תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 58:24.
סיימה את העונה: מקום אחרון במערב.
קשה לדבר על פיניקס בלי להיות קצת שבוז. הקבוצה עם ההיסטוריה המפוארת - שנתנה פייט לג'ורדן בשיאו, שחלקה איתנו את הגאונות של ג'ייסון קיד וסטיב נאש, שהכירה לעולם קונספטים שהם אבני היסוד של כל התקפה מודרנית - משחקת כדורסל מעפן כבר כמה שנים, ובאופק אין כלום.
גם העונה האחרונה התחילה בלי יותר מדי תקווה, והלכה כמתוכנן. דווין בוקר קיבל מקום בחמישייה בתור הפנים הבאות של הארגון, על חשבון ברנדון נייט שירד לספסל למורת רוחו. צמד הרוקיז מרקיז כריס ודראגן בנדר הראו שלפניהם עוד הרבה עבודה. במקרה של כריס היו לו לא מעט הזדמנויות להראות שהוא לא מוכן, בתור מועמד מרכזי לתואר המפוקפק של שחקן החמישייה הגרוע בליגה.
במאקרו, החניכים הצעירים והפוחזים של ארל ווטסון אמנם שיחקו מהר (הקצב השני במהירותו בליגה), אך כדורסל יעיל היה מהם והלאה. רק מינסוטה קלעה פחות שלשות מהם. הם ראו 27 קבוצות לפניהם במדד היעילות ההגנתית, והם היו אחת הקבוצות שמאבדות הכי הרבה כדורים בליגה. המספרים האלה מספרים את כל מה שאתם צריכים לדעת על הסאנס. היה רע לתפארת. כמה מזה היה מתוכנן? זו כבר שאלה שראוי לעסוק בה.
בניגוד לקודמו, דראפט 2017 המתקרב הבטיח קצת יותר סטאר-פאוור, והמירוץ לתחתית התחיל מוקדם מבדרך כלל. כך נוצר מצב שהנהלת הקבוצה שולחת את אריק בלדסו - עדיין השחקן הטוב ביותר בסגל - למקלחת מוקדמת, לא רחוק מפגרת האולסטאר, על אף שהיה כשיר לשחק. גם נייט לא נשאר הרבה אחריו, ומעשית פיניקס משכנה את המשך העונה שלה בשביל עוד כמה כדורי פינג-פונג. זה עבד - אחרי האולסטאר מאזנה עמד על 6 ניצחונות לעומת 19 הפסדים. הם קיבלו את הבחירה הרביעית בדראפט.
ובוקר קלע 70 נקודות בהפסד לבוסטון. אולי שמעתם.
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: ג'וש ג'קסון (רוקי), טרוי דניאלס (טרייד מממפיס), דבון ריד (רוקי).
עזבו: ליאנדרו ברבוסה (שוחרר) רוני פרייס (שחקן חופשי).
פיניקס לא הגיעה לפלייאוף מאז 2010, אך זה הקיץ הראשון שבו בעלי הקבוצה, רוברט סארבר, הסכים לאמץ באופן פומבי גישת בנייה מחדש על פני כמה שנים. אפילו יש סיסמא חדשה - "הטיימליין", כך שנראה שלסאנס יש כיוון ברור - העתיד על פני ההווה. וזאת בפירוש התחלה.
מרבית העבודה של הקבוצה, אם כן, נעשתה בערב הדראפט. ג'וש ג'קסון נלקח בבחירה הרביעית וצפוי להפוך לסמול פורוורד הפותח של הקבוצה, אם לא מחר אז מחרתיים. ג'קסון בן ה-20 מגיע אחרי עונה מרשימה במכללת קנזס, בה הוא הפגין את האתלטיות שלו יחד עם חוש למשחק ותחרותיות מהסוג שגורם למאמנים לרייר. הוא יהיה חייב להוכיח שהמכניקה המשונה של הג'אמפ-שוט שלו לא תהווה בעיה, אבל יכולות עשיית המשחק שלו וההגנה החונקת שלו אמורים לקנות לו מקום בליגה במהרה. השאלה היא אם הוא יכול להיות יותר מזה.
בסיבוב השני GM הקבוצה ראיין מקדונה בחר בגארד דבון ריד בן ה-22 מאוניברסיטת מיאמי, אך ריד נפצע בברך שמאל ויחמיץ 3-5 חודשים, כחלק מגפת פציעות מדאיגה ביותר שתקפה את הסגל. אולי זו הקארמה שמחזירה להם על הטנקינג הבוטה שבגינו השביתו שחקנים בריאים.
את הטרנד המבאס המשיך ברנדון נייט, שגמר את העונה אחרי שקרע את הרצועה הצולבת (ACL) בברך שמאל. אלן וויליאמס, שפרץ מאוחר בשנה שעברה לרוטציה בתור משאבת ריבאונדים מהספסל, חתם על חוזה לשלוש שנים עבור 17 מיליון דולר. אך גם הוא נפצע (קרע חלקי במיניסקוס של ברך ימין) וייעדר לחצי שנה לפחות. למרבה הצער זו השנה היחידה בחוזה שלו שמובטחת במלואה, מה ששם את הסנטר בן ה-24 בסכנה להיחתך מהסגל. ג'רד דאדלי הוסיף את עצמו למגילה, כשעבר בסוף יולי ניתוח בבוהן, אשר ישבית אותו לעוד חודש-חודשיים.
בכניסה לעונתו האחרונה בחוזה הרוקי, טי ג'יי וורן מצא את עצמו במצב מסקרן - ג'קסון בפירוש נמצא לפניו בסדר העדיפויות, אך העונה הוא צפוי לפתוח, לפחות עד שהרוקי יבשיל. הוא יכול לחתום על הארכת חוזה, כדי להבטיח לעצמו מקום וכסף, או שהוא יכול להמר על עצמו השנה בתקווה להרשים ולקבל הצעה טובה יותר בקיץ. המו"מ עם מקדונה וצוותו הלך טוב, מסתבר, והסווינגמן חתם על הארכת חוזה של 47 מיליון דולר לארבע שנים שתחל מהעונה הבאה. הסאנס קיבלו ביטוח למקרה שג'קסון צריך עוד זמן, והם מהמרים שבחוזה הזה לוורן יש ערך בטרייד אפשרי.
כשראה שהוא לא בתכניות של הקבוצה, או של שאר הקבוצות, אלכס לן נאלץ לחתום על הצעת ההיענות שלו (4 מיליון דולר), ויהיה שחקן חופשי בלתי מוגבל בקיץ הבא. טרוי דניאלס הגיע מהגריזליס כדי לפנות להם מקום בתקרת השכר. דניאלס ידוע כקלעי ואמור לעזור לפתוח את ההתקפה כשהוא על הפרקט.
בגדול, אם לא כל הפציעות, זה היה קיץ ממש סביר בשביל פיניקס.
מה מי מו
חמישייה: אריק בלדסו, דווין בוקר, טי ג'יי וורן, מרקיז כריס, טייסון צ'נדלר.
ספסל: ג'וש ג'קסון, דראגן בנדר, אלכס לן, טרוי דניאלס, טיילר יוליס, דריק ג'ונס, ג'רד דאדלי, אלייג'ה מילסאפ, ברנדון נייט (פצוע), אלן וויליאמס (פצוע), דבון ריד (פצוע).
מאמן: ארל ווטסון, עונה שלישית, מאזן 82:33.
מועמד לפריצה: דראגן בנדר. אין מועמד טבעי, וזו גם אחת מהבעיות המרכזיות של הקבוצה הזו. בוקר פרץ כבר, יש לו עוד הרבה מקום לעלות, אבל זה לא חדש (בעיקר כי מדובר בזוטות כמו הגנה למשל...). כריס לא יפרוץ, לא משנה כמה ווטסון יחכה לו עם מקום מובטח בחמישייה. נשארנו עם בנדר. בהנהלת הסאנס אומרים את כל הדברים הנכונים, שזו התחלה, אבל ווטסון יהיה חייב לגבות את זה בדקות משחק כדי שנוכל לדעת מה בנדר אמור להיות בליגה הזו. החתיכות לפאזל כולן נמצאות, ורק צריך להרכיב אותן.
גולת הכותרת: דווין בוקר. או, זה כבר תואר הרבה יותר הולם לבוקר. אחרי המשחק בבוסטון, אוהדי הקבוצה בטוחים שמדובר במשיח. זה רחוק מלהיות המצב - בוקר יורה בצרורות, אך הוא עדיין לא קולע טוב כמו המוניטין שלו, ובינו לבין מקום באולסטאר, למשל, מפרידים לא מעט שחקנים. איש לא יופתע אם הוא יקפוץ ל-25-26 נקודות לערב כבר העונה, אך חשוב מכך יהיה פיתוח אספקטים נוספים במשחק שלו. בוקר יהיה בן 21 רק בסוף החודש, יש לו כישרון כיוצר, ואם יוכל להפגין אותו בעקביות ההתקפה של הסאנס תשתפר פלאים. יש לו גם את הכלים להפוך למגן טוב בהרבה. כך או כך, בוקר הוא הפרצוף של הקבוצה עד להודעה חדשה.
אקס פקטור: אריק בלדסו. הרכז של פיניקס לא היה מרוצה מהסיטואציה שנוצרה בעונה שעברה. אחרי שעבר שנים רוויות פציעות, לא התאים לו לשבת על אזרחי כשהוא בריא. הוא לא מסתדר עם (האשטאג) ה"טיימליין" של הסאנס בגיל 27, ולא חסרות קבוצות שיתעניינו בשירותיו בחוזה הנוח שלו, ויסכימו לשלם עבורם. בלדסו טוב שווה כמה ניצחונות, בלדסו מעולה כבר שווה טרייד - ומכאן, נכסים עתידיים ופחות ניצחונות.
המפתח: הימנעות מעבירות. הנקודות הכי יעילות במשחק עדיין מגיעות מקו העונשין. בעונה שעברה הסאנס שלחו את היריבות שלהם שם יותר מכל קבוצה ב-NBA. ווטסון יהיה חייב ללמד את הילדים לשמור במידה נכונה של אגרסיביות וטקט. מדובר בעבודה אישית וקבוצתית - השנים האלה חשובות מאוד מבחינת יסודות לעתיד. פיניקס מנסה לנצל את הרגליים הטריות שלה לרוץ בכל הזדמנות, ויהיו לה יותר כאלה אם היא לא תשלח שחקנים לקו בכל פוזשן הגנתי.
ולכדור הבדולח
אחרי שנים בתחתית הליגה למרות כוונות טהורות, העונה פיניקס סותמים את האף וצוללים מבחירה. זה לא נעים, אבל זה כנראה הדבר הבריא לעשות בדראפט האחרון שמתגמל הפסדים ככה, לפני שהרפורמה נכנסת. בוקר ימשיך להראות קצת יותר טוב ממה שהוא, אבל הוא באמת שחקן נהדר עם פוטנציאל להיות כוכב של ממש. בלדסו כנראה יעבור השנה בטרייד. ג'קסון ובנדר יתנו הבלחות אבל הם לא יהיו יעילים מספיק כבר עכשיו בשביל לסכן את האסטרטגיה. השנה הראשונה בטיימליין לא תהיה מהנה לצפייה. 60:22, מקום אחרון בליגה.