המספר 70 הוא מספר טיפולוגי בכדורגל הישראלי. הוא מייצג מיתוס ומלווה כל הישג או כישלון ספורטיבי של הענף. הוא תמיד ברקע. בדרך כלל מגיע מיד אחרי השם "מקסיקו", ומזכיר לכולנו איך נבחרת ישראל הייתה שם אז, בגביע העולמי של 1970. מצד אחד השער ההיסטורי של מוטל'ה שפיגלר במונדיאל ורגע השיא של הכדורגל הכחול-לבן, אך מצד שני גם הקוף שסוחבת נבחרת ישראל על הגב כבר יותר מ-47 שנים.
באפריל הקרוב, המספר הזה יגיע בתצורה חדשה. מדינת ישראל תחגוג 70 שנה לקיומה ואיתה גם הכדורגל הישראלי ישלים שבעה עשורים של רגעי גאות ושפל. בלי יותר מדי הישגים, אבל עם דמויות וגיבורים בלתי נשכחים.
אז לקראת חגיגות ה-70 המתקרבות ולכבוד ראש השנה, החלטנו לבחור את הכדורגלן הישראלי הכי טוב בכל עשור. את משימת הבחירה והדירוג של החמישייה הנבחרת בכל עשור הפקדנו בידיהם האמונות של שחקנים, מאמנים, עיתונאים, היסטוריונים ואנשי ספורט המלווים את הכדורגל הישראלי.
התוצאות לפניכם.
והפעם: העשורים הראשונים - שנות ה-50 וה-60.
צוות השיפוט
יצחק בן יצחק, אשר גולדברג, גליל גלסברג, עוזי דן, יצחק הברמן, זאב זלצר, רון עמיקם, נועם רגב, איזי שרצקי.
שנות ה-50
נותרו מחוץ לשלישייה:
1 קולות: אהרון אמר, אברהם גינזבורג, רפי לוי, שלמה לוי, רחביה רוזנבוים.
3 קולות: אלי פוקס
4 קולות: יוסל'ה מרימוביץ'
5 קולות: יצחק שניאור
מקום שלישי: נחום סטלמך (6 קולות)
בראשית דרכו של הכדורגל הישראלי, מקצוע הכדורגלן הביא בעיקר כבוד ולא כסף. נחום סטלמך, גדול שחקני הפועל פתח תקוה בכל הזמנים, היה בכלל פקיד רשומות רפואיות בבילינסון כאשר הוכתר לגיבור לאומי בזכות השער ההיסטורי בנגיחה לרשת של לב יאשין האגדי ב-1956. יכולת הנגיחה המשובחת זיכתה את החלוץ בכינוי "ראש הזהב", והשערים הרבים שכבש הובילו את הפועל פתח תקוה לאליפות היסטורית ב-1955 וכמובן לחמש אליפויות רצופות, מהן אחת הייתה בעשור אליו נבחר כאן.
מקום שני: יעקב חודורוב (7 קולות)
אם סטלמך היה הסמל הראשון של הפועל פתח תקוה, חודורוב היה האיש שהחזיק את הפטיש והמגל בהפועל תל אביב. במשך 15 שנים הגן על שער הקבוצה וזכה איתה באליפות ב-1957, אך את הרגעים הגדולים מכולם שמר לנבחרת ישראל. הופעות הירואיות עם אצבע שבורה מול ברית המועצות של יאשין, מול ויילס ומול יוגוסלביה הובילו לבחירתו של חודורוב (רק 1.78 מ') לאחד מחמשת השוערים הטובים בעולם בשלהי העשור. לדעת רבים, גדול שוערי ישראל בכל הזמנים.
מקום ראשון: שייע גלזר (9 קולות)
ובכל זאת, את סטלמך וחודורוב הקדים בעשור הזה הסקורר של מכבי תל אביב. שייע גלזר פרץ לתודעה בזכות צמד שערים מול יוגוסלביה במדי הנבחרת, ומשם המשיך להפעיל את המהירות המסחררת שלו גם כשברח מהמונית שאמורה הייתה להסיעו לשדה התעופה כדי לחתום בפנרבחצ'ה הטורקית. הוא נשאר נאמן למכבי תל אביב והוביל את הצהובים לחמש אליפויות וארבעה גביעי מדינה בשנות ה-50, עם 130 שערים ב-166 משחקים. הווינר הראשון של הכדורגל הישראלי וככל הנראה המכביסט הגדול מכולם.
שנות ה-60
נותרו מחוץ לשלישייה:
1 קולות: שייע גלזר, יעקב גרונדמן, צבי היימן, יעקב ויסוקר, זאב זלצר, יעקב חודורוב, שלמה לוי, מוצי ליאון, אברהם מנצ'ל, אשר עלמני, זכריה רצאבי, יצחק שום.
2 קולות: אהרון אמר, יצחק ויסוקר, אמציה לבקוביץ'
4 קולות: רובי יאנג, דני שמילו רום
מקום שלישי: גדעון טיש (5 קולות)
השליט של אגף שמאל בהפועל תל אביב. גדעון טיש היפואי גדל במחלקת הנוער האדומה, התבסס בקבוצה הבוגרת ובסגל נבחרת ישראל בסוף שנות ה-50, ושדרג את מעמדו בתחילת שנות ה-60. הוא היה מלך שערי הפועל תל אביב בדרך לסגנות ב-1961 ו-1963, ולאחר מכן התגבר על פציעה קשה כדי לזכות באליפות ב-1966 שוב כמלך שערים ובאליפות נוספת ב-1969, בקדנציה השנייה שלו באדום. בתווך, כבש את שערו היחיד בנבחרת, בדרך לזכייה בגביע אסיה ב-1964.
מקום שני: גיורא שפיגל (6 קולות)
היום שחקנים בני 22-23 נחשבים לצעירים וממתינים להזדמנות אמיתית בקבוצה הבוגרת. גיורא שפיגל נזרק למים הקרים כבר בגיל 16 וחודשיים, כחלק מ"תינוקות ג'רי", וכבר בבכורה כבש חמישייה במדי מכבי תל אביב במשחק גביע מול מחנה יהודה ב-1963/64. הוא סומן מיד ככוכב העתיד של הצהובים, ובעונה השנייה הבקיע 21 שערים בכל המפעלים, כולל שישייה בגביע לרשת תל מונד. בשנות ה-60 זכה עם מכבי תל אביב בשתי אליפויות ושלושה גביעים, ומעמדת הקישור כבש יותר מ-10 שערים בכל עונה מלאה שלו. השיא הגיע עם הבישול במונדיאל 70. בישול לשחקן העשור.
מקום ראשון: מוטל'ה שפיגלר (8 קולות)
רגיל (4) 156
14:30

בורקינה פאסו

גינאה המשוונית
בורקינה פאסו מגיעה כפייבוריטית ברורה בזכות סגל מוכשר שכולל שחקנים מובילים באירופה והיסטוריה של הצלחות בטורניר. גינאה המשוונית היא נבחרת עיקשת שידועה ביכולתה להפתיע את הגדולות.
יתרון (4) 187
17:00

אלג'יריה

סודן
(2+)
אלג'יריה, אחת המועמדות לזכייה בטורניר כולו, מחפשת להתחיל ברגל ימין ולהשכיח את האכזבות מהטורנירים האחרונים. סודאן נחשבת לאנדרדוג מובהק במשחק הזה ותנסה בעיקר להתגונן ולצאת להתקפות מתפרצות.
יתרון (4) 258
18:30

מ.ס צפת
(16+)

עירוני אילת
ליין גבוה מאוד אך בצדק. צפת נראית רע מאוד העונה ושקועה בתחתית הטבלה. הפועל אילת עם סגל מצוין שיותר מראוי לעלות ליגה. לצפת יהיה קשה מאוד כאן, על אף הביתיות. אילת מעל הליין
יתרון (4) 268
18:35

בני הרצליה

הפועל חולון
(3+)
הרצף הנהדר של הרצליה נעצר אצל הפועל תל אביב אך היא נראית טוב מאוד כבר חודש. חולון עם 4 ניצחונות רצופים, אך היא פחות מרשימה והיריבות שלה לא היו חזקות במיוחד. הרצליה תנצח בביתה
יתרון (4) 293
19:30

חוף השנהב

מוזמביק
(1+)
אלופת אפריקה המכהנת פותחת את מסע ההגנה על התואר עם סגל עמוק ונוצץ. מוזמביק מגיעה במומנטום חיובי מהמוקדמות, אך היא תתקשה מאוד לעצור את הלחץ והעוצמה הפיזית של ה"פילים".
יתרון (4) 322
20:55

הפועל ירושלים

אליצור נתניה
(15+)
הפועל ירושלים מגיעה אחרי שני הפסדים לא נעימים להרצליה ובאר שבע בחוץ. נתניה לא מספיק טובה, פשוט כך. אין לירושלים את הפריבילגיה לזלזל במשחק הזה במצבה הנוכחי, והיא תביס את האורחת החלשה
יתרון (5) 117
19:00

בני סכנין

מכבי יפו
(1+)
נציגת ליגת העל מדוחא תארח את הקבוצה מהלאומית, במשחק שבו סכנין פייבוריטית ברורה. יפו בעונה גרועה תתקשה להפתיע.
כובש השער ההיסטורי של ישראל במונדיאל, מי שנבחר לכדורגלן היובל בחגיגות ה-50 למדינה, יילחם על הבכורה גם כשנגיע לבחירות של שנות ה-70, אבל כאן המקום הראשון שלו ברוב קולות. גם שפיגלר החל לשחק בקבוצה הבוגרת בגיל 16, הספיק לרדת עם מכבי נתניה ליגה ולחזור כדי להיות מלך שערי הקבוצה שלוש שנים ברציפות ולספק עונה של דומיננטיות חסרת תקדים עם 26 שערים ו-14 בישולים ב-1968/69. האליפות ההיסטורית עם נתניה הגיעה רק בתחילת שנות ה-70, אחרי רגע השיא במדי הנבחרת במקסיקו, אך לפני כן הספיק שפיגלר לכבוש שערים רבים עבור ישראל, כולל רביעייה לרשת ארה"ב, לזכות בגביע אסיה ולהגיע לרבע גמר הטורניר האולימפי ב-1968. אגדה.


