ליל הכאוס: קריסת הפרוייקט של "הדיקטטור" מרסלו ביילסה

משך השיחה המדויק אינו ידוע. יש שאמרו 15 שניות, אחרים הזכירו 45 שניות. כולם מסכימים שלא לקח למרסלו ביילסה יותר מדקה על מנת לזרוק מהסגל 12 שחקנים ותיקים מיד עם הגעתו לליל. הוא נפגש איתם, אמר שלום ולא להתראות, ובהמשך קיבלו כולם הודעות טקסט מטעם המועדון על העברתם לקבוצת המילואים עד שימצאו מקום עבודה חדש. והניתוק היה מוחלט – הם אפילו נדרשו להגיע עם רכביהם לחניה נפרדת, על מנת לא להיחשף, חלילה, לאף שחקן או מאמן מהקבוצה הבכירה. ביילסה לא רצה לראות אותם.

הרשימה המכובדת כוללת את השלד המשמעותי ביותר של הקבוצה. וינסנט אניימה בן ה-35 היה השוער הראשון הבלתי מעורער בארבע העונות הקודמות, אחרי שחזר ממכבי תל אביב, והוגדר באופן קבוע כאחד הטובים בליגה. ריו מאבובה בן ה-33, הקפטן, אליל האוהדים וקשר נבחרת צרפת לשעבר, הוא השורד האחרון מעונת האליפות ב-2011. מרקו באשה בן ה-34 הצטיין במרכז ההגנה במשך שש שנים. לכולם היו חוזים בתוקף, איש לא עשה בעיות. ביילסה לא נתן להם להוציא מילה מהפה, לפני שביטל לחלוטין את תרומתם הפוטנציאלית. הם לא היו רלוונטיים עוד.

12 שחקנים זה הרכב שלם, ואניימה אפילו פרסם תמונה "קבוצתית" של המודחים. "חשבתי שהמאמן לפחות יבחן אותנו בטרום עונה. הוא יכול היה לתת לנו הזדמנות להוכיח את עצמנו ואז לראות אם אנחנו מתאימים לו", אמר הקשר אריק בוטיאק, "אלא שביילסה לא נתן אפילו הסבר קלוש להחלטה. ראינו אותו רק פעם אחת. היינו מופתעים מאוד, כי אנחנו השחקנים המנוסים של הקבוצה. אמרתי לעצמי שהוא מעוניין לעבוד רק עם בני 20".

וזה אכן המצב. כבר במאי, במסיבת העיתונאים החגיגית בה הציג המנכ"ל החדש מארק אינגלה את הפרוייקט השאפתני תחת שם הקוד "ליל ללא גבולות", הוא שם את הדגש על קידום כישרונות: "אנחנו רוצים לעבוד עם צעירים, וזו תהיה המדיניות בשנים הקרובות, כי אנחנו יכולים להשפיע על התפתחותם". באותה נשימה הוא שלף גם הצהרות תמוהות קצת יותר ופירט על החלום להפוך את ליל למותג עולמי. "כבר עכשיו יש לנו יותר עוקבים בפייסבוק ובטוויטר, וחלה עליה של יותר מ-60 אחוזים בתנועה באתר האינטרנט שלנו. יש לנו 10 אלף לייקים ברשתות החברתיות בסין. זה מראה שהעניין בפרוייקט שלנו חובק עולם".

אפשר לסלוח לאינגלה, כי הוא רגיל להיות קשור למועדון שמושך תשומת לב גלובלית. הוא הרי היה אחד האנשים החזקים בהנהלת ברצלונה בעשור הקודם, שותף לדרך של ז'ואן לאפורטה, ובמיוחד חברו הטוב פראן סוריאנו. הוא היה דומיננטי בבחירת פפ גווארדיולה כמאמן ב-2008 והציג את מועמדותו בבחירות לנשיאות ב-2010. לאינגלה יש פילוסופיה ברורה, ולכן הוא חבר לאיש העסקים הספרדי-לוקסמבורגי ג'רארד לופס אשר חיפש מועדון כדורגל צרפתי להשקעה. במשך שנה הם בחנו ביחד את האופציות וסימנו את ליל. אחרי הרכישה, מונה לתפקיד היועץ האחראי על הרכש לואיס קמפוס, שעשה עבודה נהדרת כראש הסקאוטינג של מונאקו. למאמן הם בחרו את ביילסה, אותו הגדיר גווארדיולה בעצמו כ"מאמן הטוב בתבל".

מבחינת השפעה תודעתית, ביילסה הוא באמת עילוי. לא רק פפ מדבר עליו במונחים של מנטור עילאי, טקטיקן פנומנלי, מהפכן וחסיד של כדורגל התקפי. הדגש על גרימת הנאה לקהל היה קריטי עבור הנהלת ליל החדשה, כי זו הדרך למשוך קהלים חדשים. ובכלל, הגאון הארגנטיני נתפס באופן אוטומטי כגאון שמסוגל לספק קבלות. ואולם, לגאון הזה קוראים אל לוקו, "המשוגע", והאופן בו הוא מבצע את העבודה לא קל להתמודדות בלשון המעטה. דיקטטור תהיה הגדרה עדינה יחסית.

יחסי אנוש מעולם לא היו נקודת החוזק של ביילסה, והוא תמיד עושה הכל לפי ראות עיניו. אחת הדוגמאות המובהקות לכך התרחשה כאשר אימן את נבחרת ארגנטינה ורצה לעבור ממערך 2-4-4 הקבוע לשיטת שלושה בלמים. המאמן הציע לחניכיו הצבעה חשאית על הטקטיקה המועדפת, וכולם בחרו ברביעייה אחורית. ביילסה התבונן בפתקים והכריז: "טוב, עכשיו אני יודע מה אתם רוצים. אנחנו נשחק עם שלישיה בהגנה" – ויצא מהחדר.

אגב, ארגנטינה הציגה יכולת עוצרת נשימה במשחקים לא מעטים בעידן ביילסה, אבל הוא חתום על הפיאסקו הגדול ביותר שלה בעשורים האחרונים – הדחה בשלב הבתים במונדיאל ב-2002 אליו הגיעה כפייבוריטית ברורה לזכייה במדליות הזהב. זה מדגיש שביילסה לא ממש גאון בכל הקשור להישגים. את צ'ילה הוא בנה כנבחרת אטרקטיבית עם אופי משלה, אבל את הזכייה הראשונה בקופה אמריקה הביא לה חורחה סמפאולי. בילבאו עלתה איתו לגמר הליגה האירופית, אבל שקעה בבינוניות בליגה הספרדית במשך שנתיים, והוא עזב מבלי להותיר מורשת כלשהי. במארסיי, בה עבד במשך עונה ומחזור אחד נוסף, זוכרים בעיקר את תמונות הקאלט של הארגנטיני מתיישב על כוס קפה חם במהלך משחק.

בליל האמינו בו, וסביר כי לא רק מגישי הקפה קיבלו הנחיות מדוקדקות. הכל נעשה לפי דרישותיו של הפרופסור המשוגע, כולל בניית שדרה של בקתות בונגלו במתקן האימונים בהשקעה של מיליוני יורו. לבוסים החדשים לא היה אכפת מהשחקנים הוותיקים שנזרקו, והכסף לא מהווה בעיה אצל לופס – אז הוא ממשיך לשלם את שכרם הנאה של המנופים שסירבו לעזוב, כולל אניימה. ואם כבר מדברים על השקעה, אז קמפוס נכנס לעובי הקורה ללא דיחוי, וליל שילמה 58 מיליון יורו על שחקני רכש חדשים, תוך שהיא שוברת את שיא המועדון עם 15 מיליון על הקשר האחורי בן ה-20 טיאגו מאיה שהגיע מסנטוס.

מה עשה ביילסה עם מאיה? הוא שילב אותו בעמדה לא מוכרת כמגן שמאלי וגרם לנער ללכת לאיבוד, עד כדי ספיגת כרטיס אדום מול בורדו. "אני לא מבין את זה. ביילסה אוהב להמציא את הגלגל מחדש, אבל מה ההיגיון פה? הוא שם מישהו שמעולם לא שיחק כמגן לשמור מול מלקום, הכוכב הגדול של בורדו. זה הזוי", אמר כוכב העבר כריסטוף דוגארי. הביקורת על המערכים המשונים מגיעה בשבועות האחרונים מכיוונים רבים, וגם כוכב ליל לשעבר בנואה שיירו הכריז: "אני רואה שחקנים טובים, אבל הם צריכים להפוך לקבוצה, וזה התפקיד של מאמן. כרגע זה לא נראה טוב".

לא נראה טוב זה אנדרסטייטמנט. מאז 1995 לא הייתה לליל פתיחת עונה גרועה יותר, עם חמש נקודות בתום שבעה משחקים. אחרי 0:3 על נאנט של קלאודיו ראניירי במחזור הפתיחה, היא לא רק השיגה שתי תוצאות תיקו מסכנות, אלא גם כבשה שער אחד בלבד ב-540 דקות. ואם זה לא מספיק, המבקיע הבודד, ניקולה דה פרוויל, כבר נמכר לבורדו לתדהמת האוהדים. בגיל 26, הוא כנראה היה מבוגר מדי עבור ביילסה. ממוצע הגילים של שחקני הרכב נע סביב 21. "הזקן" מכולם הוא המגן קווין מלקואי בן ה-26, וגם הוא לא ממש מנוסה אחרי שבילה את רוב הקריירה בליגות הנמוכות.

"הניסיון חשוב מאוד כדי לכוון את הצעירים", קובע שיירו, וקל להסכים איתו. ללא ריסון, מפגינים לעתים החניכים של ביילסה התנהגות ילדותית, תרתי משמע. השוער מייק מניאן, שקודם על חשבונו של אניימה, התרגז על שחקן יריב במפגש מול שטרסבורג ופשוט זרק עליו כדור כאשר המשחק נעצר. הוא ספג כרטיס אדום, ועוד כאשר כל החילופים כבר בוצעו, מה שחייב את ביילסה להכניס את החלוץ דה פרוויל בין הקורות. כאשר שטרסבורג הבקיע, הארגנטיני "העניש" אותו והחזיר להתקפה, תוך שהוא הופך את הבלם איברהים אמאדו לשוער.

זה נגמר בתבוסה 3:0 במחזור השני, וכדור השלג לא נעצר מאז. שלשום הושפלה ליל 4:0 במשחק הביתי מול מונאקו וירדה למקום ה-18, כאשר ברקע השמועות על מתיחות בין המאמן לחבריו בהנהלה עם אפשרות להתפטרות. "אין סיכוי שאעזוב", הצהיר נחרצות ביילסה, אבל עברו מלמד כי הוא מסוגל לקבל כל החלטה לפי מצב הרוח. מבחינת המועדון, והפרויקט "ליל ללא גבולות", אולי אפילו עדיף שהגאון יברח, כי מישהו צריך לדעת לשים גבולות גם למאמן.

אתם יכולים לומר שמוקדם מאוד לקפוץ למסקנות עוד לפני סוף ספטמבר. יש כאן קבוצה חדשה בהתהוות, העבודה רק החלה, ודרוש שקט תעשייתי. אין ספק שזה נכון, ובדרך כלל מגוחך לשפוט מאמן על סמך משחקים בודדים. אבל אתם יודעים מה? יחס גורר יחס, וביילסה כבר קיבל הרבה יותר מ-45 שניות של חסד. אם ירצה לבקש סליחה מאניימה, הוא יכול למצוא את הרכב שלו בחניון הנפרד.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק