מאת תומר שי
מדכדכים למדי היו חייהם של אוהדי הדאלאס מאבריקס במהלך שנות ה-90' הלא כל כך עליזות. הטקסנים הגאים מצאו את קבוצתם מבוססת בביב השופכין של הליגה לצד רכיכות דוגמת הקליפרס. במשך שתי העונות הסדירות שבין 92' ל-94' ביחד, ניצחו המאבריקס 24 משחקים בלבד (מתוך 164) וסיימו בשתיהן אחרונים בליגה בפער גדול.
מזה עשר עונות לא ראו אוהדי הקבוצה משחק פליי-אוף ומים רבים, רבים מאוד, געשו בנהר הטריניטי מאז נתנו המאבריקס פייט של שבעה משחקים בגמר המערב ללייקרס, שהמשיכו לאליפות השניה ברציפות שלהם. זה היה אי שם בעונת 88-87'.
גם כשתחת קורת גג המאבריקס חסו כוכבים כמו ג'ייסון קיד, ג'אמאל מאשבורן וג'ימי ג'קסון, הרי שיחסים עכורים, מלחמות אגו וחוסר מזל לא הביאו את הקבוצה לשום מקום, עד שפורקה החבילה וה-"J טריו" הלכו, איש איש לדרכו, לככב בשדות זרים.
לא עוד, גבירותי ורבותי. השנה החליטו בעלי הקבוצה, כי הם עושים הכול על מנת להביא את הקבוצה להישגים סבירים, להחזיר את אמון הקהל ולגרום לג'וק, ג'יי.אר. ובובי יואינג להיות גאים בקבוצתם העירונית.
לא קל לשרוד במערב הפרוע, המשופע בקבוצות חזקות, עשירות, עתירות כוכבים וספסלים עמוקים. דאלאס תילחם על מקומה בפליי-אוף עם קבוצות כמו פיניקס, מינסוטה, יוסטון וסקרמנטו, כולן קבוצות עם פוטנציאל גדול ושאיפות גדולות. היכולת שמפגינה דאלאס עד כה, כפי שבאה לידי ביטוי במאזן (5:8) ובמיוחד בניצחון על יוטה בחוץ, מראים שזו קבוצה ששווה לעקוב אחריה.
דון נלסון, המאמן שפעם נחשב ל"טוב ביותר בליגה בין אלה שלא הביאו אליפות", ידריך מהקווים את הקבוצה, שמתבססת בעיקר על פורוורדים מצויינים. מייקל פינלי כבר לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד, אלא שהעונה היכולת הנהדרת של האול-סטאר בן ה-27 מתועלת יותר לכיוון הקבוצתי. בעונה שעברה פינלי הוביל את הליגה במספר דקות למשחק וגם העונה הוא משחק הרבה (כמעט 40 דקות למשחק). אמנם המספרים שלו קצת ירדו, אך זה בעיקר בשל העובדה שיש לו שותפים איכותיים החולקים בנטל. פינלי מוביל את הקבוצה בנקודות (18.3 למשחק) ולוקח 5.2 ריב' למשחק. הוא צריך רק לשפר את היציבות שלו ממשחק למשחק.
דירק נוביצקי - לידתו של אול-סטאר
לצידו של פינלי, כפאואר פורוורד, ניצב הגרמני המצויין דירק נוביצקי. בשנתו השלישית בליגה, הופך נוביצקי לכוכב של ממש ונראה כי הוא עומד להפוך לאול-סטאר האירופאי השלישי ב-NBA (קדמו לו שרמפף וסמיתס). הוא תורם 16.8 נק' למשחק באחוזים טובים, קולע שלשות מצויין ולא רק יחסית לפורוורד, לוקח 8 ריב' למשחק, קולע עונשין מצויין ומשתפר מעונה לעונה ברוב הקטגוריות, כולל בהגנה. העונה כבר ניפק 4 דאבל-דאבלים (17 בליגה) וכל זה ב-33.5 דקות למשחק.
לצד הפורוורדים המובילים, מסייעים ברוטציה שני סנטרים מנוסים, שנותנים בעיקר מטריה הגנתית משובחת. שון בראדלי הענק (2.28 ס"מ) מוביל את הליגה בחסימות (3.85 למשחק) ועד כה זוהי העונה הטובה בקריירה שלו בתחום זה למרות שהוא רואה פחות דקות משחק מבעבר. יכולתו יציבה כבר במשך עונות רבות (לפני שתי עונות השיג במשחק אחד, נגד פורטלנד, 13 חסימות במשחק אחד). הוא נותן תפוקה סבירה של נקודות וריבאונד ומהווה חוליה חשובה בקבוצה.
כריסטיאן לייטנר סומן ככוכב גדול כשהגיע לליגה ואף היה חבר בנבחרת החלומות הראשונה ב-92', עם סיום תקופת הקולג'. עברו עליו שנים לא קלות במינסוטה, אטלנטה ודטרויט, שם נחשב תמיד לכוכב בפוטנציה וכשלא הצליח להוביל נחשב כאכזבה. בדאלאס הוא עבר סוויץ' תפקודי ומנטלי,לכיוון היותו שחקן משלים. הוא משחק בעיקר כסנטר (בעבר שיחק הרבה כפאואר פורוורד), מספר דקות המשחק שלו פחת בחצי ביחס לעונה הקודמת בדטרויט (14.9 דקות העונה) ובהתאם ירדו המספרים שהוא משיג - 6.7 נק', 2.5 ריב'. הוא תורם מנסיונו ומתמקד במשימות הגנתיות, כמו למשל בעצירת קארל מאלון במשחק מול יוטה (מאלון סיים עם 13 בלבד).
הגארד המשמעותי בקבוצה הוא סטיב נאש, שחקן ההיי-לייטס שממשיך להשתפר מעונה לעונה ומקבל הרבה קרדיט מ"נלי" המאמן (34 ד' למשחק). השנה הוא מממש את הפוטנציאל שתמיד היה גלום בו, מאז כיכב בקולג' סנטה קלרה ונבחר במקום ה-15 בדראפט 96' על ידי פיניקס. הוא מנפק 13.9 נק' למשחק, כולל שלשות באחוז טוב, 7 אס' למשחק, מסייע בריבאונד ומרבה במבצעים שובי עין, אם כי לעיתים קצת נמהרים ומפוזרים מדי.
לצידו משחק הפוינט גארד שהובא מיוטה, האווארד אייסלי, שקיבל הזדמנות להשתחרר מצילו הגדול של ג'ון סטוקטון, אך למעשה עד עתה הוא לא בולט יותר בדאלאס מאשר ביוטה ורוב הסטטיסטיקות שלו אף בנסיגה.
לצד השחקנים המובילים ישנו הרכב של מחליפים המהווה שילוב של ניסיון והתלהבות נעורים. הגארד הרוקי קורטני אלכסנדר, שנבחר 13 בדראפט, נותן תרומה יפה בדקות שלו. רוקי נוסף, אדוארדו נהרה, מפתיע לטובה וגם גרג באקנר הוא צעיר מוכשר. את הניסיון מהספסל נותנים הפורוורד לוי ווט, בשיאו שחקן טוב במדי הקליפרס, ובשנתו העשירית בליגה מקבל מעל 12 דקות למשחק, ויוברט דייויס, גארד, קלעי שלשות מצויין שמשחק כ-25 דקות למשחק.
עם שילוב נכון של פינלי, נוביצקי ונאש, בסיוע המטריה האוירית של בראדלי ולייטנר, יכולים המאבריקס להמשיך ולהשתפר, במיוחד אם יצליח נלסון לייצב את אייסלי כרכז דומיננטי יותר, שיפחית את התלות בהחלטות פזיזות שלוקחים לפעמים פינלי ונאש. להערכתי, תגיע דאלאס לפליי-אוף מהמקום השביעי או השמיני במערב, שם ינסו לדגדג את הלייקרס, ספרס או הבלייזרס.
ואולי, עם קצת מזל, יתחדשו תחת שמי דאלאס שנות ה-80' היפות, בהן כיכבו בקבוצה מארק אגוואיר, רולנדו בלקמן, דייל אליס ודרק הארפר.