאטירה; הבעיה שבמקרה הזה הבדיחה היתה קצת מאולצת.
"אם אנחנו יוצאים עם טעם של החמצה בסוף, סימן שאנחנו בכיוון", קינח המדובב דרך פיו של לוזון. זה כבר היה פאנץ' קשה להבנה, כמו סגנון המשחק של מכבי חיפה ב-245 הימים האחרונים, אבל אולי התכוונו שם לצחוק על זה שללוזון אין באמת דרך ושהוא שואב עידוד ממשחק בו חזר מפיגור באמצעות גול של שחקן שנכנס בדקה ה-30 רק בגלל אילוץ (אופיר מזרחי נפצע, רוקאביציה החליפו וכבש), ושער שוויון שהגיע מהגבהה נהדרת של ורמוט ונגיחה יפה של קהת.
עכשיו, מה מצחיק פה?
ששניהם לא באמת בתוכניות של לוזון העונה, לפחות לא כגיבורי העלילה. ככה לפחות טוענת טבלת הרוטציה עד כה.
לסיכום: אהבתי מאוד את המערכון על פפ והטאקי, ופחות את המערכון על לוזון. לדעתי, להראות שהמאמן הכי טוב בעולם משתעשע באמצעות משחק קלפים ישראלי זו דרך הוגנת יותר לבדר אותנו מאשר להעמיד פנים שמאמן כדורגל של קבוצה גדולה מרוצה מתיקו מול מכבי פתח תקוה, וטוען שהקבוצה שלו, שלא הצליחה לחבר שני ניצחונות העונה (הפסד, ניצחון, הפסד, ניצחון, תיקו, ניצחון, תיקו) ומשחק אחד טוב ב-245 ימים, "בכיוון הנכון". פינה קומית אמיתית צריכה להראות דרך, לשדר פאסון, לא להשתגע ככה פתאום כאילו זכתה במונדיאל, להבין איפה היא נמצאת, לקלוט שהיא הגיעה למועדון גדול ומכובד, ושצריך להתנהג בהתאם, ושאי אפשר לחגוג שם תיקו מול מכבי פתח תקוה, ושיש בעיה, ושהקהל לא עיוור, ושאתה תקנה אותו דרך כדורגל ולא דרך הזיות, ולהפסיק להרגיש שכל העולם נגדך, ושאתה מסכן, ושכולם רק תוקפים אותך ורוצים בכישלונך - זה לא נכון ואם זה כן נכון זה רק בגלל שאתה גורם לזה להיות נכון, ושאם זה יימשך ככה אז זה ייפסק מהר מאוד.
בקיצור: אחרי חשיבה משותפת עם האקדמיה לצחוק, אני נותן פלפל אדום אחד.
ועכשיו, למדד הכיסא החם.
1 ברק בכר
ההשתלחות של בכר במחצית וגם בסוף המשחק לא היתה רק תרגיל. המאמן עצבני, ובצדק, ולראשונה מאז הגיע לבירת הנגב נראה שהוא לא מוצא פתרון למצב שנמשך כבר די הרבה זמן. למזלו, אתמול השינויים היו במקום ומליקסון (נכנס בדקה ה-46) הפך להיות איש המשחק וחלאילה (נכנס בדקה ה-72, כבש בדקה ה-83) היה הבינגו. לבאר שבע, לפחות העונה, חסר מנוע. אתמול כנראה בכר הבין שהוא צריך לבצע הפיכה כדי למצוא כזה.
4 ניר קלינגר
בשלב מסוים אתה מפריד בין גימיק למציאות, והפועל חיפה קרובה לשלב הזה. הקבוצה של קלינגר במקום הראשון, כבשה הכי הרבה שערים ושחקניה בצמרת הטבלאות האינדיווידואליות (תורג'מן הנהדר 2 בשערים, בן בסט 3 בשערים, ממן 2 בבישולים, ממן 4 באיומים, תורג'מן 5 באיומים, ממן 1 במסירות מפתח, ברסקי 1 בקילומטרז', תורג'מן 3 באיומים למסגרת). אבל לצד כל זה - היא פשוט משחקת את הכדורגל היפה בליגה (סורי, נתניה, מחר תוכלי להוכיח אחרת).
קורה שקבוצות בינוניות פותחות עונה בצורה מצוינת (אפילו לאשדוד זה קרה), אבל פעם בהמון זמן, המון, קורה שהמסע נמשך ונמשך ופתאום אתה מגלה שלא מדובר בגימיק אלא במתמודדת ראויה. אצל קרית שמונה של 2011/12 זה קרה בערך אחרי 16-17 מחזורים. המשחקים הבאים של הפועל חיפה הם מול רעננה (ניצחון), נתניה ומכבי תל אביב. אם היכולת והנקודות ימשיכו לזרום גם אל תוך הפגרה הקרובה (5 בנובמבר), נתייחס עוד יותר ברצינות. בינתיים נשענים אחורה ונהנים מהקלינגרים, ויש ממה.
14 גיא לוי
נכתב לפני הפיטורים:
עתידות אם הוא לא ישרוד את המשחק הקרוב, הוא לא ישרוד את הפגרה הקרובה (5 בנובמבר).
נכתב אחרי הפיטורים:
מי היה מאמין שגיא לוי לא מתאים להפועל רעננה ושהפועל רעננה לא מתאימה לגיא לוי?
כולם.
כפיים, רעננה! יופי של עבודה.
ועכשיו הצעה, ואני לא צוחק: בגלל שברעננה לא מאמינים במוסד מאמן הכדורגל - הרי אם מינו את דודו אברהם, למה פיטרו? ואם פיטרו את גיא לוי, למה מינו? - אני מציע שהדבר הכי טוב בהפועל רעננה, חשבון הטוויטר הרשמי של המועדון, יאמן את הפועל רעננה. הבחור שמפעיל את החשבון מבין עניין, מלא בהומור, מנכס למועדון הלא חשוב הזה חשיבות עצמית ויש לו 4,086 עוקבים - 4,000 יותר מכמות האוהדים של הפועל רעננה.
מאמן-טוויטר. תן לזה צ'אנס, אשר. תיפתח, תזרום, מקסימום תאנפל.
orenjos@walla.co.il
