פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ריצ'רד האוול: "העבירות שלי הכריעו את קמפיין הנבחרת. זו אחריות שלי"

        סנטר הפועל ירושלים מתרגל לחיים בלי סטודמאייר ("הוא יחסר, אבל לא הותיר אחריו בור"), מוכן לגרוע מכל בדרייב אין ("אוהדי הפועל תל אביב יהרגו אותי"), מחכה לבכורה ביורוקאפ ("רוצה לזכות בגביע") וחושף את השינוי שצפוי העונה בתפקודו: "אני עובד על הקליעה משלוש"

        ריצ'רד האוול: "העבירות שלי הכריעו את קמפיין הנבחרת. זו אחריות שלי"

        בעוד שנים רבות, אם יתברר שהפועל ירושלים תמשיך במגמת ההשתלטות שלה על הכדורסל הישראלי, תיזכר הגעתו של ריצ'רד האוול כאחד האירועים המכוננים. סנטר נבחרת ישראל ערך את הופעת הבכורה שלו כמתאזרח בליגה בשלהי העונה שעברה: האדומים, אחרי ההישג היפה בהגעתם לחצי גמר היורוקאפ, לא הצליחו להתייצב ולמצוא את מקומם בליגה ועמדו על מאזן 13:14. אלא שהמהלך שהביא אליהם את האוול מהפועל תל אביב, מתחת לאפה של מכבי תל אביב, הכריע בדיעבד את הלך הרוחות במאבק על האליפות. יחד עם האוול טסה קבוצתו של סימונה פיאניג'אני למאזן 3:10 והניפה את הצלחת השנייה בתולדותיה.

        זו לא הייתה רק התרומה של האוול עצמו, שתרם 10 נקודות ו-7.9 ריבאונדים בממוצע למשחק, שהביאה את המהפך - אלא העובדה שנוכחותו כישראלי, לצד ליאור אליהו, איפשרה לפיאניג'אני להעלות את הטריו האמריקני הקטלני שלו בקו האחורי - ג'רום דייסון, קרטיס ג'רלס וטרנס קינזי. כעת, אחרי שהיה נקודת האור של הנבחרת ביורובאסקט, פותח האוול את העונה במדי ירושלים ומסומן מראש כסנטר המוביל שלה, והוא מוכן גם להופעת הבכורה שלו ביורוקאפ. הערב (שני, 18:45, שידור ישיר בערוץ הספורט) הוא יתייצב לניסוי הכלים האמיתי הראשון ברבע גמר גביע ווינר מול האקסית עירוני נהריה.

        "אני לא חושב שזה נכון שירושלים הייתה לא מספיק עמוקה או לא מספיק מוכשרת כדי לזכות באליפות לפני שבאתי לכאן", מצטנע האוול בראיון מיוחד לוואלה! ספורט, "אני פשוט חושב שבאתי בדיוק בזמן הנכון. המשחק שלי ממש התאים לשיטת המשחק הקבוצתית. היה קל לי להיכנס, אבל אני ממש לא חושב שאני הסיבה שזכינו באליפות. יש לנו את ג'רלס, אליהו, בר טימור, יותם הלפרין, כולם שחקנים ברמה גבוהה מאוד. הם באו והוכיחו את עצמם. אני לא חושב שהייתי הסיבה שזכינו באליפות, אין ספק שעזרתי רבות, אבל רוב הסיבות כבר היו שם, אני רק הייתי התוספת".

        ריצ'ארד האוול שחקן הפועל ירושלים (ברני ארדוב)
        עבר באמצע העונה וזכה באליפות. האוול (צילום: ברני ארדוב)

        את העונה הנוכחית פותח האוול עם המון ציפיות מסביב כאחד השחקנים המרכזיים של ירושלים, בטוח בזירה המקומית, והוא בינתיים עושה מאמצים כדי להתאקלם ולהבין את השיטה של המאמן החדש פוטיס קציקאריס. "התפקיד שלי השנה שונה בתוך הקבוצה, קצת קשה לי להסביר את זה. מצפים ממני לעשות הרבה מאוד חסימות תוך כדי תרגילי ההתקפה, משהו שלא עשיתי בשנה שעברה, זה חלק מהשיטה החדשה, רצים את המגרש ולדעת איפה ומתי לחסום. זה משהו שאני עדיין צריך לדעת להתרגל אליו, זאת הולכת להיות שנה כיפית, קבוצה מאוד התקפית ומעניינת".

        העובדה שלירושלים השנה יש שני גבוהים זרים שונים מאשתקד, אוסטין דיי ואלן אומיץ' לעומת טראוויס פיטרסון ואמארה סטודמאייר, מאפשרת להאוול לשחק קצת אחרת, והוא מגלה מעט ממה שמכינים בבירה יחד איתו. "אני מאוד אוהב את העניין הזה שאני יכול לשחק עם יותר שחקנים מאשר בשנה שעברה. אני אוהב את העובדה שנותנים לי לשחק גם בעמדה מספר 4. הביטחון שיש לצוות האימון בזה שאני יכול לשחק בשתי העמדות הוא מדהים, אני ומודי מאור (עוזר המאמן; א"ש) עובדים בכל יום על הקליעה שלי משלוש, שאני אשחרר את הכדור עם יותר ביטחון ולקלוע עם יותר ביטחון ונוחות, זה אחד הדברים שאני הכי מתרגש לקראתם בעונה הזאת, שאני אשחק יותר כפאוור פורוורד".

        במשחקי ההכנה בספרד לא שמרתם על יציבות. נראיתם ממש לא טוב נגד אסטודיאנטס ובאסקוניה במשחק האחרון.

        "המשחק הראשון שלנו היה בין הפעמים הראשונות שכולנו היינו ביחד על אותו מגרש, עשינו אולי שניים או שלושה אימונים ביחד כקבוצה, ואז טסנו לספרד. אחרי זה התחלנו להתגלגל, התחלנו להתרגל לאיך כל אחד משחק על המגרש, להבין אחד את השני יותר, לקבוצות תמיד יהיו עליות וירידות, במיוחד במהלך משחקי ההכנה, אי אפשר לומר בשלב הזה אם הקבוצה תשחק בצורה הזאת, או שהיא תראה בצורה כזאת. אנחנו קבוצה טובה, זה בטוח, אבל זאת עונה ארוכה מאוד".

        נשארו בקבוצה הרבה מאוד שחקנים מהעונה שעברה.

        "הייתה לי תחושה שההנהלה תצליח להשאיר את כל השחקנים האלה, למרות העונה המצוינת שהייתה להם. אחרי האליפות דיברתי עם כמה מהם לפני שהם חזרו הביתה, והיו לנו דיונים, אז היה לי ביטחון גבוה מאוד שכולם יחזרו, אני שמח מאוד על זה. באירופה רוב הקבוצות לא עושות את זה, לא שומרות על השחקנים האמריקאים הטובים אחרי הצלחות, זה מצוין גם בשבילנו, וגם בשביל האוהדים".

        בכל זאת, אתם פותחים עונה בלי קינזי הפצוע, עד כמה זה משמעותי?

        "אנחנו צריכים את טרנס על המגרש, הוא שחקן שאנחנו מסתכלים עליו במהלך המשחק, הוא המנהיג שלנו. צריכים אותו מאוד בצד ההגנתי, אבל גם בהתקפה. אני לא יודע מה המצב שלו, ומתי הוא בדיוק יוכל לחזור לשחק, אבל אני יודע שאנחנו צריכים אותו על המגרש כמה שיותר מהר. קרטיס הוא השותף שלי לחדר בנסיעות, ואני אומר לו כל הזמן 'אנחנו צריכים את TK אנחנו צריכים את TK בחזרה'. הוא עושה כל מה שהוא יכול כדי לחזור, אז אין לי ספק שנראה אותו על המגרש יותר מהר ממה שאנשים חושבים".

        עוד אחד שלא נמצא כאן הוא סטודמאייר. עד כמה החור שהוא משאיר הוא גדול?

        "ברור שמרגישים את זה שאמארה לא פה, וזה לא אותו דבר בלעדיו. אבל אני לא חושב שנשאר איזשהו בור בקבוצה. אומיץ' הוא שחקן צעיר, הוא אולי אפילו יותר גבוה מאמארה, ויש לו ניסיון באירופה אפילו יותר מאמארה. הוא שיחק ביורוליג, שיחק ביורוקאפ, זכה ביורוקאפ בעונה שעברה, הוא יודע לשחק את המשחק".

        אמארה סטודמאייר שחקן הפועל ירושלים (ימין) מול ריצ'ארד האוול שחקן הפועל תל אביב (קובי אליהו)
        התחילו כיריבים, הפכו לחברים לקבוצה ובסוף נפרדו. אמארה והאוול (צילום: קובי אליהו)

        זאת העונה השלישית של האוול בישראל. בעונת הבכורה הוא היה זר לכל דבר ועניין. את העונה השנייה פתח עם השאלה מתי יקבל את האזרחות בהפועל תל אביב, קיבל אותה ועבר להפועל ירושלים. "אני לא חושב שמתייחסים אליי שונה מהרגע שקיבלתי אזרחות, העובדה היא שיש לי עדיין בעיה עם עבירות. אני לא חושב שהגעתי לרמת כבוד אחרת. בשבילי, הכבוד יגיע כשהשופטים יוותרו לי על חלק מהעבירות הזולות ששורקים לי. אבל רגע ברצינות, זאת ברכה עבורי להיות בסיטואציה הזאת, אני אוהב אותה".

        אתה יכול להיות מרוצה מהקיץ שלך בנבחרת?

        "נהניתי מאוד לשחק עם הנבחרת הלאומית בקיץ הזה, זה היה אחד מרגעי השיא של הקריירה שלי, אם לא הרגע הכי גדול. ללבוש את המדים הלאומיים ולשחק בשביל הנבחרת היה דבר מדהים, אני לא יכול לצפות כבר למשחקים בעוד חודשיים. אני אהיה בנבחרת כל עוד יתנו לי להמשיך. כשבאתי לנבחרת המטרה הראשונה שלי הייתה לנצח משחקים, לא באמת היה אכפת לי מה המשמעות האישית של ההופעות שלי, המשחקים הטובים שלי היו קודם כל בזכות החברים שלי לקבוצה. הם שמו אותי בסיטואציות שנוחות לי על המגרש. גם המאמן וכל הצוות איפשרו לי לעשות את מה שאני יודע לעשות הכי טוב, ושמו אותי במקום שאני יכול לעזור בו הכי טוב".

        מה היה חסר לנבחרת כדי לעשות קמפיין טוב ולעלות?

        "בעיית העבירות שנקלעתי אליה ברוב המשחקים הייתה דבר מכריע. בכנות, אני חושב שאם לא הייתי סופג את העבירה החמישית נגד גאורגיה, היה לנו סיכוי אמיתי לנצח את המשחק ולעלות שלב. המשחק נכנס להארכה, אבל עדיין, בסופו של דבר אני חושב שהאחריות היא שלי. אני צריך פשוט להפסיק לעשות כל כך הרבה עבירות".

        ספגת זעזוע מוח באותו משחק, מה אתה זוכר ממה שקרה?

        "ממש היו צריכים לספר לי מה קרה בדקות שאחרי שקיבלתי את המכה בראש. הייתי בחדר במלון אחרי המשחק, ואני ושון דאוסון, שהיה השותף שלי לחדר, ראינו את המשחק שוב, והראו את המכה שאני מקבל בראש, וכשאני הולך לספסל הטלוויזיה מראה שאני מסמן שיש משהו על הלשון שלי. קמתי בבוקר ואני חושב - מה, למה יש לי חתך בלשון? אחרי שראיתי את המשחק פתאום קלטתי שכשקיבלתי את המכה בראש כנראה נשכתי את הלשון. גל מקל נכנס בי ראש בראש, וזה קצת הרגיש שמישהו הכניס לי אגרוף לתוך הפה".

        ריצ'רד האוול שחקן נבחרת ישראל מול רובין בנצינג שחקן גרמניה (ברני ארדוב)
        כישלון עם הנבחרת. האוול לוקח אחריות (צילום: ברני ארדוב)

        עם כל הכבוד להצלחה של האוול בזירה המקומית, בירושלים מכוונים להצלחה באירופה, מקום שהמתאזרח עדיין לא שיחק בו. "אני ממש לא מכיר את הרמה של הקבוצות שמשחקות ביורוקאפ, אבל לדעתי יש לנו סיכוי לעשות דברים טובים מאלה שהקבוצה בעונה שעברה עשתה. למדתי מהחבר'ה ששיחקו בעונה שעברה מה השיטה ביורוקאפ, איך משחקים ומה השופטים נותנים או לא נותנים לעשות. אני חושב שאנחנו יותר מתאימים ליורוקאפ מהשנה שעברה אפילו".

        בעונה שעברה הייתה ביקורת שהקבוצה התייחסה ליורוקאפ יותר מהליגה. מה אתה חושב על זה?

        "אני רוצה לזכות ביורוקאפ וגם בליגה הישראלית, שני המפעלים האלה הולכים יד ביד. אנחנו נשחק נגד נהריה, וזה חשוב מאוד שנשחק חזק נגדם כדי לצאת לאירופה למשחק הראשון בתחושה טובה ואי אפשר לעשות הפרדה".

        בעוד כמה שבועות אתה מגיע לדרייב אין בפעם הראשונה לאחר המעבר המתוקשר שלך משם, למה אתה מצפה?

        "אני בטוח שהקהל שלהם יהרוג אותי, יהרוג אותי מההתחלה ועד הסוף. זה כדורסל, אבל בסופו של דבר, זה אחד הדברים שהרבה אנשים לא יכולים לחוות, אני אקח את הדברים הטובים ביחד עם הרעים, ואני מקווה שנצא משם עם ניצחון".

        מנקודת הזמן הזאת, אתה יכול להבין מה גרם להם לשחרר אותך?

        "הצוות המקצועי היה בטוח בצעד שהם עושים בזה שהם שיחררו אותי. יש לי את כל האהבה והכבוד שבעולם לרמי הדר וכל הכבוד שבעולם לידידיה רפפורט, אני אוהב אותו עד המוות. הדברים קרו בצורה שהם קרו, אבל ידידיה תמיד יישאר חבר שלי והאיש שלי שם. בסופו של דבר זה עסקים, עזבתי ואני מודה להם שהם עזרו לי להגיע לסיטואציה טובה יותר".

        פרק חדש של הפודיום: צדק, לוזון, בן זקן, ומתי נתלהב באמת מהפועל חיפה?