פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        לא במאי, גם לא תסריטאי: ירידת כוחו של המאמן בכדורגל המודרני

        אריגו סאקי הגדיר פעם את מאמן הכדורגל כ"במאי ותסריטאי גם יחד", אבל בשנים האחרונות כותבים את התסריט גם שחקנים ובעלים. המרד נגד מוריניו ואנצ'לוטי, המאמן שנזרק בהצבעת שחקנים וצבע הכסף. אברהם גרנט עורך אורח, והפעם: האם המאמן חשוב כבעבר?

        לא במאי, גם לא תסריטאי: ירידת כוחו של המאמן בכדורגל המודרני

        בווידאו: משחק הפרידה של אלכס פרגוסון מאולד טראפורד

        כמו בכל שנה בסוכות, אנחנו בוואלה! ספורט, כמו כל שאר המדורים בוואלה! NEWS, מארחים לפרויקט מיוחד דמות בולטת מתחום הסיקור שלנו וממנים אותה לעורך האורח שלנו. השנה אברהם גרנט הוא זה שזוכה להשתלט על האתר, ולפניכם אחת מחמש הכתבות אותן גרנט שלח אותנו לכתוב כחלק מהפרויקט החגיגי.

        למה בחרתי בנושא?

        אברהם גרנט מסביר: המאמן בעידן המודרני - האם הוא באמת חשוב כמו שהיה נהוג לקדש בעבר? ארסן ונגר אמר לי פעם שמייחסים יותר מדי חשיבות לכוחו של המאמן בקבוצת כדורגל. האם בעצם הוא צודק?


        כריס יוטון אימן את נוריץ' במשך 22 חודשים, במהלכם דחה לא פעם הצעות מקבוצות אחרות בפרמיירליג. אחרי ההישארות הדרמטית בעונה הראשונה, הבהירו לו ראשי המועדון כי "ירידת ליגה גרועה יותר ממוות". הם היו מוכנים לקבל ידיעה על מותו של המאמן, אבל לא נשירה לליגת המשנה שתגרום לנזק כלכלי עצום. אז הוא פוטר באפריל 2014, כשהקבוצה הייתה במקום ה-17 ובמרחק חמש נקודות מקו האדום, וראה את נוריץ' מקבלת בלעדיו את מכת המוות המדוברת ונושרת לליגת המשנה. היום יוטון חי ונושם את אוויר הפרמיירליג עם ברייטון, בעוד נוריץ' שעלתה מיד לאחר מכן, גם הספיקה לרדת שוב.

        גם בנוריץ', קבוצה צנועה ביחס לחברות האחרות בפרמיירליג של השנים האחרונות, הכסף הוא שמניע את כל העלילה. גם שם, המאמן הוא בסך הכול עוד בורג במערכת. בורג בולט אמנם, הפנים של המועדון, אך בדרך כלל עם כנפיים מקוצצות ותמיד הראשון להיזרק מתחת לגלגלי הרכבת.

        מנג'ר מנצ'סטר יונייטד לשעבר אלכס פרגוסון (רויטרס)
        מריע למאמנים הצעירים שנכנסים ל"תעשיית התוצאות". אלכס פרגוסון (צילום: רויטרס)

        מצבו של יוטון, שהחזיק מעמד לפחות עונה אחת בכל מועדון בו עבד, עוד סביר. אלכס פרגוסון, מגדולי מאמני הכדורגל בכל הזמנים, התייחס לפני גמר ליגת האלופות האחרון לשינויים שעוברים על התפקיד וכינה את הכדורגל המודרני: "תעשיית התוצאות". לאחר מכן הסביר: "כל מאמן מתחיל צריך לדעת לאן הוא נכנס. אתה יכול להפסיד שלושה משחקים ולאבד את המשרה. לי היה את המזל במנצ'סטר יונייטד, שם בובי צ'רלטון ומרטין אדוארדס באמת האמינו במה שאני עושה ותמכו בי בכל מחיר. וזה עבד. היום זה אחרת. לכן אני מריע למאמנים צעירים שיש להם את האומץ להיכנס לתעשייה הזו".

        פרגוסון היה ה-מאמן, בה' הידיעה. במנצ'סטר יונייטד הפקידו בידיו את מפתחות המועדון במשך 27 שנים והעניקו לו את מלוא הסמכויות. כמו לא מעט מאמנים באותה תקופה, הוא לא היה רק מאמן ראשי אלא גם מנג'ר שחולש כמעט על כל תחום במועדון. ארסן ונגר הוא השריד האחרון של התקופה. גם הוא היה הרבה יותר ממאמן בארסנל. הצרפתי שינה את כל הפילוסופיה של המועדון והנחיל הרגלי עבודה ואפילו הרגלי חיים (דיאטות חדשות, איסור על שתיית בירה) שלא הכירו בקבוצה קודם לכן.

        עם השנים, גם ונגר הודה שהכוח שלו הלך ופחת. כל מאמן, בטח במועדונים הבכירים באירופה, מגובה בצוות רחב ומנוסה, והסמכויות מתחלקות. יש מאמני הגנה והתקפה, יש אנליסטים ואנשי דאטה, יש סקאוטים ודירקטורים האחראים על רכש. המאמן עדיין ניצב בפרונט ומקבל את מרבית ההחלטות, אבל הוא לא חזות הכול. הוא צריך להיות מוח כדורגל, אבל בעיקר, ולפני הכול, אדם כריזמטי שיכול לעורר בקרב השחקנים שלו את התשוקה ללמידה ולניצחון. החשיבות המכרעת שלו הייתה ועודנה בניהול האנשים שעובדים תחתיו.

        רומן אברמוביץ' הבעלים של צ'לסי (GettyImages)
        השחקנים ידעו לרוץ אליו כדי לגרום לפיטורי המאמן, גם כשהיה מדובר בז'וזה מוריניו. רומן אברמוביץ' (צילום: GettyImages)

        על פי מחקר שנערך בתחילת העשור בבריטניה, רוב שחקני הכדורגל הגדירו את המאמן האידיאלי מבחינתם כך: "מעודכן, נגיש וחם". בניתוח המחקר נכתב כי השחקנים "מעדיפים אחד שמודע לרגשות שלהם, פתוח, יודע להקשיב, אופטימי ובאמת מתעניין". תכונות הקשורות לכדורגל כלל לא נלקחו בחשבון. את המאמן אצלו לא היו רוצים לשחק, הגדירו בצורה ההפוכה: "רגיש מדי, עצבני, קר ופסימי".

        דוגמה לכך קיבלנו בתחילת העונה הנוכחית, כאשר אחד משחקני סנט אטיין נדרש להצביע על השינוי שהביא אוסקר גרסיה אחרי שמונה שנים עם כריסטוף גאלטייה, ואמר: "אוסקר התיר את הרסן, אנחנו חופשיים יותר". זה לא שהירוקים הבריקו, והם בטח לא הציגו אסתטיקה ברצלונאית כפי שפנטזו בקיץ, אבל התוצאות הגיעו וכל ההבדל מבחינת השחקנים היה בגישה הפתוחה של המאמן.

        הירידה בהשפעה של מאמן על קבוצת כדורגל, טמונה בין היתר בעליית כוחם של השחקנים. המאמנים המפורסמים מרוויחים סכומים יפים וחלקם ממש כוכבי על, אבל הכסף הגדול באמת וגם התהילה כמובן נמצאים אצל השחקנים. על פיהם (או על פי פמלייתם, הוריהם וספונסריהם) באמת יישק דבר. בצ'לסי, למשל, פניות של שחקנים לרומן אברמוביץ' כדי שיחתוך מאמן מאוס, הפכו למסורת. אפילו ז'וזה מוריניו, אחד המאמנים המובילים במילניום הנוכחי ומי שמקומו בהיסטוריה של צ'לסי מובטח עוד מהקדנציה הראשונה, הצטרף לרשימת הקורבנות בקדנציה השנייה שלו.

        מאמן צ'לסי קלאודיו ראניירי (רויטרס)
        גם נס חסר תקדים לא העניק לו הגנה. קלאודיו ראניירי (צילום: רויטרס)

        ומוריניו הוא לא היחיד. רק בשבוע האחרון שמענו כיצד מאמן מוערך ומכובד באירופה כמו קרלו אנצ'לוטי מסיים את דרכו בבאיירן מינכן בין היתר בגלל מרד שחקנים. "היו במועדון חמישה שחקנים נגד אנצ'לוטי, אי אפשר היה להמשיך כך", טען נשיא המועדון אולי הנס. לאחר מכן נחשף בתקשורת הגרמנית כי הוא התכוון לפרנק ריברי, אריאן רובן, תומאס מולר, מאטס הומלס וג'רום בואטנג. חמישה בכירים, שלושה מהם אלופי עולם, רובם מרוויחים יותר מהמאמן ובשורה התחתונה: כולם יחד, ואולי גם כל אחד לחוד, חשובים עבור באיירן הרבה יותר מאנצ'לוטי.

        עוד מאמן בעל שם, קלאודיו ראניירי, הדהים את עולם הכדורגל כשהצעיד את לסטר סיטי לאליפות סנסציונית באנגליה. תשעה חודשים אחרי, הממלכה הוכתה בהלם כאשר לסטר פיטרה את האיטלקי, בעקבות דרישה של כמה שחקנים בכירים. האכזבה בקרב חובבי הכדורגל ואנשי המקצוע הייתה רבה, אבל היה זה עוד רגע שהמחיש עד כמה מוגבל כוחו של מאמן. גם כזה שחולל נס חסר תקדים.

        ואם במקרים הקודמים הדברים עוד התנהלו מאחורי הקלעים, בפיינורד של קיץ 2011 ההדחה נעשתה בצורה גלויה. אחרי הצבעה חשאית שנערכה בחדר ההלבשה, הגיע הקפטן רון פלאר אל המנהל הספורטיבי מרטין ואן חיל והציג בפניו את התוצאות, לפיהן 13 שחקנים (מתוך 18) הצביעו נגד המשך דרכו של מריו ביין כי איבדו בו אמון. המאמן שמע על כך, חש נבגד ושמר על שארית הכבוד שלו כשהתפטר באופן מיידי, לפני שהמועדון הספיק לפטרו. כל הפרטים תוארו אחר כך בהודעת המועדון ובמסיבת עיתונאים שרק העצימו את ההשפלה והוכיחו עד כמה היה המאמן חסר חשיבות.

        מאמן מילאן בשנת 1996, אריגו סאקי (AP)
        בזמנו, הוא היה גם תסריטאי וגם במאי. היום זה אחרת. אריגו סאקי (צילום: AP)

        אריגו סאקי הסביר פעם כי על מאמן הכדורגל לשלוט ב"אומנות הטקטיקה, ובעיקר באומנות יחסי האנוש". המאמן צריך להעמיד את השחקנים שלו בצורה מסוימת ולגרום להם לבצע את המשימות שלהם בדרך בה בחר, ובאופן שיאפשר להם למצות את יכולתם ולקבוצה לנצח משחקים. "מאמן הוא תסריטאי ובמאי גם יחד", הגדיר זאת סאקי.

        כיום, המאמן הוא עוד חבר בקאסט. הוא נע על הסקאלה שבין ניצב לשחקן הראשי, אבל הוא לא המושך העיקרי בחוטים. את התסריט יכול באותה מידה לכתוב אחד מעוזריו או אחד משחקני הסגל, והבמאי הוא בדרך כלל בעל הבית. מאמן כדורגל ישראלי ותיק הסביר השבוע: "פעם כמאמן היית הכול. היית מנטור ומחנך, פסיכולוג ומאמן כושר, יועץ חברתי ויועץ תזונתי. היום יש צוותים גדולים שמטפלים בכל הצד המקצועי. יש טכנולוגיות לניתוח אימונים ומשחקים, הכול מעובד ומחושב. יש גם בעלים שמעורבים יותר ומקטינים את מידת ההשפעה של המאמן. ואם החשיבות וההשפעה שלהם כזו קטנה, לא קשה לפטר אותם. לא צריך ללכת רחוק. כאן אצלנו יש מאמנים שהודו שאפילו את ההרכב שלהם, לא הם קבעו. זה אומר הכול".