פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אפס כדורגל: הסגנון של לוזון במכבי חיפה חסר ברק, חסר מחץ וחסר השראה

        הבלמים בן דוד וגרשון על הספסל, הפליימייקר ורמוט בבית. יתרון מספרי שנזרק לפח. 7 משחקים רצופים בלי שער נגד מכבי תל אביב. 12 משחקים ללא כיבוש מאז הגיע למכבי חיפה. האם גיא לוזון כל כך שונא את הענף הזה, או שהוא לא יודע לאמן התקפה? יוסיפוביץ על 0:0 אחד יותר מדי

        אפס כדורגל: הסגנון של לוזון במכבי חיפה חסר ברק, חסר מחץ וחסר השראה

        למעקב אחרי דף הפייסבוק של יוסיפוביץ

        תקציר הפרקים הקודמים (ששת משחקי הליגה האחרונים של גיא לוזון נגד מכבי תל אביב):

        מאי 2017, עם מכבי חיפה - 2:0
        אפריל 2017, עם מכבי חיפה - 3:0
        ספטמבר 2016, עם הפועל תל אביב - 5:0
        אפריל 2010, עם בני יהודה - 0:0
        ינואר 2010, עם בני יהודה - 1:0
        ספטמבר 2009, עם בני יהודה - 0:0

        כדי למצוא את שער הליגה האחרון שכבשה קבוצה של גיא לוזון נגד הצהובים צריך לנדוד עד מאי 2009. כמה מזמן זה היה? דן רומן ניצח את המשחק לתל-אביבים בדקה ה-90.

        בפרק החדש:

        דווקא במחצית דומיננטית של מכבי תל אביב, טל בן חיים מורחק לפני הירידה להפסקה, משאיר את הצהובים עם הגנה שברירית ולא ממש מתואמת, ונותן לקבוצה של לוזון יתרון מספרי בן 36 דקות. גם המאמן קרויף נשלח ליציע, והעליהום על ספסל הצהובים חוגג. זהו, זה הזמן. הנה יגיע ויגאל הגול המיוחל.

        לו רק המאמן של מכבי חיפה לא היה שונא כדורגל.

        עוד בנושא:

        שחקנים במכבי חיפה: "לוזון טעה עם ורמוט", הקשר ביקש לתקן את החוזה
        לוזון: "משחק רע מאוד שלנו". חשש לקרע במפשעה לשלומי אזולאי
        ראש בראש: עטר כמעט הכריע את המשחק, רוקאביציה חי מפירורים

        גיא לוזון מאמן מכבי חיפה (ברני ארדוב)
        לא השתמש בתירוצים. גיא לוזון (צילום: ברני ארדוב)

        גיא לוזון לא חיכה לגל הביקורות שישטוף אותו, הוא שטף את עצמו. במסיבת עיתונאים קצרה ומדכאת הודה בעצם שהקבוצה שלו שיחקה חרא של משחק. הוא לא השתמש במילה חרא, מילה עדינה לסגנון ולפאסון של הירוקים אתמול בנתניה. הוא נשאל מה לא בסדר, מה לא עובד - אחרי הכול הוא לא בתפקיד יומיים ולא שלושה; שבעה חודשים עברו מאז מונה - ולא נתן תשובה. "משחק רע", אמר, והשאלה: האם הוא מסתיר את האמת, או שבמדובר במקרה רע יותר. אולי הוא לא מודע לה?

        האמת היא שלוזון, בן 42 אבל ותיק במקצוע, הוא מאמן התקפה רע. וזו אמת, לא דעה, לא השערה. גיא לוזון, כרגע, הוא מאמן התקפה רע. את הנתונים ראיתם ותראו בהמשך טור זה, אבל את הסימפטום הכי גדול למחלה ראינו אתמול במסיבת העיתונאים.

        "גילי [ורמוט] היה בסגל ויצא מהסגל כי כי דקל [קינן] היה בספק פציעה", נידב מעצמו את הסיבה שלו לספסל האובר-דפנסיבי וחסר הברק שהלביש במשחק מול הצהובים. ובשילוב המחלה של קהת, הוסיף לוזון: "שני הפליימקרים שהיו צריכים לעזור לנו במרכז השדה, לא היו".

        ופה זה נפל. פה הבנת: הוא פשוט לא רוצה התקפה. זה לא הוא.

        כי אם ורמוט בכושר רע (אולי, יכול להיות, קורה), אל תלביש. אבל אם הוא מוגדר על ידך, לוזון, כאחד משני פליימקרים שהיו צריכים לעזור לך במרכז השדה, אז תן להם לעזור לך! אם ורמוט הוא, לפי הגדרתך, עושה משחק שיכול לעזור, איך יכול להיות שהוא צופה במשחק מהבית? ואם הוא "עושה משחק" - לא עדיף בכלל שיפתח בהרכב של קבוצה שהדבר שהכי חסר לה בחודשים האחרונים הוא המשחק עצמו?

        "הוא היה אמור להיות ב-18", המשיך לוזון, "וזה לא סיפורים. הסיבה שהוא לא היה בסגל היא כי דקל הרגיש את השריר והייתי צריך לשים ארבעה שחקנים הגנה על הספסל במקום שלושה. זו הסיבה היחידה. אלמלא הפציעה של דקל…".

        "אולי במקום רז מאיר?", שאל אחד העיתונאים בנימוס שכולו רחמים.

        "במקום, לא במקום", לוזון התחפש לפליימייקר בעצמו, "היום, בגלל האילוצים, הפסדתי שחקן".

        האמת, זה היה ראיון מעורר השראה מצד לוזון. אירוני, בהתחשב בכך שהקבוצה שלו משחקת את הכדורגל הכי חסר השראה במילניום הנוכחי.

        אפשר ספוילר? גם בפרק האחרון קבוצה של לוזון לא כבשה נגד מכבי תל אביב. שבעה משחקי ליגה רצופים אנחנו כבר סופרים, יותר משמונה שנים. לא נורא, בינואר הן נפגשות שוב, אולי ורמוט יוכל לעזור הפעם, מהבית, עם שלט של פלייסטיישן.

        גילי ורמוט שחקן מכבי חיפה (ברני ארדוב)
        היה יכול לעזור לחיפה אתמול אבל נותר מחוץ לסגל משום מה. גילי ורמוט (צילום: ברני ארדוב)

        ושוב, ורמוט הוא סימפטום. זה לא שאיתו אני בטוח שהירוקים דופקים שלישייה. אי הלבשת ורמוט מראה את המחשבה שמאחורי הטקטיקה. בספסל זה לוזון בעצם אמר: קינן פצוע, אולי אצטרך תגבור. ואולי רמי גרשון לבד לא יספיק, הוא לא בכושר משחק (כך גם נכתב בידיעת הבוקר), אז נגבה עם שי בן דוד. לוזון בעצם העדיף להושיב שני בלמים על הספסל (ברור שהם לא קמו ממנו, ברור) במקום פליימייקר. לוזון בעצם תמיד חושב מה יקרה אם משחק ההגנה ישתבש; הוא לא חושב מה יקרה אם משחק ההתקפה ישתבש. כאילו זו לא אופציה. טוב, אפשר להבין אותו - איך משהו שבור יכול להישבר?

        0:0 במשחק בין שתי אימפריות אלו אמור להוציא את שתי הקבוצות מאוכזבות. מכבי תל אביב יצאה מעודדת, ויש לה סיבה. אם לא חוסר מחץ של אלירן עטר (קנה את עולמך, חבל) בשני צ'אנסים שונים ועוד כמה כמעטים, המשחק הזה גמור ובקלות. הצהובים לא צריכים לחגוג תיקו, אבל בהתחשב בכוח האדם על הדשא (עד שבן הרוש איזן), בעוד הזיית מקלארן-ספסל (למה שלא יישב שם וזהו? מה העניין, באמת?) ובעיקר ביכולת (באבן היה חזק, ייני ניווט נהדר, אצילי עם המשחק הכי טוב שלו בצהוב וברוך הבא חוסה רודריגס!) - זה היה ערב ראוי לצהובים.

        במכבי חיפה יצאו עם שק של עצבים, ובצדק. זה היה 0:0 גרוטקסי, נוראי, שלא הוסיף כבוד למועדון הזה. זה היה 0:0 הצהרתי אפילו, כזה שגורם לך לחשוב. לא ברור מה נאמר בראיון העבודה בין יעקב שחר לגיא לוזון, איזו משנת כדורגל ציין שם המאמן כדי להדהים את הבוס, אבל אתמול על הדשא בנתניה זה היה כמו ראיון עבודה שני, וזה היה ראיון מחריד, שעה וחצי שהוסיפה הרים של סימני שאלה. גם האוהדים הירוקים כעסו אל תוך הלילה, וקמו מרוגזים גם הבוקר. כל מחנה אוהדים של כל קבוצה רוצה כדורגל אטרקטיבי, אבל הקהל הירוק - גם אחרי שש שנות כלום - עוד יותר מכור לסגנון ולפאסון. ואת מה שגיא לוזון מנסה למכור להם שבעה חודשים הם ממש לא רוצים לקנות.

        נכון, אנחנו רק במחזור החמישי, ולא צריך לערוף ראשים בספטמבר (ראוי לציין שלוזון התבטא בעבר, לפי פרסומים, שאם הקבוצה לא תיראה טוב במחזורי הפתיחה - שיערפו את ראשו). אבל זה לא באמת מחזור חמישי עבור לוזון. הוא קיבל את הקבוצה בפברואר, והדריך אותה ב-19 משחקי ליגה. מה ראינו ב-19 משחקי ליגה? ניצחון 2:3 על בית"ר ירושלים, במשחק די מקרי שלא העיד על היתר, וכלום. אבל באמת כלום. שום דבר. אפס.

        ואם כבר אפס, בואו נעשה בדיקה קצרה. בואו ניקח את כל הקבוצות בליגת העל מאז שלוזון מונה למאמן מכבי חיפה ונבדוק כמה משחקים על האפס הן רשמו (מכבי נתניה והפועל עכו שעלו בקיץ מחוץ לקמפיין).

        הפועל באר שבע - 1
        קרית שמונה, בית"ר ירושלים - 2
        הפועל חיפה - 3
        מכבי תל אביב - 4
        הפועל תל אביב - 5
        הפועל כפר סבא - 6
        מ.ס. אשדוד, הפועל אשקלון - 6
        מכבי פתח תקוה, בני יהודה - 7
        בני סכנין, הפועל רעננה - 9

        מכבי חיפה - 12!

        אתמול היה המשחק ה-12 של לוזון בחיפה בלי כיבוש. 12 מתוך 19, בקבוצה עם כסף של תשע ספרות. נכון, קבוצות הפלייאוף התחתון שיחקו שלושה משחקים פחות, ונכון, הפועל תל אביב וכפר סבא לא משחקות העונה בליגת העל. ועדיין - זו מכבי חיפה. זו לא קבוצה שצריכה להיראות כך. לא הגיוני שבאותו זמן שלוזון עושה 12 אפסים, באר שבע עושה 1. ובית"ר ירושלים, על שלל הזיותיה, רק 2. זה לא סתם, זה לא במקרה, זה לא בטעות.

        זה מאמן התקפה רע, שגם בעונה האחרונה בישראל, בבני יהודה, רשם 12 משחקים מאופסים, וכן, גם עונה אחת דומיננטית בליאז' לא תשנה את הסטטיסטיקה.

        שחקני מכבי חיפה (ברני ארדוב)
        "בסגנון הזה מכבי חיפה לא תגיע לשום מקום. יש בכרמל סגל לאליפות בישראל, אבל בישראל - לרוב - לוקחים אליפות עם כדורגל. לא עם קיפוח ולא בגישת ?כל העולם נגדנו? (צילום: ברני ארדוב)

        הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות. יכול להיות שזה עניין של למידה, של גישה, של מחסור בהשראה; יכול להיות שזה עמוק ב-DNA - לוזון מגיע ממשפחה שתמיד נלחמת, וגם הוא נלחם מרגע שקיבל את הג'וב הראשון. קודם בקבוצה של המשפחה, אחר כך בנבחרת הצעירה של המשפחה, אחר כך בקבוצות האירופיות עמן מזוהה הסוכן, אחר כך בהפועל המתפרקת, שם הכילו את הסגנון בשל המצב הקטטוני. לוזון תמיד קיבל מתנות שבציבור חשבו שהן לא מגיעות לו, והוא תמיד נלחם כדי להוכיח אחרת. ואולי בגלל זה הסגנון כל כך מסוכן לעיניים. אולי בגלל זה המטרה לשרוד ולא ליהנות. המטרה לסכל ולא לשחק כדורגל.

        אז גיא, אנא, הפסק להילחם. כי בטווח הרחוק הסגנון הזה לא יביא דבר. היי, מבחינת ארון התארים, הוא גם לא הביא. לוזון הוא כן אדם שלומד, שמנסה ללמוד, וראוי שיבין את חומרת המצב וילמד התקפה. ואם הוא מרגיש שהוא לא מספיק מוכן, שיצרף איש צוות, יועץ מקצועי לא עלינו, אשף בתחום. אם מכבי חיפה הוציאה כל כך הרבה כסף על טאלנטים התקפיים, מן הראוי שתוציא עוד קצת כסף על מישהו שידריך אותם.

        כי זה לא יעבוד אחרת. בסגנון הזה מכבי חיפה לא תגיע לשום מקום. יש בכרמל סגל לאליפות בישראל, אבל בישראל - לרוב - לוקחים אליפות עם כדורגל. לא עם קיפוח ולא בגישת "כל העולם נגדנו". כדורגל. פעם בדור יש קרית שמונה חביבה ודפנסיבית כזו, ולה מותר, כי לה היה עשירית תקציב ממכבי חיפה והפליימקרים שכן היו לה שיחקו כדורגל ולא ראו את המשחק מהבית כדי לפנות מקום לשני בלמים מחליפים על הספסל.

        פרק חדש של 'הפודיום': אפס ההתקפה של לוזון וההיעלמות של קואנקה