מסי היווני במושבה: סוטיריס ניניס יצית את הדמיון במכבי פתח תקוה

עיתונאים יוונים המקורבים לסוטיריס ניניס מספרים שהקשר העדיף את מכבי פתח תקוה על פני הצעות מפורטוגל והולנד. אם אכן כך הדבר, הרי שזו בחירה מעט משונה, בין היתר כי ניניס לא אמור לרצות לחזור לישראל. הרי בדיוק לפני שש שנים, בספטמבר 2011, הוא קרע כאן באצטדיון בלומפילד את הרצועות בברכו, כאשר שיחק במדי יוון נגד הנבחרת של לואיס פרננדז במוקדמות אליפות אירופה. הפציעה הקשה לא רק השביתה אותו למשך חצי שנה, אלא גם פגעה באופן דרמטי בקריירה של הכוכב שהוגדר כ"מסי היווני".

רבע שעה לפני הרגע הכואב והטרגי, קיבלו האוהדים בתל אביב טעימה מכישוריו. ניניס קיבל את הכדור הרחק מהשער הישראלי, הסתובב, עבר את אלמוג כהן בהטעייה מבריקה, התגבר גם על עומרי בן הרוש ורמי גרשון, והכניע את דודו אוואט בבעיטה שטוחה לפינה. היה זה שער הניצחון שחיסל את סיכויי ישראל להעפיל ליורו 2012, וסלל את דרכם של היוונים לטורניר. מבחינת הפליימייקר הצעיר, זה יכול היה להיות אירוע מכונן – הוא הרשית לראשונה במשחק בינלאומי תחרותי, והמאמן פרננדו סנטוס סמך עליו. אלא שאז נקטעה הנסיקה, והחלום נהרס.

עוד בנושא

מכבי פתח תקוה: הקשר היווני סוטיריס ניניס חתם לעונה אחת
מכבי פתח תקוה הודיעה: אייל משומר לא יצטרף בגלל פערים כספיים
מכבי פתח תקוה - בית"ר ירושלים: רפואה עם שלושה בלמים מול וארן

התסריט המקורי באמת היה מדהים, והכינוי המחייב לא נתפס כמופרך במולדתו. "מה אפשר לעשות עם העיתונאים האלה", תהה ניניס בהומור בדיעבד, "הם קראו לי מסי רק כי היתה לי תסרוקת דומה כשערכתי את הופעת הבכורה בגיל 16". אלא שהוא באמת התמודד עם מסי פעמיים תוך חודשים ספורים ב-2010 – תחילה במונדיאל כאשר יוון הפסידה לארגנטינה 2:0, ואז בליגת האלופות כאשר פנאתנינייקוס הובסה 5:1 בברצלונה. בשני המקרים ניניס השתלב כמחליף, אבל זה לא שינה לתקשורת. תמונותיו עם הפרעוש פורסמו בהבלטה, והציפיות היו בשמיים.

ניניס מעולם לא היה אמור להגיע לרמתו של מסי, כמובן, אך כל הפרשנים ביוון מסכימים שהוא היה הכישרון הטבעי הגדול ביותר בדורו, ובפער ניכר. ההמולה באתונה, אחרי הבכורה הסנסציונית בליגה ב-2006, היתה אדירה. רק שחקן אחד בכל תולדות פנאתינייקוס לבש את החולצה הירוקה בגיל מוקדם יותר. תוך זמן קצר, הפך ניניס לאחד המנהיגים של הקבוצה, ואפילו לקפטן הצעיר ביותר אי פעם – הוא ענד את הסרט זמן קצר אחרי שחגג את יום הולדתו ה-18. הוא היה עילוי, והמועדון דאג להכניס לחוזהו סעיף שחרור של 10 מיליון יורו – סכום גבוה מאוד במונחים של לפני עשור. עבור הקבוצות היווניות, עמד הסעיף על 17 מיליון, וגם זה עשה כותרות גדולות.

ההשוואה לכוכב הארגנטיני הייתה פופולרית גם בשל מימדי גופו הצנומים של הקשר. הנער היה נמוך ונראה שברירי, אך ברגע שהכדור הגיע לרגליו, כולם ציפו לקסם. הייתה לו שליטה פנומנלית בכדור, הן על שטח קטן והן תוך כדי ריצה. הייתה לו ראיית משחק מדהימה, והוא ידע לתרגם אותה למעשים באמצעות מסירות זהב בלתי צפויות. למען שחקנים כאלה, באים האוהדים לאצטדיונים, וכך גם הסקאוטים. נציגים של מנצ'סטר יונייטד עקבו פעמים רבות אחרי היווני, בין היתר בקאמפ נואו, ואלכס פרגוסון שקל בשלב מסוים ברצינות להחתימו, אך נרתע מהמחיר.

לרוע מזלו, כל התכונות האלה לא מספיקות על מנת להפוך לכוכב על. דרושה גם יד מכוונת, והיא היתה חסרה מאוד בכאוס הניהולי של פנאתינייקוס, שהחליפה מאמנים בתדירות מסחררת. ויקטור מוניוס הספרדי, שנתן לניניס חופש פעולה ועודד אותו לנצל את מהירותו באגף בסגנון מסי, היה מצוין מבחינתו, אך הוא עזב ב-2007, וליורשיו היו רעיונות אחרים. ז'וזה פסיירו, למשל, שלח אותו לאימונים מפרכים עם משקולות בחדר הכושר, והדבר פגע בזריזותו של השחקן. לעומת זאת, ז'סואלדו פריירה ניסה להפוך את ניניס לפליימייקר נסוג סטייל אנדראה פירלו, על אף שהתפקיד הזה ממש לא התאים לו. לכן, התפתחותו של השחקן לא התקדמה לפי הציפיות, גם אם הוא עדיין הפגין רגעים של גאונות שעינגו את העין.

ואז הגיעה הדרמה בבלומפילד. העיתוי היה אומלל במיוחד, כי בקיץ 2012 הסתיים חוזהו של ניניס בפנאתינייקוס, והוא יכול היה לחתום בכל קבוצה כשחקן חופשי. אחרי תהליך החלמה ארוך ודקות מעטות בלבד באליפות אירופה, רק פארמה הימרה עליו, והיווני הודה לה על כך. "רציתי להגיע לכאן, כי המועדון הזה האמין בי אחרי הפציעה. חשוב לי להרגיש ביטחון לפני ההרפתקה החדשה, ואני מבטיח לאוהדים שאעשה הכל למענם", הוא אמר במסיבת העיתונאים הראשונה. לאכזבתו הרבה, לא היו לו הזדמנויות להוכיח את עצמו. המאמן רוברטו דונאדוני בקושי השתמש בו.

"דונאדוני חשב שהוא מקבל שחקן שלם שמוכן לליגה האיטלקית, אך זה לא היה המצב. ניניס היה מוכשר, אך היסודות הטקטיים היו חסרים בגלל בעיית המאמנים בפנאתינייקוס. הוא לא היה מפותח מספיק, ונדרשה עבודה רבה איתו. לפארמה לא היתה סבלנות לכך", מסביר העיתונאי קוסטס בראצוס. כך הפכה העונה בארץ המגף לסיוט, ואחריה באו גם אכזבות חדשות. ההשאלה בפאוק סלוניקי היתה מתסכלת, כי הוא לא התאים להשקפת עולמו של המאמן, ולכן הוחלט לחזור הביתה לפנאתינייקוס בשלהי 2014.

פארמה שמחה לשחרר את השחקן ללא תמורה, ובגיל 24 הוא קיבל "הזדמנות אחרונה", כפי שזה הוגדר ביוון. "מעולם לא ראיתי מישהו עובד על עצמו בנחישות כה גדולה", האיר יאניס קוציס, מאמן הכושר של הנבחרת שהתנדב לעזור לניניס באופן אישי. ההשקעה היתה עצומה, אבל אחרי מספר הופעות חלשות, רבים מיהרו להספיד אותו. זה היה אכזרי גם עבור שחקן חזק מנטלית כמוהו.

לפני שנה וחצי החליט השחקן שהוא צריך לפתוח דף חדש, מלמטה, והצטרף לשרלרואה הצנועה בבלגיה. ההתחלה היתה מעודדת, וחבריו החדשים העריצו אותו. "תענוג לשחק עם ניניס. צריך רק לרוץ קדימה, ואתה יודע שתקבל את המסירה המדויקת והנוחה", אמר החלוץ אמארי באבי. המאמן פליס מאזו שיבח את היווני לא פעם, וציין את מוסר העבודה הגבוה של ניניס באימונים, אך גם דרש ממנו לתרום להגנה במהלך המשחקים – הקשר פשוט לא היה מסוגל לכך פיזית. ניניס יעיל רק כאשר הכדור ברגליו, ובתחילת העונה שעברה עלו יחסיו עם מאזו על שרטון. בנובמבר הוא כבר לא נכלל בהרכב, והתלונן על מצבו בתקשורת. "המאמן לא סופר אותי ולא מסביר לי כלום", הצהיר הקשר. "דווקא הסברתי לו הכל, והוא משקר. מבחינתי, מדובר בכשלון", השיב הבוס כאשר שרלרואה הסכימה לבטל את חוזהו בינואר.

ניניס היה מאושר, כי מכלן הציעה לו חוזה נדיב יותר, וגם הבטיחה מקום קבוע בהרכב. זה לא קרה, בין היתר כי היווני נפצע בברכו הבעייתית זמן קצר אחרי הגעתו והחמיץ את החודשים האחרונים של העונה. כאשר שב לכשירות, הוא גילה שאינו נמצא בתוכניות של המאמן יאניק פררה. בראיון שהעניק בבלגיה ביולי, הצהיר הכוכב על נכונותו להיאבק על מקומו. "אין לי מושג מה יהיה בעתיד, אבל אני עושה את כל המאמצים לפרוץ להרכב. אני רוצה לשחק על בסיס קבוע, ולא פעם בחודש. אני זקוק לכך על מנת לחזור לרמה המקורית שלי. יש פה אנשים שלא יודעים מה עשיתי. לא יודעים ששיחקתי במונדיאל ובאליפות אירופה, שהייתי בליגת האלופות. בנבחרת שכחו ממני אחרי שעברתי לבלגיה, אבל יש לי יותר מ-30 הופעות, ואני רוצה לחזור. אני רק צריך לשחק", טען ניניס.

זמן קצר מאוחר יותר, הוא כבר החל לחפש קבוצה חדשה על מנת לממש את השאיפות. העובדה כי הוא מצא את מקומו בפתח תקוה, בגיל 27 בלבד, מדהימה למדי. הקבוצה של קובי רפואה מקבלת שחקן עם יכולת טכנית יוצאת דופן וראיית משחק פנומנלית, כי אלו תכונות שאי אפשר לאבד. ניניס כבר לא מהיר וזריז כפי שהיה, מצב ברכו לא מזהיר, הוא לא עושה הגנה ומעולם לא התאפיין במשמעת טקטית, אבל יש לו אופי חזק ונחישות, והוא גאון עם הכדור. בליגת העל שלנו, בה מתנהלים משחקים רבים בקצב נמוך להחריד, זה בהחלט עשוי להספיק. הוא יכול להפוך לאטרקציה, להכריע משחקים במספר נגיעות ולגרום לאנשים לנהור לאצטדיון המושבה כדי לצפות בביצועיו. מסי היווני הגיע אלינו, והוא יכול לשאוב עידוד מכך שבלומפילד נמצא בשיפוצים.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק