בסופו של דבר, הכול מתנקז לכדורגל. כל הביורוקרטיה והאישורים והבדיקות ומשרד הכלכלה, כל הפוליטיקה והטחת ההאשמות ו"אלו לא בסדר" ו"הכול בגללם" - מתחת לכל זה נמצא המשחק עצמו.
הנה סטטיסטיקה שכנראה לא מעניינת כמעט אף אחד בצפון, והיא כמובן הכי מעניינת:
אחוזי ההצלחה של עירוני קרית שמונה מול מכבי תל אביב באיצטדיון קרית שמונה - 56.41%.
אחוזי ההצלחה של עירוני קרית שמונה מול מכבי תל אביב באיצטדיונים אחרים - 18.75%.
הבדל עצום, יותר מעצום, אבל ביותר מדי מקומות בישראל, ובטח שבצפונה המרוחק, זו עוד שורה. עוד נתון. לא משהו שיגרום לאנשי העירייה ולשאר הפקידים להזדרז ולהעמיד את האיצטדיון שלהם לפתיחת עונת הכדורגל. אז מה אם במחזור השני יש את מכבי תל אביב בבית? אז מה אם ההבדלים בין לארח את הצהובים בקריה לבין, למשל, בעכו (ניצחון למכבי, דא, צמד לאצילי), הינם מהותיים? אז מה אם לקרית שמונה היו יכולות להיות חמש נקודות, או אפילו שבע, ובמקום היא יכולה לספור 4 מ-12, ולכו תדעו איך זה ישפיע על פרנסה של אנשים? כדורגל? את מי בכלל מעניין כאן הכדורגל?
לצערנו, הכדורגל לא כל כך מעניין בקרית שמונה.
תקציר הפרקים הקודמים:
1. קרית שמונה, ממש לא עיר של כדורגל, זכתה בלוטו של הטוטו וקיבלה את איזי שרצקי, איש עסקים אמיד שמשום מה בחר להשקיע את כספו דווקא שם, ולהעלות קבוצה שאף אחד לא הכיר ולהביא אותה עד לצלחת. ולגביע.
2. שרצקי מוציא הרבה כסף מכיסו. אחד הדברים שבאחריות העירייה הוא המתקן, האיצטדיון, שמה לעשות, גם ככה לא עושה יותר מדי חשק לכדורגל. מסקר לא רשמי שערכתי בשנים האחרונות - זה האיצטדיון בו שחקני הכדורגל האורחים הכי מתקשים לשחק. אפשר לקרוא לזה "מגעיל", נכון. אפשר גם לקרוא לזה "ביתי".
3. לפני כשנתיים יצאו בדרך במנהלת עם תוכנית האיצטדיונים הישנים. בחיפה ובנתניה ובפתח תקוה המתקנים מרשימים, אז בואו ונדאג לישנים - אשדוד, אשקלון, קרית שמונה, וכן, גם דוחא, שאיכשהו הוגדר כישן מהיום שנבנה.
4. המנהלת העבירה רשימת ליקויים לאנשי קרית שמונה (עמדת השידור לא תקנית, תא העיתונאים מביש, לא היו שירותי נשים באחד היציעים ומצב השירותים בכלל היה מתחת לכל ביקורת, המזנונים היו קטסטרופה - בקיצור, מתקן לא ראוי למאכל אדם ב-2017).
5. את הליקויים היו צריכים בקרית שמונה (אנשי העירייה, לא אנשי המועדון - האיצטדיון שייך לעירייה) לסיים עוד בפתיחת העונה שעברה, אבל במנהלת נתנו ארכה, כך טוענים, לפתיחת העונה הזו.
6. משחק הבית האחרון שאירחה קרית שמונה בעונה שעברה: 6 במאי.
7. משחק הבית הראשון של קרית שמונה בעונה הנוכחית: 27 באוגוסט.
8. הימור שלכם: האם בשלושה חודשים ושלושה שבועות של עבודה, היה אפשר לסיים את השדרוגים ולהסיר את הליקויים? כל מי ששאלתי אומר שכן.
9. טקסט זה נכתב ב-13 בספטמבר. לפי בדיקת המנהלת ביום שני בלילה, האיצטדיון עדיין לא עומד בתקן ועירוני קרית שמונה, בעת כתיבת שורות אלה, לא תארח בעירה את המשחק הקרוב מול מכבי פתח תקוה.
10. אה, ולפי גורמים במנהלת, לאיצטדיון בקרית שמונה אין - נכון לכתיבת שורות אלו - רשיון עסק בתוקף.
חלם זה כאן. או יותר נכון, שם.
"אני רציתי להביא את הכדורגל לקרית שמונה", אמר אתמול לוואלה! ספורט הבעלים המיואש איזי שרצקי. "אם הייתי יודע שאצטרך לשחק באיצטדיון אחר, הייתי נשאר במכבי תל אביב".
"זו שערוריה גדולה!", הוסיף. וכל מילה מיותרת.
אבל הנה עוד כמה.
ביום שני בערב הצפין ניר ינקלביץ', המשנה למנכ"ל מנהלת הליגות, לאיצטדיון העירוני. לדבריו, ואחרי שיחות והבטחות מאנשי העירייה ומראש העיר, ביום ראשון הבטיחו לו שכשיגיע בשני ימצא "איצטדיון מצוחצח". כשהגיע למקום מצא אתר בנייה. עמדת השידור רחוקה מלהיות מוכנה, גם המדרגות שמובילות אליה, תא העיתונאים עדיין לא מוכן, ומעל הכול - אין אישור בטיחותי למתקן. הוא התעקש שיגיע נציג ממשרד הכלכלה, כדי לזרז עניינים, אבל לטענת אנשים שהיו שם הנציג חזר כלעומת שבא. "הוא לא יכול היה לבדוק את הליקויים", סיפרו, "כי אפילו מדרגות לא היו".
פאוזה קצרה לדברים חיוביים: במנהלת מנסים להקפיד על הסטנדרטים החדשים בעיקר לרווחת המוצר והצופה; בקרית שמונה אכן תיקנו עניינים מהותיים, חדרי ההלבשה - כך לטענת מקומיים - נראים נהדר ויש שיפור ביחס למה שהיה בעבר. הבעיה: נכון לשני בערב, זה היה רחוק מלהיות גמור. הבעיה היותר גדולה: איפה הייתם בשנה האחרונה, ולמה כרגיל ברגע האחרון?
"במנהלת הקשו לנו את החיים", מתלונן מחזיק תיק הספורט בעיריית קרית שמונה, יורם ממן. "היום רוב הדברים נפתרו, והם אמורים להגיע מחר (רביעי)".
במנהלת מסרו: "לא נקבעה שום הגעה שלנו ליום רביעי".
ממשיך ממן: "אני מקווה שנארח כבר בשבת, במנהלת מורחים אותנו".
- אבל למה לא התחלתם לעבוד במאי? הכול היה יכול להיות מוכן.
"הכסף שהושג לשדרוג חוויית הצפייה היה מונח במרכז התרבות והספורט, היה צריך צינור מקובל, נתנו פתרון רוחבי, חילקו לשש רשויות ואז ניתן להעביר. אצלנו משרד השיכון
דרך שיקום שכונות. זה הליך משפטי, מבחינת היועצים הפנימיים, וזה לקח הרבה זמן. זה לא עיריית קרית שמונה, אלו משרדי ממשלה", ממן מתחיל בהסברים הפוליטיים שלרוב גורמים לאנשים כמוני ללכת לאיבוד - כך שאם זה ספין, זו אחלה שיטה.
- בשורה התחתונה - האיצטדיון באחריותכם, ולקבוצה אין אפשרות לארח בבית.
"בסדר, בסדר. בסופו של דבר כולם ייהנו, האיצטדיון ישודרג פי כמה מונים, עם לוח תוצאות חדיש. זה נראה מקום אחר".
אגב לוח התוצאות. מתברר שאנשי האיצטדיון בחרו במקום מאוד אסטרטגי להציב אותו. ממש מעל לאחד השערים. בהצלחה לבועטי הפנדלים (ובקיצור: יצטרכו לפרק, להרכיב מחדש, ולהוציא עוד כסף על כך - איזה יופי).
מחזיק תיק הספורט ממן מאשים את קברניטי המדינה: "הלוואי שבממשלה יתייחסו אלינו כמו שמתייחסים לאלה שבין גדרה לחדרה, אולי אז יעזרו לנו. אבל אנחנו עיר של 24 אלף תושבים, עיר ללא השפעה ברמות האלה, אין לנו כוח אלקטורלי וכנראה שככה מתייחסים אלינו. עצוב שזה נראה ככה - אנחנו מקום נידח וזוכרים אותנו רק כשנוחתות כאן מאות קטיושות והעיר סובלת. ואז, במקום להצמיח את העיר, חוזרים לאותה המתכונת - 'קרית שמונה, מי ייסע עד לשם?'. אולי זה אינטרס של המנהלת, לא לשלוח שופטים כל כך רחוק - ככה אני רואה את הדברים. המנהלת מערימה עלינו קשיים".
- אשקלון ואשדוד יותר חשובות למנהלת?
"ודאי. אינטרס שלהם - בערים של 100 ו-200 אלף תושבים יהיה קל יותר למלא את האיצטדיון. פה יש פוטנציאל של 1,500 איש במשחק, זה לא מניב רווחים".
- אתם לא מפחדים שבגלל דברים כאלה איזי ינטוש ואז לא יהיה כלום?
"איזי איש ציוני, שאוהב את קרית שמונה ותורם בהרבה מישורים נוספים חוץ מהספורט. הוא אוהב את המקום, הוא מאמין במקום ונדאג שיישאר איתנו. אין סיכוי שנאבד אותו. הוא מבין שאנחנו משתדלים, זהו, הגענו לסוף, ואני מקווה שהמנהלת תבוא מחר ותעשה חושבים בצורה כנה, ולא תתייחס לכל שטות כמו 'חסר פה מטהר אוויר' או 'אין ריחן בשירותים'".
גורם במנהלת הסביר שזה פחות עניין של מטהרי אוויר אלא של אסלות, אבל במקביל טענו שהאינטרס שלהם הוא שבקרית שמונה יארחו משחקי כדורגל, וכמה שיותר מהר. עוד אמרו במנהלת: "לא נראה שבקרית שמונה מבינים כמה שרצקי מיואש מהמצב. אנחנו מפחדים שיתייאש עוד יותר".
אז הנה דברי שרצקי: "אני לא מקבל את התירוץ של העירייה שהכסף הוא הבעיה - כי לפני שלושה חודשים שר האוצר וחברת הכנסת יפעת ביטון דאגו להעביר את הכסף. העירייה לא היתה צריכה להוציא שקל מעצמה. אני לא מצליח להבין מה הם עושים שם. כל שבוע ראש העיר מבטיח לי שבשבוע הבא המגרש יהיה כשיר לשימוש. כל משחק בעכו עולה לי 100 אלף שקל - שכירות, אוטובוס, מלון לשחקנים. וזה הדבר הקטן, כי מקצועית זה פוגע לי קשות בקבוצה (הו! סוף סוף מישהו שמתעסק בכדורגל. תודה איזי). זו שערורייה ענקית ואני מקווה שיפתרו את העניין שיותר מהר".
היום יום רביעי. בשבת תארח עירוני קרית שמונה את מכבי פתח תקוה. כרגע המשחק נקבע לעכו, כך לפי אתר ההתאחדות. כרגע, בגלל חלם עירוני, הקבוצה לא מאחרת באיצטדיון שלה. לפני ניצן ליבנה, שאחראי גם לנתון שבפתיחת הטקסט, קרית שמונה עומדת על 55.13% במשחקים במגרשה הביתי מול 44.02% במשחקים מחוץ לו. זה הבדל עצום, אלו נקודות חשובות - שוב, לקבוצה, למאמן, לשחקנים, לבוס, לאוהדים, לליגה עצמה. לעיר? שטויות, יש זמן, "בסוף נארח בבית". וזה עצוב. כי גם כך זו עיר-לא-של-כדורגל, שגם עשור מוצלח, אליפות הכי מדהימה בתולדות הכדורגל המקומי, גביע ומחירי תחתית לא הצליחו להעיר, לא הצליחו להדביק את התושבים בחיידק.
לו רק בעירייה היו מכירים את המספרים, מבינים את ההבדלים, רואים כמה חשוב לארח את מכבי תל אביב בבית ובכלל - קולטים שהאיצטדיון של קרית שמונה, כמה שצנוע ורעוע, אחראי לנקודות רבות בתולדות הקבוצה, מקור הגאווה הכי גדול של עיר מוכה, חבוטה ולא נספרת.
אבל זה כבר כדורגל נטו, וכנראה שזה לא מעניין שם אף אחד.
orenjos@walla.co.il
